השפעות חברתיות של תאוריית האבולוציה
השפעות החברתיות של תאוריית האבולוציה היו משמעותיות. ככל שהתפתח והתחזק ההסבר המדעי למגוון החיים באמצעות אבולוציה המונעת באמצעות ברירה טבעית, הוא לעיתים החליף הסברים חלופיים, שלפעמים היו נפוצים מאוד. מאחר שהאבולוציה כוללת גם הסבר למקורות האדם, היא השפיעה עמוקות על החברה האנושית. חלק מהאנשים דחו באופן נחרץ את ההסבר המדעי בשל ההשלכות הדתיות הנתפסות שלו (למשל, דחיית הבריאה המיוחדת של האדם כפי שמתוארת בתנ"ך). הדבר גרם לעימות עז בין תומכי בריאתנות לאבולוציה בחינוך הציבורי, בעיקר בארצות הברית.
רעיונותיו של דרווין וממשיכי דרכו השפיעו בצורה מתגברת על עוד ועוד תחומי ביולוגיה, באמצעות מספר סינתזות. בשנות ה-70 קבע תאודוסיוס דובז'נסקי, כי "דבר אינו הגיוני בביולוגיה אלא לאורה של האבולוציה" ומאז התפתחו עוד סינתזות, אישושים והדגמות לאבלוציה דרך תחומים, ניסויים, תצפיות ותאוריות נוספות כמו ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית.
לאבולוציה הייתה השפעה גוברת גם בתחום מדעי החברה. ההשפעות הבולטות הן בגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה, בפסיכואנליזה ובמודלים בפסיכולוגיה חברתית, בכלכלה ובסוציולוגיה. מודל מפורסם בסוציולוגיה הוא הדרוויניזם החברתי. הוא פותח על ידי הרברט ספנסר, שסיכם הגיגים חברתיים בסגנון דרוויניסטי, שפורסמו לפני הופעת תורת דרווין. הדרוויניזם החברתי השתמש במונחים אבולוציוניים כדי להסביר התפתחות חברתית. ספנסר טען כי החברה עוברת אבולוציה באותו אופן שבו עוברים אותה המינים החיים. תפיסות אבולוציוניות הובילו לפיתוח פסיכולוגיה אבולוציונית ופסיכולוגיה התפתחותית אבולוציונית (חוקרים בולטים: ג'ון טובי ולדה קוסמידס), לחקר מקורות אבולוציוניים של רגשות, דפוסי התנהגות ומבנה המוח האנושי. בסוציולוגיה נעשה שימוש במודלים אבולוציוניים להבנת שינויים במבנה החברתי ובמערכות מוסר. לצד דרוויניזם חברתי של הרברט ספנסר, התפתחו גישות ביקורתיות הרואות באבולוציה מסגרת להסבר שיתופי פעולה וחברה מתואמת (כגון עבודתו של פיטר קרופוטקין על "עזרה הדדית").
באבולוציה של שפה – תהליכים אבולוציוניים שימשו מטאפורה ומודל להבנת בלשנות היסטורית והתפתחות השפות. צ'ארלס דרווין עצמו הציע הקבלות בין התפצלות שפות להתפצלות מינים. חוקרים כמו אוגוסט שלייכר ונואל רו חקרו את "עץ השפות" ואת דפוסי שינוי בשפות, ואילו מחקרים מודרניים משלבים נוירובלשנות עם תובנות אבולוציוניות להבנת מקור השפה. האבולוציה הביולוגית סיפקה השראה לחקר אבולוציה תרבותית, העוסקת בהעברת "יחידות תרבות" (ממים) מדור לדור. ריצ'רד דוקינס טבע את המונח מם ב־1976 בספרו "הגן האנוכיי", והציג מודל לפיו תרבות עוברת ברירה טבעית בדומה לגנים. מחקרים בתחומים אלה משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה ומדעי המוח. תחום אבולוציה חברתית ותרבותית הוא תחום רחב שהתפתח בתחומים כמו סוציולוגיה ואנרתופולוגיה. בכלכלה התפתח תחום כלכלה אבולוציונית חוקר מערכות כלכליות כתהליכים דינמיים של הסתגלות ושינוי. חוקרים כמו תורסטן ובלן וג'וזף שומפטר יישמו רעיונות של "ברירה" ו"שינוי הדרגתי" להבנת חדשנות, מחזורי עסקים והיווצרות מוסדות.
| אבולוציה | ||
|---|---|---|
| מנגנונים ותהליכים | הסתגלות • סחף גנטי • זרימת גנים • מוטציה • ברירה טבעית • ברירה זוויגית • ברירת שארים • היווצרות המינים | |
| מחקר והיסטוריה | היסטוריית חקר האבולוציה • היסטוריית חקר התפתחות האדם • ראיות • היסטוריה של החיים • מאובן מעבר • הסינתזה המודרנית • השפעות חברתיות • תאוריה ועובדה • התנגדויות / מחלוקת | |
| תחומים בביולוגיה אבולוציונית | קלדיסטיקה • גנטיקה אקולוגית • ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית • אבולוציה של האדם • אבולוציה של צמחים • אבולוציה מולקולרית • פילוגנטיקה • גנטיקה של אוכלוסיות • אבולוציה של השפה | |
| קטגוריית אבולוציה • פורטל ביולוגיה | ||