השילוב הראוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנקס השילוב הראוי
ערכת הדרכה בנושא השילוב הראוי

השילוב הראוי הייתה פקודה של צה"ל שעסקה במתן תנאים לחיילים בני כל הדתות, לשרת בצה"ל מבלי לפגוע בערכיהם, אמונותיהם ואורח חייהם. כן עוסקת הפקודה בשילובן של חיילות בכל מסלול צבאי שבו אין סיבה ייחודית למניעת שיבוצן.

הפקודה משנת 2002 מבוססת על מסמך עקרונות שגובש בוועדה מטכ"לית בראשות מפקד זרוע היבשה. לימים הוחלפה הפקודה בפקודת השירות המשותף.

תוכן הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הנושאים המטופלים: מגורים, הופעה ולבוש, שיבוץ והכשרה, פיקוד והדרכה, פעילויות פנאי והימנעות מפגיעה ברגשות.

כך, לדוגמה, על פי הפקודה מותר לחייל דתי להתנגד לשיבוצו בתוך הכשרה גופנית הכוללת בנים ובנות ביחד (כדוגמת אימון כושר גופני), ולהתנגד לשיבוצו תחת מפקדת במהלך הטירונות; חובה על מפקדים לאפשר לחיילים דתיים להתפלל בזמנים קבועים; קיימת חובת הפרדה ברורה בין מגורי בנים ובנות; חל איסור לביצוע אימון כושר בבגדי ספורט הקצרים מגובה הברכיים ובעלי שרוול קצר מאורך המרפק; חלה חובה לשחרר חיילים דרוזים, נוצרים, מוסלמים ועוד מפעילות במהלך ימי חגם ללא לקיחת ימי חופשה; מותר לחייל להימנע מטעמי דת מגילוח ותספורת במהלך ימי בין המצרים, תקופת ספירת העומר ואבלות; חייל דתי זכאי לדרוש בשר בהכשר מהדרין ועוד.

כנגזרת מהשילוב הראוי התאפשר קיומו של גדוד המיועד לציבור החרדי - גדוד נצח יהודה - שבו אין לחיילים כל פעילות המשולבת עם חיילות, והאוכל הוא בהכשר מהדרין בלבד; ומהעבר השני התאפשר שיבוץ חיילות בכל מסלול צבאי שבו אין סיבה ייחודית למניעת שיבוץ חיילות בתפקיד זה.

על מנת להגביר את מודעות החיילים והמפקדים לנושא הועברו הרצאות בנושא הפקודה באופן תדיר. למשך תקופה מסוימת חולק פנקס כיס המתאר את מדיניות צה"ל בתחום והועברו מערכי שיעור באמצעות ערכת הדרכה העוסקת בפקודה. ביחידות צה"ל הוקדש חלק מלוח המודעות לפרסומים בנושא השילוב הראוי.

ביקורת על הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הוקמה "מנהלת השילוב הראוי" לאחר שחוגים דתיים התלוננו על אי הקפדה על הכללים. בראש המנהלת הועמד הרב אביחי רונצקי.

במשך הזמן התלוננו חיילות על אפליה והדרה הנובעות מפרשנות מחמירה שניתנה לפקודה. כך למשל נמנעו מפקדים ממינוי נשים לתפקידי מטה והדרכה, מחשש להתנגדות חיילים דתיים לשיבוץ תחתן[1]. יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, גילה כליפי-אמיר, כתבה ב-2011 שהאופן שבו ממומשת הפקודה בפועל מגביל את הנשים בתפקידיהן, כופה קיצוניות דתית והופך את הפקודה לבלתי אפשרית.

הפקודה פגה והוחלפה ב-2016 בפקודת השירות המשותף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]