השמדה עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השמדה עצמית היא תכונה של מערכת המקנה לה את היכולת להשמיד את עצמה תחת נסיבות מוגדרות מראש. השמדה עצמית נדרשת לרוב כדי לאבטח מערכות או מידע בעלי רגישות גבוהה, במקרים בהם המערכות מפוזרות ללא בקרה של המפעיל ולכן מעוניינים להשמיד אותן בתום השימוש או במערכות שתפקוד לקוי שלהן עלול לסכן את הסובבים אותן.

שימושים בתחומים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאים חיים מכילים מנגנון השמדה עצמית המכונה אפופטוזה.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנונים להשמדה עצמית נפוצים ביותר בקרב צבאות כדי לאבטח אמצעי לחימה רגישים ועל מנת להבטיח פירוק עצמי של פצצות שונות כדי למנוע מקרים של נפל תחמושת מסוכן. דוגמאות:

טכנולוגיה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנועי דלק מוצק מצוידים לרוב במנגנון השמדה עצמית הממומש על ידי פיצוץ חומרי נפץ במידה והמנוע יוצא משליטה. בטיסות של מעבורות החלל של נאס"א, ישנה פונקציה של השמדה עצמית בהמראה, במקרה והמעבורת סוטה ממסלולה. דוגמה להפעלה של מנגנון ההשמדה העצמית ניתן לראות בסרטוני הווידאו של אסון צ'לנג'ר. ניתן לראות כי שתי הרקטות מתפוצצות בו זמנית 37 שניות אחרי התפרקותה של מעבורת החלל. הפיצוץ בוצע בהוראת קצין הבטיחות כדי להגן על בני האדם על הקרקע.

ביטחון מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביטחון מידע יש חשיבות גבוהה להשמדת המידע המסווג בתום השימוש או במקרה של נפילה בידי אויב. לרוב ההשמדה נעשית ידנית אך במקרים שבהם אין לבעל המידע שליטה מלאה עליו לעתים משתמשים במנגנוני השמדה עצמית. בשנת 2009 פותחה באוניברסיטת וושינגטון שיטה להשמדה עצמית וירטואלית של מידע דיגיטלי באמצעות הצפנה הגורמת למידע הדיגיטלי להפוך לבלתי קריא לאחר פרק הזמן שהוגדר על ידי המשתמש. לאחר פרק זמן זה אף אדם לא יהיה נגיש למידע, כולל המשתמשים המקוריים עצמם. [1][2]

שימושים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה, השמדה עצמית, מתייחסת לקונספט של השמדת כלי הנגינה והציוד בסיום ההופעה. קית' מון ולהקתו המי התפרסמו בשל כך, והשתמשו באמצעים שונים כדי להשמיד את הציוד, שכללו אפילו חומר נפץ שהוטמן בתופים.

במדע בדיוני נפוץ השימוש במנגנוני השמדה עצמית עד כדי כך שהקונספט הפך לקלישה. בסדרה חוש-חש הבלש למשל, כל ההודעות המכילות את הפקודות לחוש-חש משמידות את עצמן לאחר הקריאה והדבר משמש כבדיחה חוזרת במרבית הפרקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבנר קשתן, פיתוח חדש: אימייל שמשמיד את עצמו, כלכליסט
  2. ^ ג'ון מרקוף, New Technology to Make Digital Data Self-Destruct, ניו יורקס טיימס (באנגלית)