ישיבת בית אל

(הופנה מהדף השער לעולם התורה)
ישיבת בית אל
בית המדרש החדש של ישיבת בית אל
ישיבה
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות כ' בחשוון ה'תשל"ח – הווה
מייסדים הרב זלמן ברוך מלמד, יעקב כ"ץ (כצל'ה)
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב זלמן ברוך מלמד
תלמידים
350
שונות
ספרים אורות ולנתיבות ישראל בהוצאות מחודשות, יש שואלים ועוד
מיקום
מיקום בית אל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°56′33″N 35°13′21″E / 31.942388888889°N 35.222444444444°E / 31.942388888889; 35.222444444444
[1]
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת בית אל היא ישיבה גבוהה ציונית דתית בראשות הרב זלמן ברוך מלמד.

הישיבה הוקמה על ידי הרב מלמד בשנת ה'תשל"ח, ביישוב בית אל שמצפון לירושלים. נכון לשנת ה'תשפ"ג (2023) לומדים בה כ-350 תלמידים ו-130 אברכים[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ח פנה הרב זלמן יחד עם כצל'ה ואנשים נוספים בעידוד הרב צבי יהודה לחזק את ההתיישבות על ידי הקמת ישיבה ברוח ישיבת מרכז הרב. תכנון ראשוני להקמתה בעפרה לא צלח, ולכן פנו להקמתה בבית אל.

מייד עם הגיעם למקום פנו לבניית בית המדרש בראש הגבעה, בטרם קיבלו אישורים ותכננו תב"ע, וכך בית המדרש הישן של הישיבה הוא מבנה האבן הראשון שנבנה ביהודה ושומרון[2].

בשנת ה'תשע"ו נחנך בית המדרש החדש של הישיבה.

דרך הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מחנכת את תלמידיה לאור תורתו של הרב קוק ובנו, הרב צבי יהודה קוק, ובראשם הקשר והחיבור של עם ישראל לארץ ישראל ולתורת ישראל. כמו כן, הישיבה מצהירה על קו חינוכי של גדלות בכל תחומי החיים מתוך תודעת שליחות לעם ישראל. הישיבה מדגישה באופן יחסי את לימוד הבקיאות, לצד לימוד עיון. מדי חודש נערכים מבחנים על עשרים דפי גפ"ת (למעוניינים). כמו כן מתקיימים בישיבה לימודי אמונה (מחשבת ישראל). הישיבה ממשיכה את הקו האידאולוגי של ישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, כולל הרב מלמד, הם בוגרי ישיבה זו.

הישיבה נחשבת כאחת משלוש הישיבות הגבוהות הגדולות בציבור הדתי הלאומי לצד ישיבת מרכז הרב וישיבת הר המור, שתלמידיהן על פי רוב מגיעים לישיבה בשביל ללמוד בה לתקופה יותר ממושכת וארוכה יחסית לשאר הישיבות בציבור הציוני דתי.

הרב זלמן מלמד מנחיל בישיבה דרך של הסתכלות חיובית על המציאות – "עין טובה" – שאומרת שבכל קושי צריך לראות אתגר ואפשרות להתקדמות וצמיחה, ואין להסתכל על אתגרי הדור בעין שלילית.

הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל ומרבית תלמידיה מתגייסים דרך מסלול הסדר מרכז. חלק קטן משרתים שירות מלא. לא קיימת האפשרות להתגייס דרך מסלול ההסדר ומי שברצונו לעשות כך עליו לעבור לישיבה אחרת, בה כן קיים מסלול כזה. בדרך כלל הישיבה אינה מקבלת חזרה לשורותיה את הבוחרים במסלול זה.

שיעור בבית המדרש מפי ראש הישיבה

רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הישיבה

ר"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אליהו ברין - ראש כולל הלכה
  • הרב שלמה יוסף וייצן - ר"מ שיעור ג'
  • הרב אליעזר בן פורת - ר"מ שיעור ד'
  • הרב משה מאיר אבינר - ראש כולל דיינות
  • הרב רואי מרגלית - ראש כולל רבנות עיר
  • הרב משה כהן - ראש כולל עיון
  • הרב יוסף אפריון - ר"מ שיעור ג'
  • הרב נתנאל אייל - ר"מ שיעור ג'
  • הרב יאיר וסרטיל - ר"מ שיעור ב'
  • הרב נחשון רבינשטיין - ר"מ שיעור ב'
  • הרב ינון גרוסברג - ר"מ שיעור ב'
  • הרב עדו יעקובי - ר"מ שיעור א'
  • הרב יוחאי פרלמן - ר"מ שיעור א'
  • הרב בועז אשל - ר"מ שיעור א'

ר"מים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אלקנה ליאור - ר"מ בקיאות
  • הרב משה בר ציון - ר"מ בקיאות
  • הרב יצחק אורלן - ר"מ תוכנית בקיאות
  • הרב ניר סיני - ר"מ סדר ערב
  • הרב חיים שרייבר - חצר"מ שיעור ד'
  • הרב צבי ברוך טסלר - חצר"מ שיעור א'
  • הרב יונתן הנדלר - חצר"מ שיעור א'
  • הרב מאיר גולדסמית - חצר"מ שיעור א'
  • הרב יצחק מושקוביץ - חצר"מ שיעור ב'

בעבר לימדו בישיבה גם הרב איתמר אורבך, הרב משה דימנטמן, הרב חיים ירוחם סמוטריץ', הרב שלמה פישר, הרב חיים שטיינר, הרב ראובן ששון הרב שבתי סבתו והרב הלל גפן.

ישנם רבנים נוספים המעבירים שיעורים בישיבה אך אינם מוגדרים כר"מים, דוגמת הרב משה גנץ (אחיו של הרב חיים גנץ), הרב יהודה מלמד (בנו של הרב זלמן ברוך מלמד), הרב שמעון קליין (חתנו של הרב זלמן ברוך מלמד), הרב הראל כהן, הרב חיים בן שושן (בנו של הרב ישועה בן שושן וחתנו של הרב אביהוא שורץ) והרב בן ציון אוריאל.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב כ"ץ - גייס כספים
  • יואל צור - מנהל פיתוח
  • הרב שלומי רוזנטל - אחראי תלמידים
  • יעקב הרניק - מנכ"ל

הרב חנוך הכהן פיוטרקובסקי היה מנהל הישיבה משנת ה'תשמ"ו ועד פטירתו בשנת ה'תשפ"א.

מסלולי לימוד מתקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות הקשורים לישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת ספרים 'מאבני המקום'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו הוצאת הספרים 'מאבני המקום'

'מאבני המקום' היא הוצאת ספרים העורכת שיחות של רבני הישיבה ומוציאה אותם כספרים וחוברות, לצד עריכה מחודשת לספרי הראי"ה והרצי"ה קוק[4].

ספרי הראי"ה קוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הרצי"ה קוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לנתיבות ישראל במהדורה מחודשת
  • במערכה הציבורית במהדורה מחודשת
  • אור לנתיבתי במהדורה מחודשת

ספרי רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש שואלים - פינות רדיו שהעביר ראש הישיבה ברדיו ערוץ 7.
  • שיעורים בספר אורות - שיעורי ראש הישיבה בשלושת חלקי 'אורות מאופל'.
  • נתיבי אמונה - ביאור יסודות אמונה ועבודת ה’ בדרכם של מרן הראי"ה ובנו רבנו הרצי”ה, מאת הרב זלמן מלמד.
  • לזמן הזה - שיחות ראש הישיבה ליום העצמאות ויום ירושלים (שני כרכים).
  • This is the day - הספר 'לזמן הזה' ליום העצמאות באנגלית.
  • בעין טובה - שיחות ראש הישיבה לפרשות השבוע.
  • חוברות בעין טובה - שיחות נבחרות מאת ראש הישיבה (17 חוברות).
  • חוברות נוספות של שיעורי ושיחות ראש הישיבה, כגון: שובה ישראל, והגדת לבנך (שתי חוברות), עולת הבוקר, וידעת היום, שמיטה, ועוד.
  • חוברות מאת הרב אליהו ברין.

Yeshiva.org.il[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר האינטרנט של הישיבה היווה פריצת דרך בתחום האינטרנט הדתי, בהיותו האתר העברי הראשון שהציע שיעורי תורה לקריאה, צפייה והאזנה.

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, רוב הרבנים המלמדים בישיבה הם בוגרי הישיבה בעצמם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת בית אל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]