השירות לביטחון התעופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השירות לביטחון התעופה
Служба авиационной безопасности
מידע כללי
תחום שיפוט רוסיהרוסיה רוסיה
תאריך הקמה 12 ביולי 1973
מטה מרכזי מוסקבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השירות לביטחון התעופהרוסית: Служба авиационной безопасности) היא מערכת של סוכנויות אבטחה בשדות תעופה, מתקני אחסון מטוסים וחפצים אחרים של התעופה האזרחית, אשר בגבולות סמכותה מבצעת את המשימות הנדרשות כדי להבטיח את ביטחון התעופה של הפדרציה הרוסית. השירות לביטחון התעופה פועל בכפוך לסוכנות הפדרלית לתחבורה אווירית. קיים מאז 12 ביולי 1973.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניידת של השירות מדגם UAZ-452.

בשנות השבעים האיום של חטיפת מטוסים החל להטריד את הקהילה העולמית. הנהגת המדינה דרשה מסוכנויות הביטחון שלה לדכא מעשי התערבות בלתי חוקית בפעילות התעופה האזרחית שהביאו ליותר ויותר תוצאות חמורות.

ב-12 ביולי 1973, בהוראת מועצת השרים של ברית המועצות, הקים משרד התעופה האזרחית בברית המועצות את מינהל המשטר, שנועד לפתור באופן מקיף את משימות המניעה והדיכוי בזמן של ניסיונות אפשריים לחטוף מטוסים ומעשים פליליים אחרים נגד התעופה האזרחית.

בשלב זה, נוצרו מסמכי הרגולציה הראשונים על בידוק הנוסעים, כמו גם על מניעת חטיפות מטוסים. ננקטו צעדים להגנה על ציוד תעופה ומתקני תעופה אזרחיים קריטיים, כמו גם לשמירת סודות ממלכתיים ורשמיים, הונחה התשתית ליצירת התעשייה המקומית של אמצעי בדיקה טכניים ויישומם בפעילות בשדות תעופה. בשנת 1978 הופיעו הדגימות הראשונות של גלאי מתכות נייחים ביתיים, ובשנת 1980 - האינסטרוסקופים הטלוויזיוניים הראשונים.

ב-18 בדצמבר 1983 נעשה ניסיון לחטוף מטוס Tu-134 בטביליסי (7 אנשים מתו) וב־8 במרץ 1988 תפסה משפחת אובצ'קין מטוס Tu-154 (9 אנשים מתו) בשדה התעופה של אירקוטסק. אמצעי אבטחת תעופה באותה תקופה סופקו על ידי המשטרה יחד עם שירותי שדה תעופה.

בשנת 1988 הורתה ממשלת ברית המועצות למשרד התעופה האזרחית בברית המועצות לארגן מחדש את המערכת להגנה על פעילות התעופה האזרחית נגד פעולות חבלניות. במשרד התעופה האזרחית, הוחלט לשנות את שמו של מינהל המשטר למינהל אבטחת התעופה (Управление авиационной безопасности). האחריות המשפטית למטוסים שנחטפו ולמעשי התערבות שלא כדין הוטלה על התעופה האזרחית. מטעם מועצת השרים של ברית המועצות הוצע למשרד התעופה האזרחית לפתח תוכנית מדינית להגנה על התעופה האזרחית מפני פגיעה בה.

בשנת 1990, במשך שישה חודשים בלבד, מ-9 ביוני עד 30 בדצמבר, בוצעו 9 חטיפות ו-23 ניסיונות חטיפה וחטיפת מטוסים בתעופה האזרחית של ברית המועצות. הסיבה העיקרית לחטיפת כלי טיס הייתה חוסר ההכנות של צוות הטיסה להופעת פושע על המטוס, מאחר שנושאי בטיחות תעופה הוחרגו מלוח הזמנים של קורס ההכשרה וההשתלמויות של צוות הטיסה. הנחיות המשרד, ההנחיות לאנשי טיסה וחידוש האימונים עם טייסים וצוות תא הנוסעים, עזרו להתמודד נגד התופעה. החטיפות נפסקות וניסיונות חטיפת מטוסים לא הביאו הצלחה לעבריינים. צוותי מטוסים רבים זכו בפרסי ממשלה על אומץ לבם בהגנה על נוסעים וכלי טיס מפני טרוריסטים.

בשנת 1991, בעקבות חיסול משרד התעופה האזרחית בברית המועצות, הוקמה מחלקת התחבורה האווירית במשרד התחבורה החדש של הפדרציה הרוסית שהוקם לאחרונה, שכלל את המחלקה לביטחון תעופה (Отдел Авиационной Безопасности).

בשנים 1991–1993, בעקבות הרפורמות המתמשכות, המסגרת הרגולטורית התיישנה במהירות. תמיכה מעשית נותרה רק על פי מסמכי ICAO. בתקופה זו העדיפות הייתה התמיכה המשפטית, יצירת חבילה מלאה של מסמכים הכרחיים העוסקים בפעילות בתחום ביטחון התעופה. המשמעותי שבהם היה התקנה "אודות המערכת הפדרלית להגנה על פעילויות תעופה אזרחיות מפני מעשי התערבות בלתי חוקית", שאושרה על ידי ממשלת הפדרציה הרוסית. במהותה מדובר בתוכנית ממלכתית, אך לא מגובה בסעיפים בנושא אמצעי מימון. הדרישות במסמך זה שימשו בסיס לפיתוח ויישום "הנחיות לבדיקת אנשי צוות, אנשי תחזוקה, נוסעים, מזוודות יד ומזוודות, מטען, מלאי מטען", "תקנות לבקרת גישה ומשטר באתרי שדות התעופה, חברות תעופה, ארגונים ומוסדות אזרחיים תעופה","תקנות מודל על שירות אבטחת תעופה בשדה התעופה" ו"תקנות מודל על שירות אבטחת תעופה של מפעילים וארגוני תעופה אזרחיים", "תזכיר לצוות המטוס על פעולות במצב חירום", הסכמים בין מחלקתיים על אינטראקציה ודיכוי פעולות עוינות, הוראות ותקנות שונות.

בשנים 1994–1997 ננקטו אמצעים ארגוניים וטכניים בשדות תעופה - נוצרו שירותי אבטחת תעופה.

במרץ 1997 אומץ קודקס התעופה של הפדרציה הרוסית, בו הופיע לראשונה הפרק "ביטחון התעופה", וחשף את סוגיות הפעילות של שירותים אלה. בשנת 2007 אומץ החוק הפדרלי "אודות ביטחון התחבורה", שקובע את המשימות ומסדיר פעילויות להגנה מפני מעשי התערבות בלתי חוקית של התשתיות והרכב מערך התחבורה ברוסיה.

כדי ליישם את ההוראות והדרישות של קוד האוויר של הפדרציה הרוסית והמערכת הפדרלית להבטחת ההגנה על פעילויות תעופה אזרחיות מפני פעולות עוינות בתעופה אזרחית בשנת 1998, אושרה מערכת אישור חובה לפעילותם של גורמים משפטיים להבטיח את ביטחון התעופה ("התקנה על נוהלי אישור אבטחת תעופה") לשדות תעופה, חברות תעופה וארגוני תעופה אזרחית אחרים. נוצרה מערכת רישוי לפעילות בתחום ביטחון התעופה שתפסה תאוצה.

בשל סדרת רפורמות מבניות בשנים 1997–2004 והצטברות המשימות, הפכה מחלקת ביטחון התחעופה למינהל אבטחת התעבורה של רוסטרנסנדזור (Управление транспортной безопасности), אשר ביחד עם מחלקות ביטחון התעופה בגופים טריטוריאליים של גוסאביאנזור, הופקדו על נושא פיקוח על עמידה מלאה בחקיקה בתחום התעופה וביטחון התעבורה, הגנה על מתחמי התחבורה מפני מעשי התערבות בלתי חוקית ואיומי פעולות טרור.

בפברואר 2007 אומץ החוק הפדרלי לביטחון תעבורה מיום 9 בפברואר 2007.

ביוני 2008 ערכה ועדת ICAO ביקורת שגרתית על תאימות אמצעי אבטחת תעופה ברוסיה לתקני ביטחון התעופה הבינלאומיים.

הכשרה ודרישות לעובדי שירות ביטחון התעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרה והסבה מקצועית של עובדי שירות ביטחון התעופה מתבצעות על ידי מרכזי הכשרה בנושא אבטחת תעופה ותעבורה בשדות תעופה מרכזיים (כמו שרמטיבו[1], דומודדובו[2]), וכן במוסדות חינוך גבוהים ותיכוניים בתחום התעופה (למשל, מכון אוליאנובסק לתעופה אזרחית[3]). אלפי מומחים עברו הכשרה מחדש. נושא זה מקבל תפקיד מוביל, יחד עם סוגיות של ציוד טכני מחודש לשירותים בתחום הכשרת התעופה.

עובדי השירות המעורבים ישירות באבטחת תעופה חייבים לעמוד בדרישות מסוימות. לפי סעיף 10 לחוק הפדרלי "אודות אבטחת התעבורה" מיום 2 בספטמבר 2007 מספר 16-FZ, האנשים הבאים אינם יכולים להיות עובדים בשירות ביטחון התעופה:

  • בעל עבר פלילי בגין ביצוע פשע מכוון;
  • סובל ממחלות נפש, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, שימוש בסמים;
  • פוטר משירות ציבור, לרבות מרשויות אכיפת החוק, רשויות התביעה או רשויות שיפוטיות בקשר לעבירה משמעתית, הפרה גסה או שיטתית של משמעת, התנהגות בלתי הולמת, השמצת כבודו של עובד ציבור, אובדן אמון בו;
  • ביחס אליהם, על סמך תוצאות ביקורת שנערכה בהתאם לחוק הפדרלי "אודות המשטרה", לא ניתן לקבל לשירות שוטרים סוררים;
  • ארגונים ואנשים פרטיים שמהם קיים מידע על מעורבותם בפעילות קיצונית או בטרור;
  • מי שספג עונש מינהלי על צריכת תרופות נרקוטיות או חומרים פסיכוטרופיים ללא מרשם רופא או חומרים פסיכואקטיביים חדשים שעלולים להיות מסוכנים;
  • המלצות נגד רפואיות לביצוע עבודות הקשורות ישירות לביטחון התעופה, בהתאם לדו"ח רפואי שהוצא;
  • שלא עברו, בדרך שנקבעה בחוק הפדרלי, הכשרה והסמכה של כוחות ביטחון התחבורה;
  • שדיווחו על עצמם מידע כוזב בעת הגשת בקשה למשרה הקשורה ישירות לביטחון תעבורה.

עובדי יחידות ביטחון התעופה נדרשים לעבור בדיקות רפואיות מונעות מדי שנה, לרבות בדיקות כימיות וטוקסיקולוגיות על הימצאותם של תרופות נרקוטיות, חומרים פסיכוטרופיים ומטבוליטים שלהם בגוף האדם, וכן בדיקות תקופתיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.aeromash.ru/info.html Учебный центр-АО Шереметьево
  2. ^ https://business.dme.ru/ru/company/group/dt/uchebnyi-centr-dme/ Учебный центр Домодедово
  3. ^ prk. "Обеспечение авиационной безопасности" (ברוסית). www.uvauga.ru. נבדק ב-2019-05-07.