השפה המיוחדת של אורי

השפה המיוחדת של אורי

מידע כללי
מאת	דויד גרוסמן
איורים	אורה איל
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	איטלקית, קטלאנית
סוגה	ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה	מסדה (משנת תשנ"ו בהוצאת הקיבוץ המאוחד)
תאריך הוצאה	1989
פרסים
עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער (1990) למאיירת אורה איל

השפה המיוחדת של אוּרי הוא ספר ילדים עברי מאת הסופר הישראלי דויד גרוסמן אשר ראה אור בשנת 1989 בהוצאת מסדה (משנת תשנ"ו נדפס בהוצאת הקיבוץ המאוחד). האיורים לספר, מעשה ידיה של אורה איל, זיכו אותה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער (1990). הספר, העוסק בתהליך רכישת השפה, נכתב בהשראת אוּרי (1985–2006), השני משלושת ילדיו של גרוסמן. אורי הפעוט הוא כמעט בן שנתיים (חוגג יום הולדת במהלך הסיפור) ורק לומד לדבר, ולכן יש לו שפה מיוחדת משלו – מכל מילה הוא מבטא רק צליל אחד. הסביבה (הורים, דודים, סבא וסבתא) מפרשת אותו באופן מוטעה, ולפעמים נבהלת מדבריו. למרבה המזל עומד לרשותו אחיו הגדול, יונתן בן החמש – "שזה בדיוק באמצע בין להיות קטן ולהיות גדול, ובגלל זה הוא יכול להבין גם תינוקות וגם גדולים" – והוא משמש מתורגמן, שמסביר לכולם מה אומר אורי.

בספר מובאים עשרה משפטים קטועים שאומר אורי הקטן. כך, למשל,

פעם, כשאבא חזר הביתה אחרי שהילדים אכלו את ארוחת הערב, רץ אליו אורי וסיפר לו בהתרגשות: "פיל אוס חת בר! פיל אוס חת בר!". "מה אתה אומר?!", התפלא אבא, "פיל אוס חת בר?! פיל עם מטוס נחת על עכבר?! זה קרה אצלנו בבית? חבל שלא הייתי פה!". "לא, אבא!", צחק יונתן, "אתה לא מבין את אורי. אורי רק מספר שהוא הפיל כוס וצלחת, והכל נשבר! פיל אוס חת בר!". "הבנתי!", אמר אבא, "ואני הייתי בטוח שפיל ענקי... נו, טוב, איזה מזל שיש לנו מתורגמן כמוך, יונתן!"

חוקרת ספרות הילדים מירי ברוך עמדה על כך שגרוסמן, "בספרו המשעשע [...] שומר על האיזון בתיאור הדברים בין שני האחים. לא עוד האח הקטן במרכז ולא האח הגדול המקופח, אלא שניהם יחד". לדבריה,

הספר ממוקד בשפה המצחיקה של אורי, אך ה'מושיע' הוא דווקא יונתן ה'גדול'. הספר אינו מתעלם מן הקנאה העשויה להתעורר בין האחים, ולהפך. באחת הסיטואציות, כשהגיע יום ההולדת של אורי, קנו לו כולם מתנות ובסוגריים מצוין כי "גם ליונתן קנו, שלא יקנא". המגמה הבולטת ביותר היא האיזון באהבה שנותנים ההורים לשני האחים. המחמאות ניתנות לאורך כל הספר לאח הגדול. ההתמוגגות היא אמנם מן הקטן המצחיק והשוגה, אבל במקביל מפוזרים ביטויים כגון "איזה מזל שיש לאורי אח גדול שמבין כל מה שאורי אומר", ושוב "איזה מזל שיש לנו מתורגמן כמו יונתן". [...] המתח שבין האחים מתפוגג הן על ידי היסודות הקומיים הנוצרים מן ההבנה המעוות של המבוגרים את הפעוט והן על ידי תמיכת המשפחה וביטויי ההערצה שלהם ליונתן. דומה כי גרוסמן מצא את המינון הנכון בעיצוב נושא קנאת האחים, וכן בהנחיית הקוראים המבוגרים בדרך שבה יש לנהוג עם האחים כדי שלא ליצור קיפוח ורגשות קנאה, שהרי אלה אינם נוצרים בחלל הריק.

לדברי יותם שווימר באתר "הפנקס", שמזכיר את "ספר הילדים הנפלא" של גרוסמן, "בדומה לשאר ספרי הילדים, המספר-האב מכיל, מקבל, משתאה, נסחף ומתרגש אחר השפה הלא-ברורה, אחר המבע הלשוני המיוחד של הילד וההמצאות הלשוניות. הוא מכיל ומבין את הפרובלמאטיקה (בעיית התקשורת), אך היא עצמה ניצבת במרחב חיובי, דינאמי וחי. כאן השפה אמנם קטועה, חתוכה, אינה מושלמת, אך היא אינה שבורה. כל כולה זועקת התרגשות והתחלה של מסע לשוני מופלא".

לקריאה נוספת

• צביה ולדן, "לתאר, לתת עצה ולהתפעם: שלושה סופרי ילדים על שפת הפעוטות", מחשבות כתובות, 1–4 (1992), עמ' 38–48.

קישורים חיצוניים

• אורית הראל, המגזין, השפה של אורי, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2006
• השפה המיוחדת של אורי באתר ספריית פיג'מה
  • הצעות לצוות הגן

על אורי גרוסמן:

• קורות החיים של אורי גרוסמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• אורי: דף זיכרון וסרטון הנצחה מאת גיא חרלפ וספי גייגו, במסגרת פרויקט "פנים. יום.זיכרון" של בית אבי חי
• דויד גרוסמן, "אורי, היית לי מישהו לרוץ איתו", באתר ynet, 15 באוגוסט 2006 (הספדו של דויד גרוסמן לבנו אורי)

על שפת ילדים:

• מאמר מאת לאה גולדברג בעקבות קורניי צ'וקובסקי: לאה גולדברג, על שפת הילדים, על המשמר, 6 בינואר 1956, המשך (נדפס שוב בקובץ רשימותיה בין סופר ילדים לקוראיו: מאמרים בספרות ילדים, כינסה והקדימה דברים לאה חובב, תל אביב: ספרית פועלים ('השכלה וחינוך'), תשל"ז, עמ' 69–76 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"))