לדלג לתוכן

התמיכה הישראלית בחמאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התמיכה הישראלית בחמאס הייתה תמיכה מעורבות ישירה של רשויות ישראליות בעלייתו של ארגון חמאס.

במלחמת ששת הימים ביוני 1967 כבשה מדינת ישראל את השטחים הפלסטיניים. במקביל, הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), שהוקם בשנות ה-60, הפך לגורם המרכזי בתנועה הלאומית הפלסטינית בשטחים. ישראל סירבה להכיר באש"ף, ובשנת 1982 פתחה במבצע שלום הגליל נגד מוקדי ההשפעה שלו בלבנון[1]. במקביל ניסתה לקדם פתרונות אחרים לסכסוך כמו האופציה הירדנית והסכמי קמפ דייוויד, ותמיכה בגורמי שלטון חלופיים[2]. בין היתר תמכה בארגון הצדקה של אחמד יאסין, "אל-מוג'מע אל-אסלאמי", שנועד לתמוך ברווחת השכבות העניות, וצמיחתו ערערה על מעמדו של אש"ף[3]. הארגון של יאסין ניהל רשת מסגדים, מתנ"סים ובתי ספר בעזה, דרכם החדיר את אידאולוגיית האחים המוסלמים.

לפי ג'ונתן שנצר, בסוף שנות ה-70 הישראלים האמינו שהם מצאו את עקב האכילס של הפת"ח, אשר חרד מההשפעה הגוברת של האחים המוסלמים בעזה. הוא הוסיף כי הישראלים "קיבלו את ההחלטה הרעה לאפשר לאחים המוסלמים לפעול"[4]. על גבי התשתית הזו, התפתחה בסוף שנות ה-80 הרשת של יאסין לכדי ארגון חמאס[5]. מושלה הצבאי של עזה, תא"ל יצחק שגב, הודה שבהוראת הרשויות הישראליות העניק סיוע כספי לארגונו של יאסין[3]. אפרים סנה הצהיר ב-1992 כי "ראינו את הפונדמנטליסטים ככוח חברתי בלתי מאיים, שמטרתו לשפר את התנאים הרעים ורמת החיים של הפלסטינים[2]. לדברי אורי מילשטיין, יצחק מרדכי, מפקד פיקוד הדרום בשנים 1986–1989, אמר שלמרות היכרותו עם הגזרה, היה בהלם ממספר המסגדים שנבנו בעזה, עקב האסטרטגיה הישראלית שתמכה בארגון הצדקה של יאסין[6]. אסטרטגיה אשר חיזקה את העמדה כי חמאס הוא "יצירה של ישראל"[7][8][9].

הרשות הפלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיעבד הובנו בישראל ההשלכות של חיזוק הארגון של יאסין. הוא הפך לתשתית של "חמאס", ארגון הטרור ושלוחה של האחים המוסלמים אשר הוקמה בסוף שנות ה-80. עלייתו הובילה את ממשלת ישראל העשרים וחמש להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני, עם חתימת הסכם אוסלו א' ב-1993. במקביל, פעלה ממשלת רבין לגירוש פעילי חמאס ללבנון. לאחר רצח יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, נערכו בחירות ישירות בהן עלה לשלטון בנימין נתניהו, שהתנגד להסכמי אוסלו. בפגישה בינו לראש ממשלת טורקיה מסוט ילמז, העביר ילמז את הקשיים של יאסר ערפאת בבעיות התשתית והדיור בעזה, והציע את עזרתה של טורקיה. נתניהו הציע במקום להעביר את הכספים לרשות הפלסטינית שבשליטת ערפאת, להעביר כספים לחשבונות הבנק של חמאס בישראל, וכי ממשלתו תתמוך במהלך כזה. ילמז דחה כל קשר עם חמאס והבהיר כי טורקיה מכירה רשמית רק ב"מדינת פלסטין" והממשל של יאסר ערפאת. נתניהו התעקש כי ראש הממשלה הקודם של טורקיה, נג'מטין ארבקאן ניהל שיחות עם חמאס, ומבחינת ישראל אין כל בעיה בכך, אך ילמז הבהיר כי אלו לא היו מגעים רשמיים של המדינה. למחרת הלין נשיא ישראל עזר ויצמן באוזני ילמז כי הצעתו של נתניהו נועדה לחבל בתהליך השלום[10].לטענת ג'וזפ בורל, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ישראל מימנה את הקמת חמאס כדי לפגוע ברשות הפלסטינית[11], ובהמשך כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית[12][13].

ממשל חמאס על רצועת עזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2007 חמאס השתלט על רצועת עזה לאחר עימות אלים עם הפת"ח. בין השנים 2007 ל-2014 הועבר המימון ללא מעורבות ישראלית או אמריקאית[דרושה הבהרה]. לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014, ועד שנת 2018, הועברו הכספים דרך הרשות הפלסטינית[דרושה הבהרה]. בסוף 2014 הציע בצלאל סמוטריץ' לשקול לאפשר את עליית שלטון חמאס ביהודה ושומרון, מתוך הנחה ש"חמאס הוא נכס" מבחינת הלגיטימציה הבינלאומית, ושמבצע חומת מגן צה"ל שולט בשטח וידע לטפל באיומים מבחינה ביטחונית[14]. בראיון ב-2015 חזר על עמדו באומרו שבזירה המדינית, שהיא הזירה המרכזית שאיתה ישראל מתמודדת: "הרשות הפלסטינית היא נטל, וחמאס הוא נכס", כיוון שלדעתו הוא לא יזכה להכרה, או מעמד בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, עקב פעילותו כארגון טרור[15][16].

המימון הקטרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריקטורה ביקורתית של "מורשת נתניהו": נתניהו מעביר מזוודת כסף שעליה דגל קטר, מה שמוביל לענן פטרייה כתוצאה מפיצוץ עז

בשנת 2018 סירבה הרשות להמשיך בהעברת הכספים, גם במחיר קריסת כלכלת רצועת עזה. בעקבות זאת, פנה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במכתב לקטרים וביקש את המשך העברת הכספים למימון חמאס באופן ישיר. המימון, אשר עבר במזוודות מזומנים, ספג ביקורת וכונה "פרוטקשן לחמאס". בהמשך פנה נתניהו לשר האוצר האמריקאי, סטיבן מנושין, וביקש ממנו כי הכספים שיועברו לשלטון חמאס לא ייחשבו כמימון טרור. בעקבות זאת, קטר החלה להעביר כספים לרצועת עזה על בסיס חודשי החל מ-2018. הכספים, בסכומים של כ-15 מיליון דולר במזומן, הועברו דרך שטח ישראל. לטענת אהוד אולמרט "ישראל עשתה הכל כדי להחליש את הרשות הפלסטינית – ולחזק את חמאס". לדבריו, על אף שעזה הייתה על סף קריסה בשל מחסור במשאבים ובכסף, והרשות הפלסטינית סירבה להעביר כספים לחמאס. אולם לדבריו בנימין נתניהו הציל את חמאס, זאת באמצעות עסקה עם קטר להעברת מיליוני דולרים לממשל חמאס ברצועה[17]. לפי דיווחים, בוועידת הליכוד ב-2019 אמר נתניהו: "מי שרוצה לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון"[18]. לאחר טבח שבעה באוקטובר נתניהו דחה את הטענות, ולדבריו מטרתו הייתה למנוע משבר ההומניטרי ברצועת עזה[19]. עם זאת, גורמי מודיעין ישראליים סבורים כי לכספים אלו היה תפקיד בהצלחת מתקפת הטרור. ממשלת בנט-לפיד הפסיקה את מנגנון העברת הכספים במזומן דרך ישראל, אך קטר המשיכה להעביר דרך מצרים דלקים בשווי זהה[20].

הקלות לממשל חמאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להכנסת הכספים הקטריים, הרחיב נתניהו את היתרי הכניסה לישראל, לרבות גורמים מחמאס[21]. בשיא, ישראל אישרה לכ-18,000 פועלים עזתיים להיכנס לעבוד מדי יום בישראל[22]. שלמה ברום טען כי האינטרס של נתניהו היה לחזק את חמאס כדי להימנע ממשא ומתן בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני על הקמת מדינה פלסטינית. בכך, הוא מראה שאין שותף בר קיימא לשיחות שלום.[23] לפי טל שניידר, במשך שנים נקטו הממשלות השונות בראשותו של בנימין נתניהו בגישה שחילקה את הכוח בין רצועת עזה לגדה המערבית - החלשת נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, תוך תמיכה בארגון הטרור של חמאס. הרעיון היה למנוע מאבו מאזן, או מכל אחד אחר ביהודה ושומרון, להתקדם לעבר הקמת מדינה פלסטינית[24].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Yoav Karny, Washington, The obsession that led to war with Hamas, Globes
  2. ^ 1 2 Yossi Melman, Hamas: When a Former Client Becomes an Implacable Enemy : Israel: The Likud government originally saw this Muslim fundamentalist organization as a welcome alternative to the PLO., Los Angeles Times, ‏1992-12-20 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ 1 2 Mehdi Hasan, Dina Sayedahmed, Blowback: How Israel Went From Helping Create Hamas to Bombing It, The Intercept, ‏2018-02-19 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Durns, Sean (22 בספטמבר 2019). "1989 and the rise of Hamas". The Jerusalem Post. נבדק ב-12 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Zand, Bernhard (21 בדצמבר 2023). "A Gaza Conundrum: The Story Behind the Rise of Hamas". Der Spiegel. נבדק ב-12 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Milstein, Uri (4 בינואר 2018). "IT HAS BEEN 30 YEARS SINCE THE OUTBREAK OF THE FIRST INTIFADA". The Jerusalem Post. נבדק ב-12 בינואר 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "How Israel went from helping 'create' Hamas to bombing it". The Business Standard (באנגלית). 14 באוקטובר 2023. ארכיון מ-1 במאי 2024. נבדק ב-1 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Higgins, Andrew (24 בינואר 2009). "How Israel Helped to Spawn Hamas - WSJ". WSJ. ארכיון מ-26 בספטמבר 2009. נבדק ב-1 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Borrell accuses Israel of 'creating' and 'financing' Hamas". Euractiv. 20 בינואר 2024. “We believe that a two-state solution must be imposed from outside to bring peace. Although, I insist, Israel is reaffirming its refusal (of this solution), and to prevent it they have gone so far as to create Hamas themselves,” Borrell said. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Revealing Israel's Strategic Vision in Supporting Hamas: Insights from Turkish Ex-Prime Minister Mesut Yılmaz's 1998 Visit, Politurco, ‏12 באוקטובר 2023
  11. ^ רויטרס, ‏ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל: "ישראל מימנה את הקמת חמאס כדי להחליש את הרשות", באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2024
  12. ^ "Borrell carga contra Israel: "Financió a Hamás durante años para restar poder a Fatah"". El Independiente (בספרדית). 19 בינואר 2024. "Hamás ha sido financiado por Israel durante años para intentar restar poder a la autoridad palestina de Fatah", ha declarado Borrell durante su intervención en el solemne acto de investidura {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "EU's Borrell says Israel financed creation of Gaza rulers Hamas". Reuters. 19 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ בצלאל סמוטריץ', להשתחרר מאבו-מאזן, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2014
  15. ^ ערוץ הכנסת - בצלאל סמוטריץ': "רואה באבו-מאזן נטל ובחמאס נכס", 7.10.15, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
  16. ^ האם סמוטריץ' אמר כי "חמאס הוא נכס"?, באתר ערוץ 7, 24 באפריל 2024
  17. ^ Our warnings on Hamas were ignored, Israel’s women border troops say, POLITICO, ‏2023-11-21 (באנגלית בריטית)
  18. ^ איתמר ב"ז, "צריך לומר זאת ביושר – נתניהו רוצה את החמאס על הרגליים", באתר "שקוף", 10 באוקטובר 2023
  19. ^ נתניהו: "לא חיזקתי את חמאס. אין מצב שישראל לא חוזרת ללחימה", באתר www.hidabroot.org, ‏2023-11-29
  20. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם ממשלת בנט־לפיד עצרה את הכסף הקטארי לחמאס?, באתר גלובס, 16 ביולי 2024
    אייל עופר, בנט צודק, "גלובס" טועה, באתר העין השביעית, 14 במאי 2024
  21. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, ישראל הגדילה את מספר הפועלים הרשאים להיכנס מעזה כחלק מההקלות לחמאס, באתר הארץ, 9 ביולי 2019
  22. ^ עזה 101: כיצד הרצועה הפכה להיות מעוז חמאס?, באתר הביטחוניסטים
  23. ^ Mazzetti, Mark; Bergman, Ronen (10 בדצמבר 2023). "'Buying Quiet': Inside the Israeli Plan That Propped Up Hamas". The New York Times. ארכיון מ-1 במאי 2024. נבדק ב-30 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ For years, Netanyahu propped up Hamas. Now it's blown up in our faces | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏8 באוקטובר 2023