התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצהרה של משרד ראש המודיעין הלאומי על הערכת קהילת המודיעין בנוגע לפעילות רוסיה וכוונותיה בבחירות בארצות הברית 2016

קהיליית המודיעין של ארצות הברית של אמריקה הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016.[1] הערכת קהיליית המודיעין הצהירה כי, "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות".[2] יתר על כן ציינה קהילת המודיעין כי "פוטין וממשלת רוסיה פיתחו העדפה ברורה לנשיא הנבחר דונלד טראמפ".[3]

ההערכה המודיעינית נעשתה ברמת ודאות גבוהה. משרד ראש המודיעין הלאומי (DNI), המייצג 17 סוכנויות המודיעין והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (DHS) הצהירו במשותף כי רוסיה פרצה למחשבי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) ולחשבון המייל של יושב-ראש הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, והדליפה את המסמכים לוויקיליקס. ראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלפר, העיד בתחילת ינואר 2017 בפני ועדת הסנאט כי רוסיה התערבה בבחירות 2016 על מנת להשפיע עליהן לטובתו של טראמפ ולפגוע בקלינטון; וכי כאשר העריכה מוסקבה כי קלינטון הייתה צפויה לזכות בבחירות, עברה מטרת הקמפיין לערער ולפגוע בנשיאות העתידית שלה. הוא ציין גם שמעבר לפריצה ומתקפות סייבר, כלל קמפיין ההשפעה של רוסיה גם הפצת מידע מוטעה של חדשות מזויפות שהופץ לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות, לצד שימוש בטרולים באינטרנט.[4][5]

סוכנויות המודיעין האמריקאיות העריכו כי פוטין "הוביל באופן אישי" את המבצע החשאי והורה עליו. ראש ה-CIA ג'ון ברנן, ראש ה-FBI ג'יימס קומי וראש המודיעין הלאומי ג'יימס קלפר הסכימו על "היקף, טבע והכוונה" של התערבות רוסיה כדי לסייע לטראמפ. חברות אבטחת מידע ציינו כי מתקפות הסייבר בוצעו על ידי קבוצות המודיעין הרוסי Fancy Bear ו-Cozy Bear. הקרמלין ממשיך להכחיש את מעורבותו במבצע זה. הנשיא ברק אובמה השתמש, ב-31 באוקטובר 2016, בטלפון האדום בין מוסקבה לוושינגטון כדי ליצור קשר ישירות עם ולדימיר פוטין ולהדגיש את החשיבות וההשלכות של התקפות סייבר, ובפרט הזהיר מפני התקפות נוספות על מכונות הצבעה ביום הבחירות.[6]

הנשיא אובמה הורה בדצמבר 2016 על עריכת דו"ח בנוגע להתערבות זרה בבחירות. ועדות המודיעין של הסנאט ובית הנבחרים האמריקאיים פתחו בחקירה על התערבות רוסיה בבחירות לאחר מכן, וכן קשרי בכירים רוסים עם אנשים מהקמפיין במהלך הבחירות. תחילה דחה הנשיא הנבחר דאז טראמפ את הדו"ח, ואמר כי הדמוקרטים מגיבים להפסדם בבחירות, ותקף את סוכנויות המודיעין האמריקאיות במהלך הצהרת צוות המעבר בין הממשלים. מנהיג הרוב בסנאט הרפובליקני מיץ' מקונל הביע אמון בסוכנויות המודיעין ותמך בחקירה משותפת, שהחלה רשמית בוועדת המודיעין ב-24 בינואר 2017. ב-29 בדצמבר 2016 גירשה ארצות הברית 35 מרגלים רוסים שפעלו כדיפלומטים, סגרה שתי אחוזות רוסיות במרילנד והברונקס ששימשו לאספת מודיעין, והרחיבה את הסנקציות על גופים ויחידים רוסים, בהם סוכנויות המודיעין הרוסיות.[7]

ב-20 במרץ 2017 הודיע ראש ה-FBI דאז ג'יימס קומי כי הבולשת הפדרלית חוקרת את המעורבות הרוסית בבחירות, כולל תיאום פוטנציאלי בין ממשלת רוסיה לקמפיין של טראמפ.[8]

ב-16 בפברואר 2018 הוגשו על ידי התובע המיוחד רוברט מולר כתבי אישום נגד 13 אזרחים רוסים ושלושה ארגונים רוסים. האישומים כוללים בין השאר מזימה להונאת ארצות הברית, מזימה לביצוע הונאת רשת והונאת בנק וגניבת זהות בנסיבות מחמירות.[9]

ב 13 ביולי 2018, התובע המיוחד לנושא התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, מר רוברט מולר, הגיש תביעה כנגד 12 קצינים רוסים, אנשי הג'י אר יו. לפי כתב התביעה, קצינים אלו ניהלו מערכת סייבר מדינתית שעניינה חדירה למחשבי הוועידה של המפלגה הדמוקרטית, גניבת דוא"לים מביכים והפצתם במספר מנגנונים שונים[10]. לפי כתב התביעה, התוקפים השתמשו בהתקפות דיוג, בגניבת זהות ובאמצעים מגוונים להסתרת זהותם והמקומות מהם הם פועלים, בין השאר, תוך השענות על רשתות VPN שאפשרו להם להתחזות להאקרים הפועלים על דעת עצמם, ממקומות שונים בעולם. לפי כתב התביעה, התוקפים השתמשו, בין השאר, בתשלומים באמצעות מטבע מבוזר וזאת כדי להסוות את עקבותיהם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוינות בין פוטין לקלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים רוסים במחאה נגד בחירתו של פוטין ב-2012. פוטין האשים את מזכירת המדינה קלינטון בעידוד מחאות המוניות נגד משטרו בסוף 2011 ובתחילת 2012.[11]

קהילת המודיעין האמריקאית, בדוח משותף לא-מסווג שיצא ב-6 בינואר 2017,[12] הצהירה כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין "רצה להכפיש את מזכירת המדינה הילרי קלינטון כנראה משום שהאשים אותה פומבית מאז 2011 בכך שעודדה הפגנות המוניות נגד משטרו בסוף 2011 ובתחילת 2012, וכן בגלל שהוא נוטר טינה אישית עבורה עקב הערות שהוא כמעט בוודאות ראה כמזלזלות בו". ב-20 במרץ 2017, ראש ה-FBI ג'יימס קומי העיד כי "פוטין שנא את קלינטון כל כך, כך שצדו השני של המטבע היה שהוא פיתח העדפה ברורה לאיש שהתמודד נגד האדם שהוא שנא כל כך".

פוטין האשים את קלינטון, אשר כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית מינואר 2009 ועד פברואר 2013, בהתערבות בענייניה הפנימיים של רוסיה,,[13] ובדצמבר 2016 האשימה קלינטון את פוטין בטינה אישית כלפיה.[14] מייקל מקפול, שכיהן כשגריר ארצות הברית ברוסיה, אמר כי "[פוטין] היה מאוד נסער [בנוגע לקלינטון] והמשיך והמשיך להיות כך במשך כל תקופת כהונתי. אפשר לשער שזה היה רגע הנקמה שלו."[15]‏ ביולי 2016 דיווחה NBC News כי "מספר פקידים בכירים לשעבר בממשל אובמה טענו כי כאשר קלינטון הייתה מזכירת המדינה, היא הייתה הגורם הרשמי הכי אגרסיבי ובוטה של ארצות הברית בכל הנוגע למאבק במאמציו של לפוטין לבסס את כוחו הפנימי במדינתו, ולהרחיב את תחום השפעתו באזור ומעבר לו. כאשר היא עזבה את הממשלה, הם טוענים, הפכה קלינטון לאגרסיבית יותר".[16]

הדלפות המיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2016, התלונה לראשונה הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) כי קבוצות האקרים הרוסיות "Cozy Bear" ו-"Fancy Bear" חדרו לשרתים של הוועדה והקמפיין שלהם והדליפו את המידע דרך פרסונת האינטרנט הקוראת לעצמה "Guccifer 2.0". ב-22 ביולי 2016, ויקיליקס פרסמו קרוב לכ-20,000 הודעות דואר אלקטרוניות אשר נשלחו או התקבלו על ידי אנשי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC).[17] מספר ימים לאחר מכן, במסיבת עיתונאים משודרת בטלוויזיה, הזמין המועמד לנשיאות דונלד טראמפ את רוסיה לפרוץ ולשחרר מיילים מחוקים מהשרת הפרטי של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה, כשאמר: "רוסיה, אם את מקשיבה, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30,000 המיילים המחוקים שחסרים". הערותיו של טראמפ גונו באופן נרחב בזירה הפוליטית, ולאחר מכן טען כי רק התלוצץ באופן סרקסטי.[18]

ב-7 באוקטובר 2016, ויקיליקס החלה לשחרר סדרה של הודועות דואר אלקטרוני שנשלחו או התקבלו על ידי יושב-ראש הקמפיין של הילרי קלינטון, ג'ון פודסטה, מה שהמשיך להתרחש באופן יומי עד יום הבחירות.[19]

הסוכנות למחקר אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

An aerial view of the Smolny Convent in Saint Petersburg
תעמולה רוסית לכאורה, שבוצעה על ידי "חוות טרולים" ועקבותיה אותרו בסנקט פטרבורג.[20]

ביולי 2016, כתב "הניו יורקר" אדריאן צ'ן כתב כי יכול להיות שקבוצה רוסית הנקראת הסוכנות למחקר אינטרנט עושה שימוש בחשבונות מדיה חברתית מזויפים על מנת לקדם את המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ.[21] צ'ן, כתב כי החיבור בין טראמפ לרוסיה אינו ישיר, עם ראיות בעד ונגד.

זניחת הרעיון לצוות נגד דיסאינפורמציה לפני הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-International Business Times  דיווח כי מחלקת המדינה של ארצות הברית תכננה להשתמש ביחידה הנוצרה מתוך כוונה להילחם בדיסאינפורמציה המגיע מממשלת רוסיה, והרעיון נזנח בספטמבר 2015 אחרי שראשי המחלקה לא זיהו את היקף התעמולה לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.[22] היחידה פותחה במשך 8 חודשים לפני שנגנזה. העבודה על הקמת היחידה החלה ב-2014 מתוך כוונה לתת מענה כנגד התעמולה ממקורות רוסים כמו Russia Today. אתר בגרסת בטא היה מוכן, והועסק כוח אדם על ידי מחלקת המדינה קודם לביטול היחידה. גורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקאית הסבירו לאנליסט הסוכנות לביטחון לאומי וקצין סיכול ריגול לשעבר ג'ון שינדלר כי ממשל אובמה החליט לבטל את היחידה, מכיוון שהיה חשש שהדבר יכעיס את הרוסים. אחרי שמזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי כינה את Russia Today זרוע תעמולה של הקרמלין,[23] RT התעקשו כי מחלקת המדינה תגיב.[24] תת-המזכיר ריצ'רד סטנגל כתב כי RT עסקו בקמפיין דיסאינפורמציה.

תמיכת טרולים רוסים בטראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 אדריאן צ'ן. הבחין כי חשבונות טוויטר פרו-רוסיים הפכו לפתע לתומכים בטראמפ

אנדרו וייסבורד וקלינט וואט מהמכון לחקר מדיניות חוץ, עמית ועמית בכיר במרכז לסייבר וביטחון המולדת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כתבו עבור הדיילי ביסט באוגוסט 2016 כי מאמרים מפוברקים של התעמולה הרוסית הפכו לפופולריים באמצעות המדיה החברתית.[25]  וייסבורד ווואט תיעדו כיצד דיסאינפורמציה הופצה ממקורות בשליטה ממשלתית כדוגמת RT וספוטניק לחשבונות פרו-רוסים בטוויטר. הם ציטטו את התחקיר שערך צ'ן, והשוו בין הטקטיקה הרוסית בבחירות 2016 בארצות הברית לאסטרטגיות ברית המועצות במלחמה הקרה. הם הפנו לדוח לקונגרס משנת 1992 של הסוכנות למידע של ארצות הברית, אשר הזהיר מפני תעמולה רוסית הנקראת צעדים פעילים. הם כתבו כי צעדים פעילים נעשו קלים יותר עם מדיה חברתית. מארק גליאוטי מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג, עמית בכיר וחוקר בנושא המודיעין הרוסי, הסכים כי פעולות הקרמלין היו סוג של צעדים פעילים.[26] בנובמבר 2016 דיווחו הגרדיאן כי חלק מהתומכים הרעשניים ביותר של טראמפ באינטרנט הם תעמולנים רוסים בתשלום, וכי ההערכה היא כי כמה אלפי טרולים מעורבים.[27]

וייסבורד ווואט שיתפו פעולה עם הקולגה ג'יי. ברגר ב-6 בנובמבר 2016 פרסמו מאמר עדכון על המאמר שפרסמו בדיילי ביסט במגזין המקוון War on the Rocks, שכותרתו "טרולים עבור טראמפ: איך רוסיה מנסה להרוס את הדמוקרטיה שלנו".[28][29][30] הם חקרו 7,000 חשבונות פרו-טראמפ במדיה חברתית על פני תקופה של שנתיים וחצי. המחקר שלהם מפורט כי הטרולים משמיצים את המבקרים על פעילויות רוסיה בסוריה, ומפיצים שקרים על מצבה הבריאותי של קלינטון. וואט אמר התעמולה ממוקדת כלפי הימין האלטרנטיבי, ימניים, וקבוצות פשיסטיות. BuzzFeed דיווחו כי הקרמלין מימון טרולים אשר הפיצו דיסאינפורמציה רוסית.[31]

ב-24 בנובמבר 2016, דיווח הוושינגטון פוסט כי מכון המחקר למדיניות חוץ ציין שהתעמולה הרוסית החריפה ביקרה את קלינטון ותמכה בטראמפ.[32][33][34] האסטרטגיה כללה מעורבות במדיה חברתית, תשלום לטרולים, בוטנטים, ואתרי אינטרנט המשמיצים את קלינטון. וואט ציין כי המטרה של רוסיה הייתה לפגוע באמון בארצות הברית. המסקנות אושרו על ידי חוקרים מבית הספר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ועל ידי תאגיד ראנד.

סקירת מומחי סייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחי סייבר וחברות כולל CrowdStrike, Fidelis Cybersecurity, Mandiant, SecureWorks ,ThreatConnect,[35] ציינו כי הדלפת הדוא"ל במהלך בחירות 2016 הייתה חלק מסדרה של מתקפות סייבר על הוועדה הדמוקרטית הלאומית ואשר בוצעו על ידי שתי קבוצות רוסיות הנקראות  Fancy Bear ו-Cozy Bear. כמו כן, ThreatConnect הגיעו למסקנה כי באתר פרויקט DC Leaks יש סימני היכר של המודיעין הרוסי, התואם להתקפות קבוצת ההאקרים  Fancy Bear של הגה-אר-או.[36][37] עורך האתר Ars Technica ציין כי לא אותרו אקדחים מעשנים הקושרים את רוסיה לפריצה לוועדה הדמוקרטית הלאומית, אך יש ראיות המצביעות לכיוון רוסיה.[38] מומחה מטעם Taia Global ביקר את קביעת ThreatConnect בדבר מעורבות רוסיה בפריצות וציין את הקושי לייחס פעילות לגורמים מסוימים במרחב הקיברנטי.[39]

סקירת המודיעין האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המודיעין הלאומי, המחלקה לביטחון המולדת וה-CIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצהרה משותפת באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירות בקונגרס וב-FBI[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוגוסט 2017, דווח כי רוברט מולר, התובע המיוחד, מינה חבר מושבעים אשר החל את עבודתו במטרה לחקור בנוסף גם אם אנשי הנשיא טראמפ קשרו קשר עם הקרמלין כחלק ממאמצם להשפיע על תוצאות הבחירות. במסגרת מינוי חבר המושבעים, יאופשר לתובעים לחייב להציג מסמכים בבית הדין, ולהכריח עדים להעיד בשבועה ולהגיש כתבי אישום אם ישנה ראיה לפשע.[40]

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ב-2 באוגוסט 2017, חתם הנשיא טראמפ על סנקציות חדשות נגד רוסיה זאת לאחר אישור הסנאט האמריקני. לפי ההחלטה, כל חברה שתהיה מעורבת ביצוא אנרגיה מרוסיה - תסתכן בסנקציות. עוד נקבע כי כי כל צעד שיעשה טראמפ בעניין הסנקציות - יהיה חייב לעבור לדיון ואישור בקונגרס לפני כניסתו לתוקף. בתגובה קרא טראמפ לקונגרס שלא להשתמש בסנקציות אלה מאחר שלטענתו דבר זה "פוגע במאמצים לפתרון הסכסוך באוקראינה עם בעלות בריתה האירופיות." לאחר חתימת הסנקציות אמר טראמפ כי הסנקציות "פגומות לחלוטין". לדבריו, הוא חתם עליהן למרות הבעייתיות שבהן, "למען האחדות הלאומית".

כתגובה לכך, הוציא ממשלת רוסיה הודעה למחלקת המדינה של ארצות הברית, לצמצם את מספר העובדים בשגרירות ארצות הברית ברוסיה ועובדים אחרים במדינה. בהמשך, מתח משרד החוץ הרוסי ביקורת, לאחר שלטענתו "אישור החוק החדש להטלת סנקציות מראה במלוא הבהירות שמערכת היחסים עם רוסיה הפכה להיות בת ערובה של הקרב הפוליטי הפנימי בתוך ארצות הברית".[41]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ryan, Missy; Nakashima, Ellen; DeYoung, Karen (29 בדצמבר 2016). "Obama administration announces measures to punish Russia for 2016 election interference". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2016. 
  2. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. עמ' 11. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2017. 
  3. ^ Blake, Aaron. "The 11 most important lines from the new intelligence report on Russia’s hacking". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  4. ^ Russia's Role in Election-Year Hacking Director of National Intelligence James Clapper and the heads of the FBI, CIA, and the National Security Agency testified at a hearing on their collective investigation and findings on Russian influence in the 2016 U.S. presidential election., C-SPAN
  5. ^ "Top U.S. intelligence official: Russia meddled in election by hacking, spreading of propaganda". 5 בינואר 2017. 
  6. ^ What Obama Said to Putin on the Red Phone About the Election Hack, December 19, 2016, NBC News.
  7. ^ Lee, Carol E.; Sonne, Paul (30 בדצמבר 2016). "U.S. Sanctions Russia Over Election Hacking; Moscow Threatens to Retaliate". 
  8. ^ Comey Confirms FBI Probing If Trump Campaign Colluded With Russia,‏ NBC News, 20 במרץ 2017
  9. ^ Mueller charges 13 Russian nationals with interfering in 2016 election, פוליטיקו, 16 בפברואר 2018
  10. ^ כתב התביעה באתר SCRIBD
  11. ^ "Vladimir Putin accuses Hillary Clinton of encouraging Russian protests".
  12. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. 6 בינואר 2017. עמ' 11. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2017. 
  13. ^ "The roots of the hostility between Putin and Clinton".
  14. ^ "The top four reasons Vladimir Putin might have a grudge against Hillary Clinton".
  15. ^ "Why Putin hates Hillary".
  16. ^ "DNC Email Hack: Why Vladimir Putin Hates Hillary Clinton".
  17. ^ "The 4 Most Damaging Emails From the DNC WikiLeaks Dump".
  18. ^ "Trump: Russia remarks on Clinton emails were sarcasm". BBC News. 28 ביולי 2016. 
  19. ^ "18 revelations from Wikileaks' hacked Clinton emails".
  20. ^ "Trolls for hire: Why are Russians being paid to wreak havoc online?"
  21. ^ Chen, Adrian (27 ביולי 2016), "The Real Paranoia-Inducing Purpose of Russian Hacks", The New Yorker, בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2016 
  22. ^ Porter, Tom (28 בנובמבר 2016), "How US and EU failings allowed Kremlin propaganda and fake news to spread through the West", International Business Times, בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016 
  23. ^ LoGiurato, Brett (25 באפריל 2014), "RT Is Very Upset With John Kerry For Blasting Them As Putin's 'Propaganda Bullhorn'", Business Insider, בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016 
  24. ^ Stengel, Richard (29 באפריל 2014), "Russia Today’s Disinformation Campaign", Dipnote, בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2016 
  25. ^ Weisburd, Andrew; Watts, Clint (6 באוגוסט 2016), "Trolls for Trump – How Russia Dominates Your Twitter Feed to Promote Lies (And, Trump, Too)", The Daily Beast, בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2016 
  26. ^ Ali Watkins; Sheera Frenkel (30 בנובמבר 2016), "Intel Officials Believe Russia Spreads Fake News", BuzzFeed News, בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2016 
  27. ^ Benedictus, Leo (6 בנובמבר 2016), "Invasion of the troll armies: from Russian Trump supporters to Turkish state stooges", The Guardian, בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2016 
  28. ^ Dougherty, Jill (2 בדצמבר 2016), The reality behind Russia's fake news, CNN, בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2016 
  29. ^ "U.S. officials defend integrity of vote, despite hacking fears", WITN-TV, 26 בנובמבר 2016, בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2016 
  30. ^ Andrew Weisburd; Clint Watts; JM Berger (6 בנובמבר 2016), "Trolling for Trump: How Russia is Trying to Destroy Our Democracy", War on the Rocks, בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2016 
  31. ^ Frenkel, Sheera (4 בנובמבר 2016), "US Officials Are More Worried About The Media Being Hacked Than The Ballot Box", BuzzFeed News, בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2016 
  32. ^ Timberg, Craig (24 בנובמבר 2016), "Russian propaganda effort helped spread 'fake news' during election, experts say", The Washington Post, בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2016 
  33. ^ "Russian propaganda effort likely behind flood of fake news that preceded election", PBS NewsHour, Associated Press, 25 בנובמבר 2016, בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2016 
  34. ^ "Russian propaganda campaign reportedly spread 'fake news' during US election", Nine News, Agence France-Presse, 26 בנובמבר 2016, בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2016 
  35. ^ "Bears in the Midst: Intrusion into the Democratic National Committee »" (באנגלית). 15 ביוני 2016. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2017. 
  36. ^ Does a BEAR Leak in the Woods? 
  37. ^ "Russian Hackers of DNC Said to Nab Secrets From NATO, Soros". Bloomberg.com. 11 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2017. 
  38. ^ "Did the Russians “hack” the election? A look at the established facts". Ars Technica. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2017. 
  39. ^ Cockburn, Andrew (1 בדצמבר 2016). "The New Red Scare". Harper's Magazine. ISSN 0017-789X. בדיקה אחרונה ב-17 בינואר 2017. 
  40. ^ וול סטריט ג'ורנל, חקירת טראמפ-רוסיה עולה שלב: מונה חבר מושבעים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2017
  41. ^ שירות כלכליסט, טראמפ חתם על הסקנציות נגד רוסיה שאישר הסנאט: "פגומות לחלוטין", באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2017