התיאטרון ההולנדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התיאטרון ההולנדי
Hollandsche Schouwburg
Hollandse Schouwburg (Amsterdam).JPG
לזכר קורבנות הנאצים
מיקום עיריית אמסטרדם, הולנדהולנדהולנד
קואורדינטות 52°21′59″N 4°54′40″E / 52.3664°N 4.911158°E / 52.3664; 4.911158
תאריך הקמה 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Cornelis Antonius Bombach עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
(למפת אמסטרדם רגילה)
Location map Netherlands Amsterdam Central.png
 
התיאטרון ההולנדי
התיאטרון ההולנדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבנה האולם המקורי

התיאטרון ההולנדי, או הוֹלַנְדְסֶה סְכַאוּבּוּרְךהולנדית: Hollandsche Schouwburg – "התיאטרון ההולנדי") הוא אתר זיכרון הולנדי לקורבנות הנאצים. המבנה, השוכן ברחוב פלנטאז'ה מידנלאן (Plantage Middenlan) באמסטרדם, שימש כתיאטרון מעת בנייתו ב-1892 ועד 1942. בזמן מלחמת העולם השנייה השתמשו בו הגרמנים לריכוז יהודי אמסטרדם בטרם שליחתם למחנה וסטרבורק ולמחנות אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההולנדסה סכאובורך שוכן בלב הרובע היהודי באמסטרדם, במקום שבו עמד ביתו של ד"ר וסטרמן, מנהל גן החיות של אמסטרדם. לאחר מותו של וסטרמן הוחלט לבנות על החלקה תיאטרון. האדריכל היה בומבך (Bombach), שבנה עוד בניני ציבור באמסטרדם ותוכנן כ"ארטיס סכאובורך". התיאטרון, שהכיל 1360 מקומות, נפתח ב-5 במאי 1892, ואילו הבנייה הושלמה רק בשנת 1893. התיאטרון הושכר לאיגוד שחקני התיאטרון. האולם הואר בנברשת גז שבה היו 140 נקודות אור. בתקרה הותקנה מערכת של כיבוי אש בההתזת מים, משהו שהיה חדשני מאוד ב-1892. כשנתיים לאחר פתיחתו התיאטרון פשט רגל עקב תחרות.

כ-40 שנה לאחר בנייתו נעשה בו שיפוץ יסודי בהדרכת האדריכל וולטר באקר (Wolter Bakker). במסגרת השיפוץ הוסר אחד משלושת היציעים, והאולם הוקטן לכ-800 מקומות. השיפוץ הסתיים בשנת 1930.

בין השנים 1940-1930 עברו על התיאטרון כמה משברים, היות שמרכז הבילוי של אמסטרדם עבר לכיכר ליידסה פליין, והקולנוע נעשה יותר מקובל ואהוד על הציבור. בניין התיאטרון נרכש ושמו שונה ל"תיאטרון פלאזה", אך עקב מיעוט מבקרים הפלאזה פשט רגל. מספר חודשים לאחר מכן שוב הציגו הצגות בתיאטרון ההולנדי.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 פלשו הגרמנים להולנד וכבשוה. ב-1941 כפו הגרמנים את שינוי שם התיאטרון[1] ליודסה סכאובורך, וב-16 בנובמבר נערך שם קונצרט לציון המאורע. רק ליהודים הותר לצפות בהצגות בתיאטרון, מלבד פרדיננד הוגו אאוס דר פינטן (Ferdinand Hugo aus der Fünten), המנהל הגרמני של הגירושים מהולנד[1](deportaties)[2] שאהב מאוד, הצגות יהודיות. התיאטרון המשיך להתקיים עד 18 ביולי 1942.

באוקטובר 1942, כשמנגנון ההשמדה החל לצבור תאוצה, החליטו הגרמנים להשתמש במבנה כאתר ריכוז ליהודי אמסטרדם. יהודים שקיבלו זימון נדרשו לעזוב את כל רכושם מאחוריהם ולהתייצב בסכאובורך. שם הם המתינו, לעיתים מספר שעות, לעיתים מספר ימים, עד שהגרמנים העבירו אותם בשעות הלילה, באמצעות הרכבת הקלה, לתחנה המרכזית של אמסטרדם. משם הם הועברו ברכבות למחנה הריכוז וסטרבורק שבהולנד, ולעיתים גם ישירות למחנות הריכוז וההשמדה במזרח.

השהייה בסכאובורך הייתה קשה ביותר. המבנה תוכנן למאות בודדות של אנשים, אולם הגרמנים קיבצו בו לעיתים עד 1,400 איש. לא היו מספיק תאי שירותים, וההיגיינה הייתה ירודה ביותר. בלילה רוכזו הכיסאות בקצה אחד של האולם המרכזי ומזרנים פשוטים הונחו על הרצפה, אבל בשל בכי מתמיד של הילדים לא היה ניתן לישון.[3]

באותה שנה (1942-1943) עברו דרך התיאטרון כ-60,000 אנשים. ב-29 בספטמבר 1943 הוכרזה אמסטרדם כנקייה מיהודים[1] ‏(Judenfrei), והפעילות בסכאובורך הופסקה.

הברחת הילדים מהתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברחת הילדים היהודיים, שהובאו לתיאטרון כדי לגרשם למחנות הריכוז, לבתי מסתור היה מבצע מחתרתי שנוהל בשיתוף של מנהל התיאטרון ולטר סוסקינד (Walter Suskind)[4], שזכה לאמון הגרמנים בשל שליטתו בשפה הגרמנית ולימודיו באותו בית הספר שבו למד קצין האס אס אאוס דה פינטן. סוסקינד יכל לזייף מסמכים של הילדים היהודיים מבלי לעורר שום חשד[5], וכך איפשר להם לחמוק מהמעצר דרך גן הילדים שהיה ממול לתיאטרון בפלנטאז'ה מידנלן 31, ששימש כשלוחה. יחד עם מנהלת הגן הנרייטה פימנטל (Henriette Piementel) והכלכלן ההולנדי פליקס האלוורסטאד (Felix Halverstad), שגם עבד בתיאטרון, הם פיתחו שיטה להבריח את הילדים היהודים החוצה. התינוקות הועברו דרך הדלת האחורית אל הגינה של הסמינר הפרוטסטנטי למורים (Hervormde Kweekschool) שהמנהל שלו יוהאן ואן הולסט (Johan van Holst) עזר להם. משם הועברו בתיק, בסל או בתרמיל גב ואחר כך הוסעו ברכבת הקלה וברכבות ללימבורג, לדראנטה ולפריסלנד. שם סודרו בבתי מחבוא שונים. כך הם הצילו מעל 600 ילדים וגם מספר מבוגרים. ולטר סוסקינד והנריאטה פימנטל נרצחו על ידי הנאצים.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החצר הפנימית של ההולנדסה סכאובורך

בשנת 1958 החליטה הממשלה ההולנדית להפוך את המבנה לאתר זיכרון. חזית הבניין השתמרה כפי שהייתה, האולם המרכזי הוסב לחצר פתוחה כששרידי הקירות שמסביבה השתמרו, ובמקום בו הייתה ממוקמת הבמה הוצבה אש תמיד. בקומה הראשונה ממוקמת תערוכה על רדיפת יהודי הולנד בזמן המלחמה[6]. התיעוד כולל סרטי וידאו, בהם סרט של חתונה יהודית שנערכה במקום, כשהכלה נושאת על שמלתה טלאי צהוב, וכך גם החתן והמוזמנים על בגדיהם החגיגיים, כשלרובם אין מושג לגבי הצפוי להם. הקומה השנייה מוקדשת לפעילות חינוכית.

בשנת 1992 עבר ניהול המקום למצבת השואה היהודית (JHM), נוסדה הקרן של המוזיאון ההולנדי (Hollandsche Schouwburg Foundation) ומאז ראש עיריית אמסטרדם מכהן גם כיו"ר הקרן. המצבה כוללת קיר זיכרון הנושא כ-6,700 שמות משפחה של כ-104,000 קורבנות יהודיים של מלחמת העולם השניה[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התיאטרון ההולנדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 [אוקטובר 1942, כשמנגנון ההשמדה החל לצבור תאוצה, החליטו הגרמנים להשתמש במבנה כאתר ריכוז ליהודי HOLLANDSCHE SCHOUWBURG], JOODSAMSTERDAM, ‏27.3.2019 (בהולנדית)
  2. ^ Chris Webb, The Story of Walter Suskind, Holocaust Education & Archive Research Team, ‏2007 (באנגלית)
  3. ^ התיאור בפסקה זו מתבסס על ספרו של ההיסטוריון ז'ק פּרֶסר, המתאר את חורבן יהדות הולנד במלחמת העולם השנייה:
    J. Presser, Ondergang, Amsterdam 1965, p. 285-287.
  4. ^ הילדים של וולטר סוסקינד, 'חלון ירוק] אתר קק"ל לצעירים (בעברית)
  5. ^ Dirk de Klein, FORGOTTEN HERO- WALTER SÜSKIND, Hisrory of sorts, ‏25/6/2016 (באנגלית)
  6. ^ Hollandsche Schouwburg, Plantage Amsterdam, The Cultural Garden of Amsterdam (בהולנדית)
  7. ^ NATIONAL HOLOCAUST MEMORIAL, jewish cultural quarter (באנגלית)