השיר על האדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השיר על האדמה
2013 pesach 060.JPG
פַּסל יגאל תומרקין
תאריך יצירה 1978/1994
טכניקה וחומרים ברזל ואבנים
מיקום גן פסלים, כוכב הירדן
כוכב הירדן שבישראל

"השיר על האדמה" (בגרמנית: Das Lied von der Erde) הוא פסל וסדרת עבודות מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין. העבודות, מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, נושאות שמות שונים והן מציגות מוטיב משותף של אדמה המונפת באוויר, כמעין מזבח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978, במסגרת פעולת מחאה של שלום עכשיו, נחנך בשילה פסל שיצר תומרקין בשטח ההתנחלות.[1] המחאה נולדה על רקע החלטת הממשלה להקים מאחזים בבקעת הירדן ולשלט שתלו מתיישבי שילה "כיכר המחסום לשלום".[2] הפסל שיצר תומרקין - "שובך יונים" - עוצב כמשטח בטון שממנו הזדקרו ששה מוטות מתכת ועליהם מבנה עשוי עפר שעוצב בצורה של שובך. תומרקין העיד כי צורה זו נוצרה בהשפעת מבנים דומים אותם ראה בעת ביקורו במצרים. לאחר שהוקמה היצירה, למורת רוחו של תומרקין ראו בה תושבי שילה נכס וערך ליישוב, ואף פרסמו מודעת תודה לאמן.[3]

באותה עת יצר תומרקין שורה של יצירות דומות העושות שימוש באדמה כבחומר פיסולי. תומרקין בחר לחלק מן העבודות את השם "השיר על האדמה", המהווה מחווה לסימפוניה "השיר על הארץ" (19081909) מאת גוסטב מאהלר. בעבודות אלו החליף גוש אדמה מלא את מבנה השובך, והוא הונח על גבי מבנה נמוך, עשוי קורות פלדה דמוי מזבח. תומרקין ראה באדמה כביטוי לשורשיות ואותנטיות וביקש לעמת אותה עם חומרים אחרים, מודרניים.[4]

קבוצה של פסלים בעלי מוטיב זהה הוצגה בשנת 1978 בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל תחת השם "חמש וריאציות על נושא האדמה". בעבודות שהציג שם יצר תומרקין תערובת אדמה שהוקשתה בחומרים פלסטיים. תומרקין הצהיר כי האדמה בעבודות מוצגת "כמיתוס, כמחזוריות נצחי, כמחאה, כהיסטוריה וכקונטרפונקט למודול של מרובע הזהב". דורית לויטה תיארה בביקורת אודות התערוכה את מרכזיותו של מושג ה"אדמה" בתרבות הישראלית וטענה כי תומרקין יצר בעבודות רדוקציה של המושג, כך ש"האדמה אינה רק סמל לדברים העומדים מחוצה לה, אלה היא הדבר עצמו, הממשות והמהות האחרונה."[5] קבוצה נוספת של עבודות מסדרה זו הוצגו גם בתערוכה בגלריה ג'ולי מ' בתל אביב בשנת 1979. בנוסף, יצר בשנים 1978-1979, כמה הדפסים בעלי מוטיב זה בבטכניקה של תצריב בסדנת ההדפס ירושלים.

תומרקין השתמש במוטיב של האדמה המונפת גם בעבודות נוספות. ב"פסל הידידות", אנדרטה שנוצרה בין השנים 1979-1977 על ידי תומרקין בעיר לוד, החליף גוש בטון יצוק את האדמה. תומרקין הטביע בבטון טביעות ידיים וסימני צמיגים וכן את הנוסחה של חתך הזהב ואילו ב"צליבת האדמה" (1981) נתלה גוש אדמה על גבי צלב פלדה כאנדרטה לעקירת היישובים הערבים איקרית ובירעם.[6]

בשנת 1991, לרגל תצוגה רטרוספקטיבית של עבודותיו במוזיאון תל אביב לאמנות, שיחזר תומרקין את הפסל "השיר אודות האדמה" והחליף בו את האדמה בצבר אבנים. בשנת 1994 הוצב הפסל בגן הפסלים שהקים תומרקין בכוכב הירדן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבצע מחאה של "שלום עכשיו" סמוך לשילה, דבר, 13 באוגוסט 1978.
  2. ^ ראו: תומרקין, יגאל, I תומרקין, מסדה, 1982, עמ' 116-117.
  3. ^ בית שילה שולח תודתו והערכתו, מעריב, 13 באוגוסט 1978.
  4. ^ ראו: תומרקין, יגאל, I תומרקין, מסדה, 1982, עמ' 313.
  5. ^ לויטה, דורית, "חמש וריאציות על נושא האדמה", הארץ, 3 בנובמבר 1978
  6. ^ ראו: תומרקין, יגאל, עצים, אבנים ובדים ברוח, מסדה, גבעתיים, 1981, ללא מספרי עמודים.