התוכנית הנאצית להרי אורל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התוכנית הנאצית להרי אורל הייתה תוכנית מרכזית של הנאצים ושל הקנצלר אדולף היטלר במלחמת העולם השנייה לביסוס הגבול המזרחי של הרייך השלישי. מטרת התוכנית לכבוש את ההרים, הייתה מהיעדים האסטרטגים החשובים ביותר להיטלר ולההנהגה הנאצית. הנאצים סברו כי הדבר יעזור להם להגיע לניצחון מכריע בחזית המזרחית מול ברית המועצות.

הרי אורל כגבול גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1725 טען פיליפ יוהאן פון שטרהלנברג לראשונה כי הרי אורל הם חלק ממזרח אירופה. חרף זאת, כבר מ-1850 רוב הקרטוגרפים ראו בהרי אורל ובנהר אורל שמדרום לרכס ההרים את הגבול המזרחי של אירופה ולא כחלק מאירופה עצמה.

הנאצים דחו את התפיסה שהרי האורל הם חלק מאירופה, לפחות מבחינה תרבותית, גם אם לא בהכרח במובן הגאוגרפי. התעמולה הנאצית ואנשי המפלגה הנאצית סימנו את ברית המועצות כ"מדינה אסיאתית "והשוו את העם הרוסי לבני העם ההונים ולעיתים אף למונגולים[1], אותם הנאצים החשיבו כ"תת-אדם".

התקשורת הגרמנית הציגה את המערכות הגרמניות במזרח כנדרשות על מנת להבטיח את הישרדות התרבות האירופית נגד אותו "איום אסייתי" עליו דיברו הנאצים[2]. בוועידה מרכזית שהתקיימה ב-16 ביולי 1941, שם הוצגו הצעות ורעיונות בענייני השלטון הגרמני בשטחים הכבושים של מזרח אירופה, הדגיש היטלר בפני המשתתפים (מרטין בורמן, הרמן גרינג, אלפרד רוזנברג והנס לאמרס (אנ')) כי "אירופה של היום לא אלא מונח גאוגרפי; בפועל אסיה התרחבה עד לגבולותינו"[3].

היטלר גם הביע את אמונתו כי בהעת העתיקה מושג "אירופה" היה מוגבל עד לקצהו הדרומי של חצי האי היווני, ולאחר מכן החל בלבול במשמעות המושג על ידי הגבולות המתרחבים והגדלים של האימפריה הרומית. הוא קבע שאם גרמניה תנצח במלחמה, גבול אירופה "יגיע מזרחה עד המושבה הגרמנית הרחוקה ביותר"[4].

בניסיון להשפיע על המדיניות הנאצית, הפוליטיקאי הפשיסטי הנורווגי, וידקון קוויזלינג תזכיר לגרמנים בעניין השאלה הרוסית, בתזכיר הציע קוויזלינג הצעות בנוגע לבעיה אותה הגדיר כ"בעיה העיקרית בפוליטיקה העולמית כיום"[5]. הוא דגל בכך שנהר הדנייפר שבאוקראינה יהיה קו החלוקה כללי בין מערב אירופה לבין רוסיה. הוא הודה כי הדבר יהיה מלווה בחלוקת אוקראינה לשניים, אך צידק זאת בכך שיש שהיסטורית וגאוגרפית הדבר מוצדק והכרחי.

תכנון הגבול בהרי האורל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכל הראשי של גרמניה הנאצית, אלברט שפר באוטוביוגרפיה שלו, בתוככי הרייך השלישי כי הוא ראה את היטלר מהרהר על עניין כיבוש הרי אורל כבר בתחילת 1940[6]. שר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב נסע לברלין כחלק מדיונים שמטרתם הייתה הכנסת ברית המועצות למדינות הציר. בברלין, פגש מולטוב את מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר ושר החוץ הגרמני, יואכים פון ריבנטרופ. עם זאת, גם לפני קיום הפגישה נפלה החלטה אצל היטלר לתקוף את ברית המועצות באביב שלאחר הפגישה, הוא הורה לוורמאכט להכין תוכנית צבאית להתקפת ברית המועצות, תוכנית שתהפוך מאוחר יותר למבצע ברברוסה[7].

כמה חודשים לאחר מכן הצביע סנגור צבאי בפני שפר על קו עיפרון שצייר היטלר על הגלובוס האישי שלו, שהיה נמצא במעונו "ברגהוף", הקו אותו ציין הסנגור היה קו שעובר מצפון-דרום לאורך הרי אורל, מה שכנראה סימל את הגבול העתידי בין אזור ההשפעה של הנאצים לבין אזור ההשפעה של בעלת בריתם במזרח, האימפריה היפנית[6].

היטלר הזכיר גם את הרי אורל במספר שיחות; באחת הפעמים הוא מספר כיצד אחרים שאלו אותו האם הרי אורל הם גבול מספיק מזרחי עבור גרמניה[8]. היטלר, אמר שהדבר אכן מספיק אך הדגיש כי המטרה העיקרית בתוכנית היא "למגר את הבולשביזם", ובמידת הצורך יבוצעו מבצעים צבאיים על מנת להבטיח זאת[8]. מאוחר יותר הצהיר היטלר שיוסיף סטלין יהיה מוכן להפסיד את שטחה האירופי של רוסיה אם לא יצליח "לפתור את בעיותיו" ובכך הוא עלול "להסתכן בלהפסיד את הכל"[9]. היטלר טען כי הפלישה הגרמנית לברית המועצות תביא לנפילת האימפריה הסובייטית. בשיחה בנובמבר 1942 עם שר החוץ הדני סקאביניוס, ריבנטרופ הצהיר כי הגרמנים מעריכים כי לאחר שהם יכבשו את החלק האירופי של המדינה, רוסיה האסיאתית תתפצל בסופו של דבר למספר "רפובליקות איכרים" קטנות שלא יזיקו לגרמניה.

בוועידה שנערכה ביולי 1941, הוגדרה מדיניות שלפיה על מנת להבטיח את ביטחון הרייך, מעולם לא יהיו כוחות צבאי שאינם גרמנים ממערב להרי האורל (הדבר גם כלל מיליציות של אנשי האזור שאינם בהכרח רוסים), גם אם הדבר יגרום למלחמה בת מאה שנים. מדיניות זו הייתה אמורה למנוע מכל מעצמות מערביות עוינות לגרמניה לקשור קשר נגדה עם שכנותיה המזרחיות בעתיד (כמו שהצרפתים עשו כביכול עם הטורקים, והבריטים עשו כביכול עם הסובייטים) . אף מדינה רוסית מאורגנת לא תתאפשר להתקיים ממערב להרי האורל.

"קיר חיים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף תמיכתו בתזה זו בעבר, עם הזמן דחה היטלר את הרעיון שהרי האורל יהיו הגבול המזרחי של הרייך, כי לדבריו הרים בינוניים כאלה לא מתאימים לגבול בין אירופה לאסיה. היטלר אף טען שמצב בו "הרים בינוניים מייצגים את הגבול בין העולמות האירופאים והאסייתיים" הוא אבסורדי, וקבע שאפשר גם להעניק את התואר הזה לאחד הנהרות הרוסים הגדולים[10]. הוא טען שרק שהחומה היא נחוצה כדי "לשמר את חיוניות הגזע במקרה והמלחמה במזרח תהפוך למלחמה ממושכת.

למעשה, המושג "קיר חיים" הופיע בספרו של היטלר, "מיין קאמפף", שפורסם לראשונה ב-1925.

הרעיון של "קיר חיים" הלך והתעצם במוחו שהיטלר ככל המלחמה נמשכה. בדצמבר 1942, כאשר החלה תפנית לרעת הגרמנים בקרב סטלינגרד, שוחח היטלר עם אנטון אדריאן מוסרט, פוליטיקאי לאומני הולנדי ששיתף פעולה עם הנאצים. היטלר אמר לו כי "הגלים האסיאתיים מאיימים על אירופה ומתכוונים להשמיד את הגזעים העליונים" וטען כי איום זה ייעצר רק אם הנאצים יבנו חומה גדולה וביצורים. ב־20 באפריל 1943 (יום הולדתו של היטלר), הוא ניהל דיון עם אלברט שפר וקרל-אוטו סאור על עיצוב שצייר בעצמו לבונקר בן שישה אנשים, שישמש את החומה האטלנטית. הבונקר יכלול מקלעים, תותחים נגד טנקים ולהביורים. הוא ציין כי עיצוב שכזה אמור לשמש גם לצורכי הגנה ב"גבול המזרחי האולטימטיבי של גרמניה עמוק בתוך רוסיה". עם זאת, גם במידה ומדינות הציר היו מביסות את הסובייטים לחלוטין, ייתכן כי היו נשארים שאריות של כוחות יפנים, שהיו ממקוממים בגבולות הצפוניים-מערביים של סיביר, כחלק ממרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hitler, 5–6 January 1942
  2. ^ Volume 7. Nazi Germany, 1933–1945 Excerpt from Himmler's Speech to the SS-Gruppenführer at Posen (October 4, 1943). German History in Documents and Images. Retrieved 11 June 2011.
  3. ^ Martin Bormann's Minutes of a Meeting at Hitler's Headquarters (July 16, 1941). German History in Documents and Images. Retrieved 11 June 2011.
  4. ^ Hitler, Adolf (2000). Bormann, Martin. ed. Hitler's Table Talk 1941-1944, trans. Cameron, Norman; Stevens, R.H. (3rd ed.) Enigma Books. ISBN 1-929631-05-7.
  5. ^ Dahl, Hans Fredrik (1999). Quisling: A Study in Treachery, p. 294. Cambridge University Press.
  6. ^ 1 2 Speer, Albert (1970). Inside the Third Reich, p. 257. Macmillan Company, New York.
  7. ^ Boog, Horst (1996). Germany and the Second World War: The attack on the Soviet Union, p. 45. Oxford University Press/Deutsche Verlags-Anstalt GmbH, Stuttgart.
  8. ^ 1 2 Hitler (2000), 5–6 July 1941.
  9. ^ Hitler (2000), 12–13 July 1941.
  10. ^ Hitler (2000), 23 September 1941.