השמדה עצמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השמדה עצמית היא תכונה של מערכת, המקנה לה את היכולת להשמיד את עצמה תחת נסיבות מוגדרות מראש. המנגנון להשמדה עצמית הוא אמצעי הגנה על מערכות ועל מידע בעלי רגישות גבוהה, שעשוי להיכנס לפעולה בתום השימוש במערכת, במקרה של תפקוד לקוי, או במקרה שבו המערכת פועלת בלא מפעיל, ועלולה ליפול לידי האויב.

שימושים בתחומים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפופטוזה

תאים חיים מכילים מנגנון השמדה עצמית המכונה אפופטוזה. בביולוגיה של התא, אפופטוזה היא מוות תאי מתוכנת; מוות מכוון של תאים.

בניגוד לנקרוזה (מוות טראומטי של תאים בעקבות זיהום או פציעה), תהליך האפופטוזה הוא מדורג, מסודר ועקבי. האפופטוזה היא אחד התהליכים הנחקרים ביותר בביולוגיה, אשר שופכת אור על תהליכים רבים אחרים בתא, ועל שלל היבטים גנטיים, ביוכימיים ורפואיים.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנונים להשמדה עצמית נפוצים בקרב צבאות על מנת לאבטח אמצעי לחימה רגישים, ועל מנת להבטיח פירוק עצמי של פצצות למניעת הפיכתן לנפלים מסוכנים.

דוגמאות למערכות בעלות מגנון השמדה עצמית:

טכנולוגיה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנועי דלק מוצק מצוידים לרוב במנגנון השמדה עצמית, הממומש על ידי חומרי נפץ. במידה והמנוע יוצא משליטה. בטיסות של מעבורות החלל של נאס"א, המנוע ישמיד את עצמו במידה ותסטה המעבורת ממסלולה. מנגנון ההשמדה העצמית ניתן לצפייה בסרטוני הווידאו המתעדים את אסון צ'לנג'ר, במהלכו פוצצו זוג רקטות לשם הגנה על בני האדם שעל הקרקע.

ביטחון מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביטחון מידע יש חשיבות גבוהה להשמדת המידע המסווג בתום השימוש או במקרה של נפילה בידי אויב. לרוב ההשמדה נעשית ידנית, אך במקרים בהם אין לבעל המידע שליטה מלאה, ניתן להיעזר במנגנוני השמדה עצמית. בשנת 2009 פותחה באוניברסיטת וושינגטון שיטה להשמדה עצמית וירטואלית של מידע דיגיטלי באמצעות הצפנה, הגורמת למידע הדיגיטלי להפוך לבלתי קריא לצמיתות בחלוף פרק זמן מוגדר.[1][2]

שימושים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת כל פרק של סדרת הטלוויזיה "משימה בלתי אפשרית", מקבל מפקד הצוות את פרטי המשימה הסודית באמצעות הודעה מוקלטת מראש, ובסופה הצהרה כי תשמיד את עצמה תוך חמש שניות. לאחר מכן היה עולה הרשמקול בעשן. בסדרה "חוש-חש הבלש", משמידות את עצמן כל ההודעות המכילות את הפקודות לחוש-חש לאחר הקריאה, כבדיחה חוזרת.

השימוש במנגנוני השמדה עצמית במדע בדיוני נפוץ עד כדי כך, שהפך לקלישה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבנר קשתן, פיתוח חדש: אימייל שמשמיד את עצמו, כלכליסט
  2. ^ ג'ון מרקוף, New Technology to Make Digital Data Self-Destruct, ניו יורקס טיימס (באנגלית)