התאגיד לפיקוח וטרינרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התאגיד לפיקוח וטרינרי
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
תאריך הקמה 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי באר יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
veterinary.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התאגיד לפיקוח וטרינרי הוקם מכח חוק הרופאים הווטרינרים תשנ"א – 1991 (להלן "החוק או החוק המקים") ועיקר מטרתו להעסיק רופאים ופקחים וטרינריים לשם פיקוח לפי דין על מזון מן החי וכן לשם פיקוח וטרינרי נוסף הנעשה לבקשתם של מפעלים המייצאים מזון מן החי.

הקמת התאגיד בוצעה כחלק מרפורמה כללית בחוק המזון עליה מופקד משרד הבריאות, ונועדה לייעל את תהליך הפיקוח הווטרינרי על בשר גולמי ומעובד.

התאגיד נועד לשמש כזרוע ביצוע של הרגולטורים בתחום הפיקוח הווטרינרי על מזון מן החי בביצוע הפיקוח בפועל ובגביית אגרות עבור שירותים אילו. הרגולטורים הם שקובעים את מודל הפיקוח במפעלים ואת היקף הבדיקות הנדרשות לשם שמירה על בריאות הציבור. בנוסף הרגולטורים אמונים על הסמכת הווטרינרים והפקחים.

פעילות התאגיד החלה ביום 1 במרץ 2020.

אודות התאגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגיד הוקם כחלק מרפורמה מקיפה בתחום הפיקוח על מזון מן החי שבוצעה בשנת 2015, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2015- ו- 2016), התשע"ה- 2015. תכליתה של הרפורמה הייתה לחלק מחדש את האחריות על הפיקוח הווטרינרי, אשר הייתה מפוזרת בין שורת גורמים שונים: מועצת הלול, הרשויות המקומיות, משרד הבריאות ומשרד החקלאות.[1] החוק קבע שהרפורמה תבוצע באופן הדרגתי, ופעילות התאגיד החלה ביום 1 במרץ 2020.

תפקידי התאגיד הם:

  1. להעסיק רופאים וטרינריים ופקחים לשם פיקוח לפי דין על מזון מן החי וכן לשם פיקוח וטרינרי נוסף הנעשה לבקשתם של מפעלים המייצאים מזון מן החי (הכוונה למפעלים בהם נדרש פיקוח וטרינרי ציבורי לצורך ייצוא, ולא מכוח הוראה בדין);
  2. לייעץ לשרי החקלאות והבריאות בקשר להפעלת הפיקוח הווטרינרי על מזון מן החי וייעולו;
  3. לגבות אגרות ותשלומים בעד הפיקוח הווטרינרי, ולהעבירם לפי הוראות סעיפים 218 ו-243 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: "חוק המזון").

שירותי הפיקוח של התאגיד:

מתוקף תפקידו התאגיד מספק שני שירותי פיקוח בסיסיים:

  1. מתן שירותי פיקוח במפעלי המזון מן החי: משחטות, בתי המטבחיים, מפעלי מיון דגים, מפעלי פירוק ועיבוד בשר וכן יבואני בשר ודגים. שירותים אלו מבוצעים על ידי עובדי התאגיד לפיקוח וטרינרי.
  2. בדיקות שווקים – בדיקות בבתי ממכר לבשר לרבות במסעדות ובהובלת הבשר. שירותים אלו יבוצעו בחלקם על ידי הרשויות המקומיות ובחלקם על ידי עובדי התאגיד. בשנתיים הראשונות להקמתו של התאגיד השירותים יבוצעו רק על ידי הרשויות המקומיות. המעבר לשירותים על ידי התאגיד יהיה בהסכמת הצדדים הנוגעים בדבר, הרגולטור, הרשות המקומית והתאגיד.

פעילות התאגיד ממומנת כמשק סגור באמצעות אגרות הנגבות ממפעלי המזון והיבואנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אגרה עבור הפיקוח במפעלי המזון מן החי - האגרה הנגבית היא דיפרנציאלית בהתאם לסוג הפיקוח הנדרש והיקפו בכל מפעל, כפי שקבעו הרגולטורים, כל אחד בתחומו.
  2. אגרה לבדיקות בשווקים - אגרה הנגבית ממשחטות, בתי המטבחיים, מפעלי מיון דגים  ויבואני בשר ודגים. האגרה נגבית לפי ק"ג שסופק לשווקים. מדובר באגרה אחידה לכל סוגי המזון מן החי.

יתרונותיו של התאגיד בפיקוח וטרינרי:

  1. מסגרת פעולתו של התאגיד, תפקידיו, מאפייניו, סמכויותיו והמשטר הנורמטיבי לו הוא כפוף נקבעו בחקיקה ראשית בחוק המקים ובחוקים נוספים החלים על גופים ציבוריים מסוגו של התאגיד. ולכן התאגיד פועל בהתאם לסמכויות ולתפקידים שניתנו לו.
  2. לתאגיד מנגנוני בקרה ודיווח בעניינים נוספים הנוגעים לניהולו השוטף של התאגיד, בהתאם לתפקידיו, כמקובל לגבי תאגידים ציבוריים אחרים.
  3. התאגיד מאגד בתוכו את כלל עובדי הפיקוח המוסמכים לפיקוח במפעלי המזון מן החי. התאגיד מאפשר פיקוח אחיד למפעלים תוך מתן הדרכות סדורות לעובדי הפיקוח ונטרול ניגודי עניינים בין המפקחים והמפעלים.
  4. הקמת התאגיד הובילה לשיפור בבריאות הציבור בנוגע למוצרים מן החי והעמידה את ישראל בסטנדרטים הנהוגים ביתר המדינות המפותחות.

חיקוקים המטילים על התאגיד תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו - 2015 פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), תשמ"ה - 1985
  2. חוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א - 1991
  3. חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז - 1957

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]