התערבות מוקדמת בפסיכוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התערבות מוקדמת בפסיכוזה היא גישה קלינית לאבחון וטיפול מוקדם ומניעתי, המיועדת עבור אנשים החווים תסמינים של פסיכוזה בפעם הראשונה. הגישה היא חלק מפרדיגמה מניעתית חדשה בתחום הפסיכיאטריה[1][2], אשר מובילה לשינוי בתחום שירותי בריאות הנפש[3] באירופה (בייחוד בבריטניה), צפון אמריקה, אסיה, אוסטרליה וניו זילנד[4].

גישה זו מתמקדת בגילוי ובטיפול המוקדם בתסמינים הראשוניים של הפסיכוזה. יש הטוענים כי 3-5 השנים הראשונות לאחר הופעת התסמינים הראשונים הן תקופה קריטית לטיפול‏[5]. המטרה היא להעניק סיוע עבור אלו הנמצאים לאחר האפיזודה הראשונה של הפסיכוזה. ההנחה היא כי אם יינתן טיפול אופטימאלי במהלך אותן שנים ראשונות, הדבר יסייע במניעת הישנות המחלה ובהפחתת ההשפעות ארוכות הטווח של המצב. זוהי אסטרטגיה של מניעה שניונית. יתרה מזאת, משכה של פסיכוזה שאינה מטופלת (Duration of Untreated Psychosis - DUP) נמצאה כאינדיקאטור של פרוגנוזה פחות טובה, כך ש-DUP ממושך יותר, מקושר ליותר נכויות לטווח הארוך‏[6]. על כן הגישה טוענת כי חשוב לטפל בפסיכוזה בשלב מוקדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערבות מוקדמת היא פרדיגמה מניעתית לפסיכוזה, אשר התפתחה לאור ראייה מודרנית של החלמה אפשרית מפסיכוזה וסכיזופרניה, אשר החלה להיות מקובלת. ניתן להגדיר גישה זו כגישת "פוסט קרפלין" לגבי סכיזופרניה, אשר מאתגרת את ההנחות שהועלו במקור על ידי אמיל קרפלין במאה ה-19, לפיהן סכיזופרניה (או Dementia Praecox) היא בעלת מסלול אשר מתפתח ומחמיר. פסיכוזה היא כעת חלק מ-Diathesis–Stress Model , אשר מאפשר מבט אופטימי לגבי הפרוגנוזה וציפייה להחלמה מלאה עבור אלו הסובלים מהופעתם של תסמינים מוקדמים. בגישה זו, ההסתכלות על פסיכוזה היא כנמצאת על רצף (בדומה למושג סכיזוטיפי) וכבעלת גורמים תורמים מרובים - פסיכולוגיים, חברתיים וביולוגיים, ולא כעל מחלה נוירו-ביולוגית בלבד.

כחלק מהשינוי התפיסתי בנוגע לפסיכוזות וסכיזופרניה, המודל התפתח ממגוון רעיונות שונים ובמספר אתרים בעולם, לכיוון של טיפול בקהילה. סימן לכך ניתן לראות בסגירת מוסדות פסיכיאטריים אשפוזיים‏[7]. חיזוק לחשיבות ההתערבות המוקדמת בפסיכוזה מתקבל ממחקר שמצא קשר בין דחיית טיפול לבין נכות, דבר המטיל בספק את השירות הסטנדרטי הניתן לאינדיבידואלים אשר חוו אפיזודה פסיכוטית ראשונה‏[8] . זאת ועוד, בשנות ה-90 מחקרים הראו כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל עבור דלוזיות (אמונות שווא) והלוצינאציות (הזיות)‏[9][10][11]. בהמשך, בשנת 1996, התפתח השירות למניעה והתערבות מוקדמות בפסיכוזה The Early Psychosis Prevention and Intervention Centre - EPPIC במלבורן שבאוסטרליה[12] והוקמה מרפאה לאיתור תסמינים של סכיזופרניה (Prodrome Clinic) בניהולה של אליסון יאנג (Alison Yung). שירות זה היווה השראה להקמתם של שירותים נוספים, כגון, IRIS West Midlands, Rethink, הגילוי המוקדם של TIPS באמצעות מחקרים אקראיים מבוקרים בנורבגיה[13], ו-Danish OPUS trial בדנמרק[14] . בשנת 2001, משרד הבריאות בבריטניה הציב בעדיפות ראשונה את פיתוחם של צוותי פסיכוזה מוקדמת‏[15].

כמו כן, בשנת 2004, "ההתאחדות הבינלאומית לפסיכוזה מוקדמת", שנוסדה ב-1998, הוציאה לאור הצהרה בינלאומית העוסקת בקווים מנחים לטיפול קליני‏[16], יחד עם ארגון הבריאות העולמי[17][18].

מרכיבי מודל הפסיכוזה המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל הפסיכוזה המוקדמת מבוסס על מרכיבים חיוניים שהם בעלי תפקיד בשירותי הפסיכוזה המוקדמת. שירותים אלה אחראיים על איתור, מניעה וטיפול בפסיכוזה ראשונית‏[19][20][21]:

תפקידו של גילוי מוקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתה של ההתערבות המוקדמת בפסיכוזה היא שיפור ביכולת הגילוי ובמעורבות של אנשים הנמצאים בשלב מוקדם במסלול הפסיכוזה‏[22]. משימות מפתח הן להיות ערניים לסימנים מוקדמים של פסיכוזה, בקרב אלו הנמצאים בשלב פסיכוטי מוקדם, ולשפר את דרכי הטיפול בפסיכוזה המוקדמת‏[23]. צוותי טיפול מספקים מידע וחינוך לציבור הכללי ומסייעים להם לזהות ולהגיב כלפי אנשים המבטאים סימנים חשודים. דוגמה לצוותים טיפוליים ידועים ברחבי העולם: (EPPIC) Youth Access Team (YAT) במלבורן; OPUS בדנמרק; TIPS בנורבגיה; REDIRECT בברמינגהם; LEO CAT בלונדון[24][25][13][26][27].

צוותי הטיפול בפסיכוזה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותים קליניים רב תחומיים, מספקים גישת ניהול טיפול אינטנסיבית (Case Management) במהלך 3-5 השנים הראשונות. גישה זו דומה לגישת Assertive Community Treatment תוך התמקדות באוכלוסייה שלא טופלה בעבר וכן בדרכי טיפול מבוססות מחקרית ואופטימאליות עבור מטופלים שחוו אפיזודה ראשונה של פסיכוזה. לדוגמה, ישנו עידוד לשימוש במינון נמוך של תרופות אנטי-פסיכוטיות, יחד עם פיקוח על תופעות הלוואי. כמו כן, ניתן מידע לגבי המחלה באמצעות התערבות פסיכו-חינוכית למטופלים ובני משפחתם, שהינם חדשים במערכת בריאות הנפש. בנוסף, התערבויות אשר מטרתן למנוע אפיזודות נוספות של פסיכוזה (הישנות מחלה) וכן אסטרטגיות אשר מעודדות חזרה למקצוע ופעילות חברתית נורמאלית, הן בעדיפות ראשונה. זאת ועוד, ישנו רעיון של טיפול ממוקד שלב עבור מטופלים הנמצאים בשלבים שונים של האפיזודה הראשונה של הפסיכוזה, כגון, בשלב אקוטי, בשלב של החלמה מוקדמת ובשלב של החלמה מאוחרת.

מרפאות עבור מצב נפשי בסיכון או איתור תסמיני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שירותים המתמחים בטיפול באנשים הסובלים מתסמינים תת-קליניים של פסיכוזה או שישנם אינדיקאטורים חזקים לגבי הימצאותם בסיכון לפסיכוזה. אלו הן מרפאות עבור מצב נפשי בסיכון ("At risk mental state") או איתור תסמיני המחלה ("Prodrome"). ההתערבויות המוצעות הן מתן מינון נמוך של תרופות אנטי פסיכוטיות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול פסיכו-סוציאלי המתמקד בנושאים של מערכות יחסים, משפחה, תעסוקה ומגורים. The Pace Clinic הנמצאת במלבורן שבאוסטרליה, היא מהמובילות בתחום, יחד עם Institute of Psychiatry בדרום לונדון, Yale Medical School ,PRIME, The Center of Prevention Evaluation -COPE בניו אינגלנד, Recognition and Prevention Program בניו יורק ו-NAPLS באטלנטה, ג'ורג'יה[28][29][30][31]. שירותים אלו מנסים לזהות באופן מהימן את אלו הנמצאים בסיכון גבוה לפתח פסיכוזה‏[32]. כמו כן, הם מתחילים לפרסם תוצאות מעודדות ממחקרים אקראיים מבוקרים, אשר מראים הפחתה בסיכוי לפתח פסיכוזה‏[33].

ממצאים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מצאו כי התערבות על פי גישת הפסיכוזה המוקדמת מפחיתה את חומרת התסמינים, משפרת את שיעורי הישנות המחלה ומורידה את השימוש בטיפולים במסגרת אשפוזית, לאחר מעקב של 18 חודשים, לעומת טיפול סטנדרטי. בנוסף, המחקרים מצביעים על שביעות רצון של הלקוחות מהשירותים המוצעים להם‏[14][34][35]. יחד עם זאת, טרם נמצאה לגישה זו השפעה חיובית מתמשכת‏[36]. אך היו שהציעו כי השערות היסוד והעדר הוכחות לגבי יעילות גישת השירותים הסטנדרטיים של "ההתערבות המאוחרת", הופכים את הרציונל של "ההתערבות המוקדמת" למשמעותי‏[37].

בתחילת 2006, Cochrane review דיווחו על העדר מחקרים המוכיחים באופן מכריע את יעילותן של תוכניות לגילוי מוקדם והתערבות מוקדמת, אף על פי שיש הכרה בצורך בהתערבות מוקדמת‏[38]. למרות זאת, המחקרים מצביעים על תוצאות טיפול חיוביות של גישת הפסיכוזה המוקדמת בנוגע לשיפור התפקוד, הפחתת תסמינים, צמצום משך הפסיכוזות הלא מטופלות וחיסכון בעלויות בהשוואה לטיפול סטנדרטי‏[39].

מחקרים לגבי עלויות הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים מבריטניה מעלים כי העלויות של שירותי פסיכוזה מוקדמת נמוכות יותר באופן משמעותי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי: העלויות השנתיות של צוותי הפסיכוזה המוקדמת מהוות שני שלישים מהעלויות של צוותים סטנדרטיים‏[40]. מצב זה נשמר כך לאורך שלוש שנים, בזכות הירידה בעלויות האשפוז בשל המעקב האינטנסיבי בקהילה הניתן על ידי שירותי הפסיכוזה המוקדמת. השוואה היסטורית שנעשתה באוסטרליה בנוגע לעלויות בריאותיות, מצאה יתרון כלכלי בולט לטובת גישת הפסיכוזה המוקדמת, לעומת טיפול סטנדרטי, לאחר מעקב של 12 חודשים‏[41]. דוח נוסף, של Orygen Research Centre במלבורן, מסכם שהעלויות של שירותי פסיכוזה מוקדמת לא רק חסכוניות עבור הלקוחות, אלא גם עבור מערכת הבריאות והחברה‏[42]. זאת ועוד, הנתונים הללו לא לוקחים בחשבון את הרווח הפוטנציאלי של פסיכוזה מוקדמת בהפחתת התאבדויות ובהשפעה חיובית בתחום התעסוקתי.

רפורמה בשירותי בריאות הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה, ככל הנראה, עשתה את הרפורמה המשמעותית ביותר בשירותיה באמצעות אימוץ צוותי הפסיכוזה המוקדמת, אשר נחשבים כעת כחלק בלתי נפרד מהמערכת המקיפה של השירותים לבריאות הנפש. "המדריך ליישום המדיניות של בריאות הנפש" מתווה מפרט שירותים ומניח את הבסיס לפיתוח כלי חדש‏[43][15]. ישנה דרישה לשירותים שיפחיתו את משך הפסיכוזות הלא מטופלות (DUP), שירותים שנמצאו כקשורים לתוצאות טובות יותר לטווח הארוך.

ההמלצות של הקווים המנחים:

  • קריטריון כניסה לגילאי 14 עד 35
  • שלוש שנים ראשונות של המחלה
  • המטרה היא להפחית את משך הפסיכוזות הלא מטופלות לתקופה הקצרה מ-3 חודשים
  • כלל המקרים המטופלים בו זמנית יהיה ביחס של מטפל אחד על כל 10 עד 15 לקוחות
  • עבור אוכלוסייה של 250,000 אנשים, בצוות אחד:
    • כלל המקרים המטופלים בו זמנית יהיה בין 120 ל-150
    • 1.5 רופאים לכל צוות
    • צוות המומחים יספק התערבויות שיעילותן מוכחת.

אוסטרליה וניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-90 התפשטו השירותים מעבר להקמת ה-EPPIC המקורית במלבורן שבאוסטרליה[44].

ניו זילנד מפעילה צוות פסיכוזה מוקדמת בעל חשיבות רבה במשך למעלה מעשור, כאשר היא נוהגת על פי המסמך המדיני של בריאות הנפש בנוגע לפסיכוזה מוקדמת שיצא בשנת 1997‏[45]. ישנו צוות מקצועי לאומי של פסיכוזה מוקדמת בשם "קבוצה מנחה להתערבות מוקדמת בפסיכוזה בניו זילנד"‏[35] המארגן אירועים להכשרה ומפיק משאבים מקומיים.

סקנדינביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות של פסיכוזה מוקדמת המשיכו להתפתח מעבר לשירותים המקוריים של TIPS בנורבגיה[13] ול-OPUS randomised trial בדנמרק[14].

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקנדה יש כיסוי נרחב על פני רוב מחוזותיה, כולל הקמת שירותים קליניים ומחקרים אקדמיים מקיפים בקולומביה הבריטית (ונקובר), אלברטה (EPT בקלגרי) ואונטריו (PEPP, FEPP).

בארצות הברית, "התקשרות ההערכה והסיוע" מטמיעה את ההתערבויות של פסיכוזה מוקדמת בכל רחבי המדינה‏[46].

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגישה הראשונה של "הרשת האסייתית של פסיכוזה מוקדמת" (ANEP) התקיימה בשנת 2004. כיום ישנם שירותים מבוססים בסינגפור[47] ובהונג קונג[48].

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלות מספר מרפאות ומסגרות אשפוזיות, אשר שמות דגש על התערבות בפסיכוזה. "מרפאת שחר", אשר החלה את פעילותה בשנת 2001, היא יוזמה משותפת של המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר ואוניברסיטת בר-אילן. מטרתה היא זיהוי וטיפול מוקדמים בתסמינים ראשוניים של מחלות פסיכיאטריות, ביניהן פסיכוזה, בקרב צעירים, תוך ניסיון להארכת הזמן עד להתקף פסיכוטי ראשון, הקטנת העוצמה והתדירות של הישנות המחלה והקטנת תחלואה משנית בשלב הפוסט-פסיכוטי. במקביל למטרה זו, שואפת המרפאה לסייע בהקטנת העומס על מערכות תמיכה באמצעות סיוע לבני המשפחה וצמצום הפגיעה החברתית, התעסוקתית והפסיכו-סוציאלית של המטופלים. המרפאה מציעה טיפול כוללני במטופל ובמשפחתו על ידי צוות רב תחומי, כולל טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי אישי, קבוצתי ומשפחתי, וטיפול סוציאלי המתמקד בתפקוד אישי ובסיוע מול מוסדות. בנוסף, מציעה המרפאה שירותים כגון קורס מחשבים, קבוצה לשיפור מיומנויות חברתיות, וקבוצה להעלאת המודעות הגופנית ושיפור הדימוי העצמי‏[49].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McGorry PD, Killackey EJ (2002). "Early intervention in psychosis: a new evidence based paradigm". Epidemiol Psichiatr Soc 11 (4): 237–47. PMID 12585014.
  2. ^ McGorry PD, Killackey E, Yung A (October 2008). "Early intervention in psychosis: concepts, evidence and future directions". World Psychiatry 7 (3): 148–56. PMC 2559918. PMID 18836582.
  3. ^ Killackey E, Yung AR, McGorry PD (2007). "Early psychosis: where we've been, where we still have to go". Epidemiol Psichiatr Soc 16 (2): 102–8. PMID 17619539.z
  4. ^ Joseph R, Birchwood M (September 2005). "The national policy reforms for mental health services and the story of early intervention services in the United Kingdom". J Psychiatry Neurosci 30 (5): 362–5. PMC 1197282. PMID 16151542.
  5. ^ Birchwood M; Tood P; Jackson C (1988). "Early intervention in psychosis: the critical period hypothesis". British Journal of Psychiatry Supplement 33 (33): 53–59. PMID 9764127
  6. ^ Marshall M; Lewis S; Lockwood A; Drake R; Jones P; Croudace T (2005). "Association between duration of untreated psychosis and outcome in cohorts of first-episode patients: a systematic review". Arch Gen Psychiatry 62 (9): 975–983. doi:10.1001/archpsyc.62.9.975. PMID 16143729. Retrieved 2009-02-14.
  7. ^ Falloon I.R. (1992). "Early intervention for fist episodes of schizophrenia: A preliminary exploration". Psychiatry 55 (1): 4–15. PMID 1557469.
  8. ^ Johnstone EC; Crow TJ; Johnson AL; MacMillan JF (1986). "The Northwick Park Study of first episodes of schizophrenia. I. Presentation of the illness and problems relating to admission". British Journal of Psychiatry 148: 115–120. doi:10.1192/bjp.148.2.115. PMID 3697578.
  9. ^ Sensky T, Turkington D, Kingdon D, Scott JL, Scott J, Siddle R, O'Carroll M, Barnes TR (February 2000). "A randomized controlled trial of cognitive-behavioral therapy for persistent symptoms in schizophrenia resistant to medication". Arch. Gen. Psychiatry 57 (2): 165–72. doi:10.1001/archpsyc.57.2.165. PMID 10665619.
  10. ^ Kuipers E, Garety P, Fowler D, Dunn G, Bebbington P, Freeman D, Hadley C (October 1997). "London-East Anglia randomised controlled trial of cognitive-behavioural therapy for psychosis. I: effects of the treatment phase". Br J Psychiatry 171: 319–27. doi:10.1192/bjp.171.4.319. PMID 9373419.
  11. ^ Lewis S, Tarrier N, Haddock G, Bentall R, Kinderman P, Kingdon D, Siddle R, Drake R, Everitt J, Leadley K, Benn A, Grazebrook K, Haley C, Akhtar S, Davies L, Palmer S, Faragher B, Dunn G (September 2002). "Randomised controlled trial of cognitive-behavioural therapy in early schizophrenia: acute-phase outcomes". Br J Psychiatry Suppl 43: s91–7. PMID 12271807.
  12. ^ McGorry PD; Edwards J; Mihalopoulos C; Harrigan SM; Jackson HJ (1996). "EPPIC: an evolving system of early detection and optimal management". Schizophrenia Bulletin 22 (2): 305–326. doi:10.1093/schbul/22.2.305. PMID 8782288. Retrieved 2009-02-14.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 "TIPS webpage". Retrieved 2009-02-14.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Petersen L; Nordentoft M; Jeppesen P; Ohlenschaeger J; Thorup A; Christensen TØ; Krarup G; Dahlstrøm J; Haastrup B; Jørgensen P (2005). "Improving 1-year outcome in first-episode psychosis: OPUS trial". British Journal of Psychiatry 187 (Supplement 48): s98-s103. doi:10.1192/bjp.187.48.s98. PMID 16055817.
  15. ^ 15.0 15.1 Department of Health. (2001) The mental health policy implementation guide. London: Department of Health.
  16. ^ International Early Psychosis Association Writing Group (2005). "International clinical practice guidelines for early psychosis". British Journal of Psychiatry Supplement 48: s120-s124. doi:10.1192/bjp.187.48.s120. PMID 16055801.
  17. ^ "Early Psychosis Declaration: An International Consensus Statement about Early Intervention and Recovery for Young People with Early Psychosis. Jointly issued by the World Health Organisation and International Early Psychosis Association". 28 September 2004.
  18. ^ Bertolote J; McGorry P (2005). "Early intervention and recovery for young people with early psychosis: consensus statement". British Journal of Psychiatry Supplement 48: s116-s119. doi:10.1192/bjp.187.48.s116. PMID 16055800.
  19. ^ Edwards, J. & McGorry, P.D. (2002) (eds). Implementing Early Intervention in Psychosis. A guide to establishing early psychotic services. London. Martin Dunitz.
  20. ^ International Early Psychosis Association Writing Group (2005). "International clinical practice guidelines for early psychosis". British Journal of Psychiatry Supplement 48: s120-s124. doi:10.1192/bjp.187.48.s120. PMID 16055801.
  21. ^ Marshall M; Lockwood A; Lewis S; Fiander M (2004). "Essential elements of an early intervention service for psychosis: the opinions of expert clinicians". BMC Psychiatry 4: 17. doi:10.1186/1471-244X-4-17. PMC 455683. PMID 15230978. Retrieved 2009-02-14.
  22. ^ Larsen TK; Friis S; Haahr U; Joa I; Johannessen JO; Melle I; Opjordsmoen S; Simonsen E; Vaglum P (2001). "Early detection and intervention in first-episode schizophrenia: a critical review". Acta Psychiatrica Scandinavica 103 (5): 323–334. doi:10.1034/j.1600-0447.2001.00131.x. PMID 11380302.
  23. ^ Johannessen JO, McGlashan TH, Larsen TK, et al. (August 2001). "Early detection strategies for untreated first-episode psychosis". Schizophr. Res. 51 (1): 39–46. doi:10.1016/S0920-9964(01)00237-7. PMID 11479064.
  24. ^ McGorry PD; Edwards J; Mihalopoulos C; Harrigan SM; Jackson HJ (1996). "EPPIC: an evolving system of early detection and optimal management". Schizophrenia Bulletin 22 (2): 305–326. doi:10.1093/schbul/22.2.305. PMID 8782288. Retrieved 2009-02-14.
  25. ^ Petersen L; Nordentoft M; Jeppesen P; Ohlenschaeger J; Thorup A; Christensen TØ; Krarup G; Dahlstrøm J; Haastrup B; Jørgensen P (2005). "Improving 1-year outcome in first-episode psychosis: OPUS trial". British Journal of Psychiatry 187 (Supplement 48): s98-s103. doi:10.1192/bjp.187.48.s98. PMID 16055817.
  26. ^ Tait L; Lester H; Birchwood M; Freemantle N; Wilson S (2005). "Design of the BiRmingham Early Detection In untREated psyChosis Trial (REDIRECT): cluster randomised controlled trial of general practitioner education in detection of first episode psychosis [ISRCTN87898421"]. BMC Health Services Research 5 (1): 19. doi:10.1186/1472-6963-5-19. PMC 1082907. PMID 15755321. Retrieved 2009-02-14.
  27. ^ Power P; Iacoponi E; Reynolds N; Fisher H; Russell M; Garety P; McGuire PK; Craig T (2007). "The Lambeth Early Onset Crisis Assessment Team Study: general practitioner education and access to an early detection team in first-episode psychosis". British Journal of Psychiatry Supplement 51: s133-s139. doi:10.1192/bjp.191.51.s133. PMID 18055931
  28. ^ 'At Risk' Studies, באתר OYH
  29. ^ Yung AR, McGorry PD, McFarlane CA, Jackson HJ, Patton GC, Rakkar A (1996). "Monitoring and care of young people at incipient risk of psychosis". Schizophr Bull 22 (2): 283–303. doi:10.1093/schbul/22.2.283. PMID 8782287.
  30. ^ Broome MR, Woolley JB, Johns LC, et al. (August 2005). "Outreach and support in south London (OASIS): implementation of a clinical service for prodromal psychosis and the at risk mental state". Eur. Psychiatry 20 (5-6): 372–8. doi:10.1016/j.eurpsy.2005.03.001. PMID 16171652.
  31. ^ Recognition and Prevention (RAP) Program
  32. ^ Yung AR, Phillips LJ, Yuen HP, et al. (March 2003). "Psychosis prediction: 12-month follow up of a high-risk ("prodromal") group". Schizophr. Res. 60 (1): 21–32. doi:10.1016/S0920-9964(02)00167-6. PMID 12505135.
  33. ^ McGorry PD, Yung AR, Phillips LJ, et al. (October 2002). "Randomized controlled trial of interventions designed to reduce the risk of progression to first-episode psychosis in a clinical sample with subthreshold symptoms". Arch. Gen. Psychiatry 59 (10): 921–8. doi:10.1001/archpsyc.59.10.921. PMID 12365879.
  34. ^ Grawe RW, Falloon IR, Widen JH, Skogvoll E (November 2006). "Two years of continued early treatment for recent-onset schizophrenia: a randomised controlled study". Acta Psychiatr Scand 114 (5): 328–36. doi:10.1111/j.1600-0447.2006.00799.x. PMID 17022792.
  35. ^ 35.0 35.1 New Zealand Early Intervention in Psychosis Society
  36. ^ Bertelsen M, Jeppesen P, Petersen L, et al. (July 2008). "Five-year follow-up of a randomized multicenter trial of intensive early intervention vs standard treatment for patients with a first episode of psychotic illness: the OPUS trial". Arch. Gen. Psychiatry 65 (7): 762–71. doi:10.1001/archpsyc.65.7.762. PMID 18606949.
  37. ^ Pelosi AJ, Birchwood M (March 2003). "Is early intervention for psychosis a waste of valuable resources?". Br J Psychiatry 182: 196–8. doi:10.1192/bjp.182.3.196. PMID 12611780.
  38. ^ Marshall M; Rathbone J (2006). Marshall, Max. ed. "Early intervention for psychosis". Cochrane Database of Systematic Reviews 18 (4): CD004718. doi:10.1002/14651858.CD004718.pub2. PMID 17054213. Retrieved 2009-02-14.
  39. ^ Killackey E, Yung AR (March 2007). "Effectiveness of early intervention in psychosis". Curr Opin Psychiatry 20 (2): 121–5. doi:10.1097/YCO.0b013e328017f67d. PMID 17278908.
  40. ^ McCrone, P.; Knapp, M.; Dhanasiri, S. (2009). "Economic impact of services for first-episode psychosis: a decision model approach". Early Intervention in Psychiatry 3 (4): 266. doi:10.1111/j.1751-7893.2009.00145.x
  41. ^ Mihalopoulos C, McGorry PD, Carter RC (July 1999). "Is phase-specific, community-oriented treatment of early psychosis an economically viable method of improving outcome?". Acta Psychiatr Scand 100 (1): 47–55. doi:10.1111/j.1600-0447.1999.tb10913.x. PMID 10442439
  42. ^ Orygen Research Centre (2008). "Cost effectiveness of early intervention for psychosis". Access Economics Pty Limited: Melbourne.
  43. ^ Birchwood, unpublished.
  44. ^ Patrick D. McGorry & Alison R. Yung (2003). Early intervention in psychosis: an overdue reform. Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 37(4), 393-398.
  45. ^ Blueprint for mental health service.
  46. ^ Early Psychosis and the Early Assessment and Support Alliance (EASA)
  47. ^ "Epip". Epip. Retrieved 2009-02-14.
  48. ^ "「思覺失調」服務計劃". ha.org.hk. Retrieved 2009-02-14.
  49. ^ מרפאת שחר, באתר אוניברסיטת בר-אילן