השמן והרזה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השמן והרזה
Stan & Ollie
כרזת הסרט "השמן והרזה" בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי Jon S. Baird עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פיי וורד
תסריט ג'ף פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Úna Ní Dhonghaíle
Billy Sneddon
שחקנים ראשיים סטיב קוגן
ג'ון סי. ריילי
שירלי הנדרסון
דני יוסטון
נינה אריאנדה
רופוס ג'ונס
Stephanie Hyam
Richard Cant
Susy Kane
ג'ון הנשו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רולף קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לורי רוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה BBC Films
Fable Pictures
Sonesta Films
Entertainment One
חברה מפיצה Entertainment One Films
Sony Pictures Classics
הקרנת בכורה 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 98 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי, סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 10 מיליון דולר[1]
הכנסות 26.3 מיליון דולר[2]
הכנסות באתר מוג'ו stanollie
www.stanandollie.co.uk
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השמן והרזהאנגלית: Stan & Ollie) הוא סרט ביוגרפי דרמטי קומי בבימויו של ג'ון ס. ביירד על פי תסריט מאת ג'ף פופ. הסרט מבוסס על השנים המאוחרות בחייהם של הצמד הקומי לורל והארדי, ומככבים בו סטיב קוגן בתפקיד סטן לורל וג'ון סי. ריילי בתפקיד אוליבר הארדי. הסרט הוצג לראשונה באוקטובר 2018 בפסטיבל הסרטים של לונדון. הסרט יצא בארצות הברית ב-28 בדצמבר 2018 ובבריטניה ב-11 בינואר 2019.

הסרט מתמקד בפרטי היחסים האישיים של הצמד הקומי, תוך הצגת יציאתם לסיבוב הופעות באולמות מיוזיק הול ברחבי הממלכה המאוחדת ואירלנד במהלך 1953, זאת במקביל למאמצם ליצור סרט קולנוע נוסף בכיכובם.

בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-76 ריילי היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי. בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-72 הסרט מועמד בשלוש קטגוריות, ביניהן פרס הסרט הבריטי הטוב ביותר, והשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי (עבור סטיב קוגן).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937, במהלך צילומי הסרט "אי שם במערב" בכיכובם של השמן והרזה, סטן לורל מסרב לחדש את החוזה שלו עם המפיק האל רוץ', מאחר שהוא סבור כי לצמד מגיע תגמול כספי גבוה יותר. אוליבר הארדי, עם זאת, מחליט שלא לעזוב את רואץ' ואף משתתף לצידו של הארי לנגדון בסרט "זנוביה". ללא הארדי, אולפני פוקס המאה ה-20 מסרבים להחתים את לורל, שמרגיש נבגד.

בשנת 1953, הצמד הקומי יוצא לסיבוב הופעות באולמות מיוזיק הול ברחבי הממלכה המאוחדת ואירלנד, זאת במקביל למאמצם ליצור סרט קולנוע נוסף בכיכובם, עיבוד קולנועי קומי לרובין הוד. יחסי ציבור גרועים בבריטניה, תחת ניהולו של המפיק ברנרד דלפונט, מובילים להופעה של הצמד באולמות כמעט ריקים מאדם, ונראה כי דלפונט מתעניין יותר בכוכב העולה נורמן וויזדום. עם זאת, לאחר שדלפונט מארגן מספר הופעות פומביות של השניים, המופע זוכה לפרסום וכתוצאה מכך הקהל ממלא את האולמות.

במהלך סיבוב ההופעות, סטן ממשיך לדרבן את הארדי להמשיך לכתוב את התסריט לסרט אודות רובין הוד, תוך שהוא מנסה ללא הצלחה ליצור קשר עם המפיק בלונדון באמצעות הטלפון. כאשר סיבוב ההופעות מגיע ללונדון, סטן מגיע אל משרדו של המפיק, ומתבשר שהפרויקט בוטל משום שהמפיק לא הצליח לגייס את הכספים הדרושים להפקתו. סטן לא מגלה זאת להארדי, והשניים ממשיכים יחד בכתיבת התסריט.

אל סיבוב ההופעות של הצמד מצטרפות נשותיהם, אידה לורל (נינה אריאנדה) ולוסיל הארדי (שירלי הנדרסון), ושני הזוגות מתאכסנים במלון סבוי. במהלך מסיבה לכבודם, לאחר ערב פתיחה מוצלח בלונדון, מתח מתגלה בין שתי הנשים, ובהמשך - לורל והארדי מתעמתים זה עם זה אודות האירועים שהתרחשו בשנת 1937 ושתוארו בפרולוג של הסרט. לאחר הוויכוח, אוליבר עוזב בזעם את המסיבה, ואשתו ממהרת להצטרף אליו.

למרות המתח שביניהם, הם ממשיכים להגיע לאירועי היחצ"נות השונים של סיבוב ההופעות שלהם, לרבות השתתפות בתחרות יופי בוורת'ינג. לפני התחרות, אוליבר מסרב לדבר עם סטן, למרות ניסיונותיו של האחרון. כאשר מגיע רגע ההכרזה על הזוכה בתחרות, אוליבר מתמוטט מהתקף לב ורופאו מצווה עליו לנוח במיטתו. כאשר נודע להם שאוליבר לא יוכל להמשיך בסיבוב ההופעות, דלפונט מציע שקומיקאי אנגלי מקומי יתפוס את מקומו של אולי. סטן מגיע לבקר את אולי, שמודיע לו על כוונתו לפרוש ולשוב לארצות הברית עם אשתו בהקדם האפשרי. השניים מתפייסים.

בליל המופע הבא, סטן מבין שזה יהיה בלתי אפשרי מבחינתו לעבוד עם מי שדלפונט שכר להחליף את אולי, והוא מבטל את המופע. הוא משוחח עם אשתו, ומספר לה על כוונתו לבטל את סיבוב ההופעות, ולשוב לאמריקה. בעודו אורז לעזוב, אל חדרו של סטן מגיע אולי, שמודיע לו שהחליט להמשיך עם סיבוב ההופעות, בניגוד לעצת רופאיו. שני הזוגות שטים יחד לאירלנד, ובמהלך הנסיעה סטן מודה בפני אולי שהסרט שעליו הם עובדים לא יופק. הצמד מגיע לאירלנד, מתקבל בברכה וממשיך בסיבוב ההופעות למרות בריאותו של אולי.

הסרט מסתיים עם אפילוג, שבו נכתב כי סיבוב ההופעות הזה היה הפעם האחרונה שהצמד עבד יחד. בריאותו של אוליבר המשיכה להתדרדר לאחר מכן, והוא נפטר בשנת 1957. לאחר מותו, סטן סירב לעבוד עם קומיקאים אחרים ופרש אף הוא, עד למותו שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1965. במהלך שמונה שנים אלו סטן המשיך לכתוב מערכונים עבור לורל והארדי.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
סטיב קוגן סטנלי לורל
ג'ון סי. ריילי אוליבר הארדי
שירלי הנדרסון לוסיל הארדי אשתו של אולי
נינה אריאנדה אידה לורל אשתו של סטן
רופוס ג'ונס ברנרד דלפונט אמרגנם של לורל והארדי
דני יוסטון האל רואץ' מפיק קולנוע
ג'וזף בולדרמה ג'יימס וו. הורן
ג'ון הנסלו נובי קוק
קית' מק'פרסון ג'יימס פינלייסון
ריצ'רד קאנט הארי לנגדון
סוזי קיין סינתיה מנהלת ההפקה של מר מיפין

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2016 פורסם כי ג'ון סי. ריילי וסטיב קוגן יגלמו את הצמד השמן והרזה בסרט ביוגרפי שיבויים על ידי ג'ון ס. ביירד.[3] הסרט נכתב על ידי ג'ף פופ, שכבר שיתף פעולה בעבר עם קוגן בכתיבת התסריט לסרט "פילומנה", עליו היו השניים מועמדים לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.[4] פופ תיאר את הצמד כ-"גיבוריו".[5]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הצילומים בממלכה המאוחדת החל באביב 2017. הצילומים התקיימו בדאדלי שבמערב המידלנדס, אנגליה, כמו גם בברמינגהאם, בהייז ובבריסטול שבדרום-מערב אנגליה.[6] כמו כן, נעשה שימוש בלוקיישנים שונים לאוך מסילת הרכבת שבלסטרשייר.[7]

שעות הצילומים במהלך כל יום היו מוגבלות, משום שג'ון סי. ריילי נזקק לארבע שעות בכיסא האיפור מדי יום.[1]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוצג לראשונה באוקטובר 2018 בפסטיבל הסרטים של לונדון. חברת ההפצה Entertainment One Films הפיצה את הסרט בבריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד ובנלוקס. חברת ההפצה Sony Pictures Classics רכשה את זכויות ההפצה של הסרט בארצות הברית, אמריקה הלטינית, מזרח אירופה, סין ודרום אפריקה.[8]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאר הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הסרטים של לונדון באוקטובר 2018, הסרט קיבל ביקורות חיוביות מצד המבקרים.[9][10][11] על פי אתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט דירוג של 93% על פי 203 ביקורות, עם ציון ממוצע של 7.49 מתוך 10. על פי דעת הרוב, הסרט הוא "מחווה לזוג בדרנים אהובים עם הצצה מחבקת מאחורי הקלעים - ומבט מרגש על היתרונות ועל החסרונות שבשיתוף פעולה יצירתי".[12] על פי אתר האינטרנט Metacritic, לסרט ציון משוקלל של 75 מתוך 100, המבוסס על 41 ביקורות, רובן חיוביות.[13]

גיא לודג' מוראייטי כתב: "התיאור החמוץ-מתוק של שיתוף הפעולה האחרון של הצמד הקומי לורל והארדי בסרטו של ג'ון ס. ביירד הוא מחווה נעימה ואמיצה".[14] טוד מק'קארתי מההוליווד ריפורטר שיבח את השחקנים הראשיים, וכתב: "רוב הזמן, אתה מרגיש כאילו אתה מסתכל על הצמד האמיתי, בשל עבודתם היסודית של השחקנים בהופעתם הפיזית". הוא סיכם: "כל מה שהסרט מציע הוא ברור ומעל פני השטח, ההנאות ממנו פשוטות וכנות בבימויו הקשוב של הבמאי ג'ון ס. בירד".[15]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Boston Society of Film Critics Awards 16 בדצמבר 2018 השחקן הטוב ביותר ג'ון סי. ריילי זכייה [16]
פרס באפט"א לקולנוע 10 בפברואר 2019 השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי סטיב קוגן מועמדות [17]
הסרט הבריטי הטוב ביותר ג'ון ס. ביירד, פיי וורד, ג'ף פופ מועמדות
האיפור הטוב ביותר ועיצוב השיער מארק קולייר, ג'רמי וודהד, ג'וש ווסטון מועמדות
פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי ‏2 בדצמבר 2018 השחקן הטוב ביותר סטיב קוגן מועמדות [18]
שחקנית המשנה הטובה ביותר נינה אריאנדה מועמדות
הליהוק הטוב ביותר אנדי פריור מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר גאי ספראנזה מועמדות
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר מארק קולייר, ג'רמי וודהד מועמדות
העיצוב האמנותי הטוב ביותר ג'ון פול קלי מועמדות
פריצת הדרך הטובה ביותר של מפיק/ה פיי וורד מועמדות
Critics' Choice Movie Awards 13 בינואר 2019 השחקן הטוב ביותר בקומדיה ג'ון סי. ריילי מועמדות [19]
פרס גלובוס הזהב 6 בינואר 2019 השחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי ג'ון סי. ריילי מועמדות [20]
San Diego Film Critics Society Awards ‏10 בדצמבר 2018 שחקנית המשנה הטובה ביותר נינה אריאנדה מקום שני [21]
עיצוב התלבושות הטוב ביותר גאי ספראנזה מועמדות
העיצוב האמנותי הטוב ביותר ג'ון פול קלי מקום שני
מכלול העבודות הטוב ביותר ג'ון סי. ריילי
(גם עבור האחים סיסטרז & ראלף שובר את האינטרנט)
זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Gray, Tim (6 בדצמבר 2018). "'Stan & Ollie' Director Faced Challenge of Introducing Comedy Duo to Modern Audiences". Variety. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2018. 
  2. ^ "Stan & Ollie (2018)". The Numbers. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2019. 
  3. ^ Jaafar, Ali (18 בינואר 2016). "Steve Coogan And John C. Reilly To Star As Stan Laurel And Oliver Hardy In Jon S. Baird’s ‘Stan & Ollie’". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2017. 
  4. ^ Lee, Benjamin (18 בינואר 2016). "Steve Coogan and John C Reilly to play Laurel and Hardy in biopic". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2017. 
  5. ^ "Steve Coogan and John C Reilly to star in Laurel and Hardy film". BBC. 18 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2017. 
  6. ^ Young, Graham (4 באפריל 2017). "Movie Stan and Ollie with Steve Coogan to be filmed in Midlands and you can apply to be in the cast". Birmingham Mail. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2017. 
  7. ^ Snow, Maia (5 בפברואר 2019). "Great Central Railway transformed into movie set for hit film Stan and Ollie". Leicestershire Live. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2019. 
  8. ^ Kay, Jeremy (9 בספטמבר 2018). "SPC 'Stan & Ollie' TIFF deal confirmed as distributor picks up 'Maiden'". Screen Daily. בדיקה אחרונה ב-3 באוקטובר 2018. 
  9. ^ Macnab, Geoffrey (21 באוקטובר 2018). "Stan & Ollie review, LFF: Insightful and endlessly touching". The Independent. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2019. 
  10. ^ "John C Reilly deserves an Oscar for Stan & Ollie". Evening Standard. 22 באוקטובר 2018. 
  11. ^ Bradshaw, Peter (21 באוקטובר 2018). "Stan & Ollie review – melancholy twilight of comedy gods Laurel and Hardy". The Guardian. 
  12. ^ "Stan & Ollie (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. בדיקה אחרונה ב-12 ביולי 2019. 
  13. ^ "Stan & Ollie reviews". Metacritic. CBS Interactive. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2019. 
  14. ^ Lodge, Guy (7 בנובמבר 2018). "London Film Review: ‘Stan & Ollie’". Variety. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2019. 
  15. ^ McCarthy, Todd (7 בנובמבר 2018). "'Stan & Ollie': Film Review London 2018". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2019. 
  16. ^ Burr, Ty (16 בדצמבר 2018). "Boston Society of Film Critics announces winners". The Boston Globe. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  17. ^ "EE British Academy Film Awards Nominees in 2019". BAFTA. 9 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2019. 
  18. ^ Sheehan, Paul (2 בדצמבר 2018). "2018 British Independent Film Awards: Full list of winners led by ‘The Favourite’". goldderby.com. 
  19. ^ Nordyke, Kimberley (10 בדצמבר 2018). "Critics' Choice Awards: 'The Favourite' Leads With 14 Nominations". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2018. 
  20. ^ "2018 Nominees". HFPA. נובמבר 2018. 
  21. ^ "2018 San Diego Film Critics Society’s Award Nominations". 7 בדצמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2018.