השען העיוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השען העיוור
The Blind Watchmaker
כריכת הספר בתרגומו לעברית
כריכת הספר בתרגומו לעברית
מידע כללי
מאת ריצ'רד דוקינס
שפת המקור אנגלית
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא ביולוגיה אבולוציונית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה

ארצות הברית: 1986

ישראל: 1993
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת זמורה ביתן
תרגום עמנואל לוטם
סדרה
ספר קודם הפנוטיפ המורחב עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא River Out of Eden עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001302465
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השען העיווראנגלית: The Blind Watchmaker) הוא ספר מאת ריצ'רד דוקינס.

הספר, אשר פורסם בשנת 1986, מסביר וטוען בזכות תורת האבולוציה באמצעות הברירה הטבעית. כמו כן, מביא הספר טיעונים להפרכת ביקורות מסוימות שנמתחו על ספרו הקודם "הגן האנוכיי". שני הספרים נועדו להציג לקהל הרחב את תפיסת האבולוציה המציבה את הגנים במרכז, ושמים דגש רב על מיקרו-אבולוציה על פני תאוריות המאקרו-אבולוציה.

בבחירת שם הספר התייחס דוקינס לאנלוגיית השען המפורסמת, שבה השתמש ויליאם פיילי בספרו "תאולוגיה טבעית". פיילי, שהציג את טיעוניו יותר מחמישים שנה לפני שצ'ארלס דרווין פרסם את "מוצא המינים", סבר שמורכבותם של האורגניזמים החיים היא עדות לקיומו של בורא אלוהי, כשם שקיומו של שעון דורש אמונה בשען תבוני. דוקינס הציג את הניגוד וההבדלים בין עיצוב מעשה ידי אדם ואפשרות התכנון הגלומה בו לבין פעולתה נעדרת התכנון של הברירה הטבעית, ולפיכך כינה את התהליך האבולוציוני וספרו - "השען העיוור".

תוכנת הסמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקינס מתאר ניסוי דמיוני הדומה למשפט הקוף המקליד, כדי להמחיש את ההבדל בין קצב הופעה של סדר (או תופעה מורכבת) עקב תהליך מקרי לגמרי, לבין קצב התפתחות סדר עקב תהליך שמשלב בחירה מקרית יחד עם בחירה לא-מקרית.

מתנגדי האבולוציה מתארים אותה לעיתים קרובות כתהליך מקרי לגמרי ומגיעים למסקנה נכונה באופן מקומי כי לא סביר שתהליך כזה יגרור הופעה של סדר מורכב. דוקינס מבחין כי אבולוציה אינה תהליך מקרי לגמרי שכן משולבת בה ברירה טבעית ודבר זה משנה מאד את הסיכוי להופעת סדר והתפתחות של סדר כזה.

לא סביר להגיע לסדר באמצעות מקריות בלבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקינס מתחיל בתאור ניסוי דמיוני דומה, שבו מגיעים לכך שהסיכוי לקבל סדר, ואפילו פשוט, עקב תהליך מקרי לגמרי, לוקח זמן רב מאד. דוקינס שואל מה הסיכוי לקבל את המשפט, "נדמה לי שהוא כמו סמוּר" (METHINKS IT IS LIKE A WEASEL)- מתוך המחזה המלט, על ידי הגרלה מקרית מתוך 26 אותיות באנגלית ומקש רווח. לדוגמה על ידי קוף שמקליד בצורה מקרית על מקלדת מחשב.

במשפט האנגלי יש 28 תווים (כולל רווחים) הסיכוי לנחש נכון את האות הראשונה הוא 1 חלקי 27. הסיכוי לנחש שתי אותיות נכונות באופן מקרי הוא 1 חלקי 27*27, וכך הלאה - כך שניחוש כל המשפט באנגלית הוא 27 בחזקת 28 שהם בקירוב 10 בחזקת 40. גם אם במקום קוף נכניס תוכנת מחשב שתבחר במהירות אותיות באופן מקרי, הזמן הממוצע הנדרש להגיע לתוצאה נכונה צפוי להיות מאות מיליארדי שנים - ארוך יותר מגיל היקום. הנכונות של "משפט הקוף המקליד" נבעה מכך שמניחים באופן משתמע את קיומו של זמן ארוך ככל שנרצה לסיום התהליך - דבר זה נכון במקרה של משפט מתמטי תאורטי אבל לא מתקיים בהכרח בשאלות מעשית.

המסקנה של דונקינס היא כי מאד לא סביר להגיע לסדר באמצעות מקריות בלבד. למסקנה זו מגיעים גם מתנגדים לאבולוציה באמצעות שימוש בטיעונים כמו טורנדו במגרש גרוטאות - מאד לא סביר שטורנדו שיעבור דרך מגרש גרוטאות יסדר באופן מקרי את הגרוטאות וירכיב מטוס בואינג 747.

הוספת בחירה לא מקרית גורמת להופעה מהירה של סדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקינס ממשיך את הדיון בכך שהוספת מימד של בחירה לא מקרית, יחד עם שמירה על מקריות משנה את התוצאה מקצה לקצה. הוא מתאר תוכנת מחשב פשוטה, "תוכנת הסמור", ששומרת על אותיות נכונות מתוך המשפט כאשר היא מאתרת אותן. מגרילים בבת אחת את כל האותיות, אם האות השלישית היא מ', התוכנה תשמור עליה ואז נמשיך להגריל את כל האותיות שלא נכתבו נכון. בעזרת תוכנה כזו ניתן להגיע מכל קלט תחילי של אותיות וניחוש מקרי של אותיות אחרות, למשפט המטרה, תוך כמה עשרות אינטראקציות של התוכנה, כלומר תוך כמה שניות במקרה של תוכנת מחשב וכמה דקות במקרה של קוף מתקתק. [1] דבר זה מדגים את ההבדל העצום בין מקריות סתם לבין מקריות שמשולבת בסדרת שיפורים קטנים.

"תוכנת הסמור" שונה מאבולוציה, בכך שהמתכנת של התוכנה יודע מראש מה יהיה הסדר שיתקבל בסוף. זאת לעומת תהליך אבולוציוני שבו כל דור רק מנסה לשרוד ולהתרבות ואין לו מטרה סופית ידועה כלשהי בעוד כך וכך דורות. המשותף לשני הדברים הוא שלא מדובר בתהליך מקרי לגמרי - שכן הברירה הטבעית מפעילה תהליך חזק של סלקציה שבו רוב הדגמים הפחות מותאמים לסביבה אינם שורדים או מולידים פחות צאצאים, כך שבכל דור יש יתרון עצום לעיצובים שמותאמים יותר לסביבה.

דוקינס מתאר בהמשך דוגמאות נוספות לשילובים של החלטות מקריות וחוקים לא מקריים, שמובילים להופעה של סדר - לדוגמה "ביומופרים" - תוכנה שמייצרת ציורים של מעין "עצים" במחשב שמשתנים על פי מספר "גנים" ויכולים לעבור "מוטציות" מקריות וסלקציה לא מקרית.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השען העיוור, באתר OCLC (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו הרחבה בערך "תוכנת הסמור" בוויקיפדיה האנגלית