התליות בבגדאד (1969)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבן זיכרון באור יהודה לזכר 9 יהודים שהוצאו להורג בבגדאד ב-1969

התליות בבגדאד הן אירוע של 14 הוצאות להורג של אזרחים עיראקיים שהואשמו בריגול למען ישראל ב-1969. ההרוגים היו 9 יהודים, 3 מוסלמים ושני נוצרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1948 עד 1969 הצטמצמה קהילת יהודי בגדאד מלמעלה מ-130,000 נפשות לפחות מ-3,000 לאחר עליות גדולות לארץ ישראל. הסיבות העיקריות לעליות היו הקמת מדינת ישראל ורדיפות מצד השלטונות.

ההפסד המוחץ שספגו מדינות ערב, ועיראק בכללן, במלחמת ששת הימים שאירעה ב-1967, הגבירו את העוינות כלפי יהודי עיראק, עובדה שהתבטאה בין השאר בפיטורי יהודים ממשרות ממשלתיות, בהקפאת חשבונות הבנק שלהם, בהטלת הגבלות תנועה ומגבלות נוספות.

ביולי 1968 תפסה מפלגת הבעת' את השלטון במהפכה ללא שפיכות דמים. השלטון החדש היה חלש ונתון לפחד מתמיד מפני הפיכה נגדו. לאחר שבדצמבר 1968 תקף צה"ל עמדה של צבא עיראק בצפון ירדן בתגובה על הפגזת יישובים בגליל, החלו אנשי השלטון לרדוף "מרגלים" ישראלים ואמריקנים בתואנה שאלו מנסים לחבל בעיראק ולערער את שלטונה. בגל מעצרים נאסרו 12 יהודים מבגדד ומבצרה.

התלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה ברמת גן, לזכר יהודי עיראק שהוצאו להורג בידי השלטונות

לקראת עריכת התלייה ב-27 בינואר, קרא רדיו בגדד לאזרחים לבוא ולחזות בה בכיכר החירות בבגדד[1]. כמה מאות אלפי אנשים הגיעו וחגגו את ההוצאה להורג. תשעה מהתלויים היו יהודים ושלושת היהודים האחרים שנעצרו, הוצאו להורג ב-26 באוגוסט 1969.

על פי החוק העיראקי דאז, לא ניתן היה להוציא להורג אנשים שגילם פחות מ-20. חלק מהעצורים היו בגילאי 17-19, ולכן הוכרחו על ידי השלטונות להצהיר שגילם הוא 20-21[2].

לאחר התלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים גררו ביקורת מצד ישראל ומדינות אחרות, אף כי מזכ"ל האו"ם או תאנט סירב לדון בנושא בוועידת האו"ם בטענה כי הדבר הוא עניין עיראקי פנימי[3]. למרות זאת, על פי דברי ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, פנה תאנט לשלטונות העיראקיים בניסיון לסייע בעניין[4]. ישראל הכחישה שהיהודים ריגלו למענה[5].

בהמשך השנה וכן בשנים שלאחר מכן נהרגו עוד כ-50 יהודים בידי השלטונות. בתחילת שנות ה-70 עזבו רוב יהודי עיראק את ארצם ועלו לישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]