השחתת הזקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השחתת הזקן
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ז
משנה תורה הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"ב, הלכות ז'-ח'
שולחן ערוך יורה דעה, סימן קפ"א, סעיפים י'-י"ב
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו מ"ד
ספר החינוך, מצווה רנ"ב

השחתת הזקן הוא איסור מן התורה על גברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים. איסור זה הוא הבסיס הראשוני למנהג הנפוץ בין חלק משומרי המצוות לגדל זקן.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאמר בספר ויקרא בפרשת קדושים בהתייחס "אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל":[1]

לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם, וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ.

נוסף על כך בפרשת "אמור אל הכהנים" פסוק מיוחד המופנה אל הכהנים: "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא, כ"א, ה').[2]

חז"ל פירשו את הפסוק הנוסף המופנה אל הכהנים לא כאיסור מיוחד לכהנים, אלא כבא ללמד פרטים שונים באיסור זה.[3]

"השחתת הזקן" היא גילוח השיער באזור הסנטר.

טעם המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם[4] סובר שטעם האיסור הוא משום שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה, והתורה, ברצותה להרחיק את בני ישראל מעבודה זרה, אסרה להדמות להם. נראה שהרמב"ם למד זאת מהקשר המצוות הסמוכות: איסור אכילה על הדם, ניחוש, וכתובת קעקע.[5] בהתאם, הכליל הרמב"ם את איסור הקפת הראש והשחתת הזקן בחטיבת "הלכות עבודה זרה" (פרק יב) שבמשנה תורה.

הטור[6] הסתייג מטעמו של הרמב"ם, וכתב: "זה אינו מפורש, ואין אנו צריכין לבקש טעם למצוות, כי מצוות מלך הם עלינו, אף אם לא נדע טעמן".[7]

טעם אחר כתב רבנו בחיי (ויקרא, י"ט, כ"ז), שהאיסור נועד למנוע טשטוש ההבדלים בין גברים לנשים.

הגדרת פאת הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל אמריקני מגולח פאות וזקן (תספורת מסוג High and Tight)

כל התחום שלמטה ממקום 'פאת הראש' נחשב "פאת הזקן",[8] או שגם אינו כלול ב"פאת הזקן" ומותר לגלחו בתער.[9]

הגדרתה של פאת הזקן סבוכה יותר. במשנה נאמר שפאה זו מורכבת מחמישה חלקים: "שתיים מכאן ושתיים מכאן ואחת מלמטה". רב ששת[10] הדגים זאת לתלמידיו: "בין פירקי דיקנא" (=הזקן). "אחת מלמטה" היא בסנטר, ולגבי השתיים שמכאן ומכאן רבו הפירושים:

  • יש אומרים שהן זו לצד זו באותו גובה, בקצה העליון של הלחי.
  • יש אומרים שהן זו למעלה מזו, האחת בקצה העליון של הלחי והשנייה לצד השפם, או בקצה הלסת התחתונה.[11]

מחמת ריבוי הדעות כתב בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קפא סעיף יא) שיש להימנע מלגלח בתער את כל חלקי הזקן.

לשיטת רבנו חננאל אחת הפאות מצויה בחלק שמתחת לגרון ושיטות נוספות כללו את השפם בכלל "פאת הזקן".[12]

צורת ההשחתה האסורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחתת הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי השחתת הזקן, עליה נאמרה בתורה לשון "השחתה" ולשון "גילוח", נחלקו תנאים במשנה[13] על אופן הגילוח האסור: על פי הדעה הסתמית במשנה, האיסור בתורה נאמר על גילוח בתער, ולא על גילוח בעזרת מלקט (=פינצטה) ורהיטני (=מעצד, המשמש להחלקת עץ). על פי דעת רבי אליעזר גם השימוש בכלים אלו אסור. לפי כל הדעות, תספורת בעזרת מספריים לא נאסרה בתורה.

התלמוד[14] מסביר את שורש המחלוקת: המילה "לא תשחית" פירושה: עקירה מן השורש (כלומר, כל החלק הגלוי ובולט מחוץ לעור), למעט מספריים, שאינם תולשים את השער משורשו אלא רק מקצרים אותו. נוסף על כך, האיסור המופנה לכל ישראל ואוסר את השחתת הזקן נלמד מן הפסוק הדומה שנאמר לכהנים: "ופאת זקנם לא יגלחו" (ויקרא כא, ה), והמושג "גילוח" פירושו: תספורת בצורתה הרגילה. לפיכך, האיסור הוא ב"גילוח שיש בו השחתה", כלומר, בהתקיימות שני תנאים: תספורת בצורתה המקובלת, ושיש בה עקירת השיער משורשו. השימוש במלקט ורהיטני מותר מפני שאמנם הוא עוקר את השיער, אבל אין זו תספורת רגילה, ואילו מספריים מותרים כי אינם עוקרים את השיער. נמצא שהגילוח האסור הוא בתער בלבד.[15] רבי אליעזר מסכים לעקרונות אלו, אבל לדעתו גם השימוש במלקט ורהיטני הוא צורת שימוש מקובלת הנחשבת כ"גילוח". בתוספתא[16] התנא רבן שמעון בן גמליאל מביא את דעת רבי אליעזר באופן אחר, שרק במלקט הרי זה חייב, ולא ברהיטני.[17]

להלכה התקבלה הדעה הסתמית במשנה, לפיה איסור ההשחתה בתורה נאמר על תער בלבד.[18]

באופנים שעליהם נאמר במשנה ש"אינו חייב", לדעת רוב הפוסקים המובן הוא שהדבר מותר לגמרי[19] ויש מדייקים מלשון המשנה "אינו חייב" שהדיון בסוגיה עוסק רק בשאלה מהו האיסור מן התורה, עליו יש עונש מלקות בידי בית הדין ("חייב"), אבל איסור מדרבנן קיים בכל אופן, ואפילו במספריים.[20]

בשו"ת תרומת הדשן (סימן רצה) הביא מנהג להסתפר במספריים רק על ידי הפעלת הסכין העליונה, מחשש שהזזת הסכין התחתונה תחתוך את השיער גם ללא עזרת העליונה, והרי זה כתער.[21] הוא מציין שמבחינה מעשית מנהג זה קשה מאד לביצוע, ולפיכך המליץ להשתמש במספריים שאינם חדים כל כך, וכך מובטח שהסכין התחתונה לא תחתוך ללא עזרת העליונה.

השימוש במכונת גילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המצאת מכונות הגילוח התעורר בין פוסקי ההלכה הדיון על היתר השימוש בהן לגילוח הלחיים והזקן ("פאת הזקן"), בעיקר על בסיס ההבחנה האמורה בין תער, האסור בשימוש, לבין מספריים, המותרים. רבים מן הפוסקים נטו להחשיב את מכונת הגילוח כתער, מפני שהיא חותכת את השיער עד סמוך מאד לעור.[22] ולדעת כמה מגדולי הפוסקים בימינו עם שכלול המכונות המצב הורע מבחינה זו, כי הגילוח בהן קרוב יותר לעור הפנים.[23] על החזון איש מסופר, שבדק אם המכונה מוחקת דיו שעל כף ידו, ומשראה שאכן כן - אסר את השימוש בה.

יש שהתירו את השימוש במכונה, בהנחה שבדרך כלל נשאר מעט מכל שערה, ובתנאי שהמתגלח לא יצמיד את המכונה לעור הפנים.[24] יש שהדגישו שלאחר הגילוח צריך שניתן יהיה לחוש במגע היד את שאריות השיער.[25]

לפי דעה שלישית בחלק מהמכונות מותר גם להצמיד את המכונה לעור. הדעה הזאת עושה הבחנה בין השחתה בתער למכונת גילוח מהסיבות הבאות:

  1. ההבדל העיקרי בין השחתה לבין מספריים איננו אורך השיער הנשאר, אלא צורת הפעולה, האם הסכין חותכת שערות רבות בבת אחת, כמו בתער, או מספר שערות מוגבל, כמו במספריים. לפי זה, במכונות שבהן הסכין חותכת שערה אחרי שערה באופן ממוקד - אין זו "השחתה", גם אם התוצאה הסופית זהה לגילוח בתער.[26]
  2. גילוח חייב להיות מכשיר היכול לגלח את כל הגוף, אפילו שערות ארוכות, ולמכונת גילוח אין את היכולת הזאת.[הרב נחום רבינוביץ' בספרו מלומדי מלחמה]
  3. גילוח במכונת גילוח אינו מוגדר הלכתית כתער אלא 'מספרים כעין תער'[27] - ההבדל מבוסס על פסיקתו של השולחן ערוך "אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער"[28] ההיתר הזה נותן חשיבות לטכניקת הפעולה ולא התוצאה. בתער רגיל ישנו סכין אחד המבצע את פעולת החיתוך של השערה לעומת זאת במכונת גילוח משתתפים מספר אלמנטים בפעולת החיתוך (סכין, ליפט אנד קאט ורשת)[29].

האחראים לקיום המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיסור להשחית נאמר הן על הסַפָּר והן על המסתפר ("מקיף וניקף"). איסורו של המסתפר קל יותר, מפני שהוא פסיבי, ולפיכך אינו נענש אלא אם כן סייע לספר באופן פעיל, כגון שהוא מקרב את ראשו אל הספר.[30]

אשה איננה מצווה באיסור זה, ובמקרה שצמחו לה שערות בפיאות ובזקן - מותר לה להסירם.[31]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ניסן ווינער, הדרת פנים זקן, תשס"ז (מהדורה מורחבת).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ז
  2. ^ כמו כן שאר חלקי הפסוק שם: איסור קרחה ואיסור שריטה, הוזכרו בשתי הפרשות.
  3. ^ ראו ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה קעא; וראו גם בכלי יקר בויקרא כא, ה. לאידך גיסא, במורה נבוכים חלק ב פרק מו כתב הרמב"ם שכהן המקיף פאת ראשו עובר בשני לאוים, וראו הערת הרב יוסף קאפח שם.
  4. ^ הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה א והלכה ז. ספר המצוות, לא תעשה מג. מורה נבוכים חלק ג פרק מז.
  5. ^ בית יוסף יורה דעה סימן קפא. בספר המצוות לא תעשה מג הרמב"ם מסביר שעל פי דרכו מובן הצורך לחדש שהקפת כל הראש אסורה אף היא, משום שהיה מקום לחשוב שהדבר מותר כי אין זו תספורתם של עובדי עבודה זרה.
  6. ^ יורה דעה סימן קפא
  7. ^ לדיון במחלוקתו עם הרמב"ם ראו בית יוסף ודרכי משה שם
  8. ^ תוספות שאנץ, שם
  9. ^ ריטב"א מכות כא, א בהסבר דעת תלמידי רש"י (השוו פירושו לרמב"ם שם).
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"א, עמוד א'
  11. ^ לדעות נוספות ראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך הקפת הראש, עמ' קכב-קכג.
  12. ^ רמ"א שם, ראו טורי זהב סעיף קטן ד וביאור הגר"א.
  13. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג', משנה ה'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"א, עמוד א'
  15. ^ ראו גם ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק כ': "ביום ההוא יגלח ה' בתער".
  16. ^ תוספתא מכות פ"ד ה"י. בחלק מהנוסחאות היא בפרק ג.
  17. ^ על פי חסדי דוד שם
  18. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה, פרק י"ב, הלכה ז'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"א, סעיף י'
  19. ^ בית יוסף יורה דעה סימן קפא, על פי משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה, פרק י"ב, הלכה ו': "ומותר ללקוט הפאות במספריים". למקורות רבים נוספים ראו אנציקלופדיה תלמודית ערך השחתת זקן, ציון 125.
  20. ^ ספר החינוך מצווה רנב, על פי הבנתו ברמב"ם. פירוש חסדי דוד לתוספתא מכות פרק ג הלכה ז.
  21. ^ מקור הדברים בתוספות שאנץ למסכת מכות כ, א בשם רבי יעקב מגינון, והובא גם בפסקי תוספות במסכת מכות, אותיות כז-כח. בעקבות דברי תרומת הדשן הובא המנהג ברמ"א (יורה דעה סימן קפא סעיף י).
  22. ^ ה"חפץ חיים" בספרו 'ליקוטי הלכות' על מסכת מכות, עמ' 28: "המאשינקע (=המכונה) החדשה שמספרין בה... שמגלחין ממש כתער ותולש השיער לגמרי ולא נשאר מאומה - המספר בם את זקנו לכאורה עובר על מה שכתוב 'ופאת זקנם לא יגלחו', ושומר נפשו ירחק מזה מאד". שו"ת משפטי עוזיאל יורה דעה סימן כג.
  23. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן צו. שו"ת מנחת יצחק חלק ז סימן סג
  24. ^ הרב קוק, שו"ת אורח משפט סימן קכח, אות נג. הרב צבי פסח פרנק, מובא בשו"ת חלקת יעקב, חלק ב סימן קלג.
  25. ^ חוברת "סם חיים - בעניין מכונות הגילוח, דעת גדולי ישראל", ירושלים תשס"א, עמ' ל.
  26. ^ הרב שבתי רפפורט, תחומין יג, עמ' 200 ואילך, על פי הכתב והקבלה ויקרא יט, כז. קישור למאמר באתר צומת.
  27. ^ לשאלת כשרות מכונות הגילוח, www.zomet.org.il
  28. ^ רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, יורה דעה, שולחן ערוך, פרק קפא סעיף י
  29. ^ הרב ישראל רוזן, לשאלת כשרות מכונות הגילוח, תחומין, כב, עמ' 447
  30. ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ', עמוד ב' ורש"י ד"ה מסייע. לדעת רבי יהודה גם מי שעובר עבירה ללא מעשה נענש על כך, ולפי שיטתו אין הבדל בין הספר למסתפר.
  31. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה ז'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.