השיוט בים האריתריאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
שמות, מסלולים ומיקומים של לפי הפריפלוס של הים האריתריאי

השיוט בים האריתריאייוונית: Períplous tis Erythrás Thalássis) הוא פריפלוס יווני-רומאי (אנ') שנכתב ביוונית קוינה המתאר אפשרויות ניווט ומסחר מנמלים מצריים רומיים כמו ברניס טרוגלודיטיקה (אנ') לאורך חופי ים סוף, לאורך קרן אפריקה, המפרץ הפרסי, הים הערבי והאוקיינוס ההודי, כולל אזור סינד של ימינו בפקיסטן ואזורים דרום-מערביים של הודו. הטקסט יוחס לתאריכים שונים בין המאה הראשונה והשלישית, אך כיום מקובל בין החוקרים שהוא נכתב באמצע המאה הראשונה. אף על פי שהמחבר אינו ידוע, ברור שזהו תיאור ממקור ראשון של מישהו שמכיר את האזור. הפריפלוס כמעט ייחודי בכך שהוא נותן תובנות מדויקות על מה שהעולם ההלני העתיק ידע על הארצות סביב האוקיינוס ההודי.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה משנת 1597 המתארת את מיקומי "הפריפלוס של הים האריתריאי"

הפריפלוס מורכב מ-66 חלקים, רובם באורך של פסקה ארוכה.

במקרים רבים, תיאור המקומות מדויק מספיק כדי לזהות את מיקומם הנוכחי. לגבי אחרים, הדעות חלוקות. לדוגמה, ל"Rhapta (אנ')" המופיע בפריפלוס ישנם לפחות חמישה מיקומים התואמים את התיאור, החל בטאנגה ועד כלה בדרום רופיג'י (נהר). התיאור המופיע בפריפלוס של החוף ההודי מזכיר את גנגס, אך בהמשך התיאור מעורפל, ומתאר את סין כ"עיר פנימית גדולה (אנ')" המהווה מקור למשי גולמי.

לפי הפריפלוס מסלול הפלגה ישיר מהים האדום לחצי האי ההודי על פני האוקיינוס הפתוח התגלה על ידי היפאלוס (אנ') (המאה הראשונה לפני הספירה).

ממלכת חמיר וסבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע ממלכת חמיר, החוף הדרומי של חצי האי ערב, בו עצרו ספינות כשעברו בין מצרים להודו. זהו חיקוי של מטבע של אוגוסטוס קיסר, המאה ה-1

ספינות מחמיר טיילו בקביעות בחוף מזרח אפריקה. הפריפלוס מתאר את אימפריית המסחר של חמיר וסבא, שהתאגדה מחדש תחת שליט יחיד, "צ'ריבאל (אנ')", שהייתה בקשרי ידידות עם רומא.[1]

ממלכת לבונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת הלבונה מתוארת כממלכה הנמצאת מזרחה יותר לאורך החוף הדרומי של חצי האי ערב, עם נמל קנא. השליט של ממלכה זו נקרא אלעזוס (אנ'), או אלעזר, הנחשב מקביל למלך איליאז יעלית הראשון.

סומליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההיסטוריונים, ראס האפון (אנ') בצפון סומליה הוא המיקום של מרכז הסחר העתיק של אופון (אנ'). כלי חרס מצריים עתיקים, רומיים וכאלה שמקורם בהמפרץ הפרסי נמצאו באתר על ידי צוות ארכאולוגי מאוניברסיטת מישיגן. אופון מובאת במאמר השלוש עשרה של הפריפלוס.

בימי קדם פעלה אופון כנמל חניית ביניים לסוחרים פיניקים, מצרים, ייונים, פרסים, תימנים, נבטים, אזנים, רומים ואחרים, שכן הייתה לה מיקום אסטרטגי לאורך דרך החוף מאזניה לים האדום. סוחרים ממקומות רחוקים כמו אינדונזיה ומלזיה עברו דרך אופון, סחרו בתבלינים, משי וסחורות אחרות, לפני שיצאו דרומה לאזניה (אנ') או צפונה לתימן או למצרים בדרכי הסחר (אנ') שנפרשו לאורך שפת האוקיינוס ההודי. כבר בשנת 50, אופון הייתה ידועה כמרכז לסחר בקינמון, יחד עם סחר של ציפורן ותבלינים אחרים, שנהב, עורות אקזוטיים של בעלי חיים וקטורת.

עיר הנמל העתיקה מאלאו (אנ'), הממוקמת בברברה של ימינו בצפון מרכז סומלילנד, מוזכרת גם בפריפלוס.

אימפריה של אקסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות של אינדוביס, מלך אקסום, 227–235 לספירה, המוזיאון הבריטי. בשמאלי כתוב ביוונית "ΑΞΩΜΙΤΩ ΒΑϹΙΛΕΥϹ", "מלך אקסום", ובימני כתוב ביוונית: "ΕΝΔΥΒΙϹ ΒΑϹΙΛΕΥϹ", "המלך אנדיביס"

אקסום מוזכרת בפריפלוס כמקום שוק חשוב לשנהב, שיוצא לכל העולם העתיק.

לפי הפריפלוס, השליט של אקסום היה זוסקלאס, מלך אקסום, שמלבד שליטתו באקסום החזיק תחת שלטונו גם שני נמלים בים סוף: אדוליס (אנ') (ליד מאסאווה) ואסאב.

כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריפלוס התפרסם רק דרך כתב יד אחד מהמאה ה-14 או ה-15, המוחזק כיום על ידי המוזיאון הבריטי. מהדורה זו היא עותק עתיר טעויות של כתב יד ביזנטי מהמאה ה-10. כתב היד מהמאה ה-10 הציב את "השיוט בים האריתריאי" ליד הפריפלוס של אריאנוס "של הים השחור" (אנ') וייחס (כנראה בטעות) לאריאנוס את כתיבתו. כתב היד הביזנטי נלקח מהיידלברג לרומא במהלך מלחמת שלושים השנים (1618–1648), לאחר מכן לפריז בפיקודו של נפוליאון בונפרטה לאחר כיבוש מדינת האפיפיור על ידי צבאו בסוף שנות ה-90, ולאחר מכן הוחזר לספריית האוניברסיטה (אנ') של היידלברג ב-1816.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היד הבריטי נערך על ידי זיגסמונד גלניוס (אנ') בפראג ופורסם לראשונה על ידי הירונימוס פרובן (אנ') ב-1533. טקסט שטוף שגיאות זה שימש בסיס למהדורות ותרגומים אחרים במשך שלוש מאות שנים, עד שחזור כתב היד המקורי בהיידלברג ב-1816.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל בערב – ח.ז.הירשברג, מורשת יהדות מרוקו, ‏2013-09-17