התמודדות ממוקדת הימנעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפסיכולוגיה, התמודדות ממוקדת הימנעותאנגלית: Avoidance coping) היא דרך התמודדות המתמקדת בהימנעות מגורם הלחץ או מהתגובה לגורם הלחץ, כגון התרחקות מאחרים, הכחשת קיומו של גורם הלחץ והתנתקות ממחשבות או רגשות הקשורות לגורם הלחץ.[1] למרות שהתמודדות ממוקדת הימנעות יכולה להפחית את הלחץ לטווח הקצר, היא תיחשב כלא אדפטיבית אם האדם ימשיך להישען עליה לטווח הארוך.[2]

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות לסווג את סגנונות ההתמודדות השונים. הבחנה מקובלת היא בין שתי חלוקות עיקריות. חלוקה ראשונה מבחינה בין התמודדות ממוקדת "גישה" לבין התמודדות ממוקדת "הימנעות" וחלוקה שנייה מבחינה בין התמודדות ממוקדת בעיה, לבין התמודדות ממוקדת רגש.[2]

ייתכן שבתחילת התהליך אדם ינקוט בהתמודדות ממוקדת הימנעות שמטרתה להפחית חרדה, ולאחר מכן ינקוט בהתמודדות ממוקדת גישה בניסיון להחזיר את השליטה. התמודדות ממוקדת הימנעות והתמודדות ממוקדת גישה יכולות להופיע בו זמנית לאורך תהליך ההתמודדות כאשר נוכחותן משתנה בהתאם לעיבוד המידע אודות הלחץ בנקודת זמן נתונה.[3]

קיימים סוגים שונים של התמודדות ממוקדת הימנעות: אסטרטגיות המתמקדות בהימנעות מגורם הלחץ, כגון התנתקות מניסיון לפתור את גורם הלחץ והתרחקות מאחרים, ואסטרטגיות המתמקדות בהימנעות ממחשבות ורגשות הקשורות לגורם הלחץ, כגון ניתוק ממחשבה או רגש הקשור לגורם הלחץ, התעסקות ומיקוד בפנטזיה.[1]

רמות גבוהות של התמודדות ממוקדת הימנעות עשויות להוביל לאבחנה של הפרעת אישיות נמנעת, אם כי לא כל מי שמציג התנהגויות כאלה עונה על הקריטריונים האבחוניים של ההפרעה. התמודדות ממוקדת הימנעות היא גם סימפטום של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, וקשורה לתסמינים של דיכאון וחרדה.[4] התמודדות ממוקדת הימנעות היא חלק מתאוריית ההתקרבות – הימנעות שהציג הפסיכולוג קורט לוין.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 David L. Tobin, Kenneth A. Holroyd, Russ V. Reynolds, Joan K. Wigal, The hierarchical factor structure of the coping strategies inventory, Cognitive Therapy and Research 13, 1989-08-01, עמ' 343–361 doi: 10.1007/BF01173478
  2. ^ 1 2 Heather Littleton, Samantha Horsley, Siji John, David V. Nelson, Trauma coping strategies and psychological distress: A meta-analysis, Journal of Traumatic Stress 20, 2007-12, עמ' 977–988 doi: 10.1002/jts.20276
  3. ^ 1 2 Susan Roth, Lawrence J. Cohen, Approach, avoidance, and coping with stress., American Psychologist 41, 1986, עמ' 813–819 doi: 10.1037/0003-066X.41.7.813
  4. ^ Amanda M. Haskell, Peter C. Britton, Richard J. Servatius, Toward an assessment of escape/avoidance coping in depression, Behavioural Brain Research 381, 2020-03, עמ' 112363 doi: 10.1016/j.bbr.2019.112363
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.