השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לארגן את הרשימה בטבלה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סכימה המתארת את ארבעת האלפביתים שהתפתחו מהאלפבית הפיניקי (באמצע), מימין לשמאל: ערבית, עברית, פיניקית, יוונית, לטינית

נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים. ההשערה השלטת במחקר ההיסטוריה של הכתב היא שרוב האלפביתים בעולם השתלשלו מהכתב הפרוטו-כנעני, שהוא האלפבית הקדום ביותר שנמצא עד כה. בין האלפביתים שמשערים כי השתלשלו ממנו: האלפבית הלטיני שממנו נגזרו אלפביתים רבים בשימוש כיום, האלפבית העברי, הערבי, הקירילי, הגרמאני, ההונגרי, האתיופי, הדוונגרי שבשימוש בהודו וכן כתבים מקומיים בפיליפינים ובאינדונזיה. לפי השערות מסוימות ובצורה מלאכותית ורופפת יותר, מאלפביתים אלה נגזרו הכתבים ההברתיים קרי בקנדה וצ'רוקי בארצות הברית.

לא כל האלפביתים השתלשלו מהאלפבית הפרוטו-סינאי, לדוגמה הכתב הקוריאני האנגול והכתב הפונטי הסיני ג'ו-יין הומצאו באחת על ידי שליט.

האלפבית בתקופת הברונזה שאלו מכתב החרטומים המצרי ועברו התאמות לשפות שהם מייצגים. הכתב הפרוטו-סינאי נגזר ברובו מכתב הציורים המצרי, שעבר הסדרה פונטית לכדי אותיות, בתהליך אקרופוניה. הכתב המרואיטי, שהוא ככל הנראה אלפבית עצמאי, נגזר גם הוא מההירוגליפים המצריים, אך בצורה רופפת יותר, ועל כן יש הסוברים שגם הוא מקורב ל"שושלת הפרוטו-סינאית".

השתלשלות כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים משתלשלים זה מזה באמצעות מניעים חוץ-לשוניים. המניעים הנפוצים הם:

  • כיבוש צבאי ומדיני, שבמהלכו מכפיף השליט את המאפיינים התרבותיים שלו על העם הנכבש. לדוגמה, בכיבושי האימפריאליזם, פעמים רבות המדינות הקולוניאליות בעולם החדש ובעולם השלישי ספגו את שפת העם הכובש - פורטוגזית, הולנדית, ספרדית, איטלקית וכדומה.
  • כיבוש תרבותי, שבמהלכו לא מתקיים כיבוש צבאי, אלא רק כפייה תרבותית, כמו בחלק מהמדינות שסביב ברית המועצות לשעבר וסביב סין.
  • השפעה תרבותית, כמו זו המניעה את התפשטות האנגלית בעידן הגלובליזציה.
  • הפצת דת, הכוללת פעמים רבות את הפצת כתבי הקודש ושפתם, כמו במקרה של המיסיונרים הנוצרים אשר הפיצו את הלטינית.
  • מסחר בין מדינות מתבצע לרוב תוך שימוש במסמכים כתובים. כך עמים רבים לומדים להכיר כתבים של שכניהם.
  • לינגואה פרנקה: במקרים רבים עמים שכנים אינם דוברים אותה שפה ואף אינם יודעים את שפתו של שכנם, ונאלצים לתקשר באמצעות שפה שלישית. כדי לכתוב זה לזה, יצטרכו להשתמש בכתב של הלינגואה פרנקה.

גנאלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הגנאלוגית-פילולוגית שלהלן מפרטת את "אילן היוחסין" של מערכות הכתב שהשתלשלו, כפי המשוער במחקר, מהאלפביתים בתקופת הברונזה, ובעיקר כתובות שנמצאו בוואדי אל-חול שבמצרים, המתוארך ל-1800 לפנה"ס, וכתובת שנמצאה בסיני.

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקורות: בעיקר האתרים "Ancient Scripts", ו"אומניגלוט", שלעתים חלוקים ביניהם.
  • כתבים בשימוש מסומנים באותיות מודגשות, השאר נכחדו.
  • בסוגריים צוינו מדינה או שתיים, השוכנות בימינו באזור שבו הכתבים היו בשימוש, כפי המשוער.
  • בשל מחלוקות לגבי ההגדרות לסוגי הכתב - אלפבית טהור, אבג'ד, אבוגידה ושילוביהם, ברשימה זו לא צוין סוגו של כל כתב. יש מקום לפרט את מצבו של כל כתב בערך שלו.
  • עבור כתבי השפות הגדולות, אשר להן ערך נרחב בוויקיפדיה, ניתנה הפניה לערך נפרד עבור הכתב. הרשימה כוללת כתבים רבים שטרם נכתב להם ערך בוויקיפדיה; עבורם ניתנה הפניה לערך השפה שלכתיבתה שימש הכתב.
  • עבור כתבים שטרם נכתב עליהם בעברית, נבחרו שמות על פי החוקיות להלן: שם-כתב הזהה לשם-השפה שנכתבת בו הוא בתבנית תואר, "הכתב הXXXי". שם-כתב אשר אינו מייצג גם שם-שפה נכתב לרוב בתבנית סמיכות "כתב XXX". לעתים, כאשר השפה מאוד לא מוכרת ושמה עדיין זר וקשה להטיה, בוצעה חריגה מתבנית התואר ונעשה שימוש גם עבורה בצירוף סמיכות, להקלת הקריאה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]