השטן ודניאל ובסטר
 | |
| ציור של דניאל ובסטר מתוך הסיפור, בקדמת הציור - השטן לוחש על אוזנו של השופט. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | סטיבן וינסנט בנה |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | סיפור קצר, פנטזיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | Farrar & Rinehart |
| תאריך הוצאה | 1937 |
| פרסים | |
פרס או. הנרי  | |
  | |
השטן ודניאל ובסטר הוא סיפור קצר מאת סטיבן וינסנט בנה, המבוסס על "השטן וטום ווקר" מאת וושינגטון אירווינג, שנשען בעצמו על עלילת "פאוסט" של גתה. הסיפור פורסם בשנת 1937 וזכה לפרסום רחב כשיצא ב־1938 ב־The Saturday" Evening Post", וזכה בפרס או. הנרי באותה שנה. בנה עיבד את הסיפור לאופרה עממית בליווי מוזיקלי מאת דאגלס סטיוארט מור, ובשנת 1941, עובד לתסריט קולנועי עבור חברת "RKO". פרסומו של הסיפור נבע מהקשרו הפוליטי: הוא ביטא את חרדת הציבור הליברלי בארצות הברית מפני הימנעות ממאבק בנאציזם. שיקפו זאת דבריו המסכמים של ובסטר במשפטו נגד השטן — "אל תתנו לארץ זו ליפול לידי השטן שנית!".
היצירה תורגמה לעברית בשנות ה־60 ופורסמה במסגרת "ספריית תרמיל" של משרד הביטחון.
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור מתרחש בעידן שלפני מלחמת האזרחים האמריקנית, בין פשרת מיזורי לפשרת 1850. הוא עוסק באיכר תושב ניו המפשייר, יעבץ (ג'בז) סטון, אשר סובל מחוסר עקבי במזל. סטון נשבע כי די במצבו כדי לגרום לאדם לרצות למכור את נשמתו לשטן בתמורה לאושר. כש"הנכרי" (השטן), אשר מאוחר יותר מזהה את עצמו בתור "מר סקראץ'" (גירוד) מגיע למחרת, הוא מציע לסטון למכור את נשמתו לשטן, וסטון, בחוסר רצון, מסכים לעסקה. סטון נהנה משבע שנים של שפע כלכלי שהיה חריג בסביבתו, והוא אף נושא לאשה יפהפייה בשם בל די. (.Bell D שניתן לקרוא גם כ-D. Bell, משחק מילים המתחרז עם המילה "Devil", לאמור שטן). בתומן של שבע השנים מגיע השטן ודורש מסטון את נשמתו לצמיתות, או את נשמת בנו כתחליף. אז משכנע סטון את עורך הדין והנואם המפורסם דניאל ובסטר לייצג אותו מול השטן, כדי למנוע את לקיחת נשמתו.
בחצות של התאריך המיועד לגביית החוב, הגיע ה"נכרי" ופגש בדניאל ובסטר, אשר הציג את עצמו כעורך הדין של סטון. מר סקראץ' מבקש מדניאל סיוע ב"קבלת חזקה על הרכוש ששייך לו" וכך מתחיל שלב הטיעון, שלא פשוט לעורך הדין, מכיוון שהחוזה נחתם באופן ברור, וסקראץ' לא הסכים לאף פשרה. בייאושו, רועם דניאל, "מר סטון הוא אזרח אמריקאי, ושום אזרח אמריקאי לא ישרת בכפייה שליט זר. נלחמנו על כך באנגליה ב-1812 ואנחנו נילחם בזה, לעזאזל, שוב!". על כך משיב השטן שהוא אזרח אמריקאי לא פחות מן המתיישבים הראשונים בניו אינגלנד. "אני הייתי שם, כאשר הם טבחו באינדיאנים", מצהיר השטן. הוא מציין שהיה עד לעוולות נוספות שביצעו אזרחים אמריקאים ושבכולם היה שותף, בהם הפלגת האנייה הראשונה לשם סחר העבדים. יתרה מכך, אומר השטן, אינני לא צפוני ולא דרומי, אני אמריקאי שורשי שהיה כאן עוד לפני שאתם הגעתם לכאן.
דניאל ובסטר דרש מהשטן לבוא עמו במשפט, זכות אלמנטרית עבור כל אזרח אמריקני, ואף מציע לו לבחור שופט ומושבעים אמריקאים. השטן בוחר בוולטר באטלר (1752–1781), קצין בריטי במהפכה האמריקאית ואחת הדמויות השנואות ביותר מתקופה זו; סיימון גירטי (1741–1818), אף הוא דמות שנואה מתקופת המהפכה, שעסק בעינוי שבויים; המנהיג האינדיאני מטקומט (1636–1676) שכונה "המלך פיליפ"; המושל האכזר של וירג'יניה, תומאס דייל (מת ב-1619); חובב האינדיאנים, תומאס מורטון (1579–1647) שהטיל חיתתו על מושבת פלימות'; הפיראט אדוארד טיץ' ("שחור הזקן"), הכומר ג'ון סמית ועוד חמישה. כשופט בחר השטן בג'ון הארת'ון (1641–1717) שהיה התליין בציד המכשפות בסיילם.
במהלך המשפט מבין ובסטר שהמושבעים והשופט רוצים את דמו יותר מאשר את דמו של האיכר סטון. התרתחות משמעותה כניעה לשטן, ולכן הוא טוען באופן רגוע וקר-רוח. בנאום הסיכום שלו מונה ובסטר את המעלות הטובות הקיימות בלהיות אדם, בלחיות, בלקום בבוקר ולראות את הבריאה, משם הוא עובר למעלות שבלהיות אמריקאי ולחיות כאדם וכאזרח חופשי. בעוד הוא מודה שבצעדה אל החירות נעשו טעויות, הרי שהן נעשו בכוונה לקדם את האנושות. האנושות צועדת במסע אל הקידמה ששום שד לא יוכל להבין לעולם. גם אתם, הוא אומר, עמדתם יום אחד בצומת דרכים, ועשיתם פניה לא נכונה שבשלה נידונתם לגיהנום, ואינכם נהנים עוד מהטוב שבהיות אדם. אם תידונו את נשמתו של סטון לשטן הוא יסבול כמוכם בשל החלטה שגויה.
המושבעים, שכולם שדים ורוחות מהעולם הבא, מחליטים לפטור את סטון מהחוזה עם השטן, ומברכים את ובסטר על נאומו. ובסטר מתעמת עם סקראץ', וקורא לו לא לשוב עוד לניו המפשייר, ולא לפתות איכרים תמימים. סקראץ' מבטיח וחוזה את עתידו של ובסטר: שאיפותיו להיות נשיא ייכזבו, כמה מבניו ימותו במלחמה, וכתוצאה מנאום שיישא (בגנות ביטול העבדות), רבים מבני מדינות הצפון יראו בו בוגד. לשאלתו של ובסטר האם האיחוד ישרוד עונה השטן שאכן, למרות המלחמה, האיחוד ישרוד.
נושאים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התמה המרכזית בנאום ובסטר היא תפיסת הייעוד והייחוד שבאמריקאיות. אמונה שהאמריקאי נועד לטוב ולחירות כמתת אלוהית, שאין לשטן או לרשע שליטה עליה. מי שפוגע בחירות נחשב לרע מוחלט, ואינו יכול להיחשב אמריקאי אמיתי. ובסטר מוצג כמתנגד חריף לעבדות, הנתפסת כמעשה שטני וכסטייה מדרכה המוסרית של אמריקה, בניגוד לעמדתו ההיסטורית של דניאל ובסטר שתמך בפשרת 1850, שבה הסכים הצפון להסגיר למדינות הדרום עבדים שנמלטו, בין אחזה לעבדות ובין אם לעונשי מוות. באשר לאינדיאנים, הסיפור מביע עמדה מורכבת: הוא מכיר בכך שהטבח בהם היה חטא שטני, אך בו בזמן כולל את מנהיגם, "המלך פיליפ" (Metacomet), שרק נלחם על חירות עמו, בין המושבעים מהגיהנום. מאידך הוא הוא נכלל במושבעים כאזרח אמריקאי לגיטימי.
עיבודים קולנועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני עיבודים קולנועיים נעשו לסיפור: הראשון יצא לאקרנים ב-1941 והופץ בשם "כל מה שכסף יכול לקנות" (All That Money Can Buy), בכיכובם של אדוארד ארנולד כדניאל ובסטר, וולטר יוסטון כשטן וג'יימס קרייג כיעבץ סטון[1]. הסרט זכה בפרס אוסקר למוזיקה (אותה כתב ברנרד הרמן, מלחין הפסקולים של פסיכו וורטיגו) וזיכה את יוסטון במועמדות לאוסקר לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי.
הסרט השני, "קיצור דרך אל האושר" (Shortcut to Happiness), עיבוד מודרני חופשי בכיכובם של אנתוני הופקינס בתפקיד דניאל ובסטר, אלק בולדווין כיעבץ סטון וג'ניפר לאב יואיט כשטן, הופק בשנת 2004[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספר
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על השטן ודניאל ובסטר - תוכנית ראשונה, 22 בפברואר 2011- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על השטן ודניאל ובסטר - תוכנית שנייה, 22 ביולי 2012
- הסיפור המלא בתרגומה של ענבל שגיב
- השטן ודניאל ובסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
"השטן ודניאל ובסטר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) - ↑ "השטן ודניאל ובסטר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
