לדלג לתוכן

השפעות סביבתיות של תעשיית המזון מהחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צריכת בשר הכוללת השנתית לפי אזורים גאוגרפיים. ניתן לראות כי צריכת הבשר נמצאת במגמת עליה במהלך 50 השנים האחרונות .

בשר משמש מרכיב משמעותי בתזונת בני האדם. הפקת מזון מן החי הואצה מאוד ב-100 שנים האחרונות, ובכל שנה האוכלוסייה הגלובלית צורכת 56 מיליארד בעלי חיים מבויתים שגודלו לצורך זה. תעשיית המזון של משק החי, במיוחד תעשיית הבקר, דורשת משאבים טבעיים כמו שטחי אדמה, מים ואנרגיה. בגידול בעלי החיים נעשה שימוש באנטיביוטיקה למניעת מחלות, ונפלטים גזי חממה.

גם לתהליכי עיבוד הבשר יש השפעה סביבתית. בשר בקר הוא בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על הסביבה, בהשוואה לסוגי בשר אחרים (חזיר, עופות ודגים) עקב יעילות אנרגטית נמוכה יחסית של המרת המזון שמושקע בחיות, לבין הבשר שנצרך בפועל[1][2].

היעילות האנרגטית של ייצור בשר ומוצר חלב. המשמעות היא אחוז הקלוריות שמושקע בגידול הבע״ח שמומר לקלוריות של מוצרי מזון. עבור חלב מלא, יעילות 25%, משמעות ש־75% מהקלוריות שהושקעו בגידול הפרה אובדות במהלך הפקת החלב. היעילות האנרגטית של ייצור בשר הבקר היא 1.9% בלבד.

השפעות על הסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בשטח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי פרות רועות

שטחי המחיה של חיות המשק מהווים כ-26% משטח כדור הארץ באזורים ללא קרח וללא אוקיינוסים. חלק גדול מהשטח המתאים לגידולים שונים משמש בעיקר לגידולי מזון מן החי. גידול בצריכת מזון מהחי מהווים גורם משמעותי בכריתת יערות, במיוחד באמריקה הלטינית, כאשר 70% משטח היערות המבוראים מיועד למרעה וגידול מזון עבור משק החי. שימוש נרחב בשטחי מרעה גורמים לירידה באיכות השטח ופוגע במגוון הצמחים הקיים באזור. רעיית יתר ורמיסה של האדמה ע״י חיות המשק גורמות לחשיפה של האדמה לשחיקתה. עקב ירידה בכמות צמחים בשטח כזה, יש דילול בכמות החומר האורגני באדמה, וכן ירידה בפוטוסינתזה[2][3] .

פליטת גזי חממה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים זה ממחיש את כמות פליטת גזי החממה הקשורה לייצור מוצרי מזון שונים על פני שרשרת האספקה. מקורות הפליטה כוללים שינוי בשימוש בקרקע, פעילות חקלאית, ייצור מזון לבעלי חיים, עיבוד, הובלה, קמעונאות ואריזה. לבשר בקר ולבשר כבש יש את הפליטות הגבוהות ביותר, אך מנגד מזונות צמחיים כמו אגוזים, פירות וקטניות הם בעלי פליטות נמוכות משמעותית. ניתן לראות בתרשים גם כי מתאן ושימוש בקרקע הם תורמים משמעותיים לערכי הפליטות הגבוהות במזון מן החי בעוד שתחבורה ועיבוד הם גורמים המשפיעים פחות.

תעשיית המזון מהחי היא מקור לכ-18% מכל פליטות הפחמן דו-חמצני, וזו כמות גדולה מפליטות סה״כ כלי התחבורה. בנוסף, היא אחראית על פליטה של גזים מזיקים נוספים. יותר- 37% מפליטות המתאן מקורם העיקרי הוא בתסיסה במעיים של מעלי גירה (בקר). 65% מפליטות החנקן דו-חמצני מקורם בתעשיית המזון החי. גזים אלה תורמים להתחממות הגלובלית בצורה משמעותית יותר מפחמן דו-חמצני (פי 23, פי 296 בהתאמה), וגורמים לגשמים חומציים והחמצה של המערכת האקולוגית[2].

בנוסף, כריתת יערות מואצת עקב הצורך בהתרחבות שטחי המרעה ומחייה המיועדים למשק החי אחראית גם היא על עליה ב־CO2, עצים מבצעים פוטוסינתזה, בה נקלט פחמן דו-חמצני ונפלט חמצן. כריתת העצים פוגעת בהיקף תהליך זה ברמה גלובלית[4][5].

תרשים זה מציג את פליטת גזי המחממה לכל 100 גרם מזון שונים הנמדדת בקילוגרמים של CO2(eq) כאשר המסקנה העולה מהתרשים היא כי בהשוואה חלבונים מהצומח למקורות חלבון מן החי, לאחרונים ישנה השפעה סביבתית גבוהה הרבה יותר.
עמידות לאנטיביוטיקה תרחשת כאשר חיידקים במעיים של בעלי חיים שורדים ומתרבים למרות טיפול אנטיביוטי. חיידקים עמידים אלה יכולים להתפשט למוצרים מן החי, לשגשג בקרבת מים או אדמה מזוהמים, משטחים שאינם סטריליים ובאזורים בהם בעלי החיים עושים את צורכיהם. אנשים יכולים להיחשף לחיידקים דרך המזון או בסביבות מזוהמות, מה שמוביל לזיהומים. ההשפעה של זיהומים אלה יכולה לנוע בין מחלות קלות למחלות קשות שעלולות להוביל למוות. אינפוגרפיקה זו מדגישה את המסלולים של עמידות, התפשטות, חשיפה והשפעה תוך התייחסות רבה לסיכון החמור לבריאות הציבור הנשקף מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
עמידות לאנטיביוטיקה מתרחשת כאשר חיידקים במעיים של בעלי חיים שורדים ומתרבים למרות טיפול אנטיביוטי. חיידקים עמידים אלה יכולים להתפשט למוצרים מן החי, לשגשג בקרבת מים או אדמה מזוהמים, משטחים שאינם סטריליים ובאזורים בהם בעלי החיים עושים את צורכיהם. אנשים יכולים להיחשף לחיידקים דרך המזון או בסביבות מזוהמות, מה שמוביל לזיהומים. ההשפעה של זיהומים אלה יכולה לנוע בין מחלות קלות למחלות קשות שעלולות להוביל למוות. אינפוגרפיקה זו מדגישה את המסלולים של עמידות, התפשטות, חשיפה והשפעה תוך התייחסות רבה לסיכון החמור לבריאות הציבור הנשקף מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

תעשיית המזון מהחי היא צרכנית של כ-9% מסה״כ צריכת המים העולמית, בעיקר עקב השקיית שדות בהם מגדלים מזון המיועד לבעלי החיים. בנוסף, תעשייה זו מהווה גורם עיקרי בזיהום של מקורות מים ע״י חומרים שונים הקשורים בחיות משק החי, כדוגמת אנטיביוטיקה והורמונים[2].

חיות משק החיי חשופות למחלות שונות הגורמות לפגיעה באיכות הבשר ואף מוות (פגיעה בכמות הבשר). כדי למנוע הפסדים כלכליים ישנו שימוש נרחב בתרופות שונות ובעיקר אנטיביוטיקה. פעולה זו גורמת לעליה בעמידות לאנטיביוטיקה של אורגניזמים שונים, ומחייב מעבר לחומרים חזקים ואגרסיביים יותר. כך מתהווה תהליך מעגלי הגורם לעליה בעמידות לאנטיביוטיקה של מיקרואורגניזמים הקשורים בחיות המשק. תופעה זו משפיעה בצורה עקיפה גם על בריאותם של בני האדם. כ־50% מסה״כ האנטיביוטיקה הנצרכת בארה״ב מיועדת לתעשיית המזון מהחי. בנוסף ישנו שימוש נרחב בדשן וחומרי הדברה רבים בשטחי המרעה כ-37% מסה״כ השימוש בחומרי הדברה הם בשטחי מרעה עבור תעשיית המזון מהחי)[2].חומרים אלה מגיעים לנחלים ולמי התהום ומזהמים אותם.

השפעות סביבתיות ביחס לסוגי תזונה שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 במגזין Nature Food פורסם מחקר[6] אשר סקר את ההשפעות הסביבתיות של צרכני מזון שונים (טבעוניים, צמחוניים, צמחוניים אוכלי דגים, צרכני בשר נמוכים, בינוניים וגבוהים).המחקר הקיף כ-55,000 משתתפים ובדק מספר גורמים הקשורים להשפעות הסביבתיות של סוגי התזונה השונים : פליטת גזי חממה שונים, שימוש בשטח ובמים, זיהום מקורות מים והשפעה על השונות הביולוגית. המחקר מציין כי ההשפעה הסביבתית של תזונה מן החי היא בדרך כלל גבוהה יותר מזו של תזונה ממקורות צמחיים. הסיבות לכך נעוצות בתהליכים הקשורים באופן ישיר לגידול בעלי חיים כחיות משק ובתהליכים עקיפים הנובעים בעיקר מחוסר יעילות של השימוש בגידול מזון לבעלי חיים. בכל גורם סביבתי שנבדק, צרכני בשר גבוהים היו בעלי ההשפעה השלילית הגבוהה יותר. בסדר יורד בנזקים לסביבה היו אוכלי דגים, צמחונים, ובסוף, בעלי ההשפעה הנמוכה ביותר- טבעוניים. מסקנת המחקר הייתה שרק הפחתה משמעותית בצריכת הבשר תוביל להקטנת הפגיעה בסביבה. המחקר אף מדגיש כי תזונה בת קיימא צריכה להיתמך בחובת סימון סביבתי על מזון, מיסוי על מזון בעל טביעת רגל פחמנית גבוהה ורגולציה בהתאם. למבוססת צומח או מופחתת מקורות מן החי. המסקנה היא שאחת הדרכים להתמודדות עם המשבר האקולוגי היא להפחית במקורות מזון מן החי[6].

תחליפי בשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרים מן החי מעוררים ויכוח לגבי השאלה האתית האם גידול והריגת בע״ח למען צורכי האדם היא נכונה, והאם ניתן להבטיח ביטחון תזונתי ללא מוצרים מן החי[6]. אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מהיר ותגיע ל-9 מיליארד עד 2050. כמות הבשר הנחוצה כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם מוערכת ככפולה ביחס לכמות המיוצרת כיום, אך הגעה לכמות זאת אינה אפשרית, משיקולי שטח וכמות מים זמינים, ומחשש לפגיעה משמעותית בסביבה. לכן יש צורך לפתח מזון שיהווה תחליף ראוי לבשר ממשק החי. בשנים האחרונות חלה עליה בשוק תחליפי הבשר: חלבון צמחי, חלבונים מותססים ואף חלבוני חרקים, וכן בשר מתורבת. יש הערכה שעד 2025 כ-30% מאוכלוסיית העולם תצרוך תחליפים מסוג זה. במקביל נמשכים המאמצים לפתח תחליפי בשר ראויים במטרה לענות על הצרכים התזונתיים העתידיים, ובמקביל להפחית את הפגיעה בסביבה ככל שאפשר[7].

ייבוא עגלים במשלוחים חיים

גם בישראל עלתה צריכת הבשר לנפש ב־65% מ-2015 ל-2021. הבשר הנצרך ביותר הוא עוף (78%) לעומת בשר בקר (13%). צריכת העופות בישראל היא הגבוהה ביותר ממדינות ה-OECD, כאשר מרבית העופות מגודלים בארץ ואינם מיובאים, לעומת הבקר, שרובו מיובא כעגלים חיים או כבשר מצונן (65% מסה״כ כל הבקר). בשר בקר מזהם בצורה משמעותית לעומת בשר עוף (פליטת 23.78 ק"ג גזי חממה עקב גידול בקר לעומת פליטת 2.53 ק"ג גזי חממה עקב גידול עוף). אחת הסיבות להבדל נעוצה בגודל שטח המחיה הגבוה הנדרש לבקר לעומת עופות (בין 153–258 מ"ר לק"ג בשר בקר לעומת בין 42–52 מ"ר לק"ג בשר עוף). החלק העיקרי של פליטת גזי החממה בשרשרת אספקת הבשר לישראל הן פליטות שמקורן מחוץ לשטח מדינת ישראל אלא באזורי הגידול או בייצור. למרות הנתון כי בשר בקר מהווה רק 13% מסך צריכת הבשר בישראל ורובו אינו מיוצר בישראל, הוא אחראי ל-71% מפליטת גזי החממה ומנצל-84% ממשאבי הקרקע של כל תעשיית הבשר בישראל[8][9].

שינוי עמדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שנערך במכללה האקדמית באשקלון ב־2019 נבדק הידע של 361 סטודנטים להוראה לגבי ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית בשר משק החי. נמצא כי למרבית הסטודנטים אין מספיק ידע לגבי הנושא, אך רובם הראו נכונות ללמוד עליו. הומלץ כי קורסים הקשורים למדעי הסביבה יהוו חלק מתוכנית הלימודית האקדמית של לימודי הוראה[10].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Djekic, I, Environmental Impact of Meat Industry – Current Status and Future Perspectives, Procedia Food Science 5, 2015, עמ' 61-64
  2. ^ 1 2 3 4 5 Steinfeld, H, Livestock’s Long Shadow: Environmental Issues and Options, 2006
  3. ^ Ibáñez, J., Martínez, J. & Schnabel, S., Desertification due to overgrazing in a dynamic commercial livestock–grass–soil system. Ecol Model ., 2007, עמ' 205, 277–288
  4. ^ O’Mara, F. P., The significance of livestock as a contributor to global greenhouse gas emissions today and in the near future. ., Anim Feed Sci Technol, 2007, עמ' 166, 7–15
  5. ^ 5. Bastin, J.-F. et al. Science., The global tree restoration potential., Science, 2019, עמ' 76–79, 365
  6. ^ 1 2 3 Scarborough, P. et al., Vegans, vegetarians, fish-eaters and meat-eaters in the UK show discrepant environmental impacts.., Nat Food 4, 2023, עמ' 565–574
  7. ^ Lee, H. J., Yong, H. I., Kim, M., Choi, Y.-S. & Jo, C., Status of meat alternatives and their potential role in the future meat market—A review. Asian-Australas Anim Sci 33, 1533 (2020)., Asian-Australas J Anim Sci, 2020, עמ' 33
  8. ^ משרד החקלאות בניתוח שוק בשר הבקר בישראל: בעשור האחרון חלה עלייה קבועה ומתמדת בצריכת בשר הבקר בישראל.
  9. ^ בין המקומי לעולמי – חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית
  10. ^ Dopelt, K., Radon, P. & Davidovitch, N., Environmental effects of the livestock industry: The relationship between knowledge, attitudes, and behavior among students in israel., Int J Environ Res Public Health, 2019, עמ' 1359