השירות הפדרלי להידרומטאורולוגיה ופיקוח על הסביבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השירות הפדרלי להידרומטאורולוגיה
Росгидромет
Emblem of Roshydromet.png
סמל רשמי
Logo of Roshydromet.png
לוגו
מידע כללי
תחום שיפוט רוסיהרוסיה  רוסיה
משרד אחראי ממשלת רוסיה
סוכנות אם המשרד למשאבי טבע
הקמה 1847
ראש מקסים יאקובנקו
מטה מרכזי מוסקבה
www.meteorf.ru

השירות הפדרלי להידרומטאורולוגיה ופיקוח על הסביבהרוסית: Федеральная служба по гидрометеорологии и мониторингу окружающей среды, ידוע בקיצור בשם "רוסהידרומט" = Росгидромет) הוא יחידת סמך במשרד למשאבי טבע של רוסיה האחראי לחיזוי מזג האוויר, אספקת מידע מטאורולוגי וחקר האקלים ברוסיה. ראשיתו בשנת 1847 במסגרת ממשלת האימפריה הרוסית והוא חבר בארגון המטאורולוגי העולמי. השירות מפעיל אלפי תחנות מדידה ברחבי רוסיה.

נכון לשנת 2009 רמת הדיוק של חיזוי מזג האוויר של השירות המטאורולוגי הגיע לכדי 96%.[1]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירות מפעיל 17 מכוני מחקר, שניים מהם מהווים מרכזי מחקר ממלכתיים (המרכז ההידרומטאורולוגי, Гидрометцентр России, שבשנים 2001-2018 עמד בראשו רומן וילפאנד והמרכז לחקר ארקטיקה ואנטארקטיקה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף המטאורולוגי הראשון ברוסיה הוקם בשנת 1849 בשם המצפה הפיזי הראשי (ברוסית: Главной физической обсерватории) שפעל בתור הגוף המטאורולוגי העיקרי עד מהפכת אוקטובר בשנת 1917.

בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה המצפה חדל להוות גוף מטאורולוגי מרכזי. ב-21 ביוני 1921 הסובנרקום הוציא צו להקמת השירות המטאורולוגי של רוסיה (Метеорологическая служба РСФСР) שהחליף את המצפה שפעל לפני המלחמה. עד שנת 1923 כבר פעלו למעלה מ-600 תחנות מדידה.

עד 1929 הגוף המטאורולוגי עבר הליכי הקמה מחדש ובשנת 1932 כבר הוקם המינהל המרכזי של השירות המטאורולוגי המאוחד של ברית המועצות ( Центральное управление Единой гидрометеорологической службы СССР, ЦУЕГМС) שהפך לגוף העיקרי לענייני אקלים בברית המועצות.

נכון לשנת 1941 פעלו 3,947 תחנות מטאורולוגיות, 190 תחנות לחקר האוויר, 240 תחנות מטאורולוגיות ואוויריות ו-4,463 עמדות ותחנות הידרולוגיות.

בתקופת מלחמת העולם השנייה השירות המטאורולוגי הוכפף לצבא האדום.

השירות המשיך להתפתח אחרי המלחמה ונכון לשנת 1946 רשת הפיקוח המטאורולוגית הגיעה ל-9,532 תחנות מדידה ועד שנת 1967 הגיע מספרן לכדי 11,039.

בשנת 1978 הוקמה הוועדה הממלכתית להידרומטאורולוגיה ובקרת הסביבה (Государственный комитет по гидрометеорологии и контролю природной среды, Госкомгидромет СССР) שהפך לגוף המטאורולוגי העיקרי בשני העשורים האחרונים שלפני התפרקות ברית המועצות.

בשנת 1991 הוועדה הפכה לשירות ההידרומטאורולוגי הרוסי (Гидрометеорологическая служба России) והוכפף למשרד האקולוגיה.

בשנת 2004 השירות הפך לשירות פדרלי ממשלתי והיה לחלק מהמשרד לאיכות הסביבה.

בספטמבר 2019 במהלך הפורום הכלכלי המזרחי השר למשאבי טבע הודיע על ארגון מחדש בתוככי הארגון, במטרה לייעל את יכולות החיזוי שלו באמצעות פתיחת תחנות מדידה חדשות וקליטת ציוד חדש ומודרני.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומים עיקריים בהם פועל השירות המטאורולוגי:

  • חיזוי מזג האוויר - השירות מספק באופן שוטף את תחזיות מזג האוויר בפדרציה הרוסית ומפרסם אזהרות בעת תנאי מזג אוויר קיצוניים. התחזיות מיועדות גם לתחום התעופה, השיט, החקלאות ולמגזרים נוספים דוגמת מפעלי תעשייה ואנרגיה. מחשבים המקושרים לרשת מטאורולוגית בינלאומית ומערכות נוספות כדוגמת מכ"ם לחיזוי גשם מסייעים בהכנת התחזית.
  • ניהול מאגר נתונים היסטורי - השירות אוסף את הנתונים האקלימיים ההיסטוריים כחלק מהמחקר וההבנה של מגמות אקלימיות וההצבעה על תופעות מזג אוויר חריגות.
  • ניטור זיהום האוויר - השירות מפעיל מערכת מעקב אחר מזהמי אוויר גדולים (כתחנות כוח ובתי זיקוק) ומספק נתוני זיהום אוויר תוך התחשבות בתנאים המטאורולוגיים המשפיעים על זיהום האוויר. כמו כן, מתבצע מעקב אחר רמות הקרינה העל-סגולה.
  • תחזיות אקלימיות - השירות מפרסם תחזית עונתית לחודשי החורף (דצמבר עד פברואר).
  • חקר ימים ונהרות וניהול מחקר באזורי הקוטב הצפוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]