רשות מקומית בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רשות מקומית בישראל היא היחידה הגאוגרפית-מנהלית הקטנה ביותר הנהוגה בישראל. נכון ל-2019 קיימות בישראל 255 רשויות מקומיות[1].

הבסיס החוקי למבנה הרשויות המקומיות הוא פקודת העיריות, שנחקקה (בנוסחה המקורי) בשנת 1934, ופקודת המועצות המקומיות שחוקקה ב-1941, אך עשרות חוקים נוספים מסדירים את פעולותיהן.

הרשויות המקומיות בישראל נחלקות לארבעה סוגים:

כ-5% משטח ישראל אינו משויך לשום רשות מקומית. שטח כזה מכונה שטח גלילי.

ראש הרשות המקומית (ראש העירייה, ראש המועצה המקומית או ראש המועצה האזורית, בהתאם לאופי הרשות המקומית) נבחר לתפקידו בבחירות דמוקרטיות, ולצדו נבחרים חברי מועצת הרשות. כאשר רשות מקומית נקלעת למצב כספי קשה מאוד, הפוגע ביכולתה לתפקד, רשאי שר הפנים לפזר את מועצת הרשות, להדיח את ראש הרשות מתפקידו ולמנות ועדה קרואה לניהול הרשות המקומית עד להבראתה.

העיריות והמועצות המקומיות בישראל מאוגדות במסגרת "מרכז השלטון המקומי בישראל", שנוסד בשנת 1938. המועצות האזוריות מאוגדות בנפרד, במרכז המועצות האזוריות.

לצורכי חוק מס ערך מוסף רשות מקומית היא מלכ"ר.

חובות וסמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למועצת הרשות המקומית נתונה סמכות להתקין חוקי עזר ותקנות לשם הסדרת החיים בתחומי הרשות, ולגבות מסים לשם מימון פעולות הרשות. בנוסף למיסים שהרשות גובה ישירות מתושביה, היא מסתייעת בתקציב ממשלתי המועבר אליה באמצעות משרד הפנים. סמכויות הרשות המקומית מוגבלות על ידי חוקי המדינה ונתונות לפיקוח הממונה על המחוז במשרד הפנים.

מיסוי מוניציפלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסוי מוניציפלי הוא מס המוטל על ידי הרשות המקומית ונגבה ישירות מתושביה, לשם מימון פעילות הרשות. מיסים אלו כוללים בין השאר את הארנונה - מס האמור לשמש את הרשות למימון פעילותה השוטפת, כגון תשלום משכורות עובדי הרשות, פינוי אשפה, פיקוח מקומי, תחזוקה שוטפת של כבישים וגינות, חינוך, תרבות, ועוד. סוג מס נוסף הוא היטל פיתוח, המשמש להקמת תשתיות מקומיות כגון תשתית מים, צנרת ביוב, סלילת כבישים ומדרכות, ותשתית תיעול מי גשמים.

אגרות נוספות הן אגרות שילוט, פינוי אשפה, שמירה, אגרת סלילת כבישים ומדרכות, ואגרת פינוי פסולת ממגרשים.

בניגוד לעבר, אגרות מים וביוב כבר אינן מוטלות כיום ישירות על ידי העירייה או המועצה, אלא על ידי תאגיד מים וביוב.

"הוועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי" (ועדת זנבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 הוקמה, מכוח החלטת ממשלת ישראל[2], "הוועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי". בראש הוועדה עמד משה זנבר ותפקידה הוגדר: "לבחון את חלוקת התפקידים הקיימת בין הממשלה והרשויות המקומיות, להגדירהּ מחדש ולהציע תפיסת יסוד לחלוקת התפקידים הרצויה, לבחון את מערכת המימון לתקציבי הרשויות המקומיות ולהציע תחומי הכנסה ומיסוי שיבטיחו איזונם ולהמליץ על הסדרי פיקוח ובקרה של הממשלה על הרשויות המקומיות"[3].

הועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 1981, וקבעה כי תפקידם הראוי של הרשויות המקומיות הוא: "ייצוגם של תושביהן והשקידה על רווחתם הפיסית, התרבותית והרוחנית על גווניהם השונים, תוך שילובם ביעדים של המדינה."

מסקנותיה המרכזיות של הוועדה היו:

  • "לא ייעשו דברים בעניין הנוגע לשלטון המקומי ללא שיתוף או תיאום מוקדם עם נציגיו".
  • "יוגדר תחום רחב של סמכויות הרשות המקומית והיא תהיה מוסמכת לבצע כל פעולה הנכללת בתחומים אלה".
  • "בחלוקת התפקידים ותחומי הפעולה בין השלטון המקומי והשלטון המרכזי תהיה התחשבות מרבית בתועלת האזרח הבוחר – משלם המס, ולכן היא תיקבע על פי עקרונות המבטיחים את מעורבות הציבור תוך דחיפה מתמדת לשיפור השירות מחד גיסא ולהפחתת עלותו מאידך גיסא".
  • "לרשויות המקומיות יובטחו מקורות מימון הדרושים למילוי תפקידיהן"[3].

בנוסף המליצה הוועדה להעניק מעמד שווה לרשויות המקומיות ולממשלה בתחומי פעילות שמשותפים לשתיהן, להעביר תפקידים מסוימים בתחומי החינוך, הרווחה, התחבורה והתרבות לרשויות המקומיות (ובמקביל להדק את הפיקוח הממשלתי עליהן) מבחינה תקציבית, ולהגדיל את ההכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות[3].

הממשלה אישרה עקרונית את המלצות הוועדה, אך בפועל רובן לא בוצעו[3].

דירוג הרשויות המקומיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דירוג רשויות מקומיות בישראל

בחירות לרשויות המקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לרשויות המקומיות בישראל

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל מתקיימות, כעקרון, מדי חמש שנים. עם זאת, מועד זה עשוי להשתנות במספר מקרים, שהנפוץ בהם הוא מינויה של ועדה קרואה למלא את תפקיד המועצה. בבחירות רשאים להצביע כל הרשומים במשרד הפנים כתושבי העיר, בין אם הם אזרחי ישראל ובין אם לאו, שמלאו להם 17 שנים. הבחירות לראשות הרשות הן בחירות אישיות, בהן נדרש המועמד לקבל תמיכתם של לפחות 40% מן המצביעים ואילו הבחירות למועצת הרשות הן בחירות יחסיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשות מקומית בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרמיאל אתר משרד הפנים
  2. ^ החלטה מספר 273
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 תום זיו, ‏"על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור", השילוח 16, אוקטובר 2019