תלמה ילין (בית ספר)

תֶּלְמַה יֶלִּין
בי"ס תלמה ילין בגבעתיים
בי"ס תלמה ילין בגבעתיים
בית ספר תיכון
על שם תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1959–הווה (כ־65 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום שכונת בורוכוב, גבעתיים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°04′42″N 34°48′10″E / 32.078469444444°N 34.8029°E / 32.078469444444; 34.8029
http://thelma-yellin.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תזמורת בית הספר בעבר בניצוחו של מנחם נבנהויז
ציור של אלעד גרינברג ברחוב ערבי נחל פינת בורוכוב בגבעתיים

תֶלמה יֶלין הוא בית ספר תיכון ארצי ארבע-שנתי לאמנויות בשכונת בורוכוב בגבעתיים הקרוי על שם הצ'לנית תלמה ילין.

מגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיכון שש מגמות לאמנות: מוזיקה קלאסית, מוזיקת ג'אז, מחול, תיאטרון, אמנות חזותית וקולנוע. בשנת 2022 נפתחה בו מגמת מוזיקה חדשה של הפקה ויצירה, המתקדמת בתחום ההלחנה, הביצוע ומיומנויות הקלטה והפקה.

נוסף על לימודי החובה התאורטיים והמעשיים במגמות אלה מקיים בית הספר תוכניות אמנותיות במהלך שנת הלימודים ופסטיבל אמנויות שנתי שבו התלמידים מציגים מגוון מופעים ותערוכות. בית הספר מחייב לימודים לתעודת בגרות עיונית מלאה הכוללת 5 יחידות באחד ממקצועות האמנות.

לתלמה ילין שתי תזמורות, תזמורת סימפונית בניצוחו של גיא פדר ותזמורת ביג בנד בניצוחו של אלי בנאקוט.

בבית ספר פועלת גם מקהלה, במגמת המוזיקה הקלאסית, בניצוחו של ישי שטקלר.

מלבד מופעי התזמורות מקיים בית הספר מופעי תיאטרון, מחול, תערוכות אמנות, ערבי קולנוע והופעות ג'אז שונות.

מגמת המוזיקה הקלאסית פועלת כיום במתכונת שונה מיתר המגמות, בעקבות פתיחת כיתות מחוננים במוזיקה בבית הספר המוכרות ומתוקצבות על ידי משרד החינוך. תלמידי מגמת המוזיקה לומדים במתכונת המותאמת לתוכנית האגף למחוננים והפיקוח על החינוך המוזיקלי.

תלמידי מגמות התיאטרון, האמנות החזותית, הקולנוע והג'אז יוצאים מדי שנה לסמינרים אמנותיים ברחבי הארץ המשלבים סדנאות ופגישות עם יוצרים ומרצים מהבולטים בתחומם. בבית הספר מתקיימות כיתות אמן בהדרכת אמנים ידועי שם מהארץ וממדינות אחרות.

ראשי המגמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר קרוי על שם הצ'לנית תלמה ילין, שהייתה מחלוצות הפעילוּת והחינוך המוזיקלי הישראלי.[1]

הוא מוגדר כתיכון ארצי ובשל כך מקבל תלמידים מכל רחבי ישראל.

בית הספר הוקם בספטמבר 1959, על ידי מורי האקדמיה למוזיקה בתל אביב,[2] בראשות הפרופסור עדן פרטוש ופעל בשנים הראשונות כשלוחה של האקדמיה למוסיקה.[3] מנהלו הראשון של בית הספר היה יצחק הירשברג. הלימודים בשנה הראשונה התנהלו בדירת שלושה חדרים ברחוב בן יהודה בתל אביב.[4] בית הספר כלל אז כיתות ט' ו-י'.[5] בראשיתו, כלל בית הספר מגמה מוזיקלית בה הושקעו כ-9–10 שעות שבועיות, לצד לימודי תיכון. המטרה המוצהרת של בית הספר הייתה לגדל חובבי מוזיקה[6] ולאפשר לתלמידים חובבי מוזיקה להמשיך לנגן ולהשתלם בתאוריה מוזיקלית לצד לימודי תיכון מלאים.[3] בהתאם לכך היו טענות שבית הספר מיועד לבעלי כישרונות רגילים ולא לבעלי כישרון יוצא דופן.[7] בית הספר גם התגאה בקיום מבחני כבוד ובליווי אישי של התלמידים.[8]

בשנת 1963 העניק יהודי מנוחין את חסותו לבית הספר.[9] בשנת הלימודים תשכ"ה נפתחו כיתות ז'-ח' בבית הספר.[10] בשנת 1967, לאחר שבית הספר לאמנויות ׳רננים׳ נקלע למשבר כספי, השתלבו חלק גדול מתלמידיו בתלמה ילין. בעקבות כך נוספו לבית הספר מגמות לתיאטרון, מחול וציור ופיסול.[11][12]

בשנות ה-80 דיווחו הורים על כתובת מגורים פיקטיבית בגבעתיים על מנת שילדיהם יוכלו ללמוד בתיכון תלמה ילין.[13] בית הספר התגאה גם בהישגים הלימודיים הגבוהים של תלמידיו במקצועות העיוניים.[14] בשנת 1990 הוקמה אגודת ידידים לבית הספר.[15]

בשנת 1989 לא שולם שכר לימוד לבית הספר מעבר לתשלומים הנהוגים בבתי ספר אחרים, אולם התלמידים היו צריכים לשלם בעצמם על השיעורים הפרטיים בנגינה ועבור סדנאות מחול.[16] בהמשך עבר בית הספר לגבות שכר לימוד יותר גבוה מהתלמידים. לאור תלונות על שכר הלימוד הגבוה בבית הספר, הורה משרד החינוך על הורדה מדורגת של שכר הלימוד בבית הספר מכ-11,000 ש"ח בשנה, ל-9,500 ש"ח בשנת הלימודים תש"פ (2019–2020) ול-8,500 ש"ח בשנה בשנת הלימודים תשפ"א. משנת הלימודים תשפ"ב שכר הלימוד עומד על 7,800 ש"ח. בעקבות זאת, וסירוב של רשויות אחרות לסייע במימון התלמידים מהרשויות שלהם בבית הספר, החליט ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, על שינוי מתכונת בית הספר והורה שלפחות 50% מהתלמידים יהיו מגבעתיים.[17] החלטתו של ראש העיר בסופו של דבר לא יצאה לפועל, ובית הספר המשיך לפעול במתכונתו המסורתית, ללא שינויים במבנה הקיים ובתמהיל המאפיין את אוכלוסיית התלמידים. בדצמבר 2021 יצאה עמותת ידידי בית הספר ובוגריו לקמפיין גיוס המונים בקרב בוגרי בית הספר.[18]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1961 נחתם הסכם עם עיריית תל אביב שהתחייבה להקים לבית הספר מבנה בשכונת יד אליהו.[19] בראשית 1962 הוחל בבניית המבנה[20] וטקס הנחת אבן פינה התקיים ב-23 במרץ 1962.[21] המבנה החדש נחנך ב-13 במרץ 1963.[22]

בשנת 1975 עבר בית הספר באופן זמני לרחוב יגאל אלון בשכונת נחלת יצחק, שם התמקם במבנים שפינה תיכון עירוני מקצועי י"ד - ויצו צרפת. בית הספר פעל במקום בתנאים לא נוחים עד מעברו לגבעתיים.

בספטמבר 1980 עבר בית הספר לפעול בשכונת בורוכוב שבגבעתיים, שם הוא פועל עד היום.[23]

באפריל 2015 נפתח מבנה חדש שנבנה במשך כשנתיים עבור המגמה החזותית של בית הספר. המבנה החל לשמש ללימודים סדירים החל בספטמבר 2015 ויש בו כיתות אמנות לסדנאות שונות, סטודיו למחול וכיתות לימוד רגילות.

טענות לפגיעות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2018 פורסמו טענות נגד 3 ממורי בית הספר לשעבר, מנחם נבנהויז, יוני לוקאס ובועז ארד, לפיהן פגעו מינית בתלמידים בזמן שלימדו בבית הספר. בעקבות טענות נוספות על הטרדה מינית שעלו נגד מורים בבית הספר הורה שר החינוך, נפתלי בנט, על בדיקה מקיפה של האירועים בבית הספר.[24][25][26] יום לאחר פרסום הכתבה בועז ארד התאבד.[27]

מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל בית הספר הנוכחי הוא ד”ר דן שגיב.[28]

מנהל בית הספר הראשון היה יצחק הירשברג.[4][5] בתחילת שנות ה-60 עבר הניהול לידי מרדכי קשתן[6] שהמשיך לנהל את בית הספר אל תוך שנות ה-70.[29]

בשנים 1979–2002 ניהל את בית הספר יצחק נתן.[26] בשנת הלימודים 2002–2003 ניהלה את בית הספר יהודית גלעדי. בשנים 2003–2015 ניהל את בית הספר חיים דייטשמן.[30] בשנים 2020-2015 ניהל את בית הספר משה פילוסוף.

תזמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת הסימפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת מונה עשרות נגנים בגילים 14 – 18, כולם תלמידי מגמת המוזיקה הקלאסית של בית הספר. המנהל המוזיקלי והמנצח של התזמורת הוא גיא פדר.

רבים מנגני התזמורת זוכים במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה - ישראל, "קרן רונן" וקרנות אחרות. רבים זוכים בתחרויות בישראל ומחוצה לה ומשתתפים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה ובתוכנית דייוויד גולדמן לנגנים צעירים מצטיינים של המרכז למוזיקה ירושלים.

ההשתתפות בתזמורת היא חלק ממערך הלימודים והבחינות במגמת המוזיקה הקלאסית. התזמורת מופיעה במקומות שונים בארץ ואחת לשנתיים יוצאת לסיור קונצרטים בארץ או בחו"ל.

על הישגיה הגבוהים זכתה התזמורת לשבחים ממבקרי מוזיקה בעיתונות וכן ממאסטרו זובין מהטה אשר גם ניצח עליה לפני מספר שנים ב"קדם קונצרט" בהיכל התרבות בתל אביב.

ביג בנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורת הביג בנד תלמה ילין היא ההרכב הייצוגי של מגמת הג'אז בבית הספר, הוקמה ב-1990. ההרכב בניצוחו של המוזיקאי אלי בנאקוט הוא ההרכב המפואר ביותר בתחום הג'אז: 4 חצוצרות, 4 טרומבונים, 5 סקסופונים, 5 כלי קצב וזמרים. ב-2022 צורפה נגנית קרן יער יחידה. התזמורת מופיעה בישראל ומחוצה לה, נוטלת חלק בכיתות אמן, מקליטה ומתעדת את עיבודי הבגרות של בוגרי המגמה, ומבצעת רפרטואר מגוון ורחב משל טובי המעבדים בישראל ומחוצה לה.

בין בוגריו -ענת כהן, ברק מורי, אבישי כהן, אלי דגיברי, דניאל זמיר, גלעד הקסלמן, אמיר ברסלר, מאיה דוניץ, עופרי נחמיה, עמית פרידמן, אייל תלמודי, ניצן בר, תומר בר, רוני כספי, גלעד רונן, דניס לויד, שי מאסטרו ועוד

בעבר הוזמנה התזמורת לסיורים לימודיים באוניברסיטאות המובילות בתחום הג'אז New School בניו-יורק ו-Berklee בבוסטון, וכן למתן הופעות בקהילות שונות ובמגמות למוזיקה בבתי ספר תיכון בארצות הברית ובקנדה.

תזמורת הביג בנד ייצגה את ישראל בשנים 2004 ו-2008 בכנס השנתי של ארגון מחנכי הג'אז הבינלאומי iaje, שכלל כ-8,000 מוזיקאים מ-35 מדינות.

בשנת 2023 טסה התזמורת לסיבוב הופעות בגרמניה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדן פרטוש, להעמיד עובדות על אמיתותן, מעריב, 17 במרץ 1965
  2. ^ נפתח בי"ס עם מגמה מוסיקלית, דבר, 10 בספטמבר 1959
  3. ^ 1 2 בי"ס תיכון במגמה מוסיקלית, דבר, 25 במרץ 1962
  4. ^ 1 2 נתן דונביץ, כוכבים ומזלות, הארץ, 29 בספטמבר 1959
  5. ^ 1 2 ל. דוד, גימנסיה מוסיקלית בתל אביב, דבר, 4 ביולי 1960
  6. ^ 1 2 הגימנסיה המוסיקלית, דבר, 19 בדצמבר 1961
  7. ^ אורי מילשטיין, צרה ושמה הצלחה, דבר, 19 בנובמבר 1971
  8. ^ לא מעתיקים בשעת מבחן, מעריב, 1 באפריל 1964
  9. ^ יהודי מנוחין נתן חסותו לגימנסיה המוזיקלית בת"א, דבר, 14 במרץ 1963
  10. ^ פתיחת כיתות ז-ח, דבר, 17 במרץ 1964
  11. ^ יפעת נבו, החממות של אמני המחר, מעריב, 15 במאי 1969
  12. ^ פתרון לשעות הפנאי לנוער, דבר, 31 במרץ 1967
  13. ^ יצחק בן חורין, ציץ' מאיים להפסיק הרפורמה בגלל 6 סרבנים, מעריב, 27 בנובמבר 1985
  14. ^ גבעתיים, מעריב, 11 בדצמבר 1989
  15. ^ יעקב הכהן, קלאסי, מעריב, 4 במרץ 1990
  16. ^ האוקספורד של האמנויות בארץ, חדשות, 26 ביוני 1989
  17. ^ אדיר ינקו, מסתמן: תלמה ילין יהפוך לתיכון רגיל, באתר ynet, 16 בינואר 2020
  18. ^ עידו שרים, קמפיין גיוס המונים: מפורסמים למען התיכון לאמנויות, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2021
  19. ^ עיריית ת"א תקים בניין לביה"ס התיכוני מוסיקלי, דבר, 10 בנובמבר 1961
  20. ^ הוחל בבניין הגימנסיה המוסיקלית, חרות, 18 בינואר 1962
  21. ^ היום הנחת אבן פינה לבי"ס תיכון מוסיקלי, מעריב, 21 במרץ 1962
  22. ^ שלמה שבא, חממה למוסיקאי העתיד, דבר, 14 במרץ 1963
  23. ^ רוני אשל, בית הספר לאמנויות שפונה, מעריב, 22 בספטמבר 1980; המשך
  24. ^ שגיא בן נון‏, עדות חדשה: "המורה לתיאטרון ביקש שאתפשט בזמן המונולוג", באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2018
  25. ^ תמר טרבלסי חדד, משרד החינוך בודק: 3 עדויות חדשות נגד מורים ב"תלמה ילין", באתר ynet, 5 בפברואר 2018
  26. ^ 1 2 לירון זייד ויונתן ריגר, ‏מנהל תלמה ילין המיתולוגי: "המום", באתר ‏מאקו‏, 4 בפברואר 2018
  27. ^ איתי בלומנטל, האמן בועז ארד התאבד לאחר שפורסם שניהל מערכות יחסים עם תלמידות, באתר ynet, 2 בפברואר 2018.
  28. ^ ד”ר דן שגיב נבחר לנהל את בית הספר התיכון “תלמה ילין”, 30 ביוני 2020, אתר גבעתיים מקומונט
  29. ^ ציץ:' לבנון היה ראש עיריה גרוע ?, דבר, 21 במאי 1973
  30. ^ דפנה ישועה, מנהל חדש לתלמה ילין, באתר ynet, 16 ביוני 2003