השפעות בריאותיות של קפאין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השפעות בריאותיות של קפאין
סיווג
 ‑ ICD-10 F15.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 821863 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קפאין יכול להיצרך גם בטבליות

ההשפעות הבריאותיות של קפאין נחקרו רבות. תופעות לוואי לטווח קצר, כגון כאבי ראש, בחילות, וחרדה הוכחו כסימפטומים של צריכת קפאין קלה.[1] קפאין חוסם קולטני אדנוזין שונים ואת חלבון G הקשור בהם ובכך גורם לאדם להרגיש ערני.[2] כממריץ של מערכת העצבים, קפאין ממריץ את שריר הלב, מרגיע שריר חלק, מגביר את הפרשות הקיבה, וגורם להגברת ייצור השתן.[3]

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות חיוביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קפאין במינון נמוך גורם לערנות ולירידה בעייפות.[4]
  • קפאין מגביר את קצב חילוף החומרים בגוף.[5]
  • קפאין אינו משפר את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי, בניגוד לאצטילכולין, אשר מזוהה עם תשומת לב, ריכוז, למידה, וזיכרון מוגברים.[6]
  • קפאין מאט התפתחות של תאים סרטניים בגוף.

השפעות שליליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות בטווח קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב וכלי הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפאין מגביר הפרעות קצב לב, על ידי הגדלת הפרשות אדרנלין.[13] הוכח שקפאין גורם לעליה בלחץ הדם הדיאסטולי, אך לא בלחץ הדם הסיסטולי.[13] עם זאת, לחץ הדם הדיאסטולי, ולחץ הדם העורקי גדלים משמעותית בזמן צריכת קפאין. צריכה ארוכת טווח של קפאין גורמת ללחץ דם סיסטולי שגורם לקשיחות כרונית של העורקים.[14] עליית לחץ הדם גורמת בעיקר לחסימת קולטני האדנוזין A1 ו-A2.[15] מכיוון שלקולטני A2 שנחסמים יש תכונה של הרחבת כלי הדם, נוצרת התכווצות בכלי הדם.[16] עם זאת ישנה מחלוקת האם קפאין מגביר את קצב הלב.[14][16]

הפרעות במערכת העיכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפאין מגביר הפרשה של "הורמוני לחץ" (כגון אדרנלין ונוראפינפרין), ובכך מעלה את לחץ הדם. יתר על כן, הורמוני לחץ אלו מפעילים בגוף תגובת הילחם או ברח, וגורמים לגוף להפנות אספקת דם ממערכת העיכול אל השרירים. הירידה בזרימת הדם למערכת העיכול מאיטה את קצב הספיגה ומובילה להפרעות בעיכול.[17]

בנוסף, הפרשת האדרנלין מגבירה את הפרשת הורמון הקיבה העיקרי גסטרין[18][19], ובתורו גורם להאצת תנועות הקיבה והמעיים, ולהגברת הפרשה של חומצת הקיבה. עליה בחומצת הקיבה גורמת שתוצרי קיבה חומציים יגיעו אל המעי הדק ולפציעתו.[17] לכן, לא מומלץ לחולי כיב לשתות הרבה קפה.

השפעות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הלאומי האמריקאי לבריאות קובע: "יותר מדי קפאין עלול לגרום לך להיות חסר מנוחה, חרד, ועצבני. הוא עלול גם למנוע ממך שינה טובה ולגרום לכאבי ראש, הפרעות בקצב הלב, או בעיות אחרות. אם אתה מפסיק להשתמש בקפאין, אתה עלול ללקות בתסמיני גמילה. יש אנשים שרגישים יותר להשפעות של קפאין מאשר אחרים. הם צריכים להגביל את השימוש שלהם בקפאין. וכן גם נשים בהריון ונשים מיניקות."[20]

ארבע הפרעות שמקורן בקפאין מוכרות על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה והם: הרעלת קפאין, הפרעת שינה הנגרמת מקפאין, הפרעת חרדה הנגרמת מקפאין, והפרעה אחרת הנגרמת מקפאין.[21] עדיין לא ידועה השפעת קפאין על אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז.

קפאין עלול להשפיע בצורה שלילית וחיובית על הפרעות חרדה.[22]

מחקרים לפי שנים:

  • 1985, "קפאין כנראה מחמיר את הרגישות בחולי הפרעת חרדה".[23]
  • 1988, "קפאין מחמיר את הרגישות בחולי הפרעת פאניקה".[11]
  • 1989, מתוך קבוצה של 24 נבדקים שלוקים בהפרעת פאניקה, 5 הפסיקו לחלוטין את צריכת הקפאין, ו-1 הפחית אותה משמעותית; כל ה-6 (25% מקבוצת המדגם) חוו הפחתה גדולה ומשמעותית בתסמינים חודשים רבים לאחר מכן, ו-5 לא נזקקו יותר לתרופות. 3 מתוך אותם 6, צרכו קפאין פעם אחת לאחר מכן, ומיד חוו תסמיני חרדה.[24]
  • 1992, "חולים בהפרעת חרדה רגישים באופן חריג לקפאין".[25]
  • 1996, "יש ראיות קליניות וניסיוניות שצריכת קפאין גבוהה עלולה להחמיר את ההשפעות של מצב מעורר חרדה, או להחמיר הפרעת חרדה קיימת, במיוחד הפרעת פאניקה".
  • 2007, "הנתונים שבידנו מצביעים על כך שיש קשר בין התקפי חרדה.. לניסוי צריכת קפאין דרך הפה".[26]
  • 2010, "קפאין הוא גורם חרדה".[10]
  • 2011, "שמונה מחקרים הוכיחו קשר בין קפאין לבין חרדתיות ופאניקה".[27]

במינונים מתונים ונמוכים ההשפעה תלויה ברגישות הפרט לקפאין.[28] קפאין עלול לגרום לתסמיני חרדה באנשים בריאים, ובמיוחד בחולים פגיעים, כמו אלה הסובלים מהפרעות חרדה קיימות כבר.[29] במינונים גבוהים, בדרך כלל גדולים יותר מ 300 מ"ג, קפאין עלול לגרום ולהחמיר חרדה[30], ורק לעיתים נדירות לגרום למאניה ופסיכוזה.

נסיגה בצריכת קפאין עלולה גם לגרום לעליה ברמת החרדה.[31]

במינונים נמוכים, קפאין עשוי להפחית תסמיני דיכאון ולהקטין את הסיכון להתאבדות.[31]

קפאין במינונים נמוכים בדרך כלל אינו משפיע על הלמידה או הזיכרון.[32] עם זאת הוא עשוי לשפר את התפקוד ההתנהגותי באנשים עייפים, בשל השפעתו המעוררת.

השפעות בטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה שלילית על חולי סוכרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקפאין יש השפעה שלילית על חולי סוכרת, מכיוון שהוא עלול להפחית את הרגישות לאינסולין ומקשה על חולי סוכרת לשלוט על רמת הסוכר בדם.[33] מחקרים הראו כי צריכת קפאין מגבירה את רמת הסוכר בדם, אך תרופות לסוכרת מפחיתות את רמות הסוכר בדם, דבר שגורם לניגוד-אינטראקציה.[33]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Shapiro, RE (2008). "Caffeine and headaches". Current Pain and Headache Reports 12 (4): 311–
  2. ^ Brain, Marshall; Bryant, Charles W. (1 April 2000). "How Caffeine Works". HowStuffWorks. Discovery Communications Inc. Retrieved 2010-11-13.
  3. ^ Milon, H.; Guidoux, R.; Antonioli, J. A. (1988). "Physiological Effects of Coffee and its Components". In Clarke, R. J.; Macrae, R. Coffee: Physiology. Berlin: Springer. pp. 81–122.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Smith, A (2002). "Effects of caffeine on human behavior". Food and Chemical Toxicology 40 (9):
  5. ^ Acheson, KJ, Zahorska-Markiewicz, B, Pittet, P, Anantharaman, K, Jéquier, E (1980). "Caffeine and coffee: Their influence on metabolic rate and substrate utilization in normal weight and obese individuals". The American Journal of Clinical Nutrition 33 (5): 989–97.
  6. ^ Maelicke, A, Albuquerque, EX (2000). "Allosteric modulation of nicotinic acetylcholine receptors as a treatment strategy for Alzheimer's disease". European Journal of Pharmacology 393 (1–3): 165–70.
  7. ^ 7.0 7.1 Cornelis, MC, El-Sohemy, A (2007). "Coffee, caffeine, and coronary heart disease". Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care 10 (6): 745–51.
  8. ^ Lovallo, WR, Whitsett, TL, Al'Absi, M, Sung, BH, Vincent, AS, Wilson, MF (2005). "Caffeine stimulation of cortisol secretion across the waking hours in relation to caffeine intake levels". Psychosomatic Medicine 67 (5): 734–9.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 "Caffeine in the diet". MedlinePlus, US National Library of Medicine. 30 April 2013. Retrieved 2 January 2015.
  10. ^ 10.0 10.1 Rogers, PJ, Hohoff, C, Heatherley, SV, Mullings, EL, Maxfield, PJ, Evershed, RP, Deckert, J, Nutt, DJ (2010). "Association of the anxiogenic and alerting effects of caffeine with ADORA2A and ADORA1 polymorphisms and habitual level of caffeine consumption". Neuropsychopharmacology 35 (9): 1973–83.
  11. ^ 11.0 11.1 Lee, MA, Flegel, P, Greden, JF, Cameron, OG (1988). "Anxiogenic effects of caffeine on panic and depressed patients". The American Journal of Psychiatry 145 (5): 632–5.
  12. ^ Rapuri, PB, Gallagher, JC, Kinyamu, HK, Ryschon, KL (2001). "Caffeine intake increases the rate of bone loss in elderly women and interacts with vitamin D receptor genotypes". The American journal of clinical nutrition 74 (5): 694–700.
  13. ^ 13.0 13.1 D. Bracco, Ferrarra, JM, Arnaud, MJ, Jéquier, E, Schutz, Y (1995). "Effects of caffeine on energy metabolism, heart rate, and methylxanthine metabolism in lean and obese women". American Journal of Physiology 269 (4):
  14. ^ 14.0 14.1 Mahmud, A, Feely, J (2001). "Acute effect of caffeine on arterial stiffness and aortic pressure waveform". Hypertension 38 (2): 227–31.
  15. ^ Biaggioni, I, Paul, S, Puckett, A, Arzubiaga, C (1991). "Caffeine and theophylline as adenosine receptor antagonists in humans". The Journal of Pharmacology and Experimental Therapeutics 258 (2): 588–93
  16. ^ 16.0 16.1 Daniels, JW, Molé, PA, Shaffrath, JD, Stebbins, CL (1998). "Effects of caffeine on blood pressure, heart rate, and forearm blood flow during dynamic leg exercise". Journal of applied physiology 85 (1): 154–9.
  17. ^ 17.0 17.1 Boekema, PJ, Samsom, M, Van Berge Henegouwen, GP, Smout, AJ (1999). "Coffee and gastrointestinal function: Facts and fiction. A review". Scandinavian journal of gastroenterology 230 (230): 35–9.
  18. ^ Cohen, S, Booth, GH (1975). "Gastric acid secretion and lower-esophageal-sphincter pressure in response to coffee and caffeine". The New England Journal of Medicine 293 (18): 897–9.
  19. ^ Sherwood, Lauralee; Kell, Robert (2009). Human Physiology: From Cells to Systems (1st Canadian ed.). Nelsen. pp. 613–9.
  20. ^ "Caffeine". MedlinePlus. Retrieved 2012-10-22.
  21. ^ "305.90 Caffeine Intoxication". DSM-IV.
  22. ^ Winston, AP (2005). "Neuropsychiatric effects of caffeine". Advances in Psychiatric Treatment 11 (6): 432–9.
  23. ^ Lee, MA, Cameron, OG, Greden, JF (1985). "Anxiety and caffeine consumption in people with anxiety disorders". Psychiatry Research 15 (3): 211–7
  24. ^ Bruce, MS, Lader, M (1989). "Caffeine abstention in the management of anxiety disorders". Psychological Medicine 19 (1): 211–4
  25. ^ Bruce, M, Scott, N, Shine, P, Lader, M (1992). "Anxiogenic effects of caffeine in patients with anxiety disorders". Archives of General Psychiatry 49 (11): 867–9.
  26. ^ Nardi, AE, Lopes, FL, Valença, AM, Freire, RC, Veras, AB, De-Melo-Neto, VL, Nascimento, I, King, AL et al. (2007). "Caffeine challenge test in panic disorder and depression with panic attacks". Comprehensive psychiatry 48 (3): 257–63.
  27. ^ Vilarim, MM; Rocha Araujo, DM; Nardi, AE (2011). "Caffeine challenge test and panic disorder: A systematic literature review". Expert Review of Neurotherapeutics 11 (8): 1185–95.
  28. ^ Lee, MA, Cameron, OG, Greden, JF (1985). "Anxiety and caffeine consumption in people with anxiety disorders". Psychiatry Research 15 (3): 211–7.
  29. ^ Broderick, P, Benjamin, AB (2004). "Caffeine and psychiatric symptoms: A review". The Journal of the Oklahoma State Medical Association 97 (12): 538–42.
  30. ^ Smith, A (2002). "Effects of caffeine on human behavior". Food and chemical toxicology 40 (9): 1243–55.
  31. ^ 31.0 31.1 Lara, DR (2010). "Caffeine, mental health, and psychiatric disorders". Journal of Alzheimer's disease 20 (1): S239–48.
  32. ^ Nehlig, A (2010). "Is caffeine a cognitive enhancer?". Journal of Alzheimer's disease 20 (1): S85–94. doi:10.3233/JAD-2010-091315 (inactive 2015-01-13).
  33. ^ 33.0 33.1 DeNoon, Daniel J. (January 28, 2008). "Caffeine Risks May Rattle Diabetic People". WebMD. Retrieved 2010-11-13.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.