השפעת עישון על היריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אישה בהריון מעשנת מחוץ לבית חולים בלונדון

עישון הוא פעולה של שאיפת העשן של מוצרי הטבק לדרכי הנשימה, הוא נחשב לגורם סיכון מרכזי לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וסוגי סרטן שונים. לעישון בזמן הריון ישנה השפעה מזיקה גם על האם וגם על העובר.

אישה שמעשנת חשופה לחומרים הרעילים של עשן הסיגריות, ובכך נמצאת בסיכון יתר למחלות שונות כגון מחלות לב טרשתיות, מחלה ריאתית חסימתית ולסוגי סרטן שונים כמו סרטן לוע, פה, ושט, ריאה ושלפוחית השתן.

ההשפעות המזיקות של העישון על העובר והתינוק המתפתח כוללות בין השאר: לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ואף מוות פתאומי של התינוק (Sudden infant death syndrome).

רצוי מאד להימנע מעישון עקב נזקיו השונים בכל תקופה בחיים, קל וחומר כשמדובר באישה הרה.

היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר משרד הבריאות לשנת 2014, אחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 21 שנה ומעלה) עומד על 19.8%.

ניכרים הבדלים בשיעורים של עישון לפי מגדר ואוכלוסייה.

27.3% מהגברים בישראל מעשנים, לעומת 12.6% מכלל הנשים.

השיעור גבוה יותר באוכלוסייה הערבית ועומד על 26.3% לעומת 18.4% באוכלוסייה היהודית (בשקלול לפי גיל ומין).

שיעורי העישון המשוקללים לגיל הם 23.1% בגברים יהודים, 14.0% בנשים יהודיות 46.6% בגברים ערבים ו-6.1% בנשים ערביות.

הגיל הממוצע להתחלת עישון הוא 18.2 בקרב גברים יהודים, 19.9 בקרב גברים ערביים, 20.6 בקרב נשים יהודיות ו-26.5 בנשים ערביות.

במהלך ההיריון, רק 59% מנשים יהודיות ו- 22% מנשים ערביות אשר היו מעשנות מפסיקות לעשן.

תינוק שנולד עלול גם להיות חשוף לעישון מיד שנייה (עישון פסיבי), לפי הסקר נמצא כי 25% מהתינוקות היהודים ו-52% מהתינוקות הערבים חשופים לעישון סביל בגיל חודשיים[1].

השלכות העישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשן הסיגריות מכיל אלפי רעלנים (טוקסינים) שחלקם מוכח כרעיל  עבור העובר כמו ניקוטין ופחמן חד-חמצני. ניקוטין שנשאף לריאות מגיע לזרם הדם של האם, עובר את השליה ובכך מגיע לזרם הדם העוברי, השפעתו נובעת מהקשירה לקולטנים כולינרגים במוח, במערכת העצבים ההיקפית ובבלוטת יותרת הכליה[2].

אישה שמעשנת חשופה לרעלנים של הטבק אשר יכולים לגרום נזק לאיברי הגוף השונים.

תחלואה לבבית וריאתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעלנים בעשן הסיגריות ובייחוד הניקוטין מאיצים את הליך הטרשת בעורקים בגוף, הליך הטרשת מוביל להיצרות עורקים אלו ובכך לפגיעה באספקת דם לאיברים חיוניים בגוף, דבר שעלול לגרום לתעוקת חזה ואוטם שריר הלב, מחלת כלי דם היקפיים ברגליים, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ופגיעה בתפקוד המיני.

עישון מגביר סיכון לנפחת, דלקת סמפונות ולסרטן הריאות, כמו כן הוא מגביר סיכון לסוגי סרטן שונים כמו סרטן הלוע, ושט ושלפוחית השתן.

הקשר עם יתר לחץ דם בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתר לחץ דם הריוני מוגדר כהופעה חדשה של יתר לחץ דם אצל אישה הרה לאחר שבוע 20 להריון ללא עדות לרעלת היריון. יש  עדויות כי עישון בזמן הריון מקטין סיכון ליתר לחץ דם הריוני[3], ממצא זה הוצג במספר עבודות והמנגנון לכך אינו ברור. עם זאת, אין באמור לעיל כדי להצדיק עישון וזאת לאור העובדה שנזקיו של העישון עולים לאין שיעור על השפעה מטיבה זו .

השלכות על השליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לניקוטין בזמן הריון עלולה לגרום למספר סיבוכים הכרוכים בשליה.

היפרדות שליה הוא מצב בו מעטפת השליה נפרדת במהלך ההיריון מהרחם ומהווה אחת הסיבות השכיחות לדימום בטרימסטר השלישי להריון, שכיחות התופעה עומדת על 1% מסך כל ההריונות, והיא כרוכה בתחלואה אימהית כגון דימום רב עד כדי צורך בעירוי דם, ובתחלואה ותמותה עוברית עקב עקה שנגרמת ממחסור בחמצן.

עישון סיגריות קשור בעליה פי 2.5 בהיארעות של היפרדות שליה[4], הסיכון עולה ככל שעולה מספר הסיגריות שהאישה מעשנת.

המנגנון לכך הוא שהניקוטין גורם להתכווצות של שריר הרחם וכלי דם בחבל הטבור, כמו כן העישון מעלה את הרמה של קרבוקסי-המוגלובין שמתחרה עם ההמוגלובין על חמצן. תהליכים אלה עלולים להוביל בסופו של דבר לאטמים קטנים בשליה ובהמשך גם להיפרדותה[4].

פתיחת קרומים מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחה מוקדמת של שק מי שפיר עלולה להוביל ללידת תינוק טרם בשלותו המלאה. עישון נחשב כגורם סיכון לפתיחת קרומים מוקדמת, יותר בשלבי ההיריון המוקדמים מאשר בסוף ההיריון[5], ויש לכך השלכות רבות על תחלואת היילוד.

השלכות על העובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיפה לעישון במהלך ההריון מסכנת לא רק את האם אלא גם את העובר שנושאת ברחמה.

פגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פג הוא תינוק שנולד לפני תום השבוע ה-37 להריון, כלומר לפני בשלותו המלאה. תינוק במצב כזה חשוף לבעיות התפתחותיות במערכות שונות בגוף כמו מערכת העצבים, הנשימה והראיה. בישראל כ-7-10% מכלל הנולדים הם פגים.

עישון מגביר סיכון עד פי שניים ללידת פג. המנגנון לכך אינו ברור דיו, אך ישנה השערה שזה קשור לנזק שלייתי מירידה באספקת דם בעקבות השפעת הניקוטין והפחמן החד-חמצני שגורמים להתכווצות כלי דם בשלייה[6], פתיחה מוקדמת של קרומים, זיהום תוך רחמי והפרשה מוגברת של פרוסטגלנדינים מהווים מנגנונים אפשריים נוספים.

הפסקת עישון בשלבי ההיריון המוקדמים עשויה להפחית את הסיכון ללידת פג בנשים מעשנות.

לידה במשקל נמוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקל לידה נמוך מוגדר כמשקל עובר עת הלידה של פחות מ-2.5 ק"ג ללא קשר לגיל הלידה, השכיחות של משקל לידה נמוך מוערכת בכ-6% מכלל הלידות.

עישון סיגריות בהיריון נקשר באופן ישיר לאיחור בהתפתחות העובר. הסיכון ללידת ילוד עם משקל נמוך גבוה פי 2.8 יותר אצל נשים שעישנו במהלך ההיריון[7].

השפעה זו של  העישון חזקה יותר בנשים שמוגדרות כמעשנות כבדות ובאלו שעישנו בסוף ההיריון[8]. הפסקה מוקדמת של עישון יכולה להפחית נזק זה.

מומים מולדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון בזמן היריון נמצא כמגביר סיכון למומים שונים בדרכי העיכול (פי 1.27), בקעים בדופן הבטן (פי 1.5), מומים במבנה הגולגולת (פי 1.33) ומומים במערכת השלד (פי 1.2) אצל התינוק[9]

השלכות בזמן הנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון בזמן הנקה מקטין את כמות החלב המיוצרת של האמא מחד גיסא, והניקוטין מהסיגריות חודר לחלב שהתינוק יונק מאידך גיסא.

התינוק עלול לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו, אחת מההשפעות היא פגיעה במחזור השינה[10].

עם זאת, ולמרות האמור לעיל, עדיין קיים יתרון ברור של הנקה על תרכובות מזון לתינוקות גם באישה שהיא מעשנת.

השלכות על התינוק שנולד (עד גיל שנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התופעות שנקשרו לעישון בזמן הריון היא מוות בעריסה SIDS-Sudden Infant Death Syndrome והיא מוגדרת כמוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוק עד גיל שנה, היא מתרחשת לרוב בזמן שינה. על פי עבודות שונות נראה כי עישון בזמן הריון מגביר סיכון עד פי חמישה לתסמונת מוות בעריסה ביילוד.  בנתיחה שלאחר מוות נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של ניקוטין בשערות של יילודים שמתו במוות בעריסה עקב חשיפה לניקוטין כתוצאה מעישון בזמן היריון[11].

השלכות לטווח ארוך (אחרי גיל שנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לנזכר לעיל, לעישון ישנן גם השפעות שליליות  לטווח ארוך בילד המתבגר  לרבות הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, ירידה בהישגים לימודיים, ליקויי שפה ואף להתמכרות מוקדמת לעישון[12], כך שהסיכוי של ילדים לנשים שעישנו במהלך הריונן להפוך למעשנים בעצמם, גבוה יותר מאלו שאימהותיהם לא עישנו. כמו כן, על פי מטה אנליזה של Oken ושותפיו נמצא כי עישון בזמן הריון מגביר סיכון פי 1.5 לעודף משקל אצל הילד בגילאים 3–33 שנים[13], נצפה יחס מנה-תגובה בין כמות הסיגריות שהאישה מעשנת לסיכון להשמנת יתר מאוחר יותר אצל הצאצאים[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2014, באתר משרד הבריאות
  2. ^ 2. Jennifer EB, Hertzel CG, Alison CH (April 2010), Long-term consequences of fetal and neonatal Nicotine exposure: A critical review, Toxicological science. 116(2):364-374
  3. ^ 3. Peltier MR, Ananth CV (June 2007), Is the association of maternal smoking and pregnancy-induced hypertension dependent on fetal growth, American Journal of Obstetrics and Gynecology. 196(6): 532.e1-6
  4. ^ 4.0 4.1 4. Lilian MK, Cande VA, Vinay P, Carl AN, Anthony MV (September 2007), The influence of maternal cigarette smoking on placental pathology in pregnancies complicated by abruption, American Journal of Obstetrics and Gynecology. 197(3): 275.e1-275.e5
  5. ^ 5. Mary CE, Alice B, Haim AB (2013), Increased risk of preterm premature rupture of membranes at early gestational ages among maternal cigarette smokers, American journal of Perinatology.30 (10): 821-826
  6. ^ 6. Simmons LE, Rubens CE, Darmstadt GL, Gravett MG (2010), Preventing preterm birth and neonatal mortality: exploring the epidemiology, causes, and interventions, Seminars in Perinatology.34: 408-415
  7. ^ 7. Vardavas CI, Chatzi L, Patelarou E, Plana E, Sarri K, Kafatos A, Koutis AD, Kogevinas M (June 2010), Smoking and smoking cessation during early pregnancy and its effect on adverse pregnancy outcomes and fetal growth, European Journal of Pediatrics. 169(6): 741-748
  8. ^ 8. Juarez SP, Merlo J (April 2013), Revisiting the effect of maternal smoking during pregnancy on offspring birth weight: A quasi-experimental sibling analysis in Sweden, PLoSONE 8(4): e61734
  9. ^ 9. Hackshaw A, Rodeck C, Boniface S (2011), Maternal smoking in pregnancy and birth defects: a systematic review based on 173 687 malformed cases and 11.7 million controls, Human Reproduction Update. 17(5): 589-604
  10. ^ 10. Julie AM, Lauren MY, Lindsay KM (2007), "Breastfeeding and Smoking: Short-term Effects on Infant Feeding and Sleep, Pediatrics.120: 497–502
  11. ^ 11. Bajanowski T, Brinkmann B, Mitchell EA, Vennemann MM, Leukel HW, Larsch K, Beike J, Gesid J (2008), Nicotine and cotinine in infants dying from sudden infant death syndrome, International Journal of Legal Medicine 122 (1): 23-28
  12. ^ 12. Marylou B, Vincent CS (March 2013), Prenatal substance abuse: short- and long-term effects on the exposed fetus, Pediatrics. 131(3):e1009
  13. ^ 13. Oken E, Levitan EB, Gillman MW (2008), Maternal smoking during pregnancy and child overweight: systematic review and meta-analysis, International Journal of Obesity.32: 201-210
  14. ^ 14. Mourtakos SP, Tambalis KD, Panagiotakos DB, Antonogeorgos G, Arnaoutis G, Karteroliotis K, Sidossis LS (Mars 2015), Maternal lifestyle characteristics during pregnancy, and the risk of obesity in the offspring: a study of 5,125 children, BMC Pregnancy and Childbirth. 15:66


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.