התן (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התן
Шакал
כותבים זויה קודריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
ארץ מקור רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 8
הפקה
מפיק קונסטנטין ארנסט, דניס יבסטיגנייב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Red Square עריכת הנתון בוויקינתונים
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון (רוסיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שידור מקורית 1620 באוקטובר 2016
קישורים חיצוניים
אתר רשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התןרוסית: Шака́л) היא סדרת דרמה בלשית בבימויו של יבגני זבזדאקוב, שצולמה בשנת 2016. זהו המשכון לסדרות הטלוויזיה מוסגז (2012), התליין (2014) והעכביש (2015);[1] הסדרה הבאה "מבצע שטן".[2][3]

בניגוד לשלושת החלקים הקודמים, החלק הרביעי אינו מבוסס על פשע ספציפי כלשהו. לדברי מחברי הסדרה, הם רצו להראות את הופעת הפשע המאורגן הסובייטי בשנות ה-70 של המאה העשרים, מה שהוביל לאחר מכן לפשע המאורגן הרוסי בשנות התשעים, ולכן הם לקחו כמה עלילות של ארגוני פשע אמיתיים כבסיס לעלילה.[4]

הקרנת הבכורה של סדרת הטלוויזיה התקיימה בתאריכים 17–20 באוקטובר 2016 בערוץ הראשון הרוסי.[1][5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסקבה, 1972. מייג'ור המשטרה איוואן צ'רקאסוב וצוות החקירה שלו חוקרים מקרה פלילי חדש של שוד אכזרי של חנויות ואספנים בידי שודדים לבושים במדי משטרה ומגיעים לזירת הפשע בניידת משטרה. במהלך שוד, הפושעים הורגים באכזריות את כל העדים כדי לא להשאיר ראיות.

החבורה מורכבת מאנשים שונים לחלוטין. חבר כנופיה אחד קיבל פעם עונש וכעת רוצה לנקום בכולם על העוול הזה. אחר - השודד איליה ליובובסקי, בן להורים עשירים, הורג פשוט כי הוא משועמם מהחיים. בשורות הפושעים יש גם זוג מוזר, "בוני וקלייד הסובייטים": ניורה גורבטובה, מנקה במפעל שחוסכת מזה שנים מכנסי ג'ינס, וסרגיי מאטיושין, הצעיר, המשמש כנהג במחסן מנועים ומוכן לעשות הכל למען אהובתו.

במהלך החקירה מתברר כי "זאב במדים" מספק לשודדים כלי ירייה, מדי משטרה ומכוניות. השוד מאורגן בצורה ברורה ומהורהרת, הם מוכנים על ידי מישהו בקיא מאוד, יתר על כן, עובד בבירור בארגוני אכיפת החוק, אך המשטרה אינה יכולה לקבוע את זהותו. ההנהגה מחליטה לאחד שתי מחלקות של משרד הפנים של ברית המועצות נגד השודדים: המחלק הפלילי המוסקבאי והמחלקה למלחמה בגניבת רכוש סוציאליסטי (OBKhSS) ופודפולקובניק המחלקה השנייה, דמיטרי, מצטרף לחקירה.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדריי סמוליאקוב - איוואן פטרוביץ' צ'רקאסוב, מייג'ור במשטרה
  • מרינה אלכסנדרובה - סופיה בוריסובנה טימופייבה, קפטן, חוקרת זיהוי פלילי
  • סרגיי ז'יגונוב - דמיטרי אלכסייביץ' טקאץ', פודפולקובניק OBKhSS
  • יקטרינה "קלימובה" - ורה איליניצ'נה טומילינה, גרושתו של צ'רקאסוב, מנהלת כלבו מוסקובסקי
  • ואדים אנדרייב - פיודור גריגורייביץ' סבלין, קולונל במשטרה
  • אלכסיי ברדוקוב - אלכסיי גרקושה, סגן משטרה בכיר
  • סרגיי אוגריומוב - רוברט מיכאילוביץ' לבדב, אלוף הק.ג.ב.
  • אלכסנדרה בורטיץ' - ניורה גורבטובה, חברת כנופיה
  • סרגיי בלוב - סרגיי מאטיושין, שודד
  • יורי איצקוב - מיכאיל ולדימירוביץ' פודקולזין, שודד
  • אנדריי פסקוב - פאבל, שודד
  • אנסטסיה פורסה - נסטיה, חוקרת המחלק הפלילי
  • אירינה סטרשנבאום - קלינה פולטאבצ'נקו, עובדת הקרן הממלכתית לקולנוע
  • סרגיי יושקביץ' - אנדריי ויקטורוביץ' פדורוב, קולונל OBKhSS
  • קונסטנטין בלקירב - איגור גובורקוב, אספן
  • איגור סטארוסלצב - מנהל אספנים
  • ארינה נסטרובה - אמו של סרגיי
  • ולדיסלב פיאבקו - ניקולאי שצ'ולוקוב, השר לענייני פנים של ברית המועצות
  • ניקולאי גלבוב - סמיון אנטונוביץ', מנהל חנות תכשיטים
  • סרגיי זגרנייב - מיכאיל
  • אנסטסיה סטז'קו - בוני פרקר
  • פיוטר ריקוב - קלייד בארו
  • יבגני שיריקוב - שוטר

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית "איש מהטלוויזיה" ברדיו "הד מוסקבה", מבקרת הטלוויזיה אירינה פטרובסקאיה ועיתונאית תחנת הרדיו "הד מוסקבה" קסניה לרינה ציינו את האיכות הגבוהה הכוללת של כל הסדרות על מייג'ור צ'רקאסוב, "שכבר נרשמה בתולדות סדרות הטלוויזיה המקומיות על המשטרה". הן ציינו שהשחקן אנדריי סמוליאקוב שגילם אותו, בשל היעדר חומר דרמטי, "צריך להתאים את עצמו, לפזר אפר על הראש, לשתות וודקה ולסבול מהכאוס המתמשך, שהוא לא יכול לשים לו סוף." לדברי עיתונאים, מחברי הסרט, שהתמקדו ברציחות, עינויים ודם, עבדו בצורה גרועה על הדמויות והביוגרפיות של השודדים, מה שיוצר תחושה של חוסר אמינות.[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "«Шакал»: почему нельзя пропустить сериал". // Первый канал. 10 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2016. 
  2. ^ Егор Арефьев (1 באוגוסט 2016). "Маньяков по Александровой считают". // Комсомольская правда. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2016. 
  3. ^ Андрей Митрофанов (18 באוקטובר 2016). "Брежнев, банда, беспредел: сериал «Шакал» стартовал на российском телевидении". // Амурская правда. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2016. 
  4. ^ Елена Булова (14 октября 2016). "Зоя Кудря о новом фильме «Шакал»: Я хочу показать ситуацию беспредела". // Вечерняя Москва. אורכב מ-המקור ב-2016-10-29. בדיקה אחרונה ב-28 באוקטובר 2016.  Check date values in: |date= (עזרה)
  5. ^ Сусанна Альперина (13 באוקטובר 2016). "Первый канал покажет продолжение приключений майора Черкасова". // Российская газета. בדיקה אחרונה ב-19 באוקטובר 2016. 
  6. ^ Ирина Петровская, Ксения Ларина (22 октября 2016). "Человек из телевизора". // Эхо Москвы. בדיקה אחרונה ב-28 באוקטובר 2016.  Check date values in: |date= (עזרה)
  7. ^ Ирина Петровская (20 октября 2016). "«Сколько я зарезал, сколько перерезал…»". // Новая газета. בדיקה אחרונה ב-28 באוקטובר 2016.  Check date values in: |date= (עזרה)
מייג'ור צ'רקאסוב
מוסגז
(2012)
התליינית
(2014)
העכביש
(2015)
התן
(2016)
מבצע שטן
(2018)
נוסחת הנקמה
(2019)
קוצן נקוד
(2020)