התזמורת האנדלוסית הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התזמורת האנדלוסית הישראלית
px250
סמל משנת 2006 של התזמורת האנדלוסית הישראלית
תאריך ייסוד 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מוטי מלכא
תאריך פירוק 2009
מדינה ישראל
פרסים פרס ישראל למפעל חיים (2006)
www.andalusit.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התזמורת האנדלוסית הישראלית היא תזמורת שמרכזה באשדוד, המתמקדת במוזיקה אנדלוסית שמקורה בספרד המוסלמית ("אנדלוסיה") של המאה ה-10 וה-11, ונשתמרה בקרב יהודי צפון אפריקה. התזמורת נוסדה באשדוד ב-1994 ובשנת 2006, זכתה בפרס ישראל למפעל חיים.

בסוף ינואר 2009 פוטרו כל עובדי התזמורת ונגניה לאחר כישלון משא ומתן בין הנהלת התזמורת לנציגות הנגנים והעובדים. התזמורת המשיכה לפעול החל מחודש מרץ 2009 עם רוב הנגנים והעובדים תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" ונקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון", ולאחר מכן שינתה את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון".

החל מתחילת 2016 התזמורת עברה לירושלים, ושינתה את שמה בהתאם ל"תזמורת האנדלוסית ירושלים". החל משנת 2017 שם התזמורת שונה שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת נוסדה באשדוד בשנת 1994, על ידי מוטי מלכא וראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי. מנצחה הראשון של התזמורת היה אברהם עילם-אמזלג. קודם לכן פעלה במתכונת שונה במסגרת המרכז לפיוט ולשירה שהוקם באשדוד בשנת 1988.

היא ראתה את עיקר הצלחתה "בבניית קהל מאזינים מנויים גדל והולך, מסור ומתמיד, מקרב בני הדור השני והשלישי לעליות הגדולות מצפון אפריקה ומהמזרח. זאת לצד הצלחה מזהירה גם במרכזי תרבות בינלאומיים. התזמורת האנדלוסית הישראלית נתנה ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוטים היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים". (ציטוט מאתר התזמורת)

מרבית נגני התזמורת מנגנים בכלי נגינה מערביים כמו כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס, גיטרה, חליל צד, אבוב, פסנתר, אקורדיון, מפוחית פה וקרן יער. ולצדם נגנים המנגנים ללא תווים, אלא על פי מסורת העוברת מדור לדור, בכלים כגון עוד, קאנון, רבאב, מנדולה, מנדולינה, בנג'ו, ג'ומבוש, נאי, קמנג'ה, כלי הקשה אתניים (תופי קונגה, פעמוני רוח, קחון, דג'מבה, מערכת תופים, תופי בונגו וכו'), תוף בנדיר, טאר (תוף מרים ערבי) ודרבוקה. את המוזיקה מלווה שירה קולית של פייטנים וזמרים למיניהם.

בפעולתה התרבותית וחינוכית קירבה התזמורת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים וגישרה בין מזרח ומערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים.

בין השנים 20022014 שימש שמואל אלבז בתפקיד המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת. יחד איתו זכתה התזמורת בפרס ישראל למפעל חיים לשנת תשס"ו (2006), כ-12 שנים לאחר הקמתה. בנימוקי חבר השופטים נאמר כי הפרס מוענק:

"על התרומה שהרימה לחברה הישראלית בהעמדת הפיוט, השירה והמוזיקה האנדלוסית במרכז ההוויה הישראלית. הצלחתה להפוך את המוזיקה האנדלוסית כחלק מן התרבות הישראלית הנשמעת בארץ ובעולם היא תרומה רבת משמעות. שירת הפיוטים והבקשות שהייתה חבויה בין כתלי בתי הכנסת הולכת ומתפשטת בתוך שכבות רחבות כאחת מצבעי התרבות הישראלית בת זמננו. ראויה לציון הדרך הייחודית שבה משלבת התזמורת עולים חדשים מצפון אפריקה ויוצאי חבר מדינות העמים."

התזמורת הקליטה והוציאה לאור מספר אלבומים, בהם עם הסולנים אמיל זריהן וג'ו עמר.

כשנה לאחר קבלת פרס ישראל התזמורת נקלעה לגרעון תקציבי עמוק ובעקבותיו המשכורות של חלק מהעובדים שולמו באיחור או שקוצצו. עובדי התזמורת הביעו מרירות על כך שהם מקופחים בשכר בעוד שעובדים מסוימים בתזמורת מקבלים משכורות גבוהות. על מנת להגן על זכויותיהם, העובדים התארגנו תחת ההסתדרות הכללית, הקימו ועד עובדים וחתמו על הסכם קיבוצי. בשלב מאוחר יותר עובדי התזמורת פתחו בשביתה. הנהלת התזמורת פתחה במשא ומתן עם נציגות ועד עובדי התזמורת אך תהליך זה נכשל וכך בסוף ינואר 2009 הנהלת התזמורת החליטה לפטר את כל עובדי התזמורת ונגניה. פיטורין אלו היו בעת שביתה חוקית ממושכת של עובדי ונגני התזמורת.[1]

זמן מסוים לאחר מכן בית המשפט הוציא צו פירוק לתזמורת האנדלוסית הישראלית.

נגני ועובדי התזמורת הקודמת המשיכו לעבוד החל מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים". עובדים ונגנים אלו קראו לעצמם "התזמורת האנדלוסית החדשה" (לימים שינו שמם ל"התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית"). באותו זמן עובדי התזמורת עדיין לא קיבלו שכר על עבודתם.

בחודש אוגוסט 2009 ראש עיריית אשדוד באותה עת, יחיאל לסרי (שכזכור היה בין מקימיה של תזמורת זו) החליט להקים תזמורת חדשה מטעם עיריית אשדוד בשם "התזמורת האנדלוסית הקלאסית אשדוד", אשר תנגן גם מוזיקה אנדלוסית. לתזמורת זו הצטרפו מספר קטן מנגני התזמורת הקודמת ("התזמורת האנדלוסית הישראלית"). בחודש אוקטובר 2009 עיריית אשדוד רכשה את שם התזמורת הקודמת מן המפרק.

בעלי תפקידים בתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנכ"ל ומנהל אמנותי: יעקב בן סימון
  • מנצחת ראשית: סיוון אלבו בן חור
  • יועץ מוזיקלי, ראש האנסמבל האנדלוסי ונגן טאר: יורם אזולאי

תזמורת ירושלים מזרח ומערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תזמורת ירושלים מזרח ומערב
סמל ראשון של התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון
לוגו התזמורת האנדלוסית ירושלים בעבר

התזמורת החלה לפעול מחודש מרץ 2009 תחת עמותת "קרן אהבת קדומים" בעיר אשקלון עם קרוב ל-28 נגנים ועובדים שהיוו רוב ב"התזמורת האנדלוסית הישראלית".[2] בתחילה היא נקראה "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון". התזמורת ביצעה חזרות וקונצרטים ללא שכר ובאותה העת היא פנתה למשרד התרבות על מנת שזה יכיר בהם כממשיכת "התזמורת האנדלוסית הישראלית" אשר פורקה וכך הם יקבלו תקציב מסוים מן המדינה. משרד התרבות בדק את שני הגופים שטענו להמשכה של התזמורת הקודמת וב-28 בפברואר 2010 פרסם משרד התרבות ש"התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" בניצוחו של תום כהן ובניהולו של עופר אמסלם קיבלה את הכרת המדינה כממשיכת "התזמורת האנדלוסית הישראלית" אשר פורקה וכמו כן קיבלה את התקציב לשנת 2009 (רטרואקטיבית). "התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון" שינתה אז את שמה ל"התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון".[3] לאחר מכן, גם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד החלה לקבל תקצוב מחודש ממשרד התרבות.

החל משנת 2016 עברה התזמורת לעיר ירושלים עקב סכסוך עם עיריית אשקלון, וכתוצאה מכך התזמורת מאשקלון הפכה להיות "התזמורת האנדלוסית ירושלים". בשנת 2017 שונה שם התזמורת שוב והפעם ל"תזמורת ירושלים מזרח ומערב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]