התנהגויות אכילה בעולם החי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמלה ניזונה מסוכר.

האכילה היא הצורה שבה בעלי חיים צורכים ומכניסים מזון לגוף. המזון המספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').

ישנם חיות שצורות האכילה אצלם דומות לאדם והם ניזונות ממגוון מאכלים הן מהחי והן מהצומח. יצורים אלה מכונים אוכלי כל. חיות אחרות לעומתם מתמחות במזון ספציפי או שונה ממה שאנשים רגילים ויכולים לאכול. מגוון מזונות של בעלי חיים הם בלתי אכילים עבור האדם.

הגורם העיקרי שהניע את האבולוציה קשור בצרכי המזון או בצרכים לא להיאכל. מגוון שיטות פיתחו מיני טורפים מול נטרפים או אף צמחים מול אוכלי צמחים, במאבק על מזונם. האוכל צריך להשיג מזון בכמות מספיקה ועם אמצעים להתגבר על "טרפו". ה"טרף" נאלץ להתחמש או להתגונן בטרם ייטרף וה"טורף" צריך לעקוף את הגנות ה"טרף". תהליכים אלה גרמו למרוץ חימוש ביולוגי שמתפתח עד היום, ובו שיכללו מספר יצורים שיטות שונות לתפוס ולאכול את "טרפם" או להתגונן, למשל שיניים חדות וקטלניות, רגליים מותאמות למרוץ ארוך (לשני הצדדים), הסוואה חזקה או קיבה בעלת ארבעה מדורים לעיכול.

לא כל המזונות מצריכים מאבק קשה. יש חיות שניזונות מנבלות שמתו כבר, צוף שמפיקים עבורם פרחים שונים בתמורה להאבקה ואף כמה חיות שניזונות מחיידקים.

סוגי המזונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלי צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונה קנדי ניזון מענפים.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוכלי-צמחים

אוכלי הצמחים המכונים גם הרביורים (Herbivore) הם בעלי חיים הניזונים בעיקר מצמחים או מחלקי צמחים שונים. חלקם ניזונים מהעלים של הצמחייה ואחרים ניזונים משאר החלקים, לרבות הפרחים והפירות שהצמח נותן למפיציו מבלי להיאבק בהם. ישנם גם כמה אוכלי כל הניזונים על צמחייה ספציפית.

הצמחים אינם יכולים לברוח, אך הם קשים ובלתי טעימים בעליהם ומכילים תאית קשה לעיכול, הרבה יותר מאכילת בשר. היא גם אינה מספקת הרבה אנרגיות וחלבונים. המינים המתמחים נאלצים לאכול רוב שעות היום כדי להשיג אנרגיות ואחר כך נאלצים לעכל את המזון הקשה. להרבה אוכלי צמחים ישנם קיבות גדולות בעלות חיידקים מיוחדים המפרקים עבורם את מזונם במדורי הקיבה וחלקם גם יודעים להעלות גירה וללעוס שוב את המזון.

אוכלי צמחים אחרים נאלצים להתמודד עם רעלים חזקים וקטלניים ולכן הם נאלצים לאכול מעט עלים ארסיים כל פעם או לאכול נוגדי רעלנים טבעיים כמו אבני החרסית שליד נהר האמזונאס, אליהם עפים תוכים אחרי ארוחת עלים רעילים. החרסית מגינה עליהם מהרעל.

סוגי הרביורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלי בשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אוכלי בשר
נשרים ניזונים מנבלה.

הטורפים המכונים גם קרניבורים (Carnivore) הם בעלי חיים הניזונים בעיקר או רק מאכילת בשר של בעלי חיים. לעיתים כוללים איתם גם צמחים טורפים שונים. מונח זה כולל הן חיות הצדות ציד והן חיות האוכלות נבלות בלבד, וכמו אצל אוכלי הצמחים, ישנם גם כמה מינים של אוכלי כל היודעים לצוד.

ישנם 3 קבוצות של טורפים בהתאם לתלותם בבשר:

  • היפרקרניבורים (Hypercarnivore) - חיות שלמעלה מ-70% מתזונתם כוללת בשר
  • מסוקרניבורים (Mesocarnivore) - חיות ש-70-30% מתזונתם כולל בשר והם נחשבים לאוכלי כל.
  • היפוקרניבורים (Hypocarnivore) - חיות שפחות מ-30% מתזונתם כולל בשר והם נחשבים לאוכלי כל.

הטורפים צריכים לגבור על בעלי החיים מהם הם ניזונים ויש להם מספר שיטות להצליח בכך: מארבים ותכסיסים ערמומיים, ארס קטלני, הסוואה, ניבים וטפרים קטלניים, מרדפים מתישים, להקות טורפים, שאיבה מהירה וכולי. עיניהם של חלק גדול ממיני הטורפים ממוקמות בקדמת הראש, מה שמאפשר התמקדות בטרף; זאת בניגוד למינים רבים של בעלי חיים נטרפים, שעיניהם ממוקמות בצדי הראש, מה שמאפשר שדה-ראייה גדול ככל האפשר המסייע בהבחנה בטורפים. גם חושים אחרים יותר מחודדים אצל הטורפים יותר מהנטרפים.

מינים שונים מתמקדים בכל חיה קטנה מהם היכולה לשמש כטרף וחלקם אפילו לא מסוגלים להתעלם מאינסטינקט הציד אוטומטי לכל חיה קטנה. מינים אחרים מעדיפים טרף מסוים וגם מחליטים איפה לצוד ומתי (ביום או בלילה). מינים מסוימים של טורפים גם נפגעים כשטרף שהם מתמחים אליו מתמעט.

סוגי טורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגויות אכילה מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]