לדלג לתוכן

התנועה הרפורמיסטית (מפלגה בבלגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התנועה הרפורמיסטית
Mouvement Réformateur
מדינה בלגיה
שם רשמי MR
מנהיגים שארל מישל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 21 במרץ 2002 – הווה (22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות ליברליזם, ליברליזם שמרני, ליברליזם סוציאלי
מטה בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז (פוליטיקה), מרכז-ימין עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
צבעים רשמיים כחול עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mr.be
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנועה הרפורמיסטיתצרפתית: Mouvement Réformateur) היא מפלגה פוליטית בבלגיה, המורכבת משלוש מפלגות (שתי מפלגות דוברות צרפתית, ואחת דוברת גרמנית) המשתייכות לימין הפוליטי ולמרכז-ימין בבלגיה. המפלגה חברה בברית הליברלים והדמוקרטים לאירופה (ALDE) ובארגון הבינלאומי האינטרנציונל הליברלי.

מפלגת התנועה הרפורמית הוקמה ב-24 במרץ 2002 על ידי מיזוג של ארבע מפלגות קיימות. שלוש מהן דוברות צרפתית ואחת דוברת גרמנית. שלוש מתוכן שמרו על המבנה המפלגתי שהיה להן טרם המיזוג, והרביעית התמזגה לחלוטין בתוך המפלגה החדשה.

ב-18 במאי 2003, השתתפה המפלגה, לראשונה בצורתה ובשמה החדשים, בבחירות לפרלמנט הפדרלי. היא השיגה 24 מושבים מתוך 150 בבית הנבחרים ו-11 מתוך 60 בסנאט. מספר שבועות לאחר מכן, המפלגה הצטרפה לקואליציה ונכנסה לממשלת ורהופשטדט השנייה הסגולה[1].

בבחירות לפרלמנט הפדרלי שנערכו בשנת 2007, הפכה המפלגה בפעם הראשונה לגדולה יותר מיריבתה המושבעת PS. בשנים הסוערות הייתה המפלגה מיוצגת במספר ממשלות. בבחירות המוקדמות שנערכו בשנת 2010 איבדה המפלגה מן הפופולריות שלה, וקיבלה רק 18 מושבים בבית הנבחרים (במקום 23 בבחירות הקודמות) ו-8 מושבים בסנאט (במקום 10 בבחירות הקודמות).

בינואר 2011, מונה שארל מישל ליו"ר המפלגה.

בבחירות 2014, MR גדל שוב, ל-20 מושבים בבית הנבחרים ושמונה מושבים בסנאט (הרפורמי), בעוד ה-PS הפסידה. עם זאת, הסוציאליסטים דוברי הצרפתית נותרו המפלגה הגדולה ביותר בוואלוניה.

באוקטובר 2014 הושבעה ממשלת מישל הראשונה, ובפעם הראשונה ראש הממשלה הבלגי יצא מבין שורות המפלגה. מאז בחירתו של שארל מישל לנשיא המועצה האירופית ועד להקמת הממשלה חדשה, קיבלה סופי וילמס את התפקיד והפכה לאישה הראשונה בתפקיד.

אחרי שארל מישל, מונתה אוליבייה צ'סטל ליו"ר המפלגה, תחילה כממלאת מקום, ולאחר מכן בבחירות רשמיות.

שֵׁם פרק זמן הערות
דניאל דוקרמה 24 במרץ 2002 - 27 במאי 2003
אנטואן דוקסן 27 במאי 2003 - 11 באוקטובר 2004 החל מ-29 ביוני 2003 נבחר רשמית. עד אז שימש כממלא מקום.
דידייה ריינדרס 11 באוקטובר 2004 - 14 בפברואר 2011 נבחר ב-10 באוקטובר 2004, נבחר מחדש ב-19 בנובמבר 2008.
צ'ארלס מישל 14 בפברואר 2011 - 11 באוקטובר 2014 נבחר ב-20 בינואר 2011, מינוי רשמי ב-14 בפברואר 2011.
אוליבייה צ'סטל 20 באוקטובר 2014 - 18 בפברואר 2019 ממלא מקום היו"ר עד 11 בדצמבר 2014, נבחר רשמית ב-11 בדצמבר 2014.
צ'ארלס מישל 18 בפברואר 2019 - 29 בנובמבר 2019
ז'ורז'-לואי בושה 29 בנובמבר 2019 - היום נבחר ב-29 בנובמבר 2019.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התנועה הרפורמיסטית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ היות שהממשלה צירפה בתוכה מפלגות כחולות ואדומות ביחד, היא כונתה גם 'הממשלה הסגולה'.