התבגרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נערה בגיל ההתבגרות

התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.

תקופת גיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת מעבר זו בין הילדות לבגרות נקראת "גיל ההתבגרות". אין הגדרה אחידה ומקובלת על הכול למשכה של ההתבגרות. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים שהיא מתחילה בסביבות גיל 12-13, ומסתיימת בתחילת שנות העשרים.

תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו של האדם‏[1]. בהתאם לכך, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה.

שינויים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התבגרות מינית
בני נוער

עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים - אנדרוגנים, והורמוני המין הנקביים - אסטרוגנים, מתרחשים מספר שינויים ביולוגיים. איברי המין של המתבגרים מתפתחים. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת סביב גיל 12, ואצל הבנים מיוצר הזרע לראשונה בגיל 12 ומעלה[2]. גוברת התשוקה המינית. כמו כן, מופיעים שיעור, הזעה ולפעמים פצעי עור ("אקנה"). כתפי הבנים מתרחבות, הם בונים מסת שריר וקולם נעשה עמוק יותר. ההתבגרות הגופנית של הנערה מפגישה אותה עם ההיבטים של הנשיות ותהליכי הפריון, הטעונים רגשות מעורבים; המחזור החודשי, גדילת החזה וסממני המין האחרים טעונים משמעויות אישיות וחברתיות חשובות עבורן.

בנים גובהים במשך זמן רב יותר, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 13[3], ובנים – עד גיל 15[4]. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות בדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. כאשר נערה מקבלת את המחזור החודשי, קצב הצמיחה שלה נעשה איטי יותר, ותוך שנתיים-שלוש היא מגיעה לגובהה המרבי. אחרי קבלת המחזור החודשי, הנערות מתפתחות מבחינה גופנית. השדיים שלהן גדלים ושער הערווה צומח, מסתלסל ומתכהה.

השפעות תרבותיות ותקופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר אדם נחשב בוגר עם הבשלת מערכת הרבייה שלו, אך כיום נתפסת ההתבגרות כמורכבת יותר.

קיימים הבדלים תרבותיים בהגדרת נקודות הכניסה להתבגרות והיציאה ממנה. כך, למשל, יש שבטים בהם נהוגים "טקסי מעבר" שמטרתם להבדיל בצורה חדה מילדות לבגרות, ואילו בחלק ממדינות ארצות הברית מותרות התנהגויות בוגרות, כגון שתיית אלכוהול, רק מגיל 21.

בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר, ומתחילה מוקדם יותר. הסיבות לתופעה זו מגוונות, ובהן שיפור בתנאי והרגלי התזונה וריבוי המיומנויות והידע שהחברה מצפה מאדם לרכוש בטרם ייחשב בוגר.

משבר גיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערים בגיל ההתבגרות

בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין במתחים ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: הוא עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעתים שיש משמעות לחייו ולעתים לחוש כלפיהם ניכור[5].

סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:

  • חיפוש פעיל אחר זהות מינית
  • תחושה שהוריו ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
  • נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ובתי הספר
  • נטייה להפכפכות רגשית
  • התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
  • תחושת ריקנות
  • תחושת ניכור
  • חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
  • צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
  • התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות

מעשי אובדנות נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילאים אחר.

"משבר גיל ההתבגרות", המאופיין בסממנים אלו, מקושר לרוב לתרבות המערבית, בעוד בחברות מסורתיות סממנים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית, או שאינם מופיעים כלל. יש הטוענים כי לטקסי מעבר בחברה השבטית יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר, ושלילתם מן המתבגרים במערב גוררת הגברה בעוצמת סממני ההתנהגות האופייניים.

עם זאת, ל"משבר גיל ההתבגרות" ישנם גם פנים חיוביים רבים. חלק מהמתבגרים מגלים עניין בפילוסופיה, וקוראים תיגר על מוסכמות, שחלק מהן אכן נתפסות בהמשך כשגויות. אחרים מסתייעים בגיבוש זהותם בספרות רעיונית ופרוזה המתאימה לגיל זה.

רווחה רגשית ואיכות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית ואיכות החיים של המתבגרים. למשל, הסקרנות היא אחד המנבאים לרווחה נפשית של מתבגרים; במחקרים נמצא כי למתבגרים בעלי רמה גבוהה של סקרנות יש יותר שביעות רצון, רגשות חיוביים, תחושת מטרה ותקווה, בהשוואה למתבגרים בעלי סקרנות ממוצעת או נמוכה‏[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berger, Andrea , (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
  2. ^ הגילאים אינם קבועים, והפוריות עשויה להקדים או לאחר אצל פרטים שונים. מקרה יוצא דופן של פוריות מוקדמת באישה, למשל, הוא המקרה של לינה מדינה.
  3. ^ http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/g-height-age-5-19.pdf
  4. ^ http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/b-height-age-5-19.pdf
  5. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  6. ^ Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.‏