התאחדות הצופים והצופות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התאחדות הצופים והצופות בישראל
Ibgsf.JPG
תאריך ייסוד 1954
ארגון גג ארגון הצופים העולמי
אגודת הצופות והמדריכות העולמית
השתייכות פוליטית נייטרלי
מספר חניכים (על פי התנועה) 100,000
אישים בולטים אריה כרוך

אילן זילכה מוריס זילקה

יושב ראש עמוס אילני
אתר "צופים ברשת"

התאחדות הצופים והצופות בישראל (ידועה גם בכינוי "הפדרציה"), היא הגוף המאחד את כל ארגוני הצופים הפועלים בישראל. התאחדות הצופים והצופות בישראל מונה כ־100,000 בני־נוער, נתון ההופך אותה להתאחדות תנועת נוער הגדולה בישראל.

ההתאחדות שוכנת בבית פיליפס בתל אביב. ההתאחדות מקיימת מפגשים שונים בין הארגונים, פועלת מול ארגוני צופים בינלאומיים ומוציאה משלחות אל מחוץ לישראל, מארחת משלחות, אחראית על הנציגים לג'מבורי העולמי ועוד. ההתאחדות חברה הן ב־WOSM, הארגון העולמי של תנועת הצופים והן ב־WAGGGS, הארגון העולמי של תנועת הצופות.

ההתאחדות פועלת בחסות משרד החינוך. נשיא הכבוד של ההתאחדות הוא נשיא המדינה והנשיא בפועל הוא מנכ"ל משרד החינוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות לא נשארו בארץ ישראל צופים ערבים רבים. לארגונים הלאומניים שנקראו בשם "צופים" לא היה מקום במדינת ישראל וכך שרדו רק גדודים בודדים של צופים, ועוד פחות מזה של צופות, רובם בחסות הכנסיות הנוצריות בישראל.

המועצה החינוכית של הסתדרות הצופים בחנוכה תש"ט (הראשונה אחרי קום המדינה) הטילה על מרכז הסתדרות הצופים לברר, בין השאר, את בעיית הקשרים עם הצופים הערבים בארץ. טיפול מעשי בשאלה זו נדחה, גם מחוסר כוחות הדרכה, אך בעיקר משום שבשלב מוקדם זה שלאחר המלחמה קשה היה לצפות שדווקא הסתדרות הצופים תפתח בפעילות עצמאית בתחום הרגיש של יחסי יהודים־ערבים במדינה.[1]

בישיבת ועדת המחלקה לצופיות ב־22 בנובמבר 1949, הכריז מרכז התנועה הלל ברזל כי פנו אליו ושאלו מדוע אין הצופים הערבים בארץ קשורים עם הסתדרות הצופים העבריים, אלא נשארים חשופים להשפעתם של ארגונים עוינים, כמו המפלגה הקומוניסטית, למשל. כשהשיב שהסתדרות הצופים העבריים היא תנועה ציונית ומשום כך אין בה מקום לצופים לא־יהודים, הועלתה ההצעה להנהיג פיקוח של משרד החינוך על הצופים הערבים, דוגמת חסותו על התנועה העברית.

כבר באותה ישיבה הציע ד"ר בן־ציון גת (גטלר) להפריד בין תנועת הצופים העברית והציונית, לבין הסתדרות (או התאחדות) הצופים הישראלית, שתהיה כוללת ופתוחה לבני שני העמים - פתרון שאכן אומץ בסופו של דבר. אבל לפי שעה התקבלה הצעתו של ד"ר משה אבידור, להיועץ תחילה במפקח על החינוך הערבי - שהיה לא אחר אלא י. ל. בנאור (בלום), מן האבות־המייסדים של הצופיות העברית בארץ ישראל וחבר המועצה הארצית לצופיות לשעבר, מיסודו של הנציב העליון הרברט סמואל.

נוסף לעניין שגילו השלטונות בנושא, הייתה להסתדרות הצופים סיבה משלה לחפש הסדר למעמדם של הצופים הערבים בארץ וליחסיהם עם התנועה העברית. אחד התנאים היסודיים לקבלתה של הסתדרות צופים מכל מדינה שהיא לארגון הבינלאומי היה שכל צעיר, ללא הבדל גזע, דת או לאום באותה מדינה, יוכל ליהנות מן הזכות להיות צופה. בישיבת ההנהגה הראשית בפברואר 1950 עמדו על סדר היום שני הנושאים, זה אחר זה: כניסתנו לארגון הבינלאומי והפדרציה של תנועות הצופים בישראל. באותה ישיבה אמר אריה כרוך: "לא יתכן שבבמה הבינלאומית לא יהיו מיוצגים הצופים הערבים, בגללנו. על כן, יהיה צורך להקים ארגון ישראלי פדרטיבי, שיכלול את הסתדרות הצופים העברים ואת הערבים". באותה ישיבה מסר יוסף מיוחס את סיכום התיעצויותיו עם י.ל. בנאור - להקים פדרציה של צופים ישראלים בעלת רקע כללי משותף, שתקיף את הצופים היהודים, המוסלמים והנוצרים. יחד עם הלל ברזל, הוחל כבר בעיבוד הצעת חוקה לפדרציה כזאת. בדיון שהתפתח הועלו שוב החששות והקשיים החזויים, ודעת הרוב הייתה, שאין להחפז בהקמת ההתאחדות המשותפת ומוטב להקים תחילה ארגון צופים ערבים ליד בתי־הספר, לעמוד בקשרים עמו ולהחליט על הצעדים הבאים לאור ההתפתחויות.

יצחק שפירא הציע לסכם שלושה עקרונות:

  1. אין אנו מוכנים לותר על דרכנו כתנועה ציונית חלוצית.
  2. יש להבטיח שהגוף שיוקם לא יתנגד למטרותינו.
  3. יש לנהוג רוחב־לב בהגשת עזרה וסיוע לצופיות הערבית.

החלטה ברוח זו התקבלה גם במועצה הארצית ה־15 בפסח תש"י (אפריל 1950): "המועצה מכירה בצורך לארגן יחידות צופים בקרב הנוער הערבי ומביעה את נכונותה לסייע בהקמת שבטי צופים ערבים. המרכז יבוא בדברים עם המוסדות המתאימים לביצוע ההחלטה"

לקראת הקמת ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפגישת ראשי התנועה עם מנהל המשרד הבינלאומי, קולונל וילסון, בעת ביקורו הראשון בישראל ב־9 באפריל 1950, תפסה שאלת היחסים עם הצופים הערבים מקום נכבד בדיון. קולונל וילסון הביע את שביעות רצונו מן הדברים ששמע מראשי התנועה והנחת היסוד הייתה כי אין כל כוונה להכניס את הצופים הערבים אל תנועת הצופים העברית ולהטמיעם בתוכה, אלא לספק בסיס איתן לארגון כללי של צופי ישראל, שיאפשר לצעיר הערבי להשתתף בו מבלי לחשוש פן יאבד את זהותו הלאומית. הצופים העבריים יוסיפו לדבוק במטרתם החלוצית וההתיישבותית, בעוד שהצופים הערבים לא יחויבו בכך, אלא אם כן יגיעו בעצמם להכרה שגם הם מעוניינים לאמץ להם את הדרך החלוצית כאמצעי חינוכי לאזרחות טובה ולשירות עמם. קולונל וילסון הוסיף כי הצופיות הישראלית כולה תצא נשכרת מכך שגם ערבים יוכלו ליהנות מיתרונות החינוך הצופי וסיים בתקווה, כי לא ירחק היום ובני שני העמים יהיו חלק מהסתדרות צופים ישראלית משותפת.[1]

על סמך הדו"ח שחיבור קולונל וילסון אחרי ביקורו השני בארץ, התקבלה הסתדרות הצופים העבריים לארגון הבינלאומי, בתנאי מפורש שכל צעיר בישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין, יהיה רשאי להצטרף לארגון הצופים. אמנם בשלב זה (שנת 1951) עדיין לא הייתה ההתאחדות אלא תוכנית על גבי הנייר, אך למראה מה שכבר נעשה למען ארגונם של הצופים הערבים, שוכנע קולונל וילסון בכנות כוונותיהם של ראשי התנועה היהודים להגיע בעתיד הקרוב לפתרון כולל, ברוח הצופיות העולמית. הארגון העולמי של הצופות, לעומת זאת, התנה את עצם הצגת מועמדותה של התנועה הישראלית לחברות בו בהקמת ההתאחדות הלכה למעשה ובהתאמת חוקתה לעקרונות המחייבים את כל התנועות החברות בארגון העולמי.

בשנים 1951 עד 1953 נמשכו ההכנות להקמת ההתאחדות, בישיבות משותפות של באי־כוח כל ארגוני הצופים בישראל: הסתדרות הצופים העבריים, הסתדרות הצופים הקתולית, הסתדרות הצופים הערבים (בני כל הדתות) והסתדרות צופי בתי־הספר הערביים הממשלתיים. העקרונות החינוכיים והארגוניים שעליהם תושתת ההתאחדות נדונו בהרחבה ועובדה חוקת יסוד מחייבת לכל ארגוני הצופים העתידים להצטרף אליה. עוד לפני הסיכום הסופי נתקבלו גם צופי ההתאחדות המתוכננת לארגון הבינלאומי של הצופים בשנת 1952.

יסוד ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם סופי על הקמת התאחדות הצופים והצופות בישראל הושג ב־4 בינואר 1954. ביום זה התכנס בנצרת הכנס השני של נציגי כל ארגוני הצופים בארץ ובו הגיעו להסכם בסעיפים האחרונים של החוקה המוצעת. אריה כרוך נבחר לראש הצופים, חמדה אסיאו נבחרה לראש הצופות ואריה לויא נבחר להיות מרכז ההתאחדות. בסיום הפגישה הודיע אריה כרוך חגיגית כי "אנו מכריזים על עצמנו כפדרציה זמנית".

בסעיף האחרון של החוקה שאושרה נאמר: "החוקה תכנס לתוקפה לאחר שהמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות יודיע שנשיא המדינה נאות לקבל על עצמו את נשיאות הכבוד של ההתאחדות ולאחר שיאשר לפחות הצטרפותה של הסתדרות אחת להתאחדות".

עד התאריך הקובע - ה־20 בפברואר 1954 - הגישו שלוש הסתדרויות צופים את בקשותיהן להיכנס להתאחדות: הסתדרות הצופים העבריים (8,000 חברים), הסתדרות הצופים הקתולים (550 חברים) והסתדרות צופי בתי־הספר הערביים הממשלתיים (200 חברים). על פי התקנון נחשבו שלוש אלה להסתדרויות המייסדות של ההתאחדות. זמן מה אחרי־כן התקבלו בקשות כניסה גם מהסתדרות הצופים הערבים (מכל הדתות) (550 חברים), הסתדרות הצופים הדרוזים שאך זה נוסדה (200 חברים) והסתדרות צופי טרה סנטה, שהתפלגה מהסתדרות הצופים הקתולים.

ד"ר אליעזר ריגר, נשיא הסתדרות הצופים העבריים, והמיועד לכהן כנשיא ההתאחדות, נפטר בשנת 1954 וד"ר משה אבידור, שמונה אחריו למנהל הכללי של משרד החינוך, היה לנשיא הראשון של התאחדות הצופים והצופות בישראל. נשיא המדינה, יצחק בן־צבי, קיבל עליו את נשיאות הכבוד. ליום הצופה הארצי בל"ג בעומר תשי"ד (מאי 1954) ברמת־גן, כתב הנשיא אל ראש התנועה: "...אני שמח לדעת שהפעם משתתפים בכנוסכם גם הצופים מבני המיעוטים בישראל. זהו ביטוי נאמן לרוח הצופיות העולמית המחנכת לשלום, לרעות ולאחוה, אידאלים המונחים ביסודה של מדינת ישראל. הכנוס משמש הכנה הולמת לכינונה של התאחדות הצופים בישראל, שתכלול את הצופים היהודים והצופים הערבים כשווי חובות וכשווי זכויות במדינה. בהזדמנות זו אני שמח להודיעך, כי מתוך הערכה לאידאלים שהתאחדות צופי ישראל חרתה על דגלה: 'לחנך את חבריה ברוח המידות וההבטחה של הצופה, לפתח בהם את הרגש החברתי ולעצב את אופים... להכשירם לעבודה ולחיים בטבע, לטפח בהם רגש כבוד למסורת דתית ולחנכם לנאמנות למדינת ישראל' - הסכמתי להענות לבקשת שר החינוך והתרבות ולכהן כנשיא הכבוד של התאחדות זו. ברכתי לכם: חזקו ואמצו". אחרי התיעצות עם ההסתדרויות החברות, מינה הנשיא את יוסף מיוחס, מנהל לשכת הנוער במשרד החינוך והתרבות, לתפקיד הנציב הכללי של ההתאחדות.

ארגונים חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעד של הצופים הדרוזים אל קבר יתרו (נבי שועיב)

בפדרציה חברים שישה ארגוני צופים (מסודרים להלן לפי גודלם):‏[2]

  1. תנועת הצופים העבריים - כ־85,000 חברים
  2. ארגון הצופים הדרוזים - כ־5,000 חברים
  3. ארגון הצופים הערבים הקתוליים - כ־3,000 חברים
  4. ארגון הצופים הערבים האורתודוקסים - כ־2,500 חברים
  5. ארגון הצופים הערבים המוסלמים - כ־2,000 חברים
  6. ארגון צופי בתי־הספר הערביים והדרוזים

ארבעת הארגונים האחרונים מאוגדים גם במסגרת "תנועת הצופים הערביים והדרוזים בישראל".

לאחרונה הצטרפו להתאחדות הצופים בישראל גם צופי בתי־הספר הערביים וצופי בתי־הספר הדרוזים, לאחר מספר שנים בהן הפעילות של אותם ארגונים הופסקה.

הצופים העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצופים העבריים

תנועת נוער ציונית-יהודית, אשר כיום היא תנועת הנוער הגדולה בישראל. התנועה מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסיים, בנוסף לערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב-תרבותיות ומידות הצופה.

הצופים הדרוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצופים הדרוזים

תנועת נוער צופית המיועדת לילדים ובני-נוער מהמגזר הדרוזי. הצופים הדרוזים שמו לעצמם למטרה למלא תפקידי שירות שונים לתועלת כפריהם, לתועלת המגזר הדרוזי כולו ולמען מדינת ישראל.

סמל ארגון הצופים הקתוליים בישראל

הצופים הערבים הקתוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הצופים הערבים הקתולים מיועד לחניכים מכיתה ד' עד כיתה י"ב ומורכב משלוש עדות הקתולים בישראל: העדה היוונית קתולית, העדה הלטינית והעדה המרונית. שלושת הארכיבישופים הם נשיאי הכבוד של הארגון. השבטים בארגון שייכים לכנסיה הקתולית והשאיפה היא להפיץ ולהעמיק את נושא הדת בין החניכים, לעבוד ולתרום בתחום הפעילות הקהילתית, כמו עזרה לזולת ולנזקקים. לארגון יש מגוון פעילויות כגון: מחנות יער, קייטנות, צעדות למיניהם, טיולים, פעילות חברתית, תרבותית ושיתוף פעולה עם הצופים המוסלמים בצעדת חג הקורבן בנצרת ובמקומות אחרים.[3]

הצופים הערבים האורתודוקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל ארגון הצופים האורתודוקסיים

הצופים האורתודוקסים הינם ארגון ציבורי-ארצי-חינוכי, בלתי פורמאלי ובלתי מפלגתי, המאגד בתוכו 13 שבטי צופים, כולם מהקהילה הנוצרית-יוונית-אורתודוקסית של ערביי ישראל.[4]

ארגון הצופים הארתודקסים נוסד בשנת 1968 והוא ארגון ארצי חינוכי בלתי פורמאלי ובלתי מפלגתי, מאגד בתוכו 13 שבטים צופיים , מס' החברים 2500 מבני הנוער מגיל 18-7 החברים הבוגרים מעל 18 שנים עוזרים בהדרכה בהתנדבות.[5]

הארגון חבר בהתאחדות הצופים והצופות בישראל בתנועת הצופים הערבים והדרוזים או בארגון הצופים האורתודוקסי העולמי (הדסמוס).

הצופים הערבים המוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצופים הערבים המוסלמים

הארגון מאמין ומחנך לפי חוקת התאחדות הצופים והצופות בישראל ותנועת הצופים העולמית, אשר מושתת על תרומה לקהילה, התנדבות, נתינה ועזרה לזולת. הארגון מהווה מקור לטיפוח בני הנוער והעצמתם למען דור מנהיג בעל השפעה חיובית בתוך מעגלי הנוער, הקהילה והמדינה. הארגון רואה במרקם החברתי בישראל אתגר לחנך לחיי דו-קיום, אהבת הזולת וכיבוד חיי האדם באשר הוא. הארגון מאמין בשליחות שלו בחברה הערבית במיוחד ובחברה הישראלית בכלל, לחנך ולגדל אזרח נאמן למדינה וחוקיה ולאמץ את הערכים הדמוקרטיים כדרך חיים.

צופי בתי הספר הערביים והדרוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתדרות צופי בתי-הספר הממשלתיים, שהוקמה בעידודו של משרד החינוך, פועלת בפיקוחו המלא ונהנית מתמיכתו. בעבר היתה פעילות שוטפת ומשותפת עם התאחדות הצופים והצופות בישראל ובתחילת המאה ה-21 חל ניתוק של הארגון מההתאחדות עד לשנים האחרונות בהן חזר הקשר עם צופי בתי-הספר.

מוסדות ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מועצת ההתאחדות, המורכבת מ־66 חברים המייצגים באופן יחסי את התנועות השונות על פי גודלן, היא הגוף העליון של ההתאחדות (לתנועת הצופים העבריים רוב מוחלט במועצה).
  2. הוועד הפועל, הגוף המנהל את ההתאחדות.
  3. פורום הרכזים, המורכב ממרכז ההתאחדות וממרכזי התנועות השונות.
  4. המזכירות, האחראית על הפעולה השוטפת.
טקס כתובות אש של שבט הצופים "איתן" שפועל בשכונת שפירא בתל אביב

חוקת ההתאחדות נוסחה בשנת 1954 והגדירה את תפקידי ההתאחדות ועקרונותיה, מידות הצופה ונוסח ההבטחה, החברות בתנועה, הארגון הפנימי, מועצת ההתאחדות ועוד, והיא במלואה מהווה את המסמך המחייב של כל ההסתדרויות החברות בהתאחדות. כן, קבעה החוקה כי כל ארגון הוא אוטונומי ורשאי לנהל ענייניו כראות עיניו, כל עוד אין בהם משום פגיעה במפורש או במשתמע מהעקרונות המנוסחים בחוקת ההתאחדות.

ההתאחדות קיימת על פי חוקי מדינת ישראל - "פקודת הצופים, (נוסח חדש) תשל"ח-1978" שבה נקבע כי ההתאחדות היא תאגיד, היא תפעל על פי חוקה שתאושר על ידי שר החינוך והתרבות, שאדם יכול להגדיר את עצמו כ"צופה" (Scout) רק אם הוא כזה על פי חוקת ההתאחדות, ושסמכות השימוש בסמלי הצופים ובמדיהם נמצאת בידי ההתאחדות. פקודת הצופים אף קובעת עונש מאסר חודש או קנס 150 לירות (אגורה וחצי) לעובר על הוראותיה, לרבות התחזות (מכירת או לבישת מדי התנועה ותגיה) או הפעלת סמכות שלא לפי חוקת ההתאחדות. פקודה זו, לה אין אח ורע ביחס לסמלי תנועות נוער אחרות, היא מורשת מימי המנדט הבריטי.

בעלי תפקידים בהתאחדות:

  • יו"ר ההתאחדות (הנציב הכללי) - תפקיד בהתנדבות
  • נציב בינלאומי ונציבה בינלאומית - תפקיד בהתנדבות
  • גזבר ההתאחדות - תפקיד בהתנדבות
  • מרכז ההתאחדות - תפקיד בשכר בחלקיות משרה
  • מזכירת ההתאחדות - תפקיד בשכר במשרה מלאה

בנוסף קיימים בעלי תפקידים נוספים בהתאם לפרויקטים השונים של ההתאחדות.

צופות ביחד למרחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2007, הוקם פורום נציגות הצופות בשם "צופות ביחד למרחקים", הכולל נציגות בוגרות מהמגזרים השונים השייכים להתאחדות הצופים והצופות בישראל. לפורום זה מספר מטרות: קידום מעמד החניכות והבוגרות של תנועת הצופים, הכרת עולמן של הצופות מהמגזרים השונים, יצירת דיאלוג מתוך הבנה שכולנו אזרחי מדינת ישראל ללא קשר לשיוך דתי או לאומי, העצמת החניכות מכל המגזרים, פיתוח מנהיגות ומעורבות חברתית בקהילה, הגברת המודעות לנושא הדו־קיום והפעילות ביחד והטמעתו בקהילות השונות, העלאת המודעות החברתית וטיפוח הכבוד ההדדי כלפי הרב־גוניות בקרב האוכלוסיות השונות, והחלפת מידע וחשיפה לרב תרבותיות, תוך שמירה על ייחודו של כל מגזר.

הצופות במדינת ישראל הן חלק מארגון הצופות העולמי, שייעודו לאפשר לבנות ונשים צעירות לפתח את מלוא הפוטנציאל שלהן כאזרחיות אחראיות בעולם בו הן חיות, לפתח את מעמדן ואת מנהיגותן, לגרום להן להיות בעלות השפעה ולאפשר להן להשמיע את קולן האישי על מנת לחולל שינוי, ליצור ולבנות עולם טוב יותר.

נציגות פורום הצופות פועלות כל אחת במגזר שלה וניכרת פעילות רבה ומעניינת בשבטים השונים.

סמל התאחדות הצופים והצופות בישראל

סמל ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל התאחדות הצופים והצופות בישראל כולל את:

  • עלה התלתן (מצד ימין), סמל הצופות העולמי
  • עלה החבצלת (מצד שמאל), סמל צופי הבנים העולמי
  • המנורה (באמצע), סמל מדינת ישראל
  • "היה נכון" סיסמת הצופים על המוטו
  • קשר השמינית (מתחת למוטו), סמל הצופיות המעשית.

מפעלי ההתאחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגלי דו קיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט הדגל של התאחדות הצופים הוא פרויקט מעגלי דו-קיום, או בשמו השני "מפגשי קיום בצוותא". הפרויקט מתקיים מידי שנה החל מחודש נובמבר ועד חודש יוני, ומטרתו לחבר בין שבטי צופים משני מגזרים ויותר, דרך 4-5 מפגשים הנערכים כל פעם אצל שבט מארח אחר. בכל מעגל משתתפים בין 50 ל-200 חניכים וחניכות בכיתות ט' ו-י', תלוי בגודל המעגל ובכמות השבטים המשתתפים.

קורס תג היער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תג היער

מאז הקמתה מפעילה התאחדות הצופים בכל כמה שנים את קורס תג היער, הקורס משלב בין כל תנועות וארגוני הצופים בישראל מתקיים ב"חוות הצופים" ומיועד למבוגרים התופסים תפקידי מפתח (שכירים ומתנדבים). קורס תג היער קיים ברוב התאחדויות הצופים בעולם ונחשב לקורס היוקרתי והחשוב ביותר כיום בתנועת הצופים העולמית.

קורס תג הצופיות הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התקיים בפעם הראשונה קורס נוסף של ההתאחדות, קורס תג הצופיות הישראלי. הקורס דומה בתכניו לקורס תג היער אך מיועד לצעירים בגילאי 17 מכל ההתאחדות. הקורס מתקיים פעם בשנה. הקורס נקרא לזכרו של אריה כרוך, ממקימי תנועת הצופים בישראל. יוזמי הקורס היו חברי שנת שירות בגרעין המרכז הארצי לצופיות, כאשר אילן זילכה, ראש צופי ישראל באותה שנה, אימץ את הרעיון וקידם אותו.

סמל קורס תג הים

קורס תג הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 מפעילה התאחדות הצופים את קורס "תג הים" ע"ש יהודה ברקאי. זהו קורס ייחודי לבכירי התאחדות הצופים, בוגרי קורס תג היער, המשלב חוויה ימית וחברתית יחד עם לימודים מעשיים ותאורטיים המקנים התמצאות כללית בים. הקורס כולל מפגשים רבים במהלך השנה ושיאו הוא מפגש של ארבעה ימים רצופים בבית הספר לקציני ים בעכו. מספר המשתתפים בכל קורס הוא 50 חניכים.

מטרות הקורס[6]:

  1. להעניק חוויה בלתי נשכחת לפעילי התנועה בארגונים השונים.
  2. חיבור ההתאחדות אל אחד מהגבולות הטבעיים והארוכים של מדינת ישראל: הים התיכון ושילובו בסולם הערכים התנועתי.
  3. הקניית כלי הדרכה נוספים להתאחדות הצופים ושימוש בים ובכלים הנמצאים ברשות הצופים, לצורך טיוב תהליכים.
  4. עמידה בתוכנית הפעילות האינטנסיבית שבסופה יקבלו המשתתפים תעודת בוגר "תג הים" (תינתן האפשרות למשתתפים לסיים עם תעודת משיט).
  5. יצירת "דו-קיום" ומפגשים בין הדתות והארגונים השונים.

קורס תג הצופיות הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פנייתם של הצעירים בוגרי קורס תג הצופיות לפתיחת קורס דומה לקורס תג הים המיועד למבוגרים, הקימה ההתאחדות את קורס "תג הים" לצעירים, הקורס מתקיים במספר מוקדים: באזור הצפון – הפעילות מתמקדת בחיפה ובאזור המרכז והדרום – הפעילות מתמקדת בנמל יפו.

קשרים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מבורי הצופים העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ג'מבורי

התאחדות הצופים והצופות בישראל היא האחראית הרשמית על הוצאת משלחות מטעם מדינת ישראל למחנה הג'מבורי העולמי של תנועת הצופים המתקיים מידי ארבע שנים. בשנים האחרונות כל מדינה אשר מארחת את אירוע הג'מבורי מקיימת גם אירוע "קדם-ג'מבורי" כשנתיים לפני האירוע הגדול, כהכנה לג'מבורי העולמי, וגם אליו ההתאחדות בוחרת לעיתים לשלוח משלחת ארצית. כל משלחת למחנה ג'מבורי עולמי כוללת נציגים מכלל ארגוני הצופים בישראל, ערבים, יהודים ודרוזים.

ועידת הצופים העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידי 3 שנים מתקיימת ועידת הצופים העולמית, אליה מגיעים נציגים בכירים מכלל ארגוני הצופים בעולם. הנציב הבינלאומי של התאחדות הצופים והצופות בישראל אחראי לארגן משלחת ממדינת ישראל לאירוע. בועידה זו מתקיימות בחירות לועדת הצופים העולמית, נערכות הצבעות בנושאים שונים והחלטות בנוגע לקבלת מדינות חדשות לארגון הצופים העולמי. ועידת הצופים העולמית האחרונה התקיימה בסלובניה.

שותפות ישראל-גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להתאחדות שיתוף פעולה הדוק עם ארגון הצופים והמדריכים הנוצרים (VCP-Verband Christlicher Pfadfinderinnen und Pfadfinder) הגרמני, הכולל חילופי משלחות ומפגשים בינלאומיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חמדה אלון, היה נכון - חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל, הוצאת "עם הספר" בע"מ, 1976, עמ' 345-347
  2. ^ http://www.zofim.org.il/troop_info.asp?item_id=462757749169&troop_id=293882449 אודות התאחדות הצופים
  3. ^ אתר התאחדות הצופים והצופות בישראל - ארגון הצופים הקתולים, תנועת הצופים
  4. ^ אתר התאחדות הצופים והצופות בישראל - ארגון הצופים האורתודוקסים, תנועת הצופים
  5. ^ Christian Orthodox Scout - Israel, www.scout-orthodox.org
  6. ^ אילן זילכה, קורס "תג הים" ה-5, ארכיון התאחדות הצופים והצופות בישראל, 2013