השרפה במפעל החולצות טריאנגל
 | |
| תאריך |
25 במרץ 1911  |
|---|---|
| מיקום |
בניין בראון |
| קואורדינטות | 40°43′48″N 73°59′43″W / 40.73°N 73.995277777778°W |
| הרוגים |
146 |
| פצועים |
78 |
  | |
השרפה במפעל החולצות טריאנגל פרצה בניו יורק סיטי ב-25 במרץ 1911. בשרפה נהרגו 146 תופרים - 123 נשים ו-23 גברים. רוב הנפגעים נפגעו מהאש עצמה, שאיפת עשן וקפיצה מהבניין. רוב הנפגעים היו מהגרים יהודים ואיטלקים בני ובנות 16–23. הנפגע המבוגר ביותר היה בן 43, והצעירות ביותר – בנות 14.[1]
המפעל שכן בקומות התשיעית עד האחת עשרה בבניין אץ' (לימים בניין בראון (אנ'), כיום בבעלות אוניברסיטת NY) בשכונה גריניץ' וילג' שבמנהטן. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גנבה ויציאה ללא אישור בשעות העבודה. לכן, כאשר פרצה השרפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה.
השרפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים במדינת ניו יורק.
השרפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעל החולצות טריאנגל היה ממוקם בבניין אץ' בשכונה גריניץ' וילג' שממוקמת בניו יורק סיטי. בחברה עבדו כ-500 איש, רובם מהגרות צעירות. העובדים היו צריכים לעבוד 9 שעות ביום חול ו-7 שעות בסוף השבוע. העובדים הרוויחו בין 7 ל-12 דולר אמריקני לשבוע (סכום ששווה כיום בין 171 ל-293 דולר).
ביום שבת 25 במרץ 1911, בערך ב-16:40, החלה הדלקה בפח אשפה מתחת לאחד השולחנות בפינה בקומה השמינית. הראשון ששם לב לשרפה היה עובר אורח שראה עשן יוצא מהבניין בערך ב-16:45. באותו אחר הצהריים שהו בבניין בעלי המפעל עם ילדיהם. ככל הנראה הסיבה לשרפה הייתה סיגריה או גפרור שלא כובו כהלכה ושהושלכו לפח, שבו היו גם שאריות של בדים מהחודשיים האחרונים. אף על פי שעישון היה אסור במפעל, מספר פועלים הצליחו באופן קבוע להגניב מספר סיגריות למפעל. כתבה בניו יורק טיימס משערת שהסיבה לתחילת השרפה הייתה תקלה באחת ממכונות תפירה.
מנהל חשבונות בקומה השמינית הצליח להתקשר דרך הטלפון לעובדי הקומה העשירית ולהזהיר אותם, אך, מכיוון שלא הייתה במקום אזעקה לא היה ניתן לתקשר עם העובדים בקומה התשיעית. לפי אחת הניצולות שעבדה בקומה התשיעית, ברגע שפרצה השרפה ניסו העובדים לברוח אך מכיוון שאחד מחדרי המדרגות עלה באש והשני היה נעול, משימה זאת הייתה קשה ביותר, חלק מהעובדים עלו דרך חדר המדרגות השרוף (באותו זמן השרפה באותו חדר מדרגות הייתה רק בקומה השמינית) לגג שממנו חולצו בתום השרפה, שלוש דקות לאחר מכן הגישה לגג מחדר מדרגות זה נחסמה.
מספר עובדים ניסו לברוח דרך מדרגות החירום, אך אלו, שנבנו לא כראוי, קרסו וכתוצאה מכך 20 אנשים צנחו מגובה של 30 מטר אל מותם. המעלית בבניין עלתה שלוש פעמים לקומה התשיעית כדי להציל אנשים, אך, לאחר שלושה סיבובים נקרע הכבל של המעלית מהחום העז והמעלית הפסיקה לפעול.
62 אנשים קפצו או נפלו מהבניין הבוער אל מותם לעיני קהל רב שצפה במחזה.
אנשי מחלקת הכבאות הגיעו במהירות למקום אך לא הצליחו לעצור את השרפה ולהציל את הלכודים, מכיוון שהסולמות הגבוהים ביותר שהיו בידיהם הגיעו רק לקומה השישית.
לאחר השרפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע אפריל הואשמו בעלי החברה, מקס בלנק ואייזיק האריס, בהריגה מדרגה ראשונה ושנייה. המשפט החל ב-4 בדצמבר 1911. טענות התביעה היו שבעלי החברה ידעו על כך שדלת היציאה למדרגות נעולה דרך קבע בשעות העבודה, (וכך נשארה גם במהלך השרפה). טענות ההגנה היו שהעדים שיננו את דבריהם, אולי אף לדרישת התביעה "לשפר" את עדותם. חבר המושבעים זיכה את בעלי החברה. בהליך התביעה האזרחית עוקב שנערך ב-1913 נמצאו הבעלים אחראים לגרימת מוות ברשלנות ונפסק שישלמו פיצוי של 75 דולר למשפחתו של כל קורבן. תגמולי הביטוח שקיבלו הבעלים עצמם לאחר השרפה עמדו על כ-400 דולר לכל קורבן, בממוצע.
בשנת 1913, אחד מבעלי החברה, מקס בלנק, נעצר שוב באשמת נעילת חדר המדרגות במהלך שעות העבודה והוטל עליו קנס של 20 דולר.
השלכות השרפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתוצאה מהשרפה הוקמה בניו יורק אגודה לבטיחות הציבור שבראשה עמדה פרנסס פרקינס (לימים מזכירת העבודה של ארצות הברית), שהייתה עדה לשרפה עצמה. מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית הוגבל ל-54.
בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם.
בעקבות השרפה הוקמה בניו יורק, ב-14 באוקטובר 1911 אגודת מהנדסי הבטיחות האמריקאית.[2]
הבניין שבו התרחשה השרפה הוכרז כאתר היסטורי לאומי.
Remember the Triangle Fire Coalition[עריכת קוד מקור | עריכה]
Remember the Triangle Fire Coalition[3] היא קבוצה שנוצרה ב-2008 ושאוגדת בתוכה יותר מ-200 ארגונים ושמה לה למטרה להנציח את השרפה. חברים בה בין היתר אוניברסיטת ניו יורק ובית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק. הקבוצה ארגנה בשנת 2011 ביום השנה ה-100 לשרפה, צעדה ענקית בהשתתפות אלפי אנשים. בין היתר השתתפו בצעדה מזכירת העבודה של ארצות הברית, הילדה סוליס, הסנאטור צ'אק שומר, ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג והשחקן דני גלובר. בשעה 4:45 בדיוק, 100 שנה לאחר שאזעקת האש הופעלה, אלפי אנשים צלצלו בפעמונים.
הקבוצה מנסה להקים אנדרטה שתנציח את האסון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Argersinger, Jo Ann E. ed. The Triangle Fire: A Brief History with Documents (Macmillan, 2009). xviii, 137 pp.
- Stein, Leon (1962). The Triangle Fire. Cornell University Press. מסת"ב 0-8014-8714-5.
- von Drehle, David (2003). Triangle: The Fire That Changed America. New York: Atlantic Monthly Press. מסת"ב 0-87113-874-3.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Remember the Triangle Fire Coalition (באנגלית)
- הארכיון הפתוח של האסון (באנגלית)
- סרט דוקומנטרי על האסון (באנגלית)
- השרפה במפעל החולצות טריאנגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת הנפגעים
- ^ האתר הרשמי של האגודה
- ^ קישור לאתר הרשמי שלהם נמצא בפסקה קישורים חיצוניים
| בקרת זהויות |
|
|---|