התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ההצהרה של ראש המודיעין הלאומי על הערכת קהילת המודיעין בנוגע לפעילות רוסיה וכוונותיה בבחירות בארצות הברית 2016

קהילת המודיעין האמריקאית הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016[1]. הערכת קהיליית המודיעין קבעה כי "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות"[2]. יתר על כן ציינה קהילת המודיעין כי "פוטין וממשלת רוסיה פיתחו העדפה ברורה לנשיא הנבחר דונלד טראמפ"[3].

ההערכה המודיעינית נעשתה ברמת סבירות גבוהה. משרד ראש המודיעין הלאומי (DNI), המייצג 17 סוכנויות המודיעין, והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (DHS) הצהירו במשותף כי רוסיה פרצה למחשבי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) ולחשבון המייל של יושב-ראש הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, והדליפה את המסמכים לוויקיליקס. ראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלפר העיד בתחילת ינואר 2017 בפני ועדת הסנאט כי רוסיה התערבה בבחירות 2016 על מנת להשפיע עליהן לטובתו של טראמפ ולפגוע בקלינטון; וכי כאשר העריכה מוסקבה כי קלינטון הייתה צפויה לזכות בבחירות, עברה מטרת הקמפיין לערער ולפגוע בנשיאות העתידית שלה. הוא ציין גם שמעבר לפריצה ומתקפות סייבר, כלל קמפיין ההשפעה של רוסיה גם הפצת מידע מוטעה של חדשות מזויפות שהופץ לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות, לצד שימוש בטרולים באינטרנט[4][5].

סוכנויות המודיעין האמריקאיות העריכו כי פוטין "הוביל באופן אישי" את המבצע החשאי והורה עליו. ראש ה-CIA ג'ון ברנן, ראש ה-FBI ג'יימס קומי וראש המודיעין הלאומי ג'יימס קלפר הסכימו על "היקף, טבע והכוונה" של התערבות רוסיה כדי לסייע לטראמפ. חברות אבטחת מידע ציינו כי מתקפות הסייבר בוצעו על ידי קבוצות המודיעין הרוסי Fancy Bear ו-Cozy Bear. הקרמלין ממשיך להכחיש את מעורבותו במבצע זה.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי פוטין-קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הילרי קלינטון שכיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בין השנים 2013-2009, התערבה בענייניה הפנימיים של רוסיה[11] ועל כן היחסים ביניהם היו מלאים בכעסים וטינה אישית[12].

  • בינואר 2016, קהילת המודיעין האמריקאית הצהירה שכוונתו של נשיא רוסיה הייתה להכפיש את שמה של מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, לאחר שעודדה הפגנות נגד משטרו בסוף שנת 2011[13].
  • ביולי 2016, חברת החדשות NBC News דיווחה שמספר פקידים בכירים שכיהנו בזמן ממשל אובמה טענו שהיא הייתה הגורם הכי אגרסיבי נגד מדיניותו של ולדימיר פוטין. היא נהגה לבקר באופן פומבי את הפוליטיקה הרוסית[14].
  • במרץ 2017, ראש ה-FBI ג'יימס קומי העיד כי "פוטין שנא את קלינטון כל כך עד שפיתח העדפה ברורה כלפי כל מי שהתמודד מולה בבחירות".
מפגינים רוסים במחאה נגד בחירתו של פוטין ב-2012. פוטין האשים את מזכירת המדינה קלינטון בעידוד מחאות המוניות נגד משטרו בסוף 2011 ובתחילת 2012[15].

הדלפות המיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2016, הגישה הוועדה הדמוקרטית הלאומית תלונה על כך שקבוצות האקרים הרוסיות "Cozy Bear" ו-"Fancy Bear" חדרו לשרתים של הוועדה והקמפיין שלהם והדליפו את המידע דרך פרסונת האינטרנט הקוראת לעצמה "Guccifer 2.0". ב-22 ביולי 2016, ויקיליקס פרסמו קרוב לכ-20,000 הודעות דואר אלקטרוניות אשר נשלחו או התקבלו על ידי אנשי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC)[16]. מספר ימים לאחר מכן, במסיבת עיתונאים משודרת בטלוויזיה, הזמין המועמד לנשיאות דונלד טראמפ את רוסיה לפרוץ ולשחרר מיילים מחוקים מהשרת הפרטי של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה, כשאמר: "רוסיה, אם את מקשיבה, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30,000 המיילים המחוקים שחסרים". הערותיו של טראמפ גונו באופן נרחב בזירה הפוליטית, ולאחר מכן טען כי רק התלוצץ באופן סרקסטי[17].

ב-7 באוקטובר 2016, ויקיליקס החלה לשחרר סדרה של הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו או התקבלו על ידי יושב-ראש הקמפיין של הילרי קלינטון, ג'ון פודסטה, מה שהמשיך להתרחש באופן יומי עד יום הבחירות[18].

הסוכנות למחקר אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

An aerial view of the Smolny Convent in Saint Petersburg
תעמולה רוסית לכאורה, שבוצעה על ידי "חוות טרולים" ועקבותיה אותרו בסנקט פטרבורג[19].

ביולי 2016, כתב "הניו יורקר" אדריאן צ'ן כתב כי יכול להיות שקבוצה רוסית הנקראת הסוכנות למחקר אינטרנט עושה שימוש בחשבונות מדיה חברתית מזויפים על מנת לקדם את המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ[20]. צ'ן, כתב כי החיבור בין טראמפ לרוסיה אינו ישיר, עם ראיות בעד ונגד.

זניחת הרעיון לצוות נגד דיסאינפורמציה לפני הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-International Business Times דיווח כי מחלקת המדינה של ארצות הברית תכננה להשתמש ביחידה הנוצרה מתוך כוונה להילחם בדיסאינפורמציה המגיע מממשלת רוסיה, והרעיון נזנח בספטמבר 2015 אחרי שראשי המחלקה לא זיהו את היקף התעמולה לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016[21]. היחידה פותחה במשך 8 חודשים לפני שנגנזה. העבודה על הקמת היחידה החלה ב-2014 מתוך כוונה לתת מענה כנגד התעמולה ממקורות רוסים כמו Russia Today. אתר בגרסת בטא היה מוכן, והועסק כוח אדם על ידי מחלקת המדינה קודם לביטול היחידה. גורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקאית הסבירו לאנליסט הסוכנות לביטחון לאומי וקצין סיכול ריגול לשעבר ג'ון שינדלר כי ממשל אובמה החליט לבטל את היחידה, מכיוון שהיה חשש שהדבר יכעיס את הרוסים. אחרי שמזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי כינה את Russia Today זרוע תעמולה של הקרמלין[22], RT התעקשו כי מחלקת המדינה תגיב[23]. תת-המזכיר ריצ'רד סטנגל כתב כי RT עסקו בקמפיין דיסאינפורמציה.

תמיכת טרולים רוסים בטראמפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2015 אדריאן צ'ן הבחין כי חשבונות טוויטר פרו-רוסיים הפכו לפתע לתומכים בטראמפ

אנדרו וייסבורד וקלינט ואטס מהמכון לחקר מדיניות חוץ, עמית ועמית בכיר במרכז לסייבר וביטחון המולדת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כתבו עבור הדיילי ביסט באוגוסט 2016 כי מאמרים מפוברקים של התעמולה הרוסית הפכו לפופולריים באמצעות המדיה החברתית[24]. וייסבורד וואטס תיעדו כיצד דיסאינפורמציה הופצה ממקורות בשליטה ממשלתית כדוגמת RT וספוטניק לחשבונות פרו-רוסים בטוויטר. הם ציטטו את התחקיר שערך צ'ן, והשוו בין הטקטיקה הרוסית בבחירות 2016 בארצות הברית לאסטרטגיות ברית המועצות במלחמה הקרה. הם הפנו לדוח לקונגרס משנת 1992 של הסוכנות למידע של ארצות הברית, אשר הזהיר מפני תעמולה רוסית הנקראת צעדים פעילים. הם כתבו כי צעדים פעילים נעשו קלים יותר עם מדיה חברתית. מארק גליאוטי מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג, עמית בכיר וחוקר בנושא המודיעין הרוסי, הסכים כי פעולות הקרמלין היו סוג של צעדים פעילים[25]. בנובמבר 2016 דיווחו הגרדיאן כי חלק מהתומכים הרעשניים ביותר של טראמפ באינטרנט הם תעמולנים רוסים בתשלום, וכי ההערכה היא כי כמה אלפי טרולים מעורבים[26].

וייסבורד וואטס שיתפו פעולה עם הקולגה ג'יי. ברגר ב-6 בנובמבר 2016 פרסמו מאמר עדכון על המאמר שפרסמו בדיילי ביסט במגזין המקוון War on the Rocks, שכותרתו "טרולים עבור טראמפ: איך רוסיה מנסה להרוס את הדמוקרטיה שלנו"[27][28][29]. הם חקרו 7,000 חשבונות פרו-טראמפ במדיה חברתית על פני תקופה של שנתיים וחצי. המחקר שלהם מפורט כי הטרולים משמיצים את המבקרים על פעילויות רוסיה בסוריה, ומפיצים שקרים על מצבה הבריאותי של קלינטון. ואטס אמר שהתעמולה ממוקדת כלפי הימין האלטרנטיבי, ימניים, וקבוצות פשיסטיות. BuzzFeed דיווחו כי הקרמלין מימן את קבוצת הטרולים "הסוכנות לחקר האינטרנט" אשר הפיצה דיסאינפורמציה רוסית[30].

ב-24 בנובמבר 2016, דיווח הוושינגטון פוסט כי מכון המחקר למדיניות חוץ ציין שהתעמולה הרוסית החריפה ביקרה את קלינטון ותמכה בטראמפ[31][32][33]. האסטרטגיה כללה מעורבות במדיה חברתית, תשלום לטרולים, בוטנטים, ואתרי אינטרנט המשמיצים את קלינטון. ואטס ציין כי המטרה של רוסיה הייתה לפגוע באמון בארצות הברית. המסקנות אושרו על ידי חוקרים מבית הספר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ועל ידי תאגיד ראנד.

סקירת מודיעין במרחב הקיברנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 2016, מספר חברות מודיעין סייבר וביניהן: Fidelis Cybersecurity, Mandiant, SecureWorks,ThreatConnect, CrowdStrike פרסמו כי הדלפות הדואר האלקטרוני (DCLeaks), בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית, נעשו על ידי ארגוני לוחמת סייבר רוסי המזוהים בשם Fancy Bear ו-Cozy Bear[34].

חברת SecureWorks פרסמה הצהרה נוספת בה נכתב שלוחמי הסייבר פעלו בחסות המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי[35][36].

סקירת המודיעין האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המודיעין הלאומי, המחלקה לביטחון המולדת וה-CIA[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצהרה משותפת באוקטובר 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירות בקונגרס וב-FBI[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוגוסט 2017, דווח כי רוברט מולר, התובע המיוחד, מינה חבר מושבעים אשר החל את עבודתו במטרה לחקור בנוסף גם אם אנשי הנשיא טראמפ קשרו קשר עם הקרמלין כחלק ממאמצם להשפיע על תוצאות הבחירות. במסגרת מינוי חבר המושבעים, יאופשר לתובעים לחייב להציג מסמכים בבית הדין, ולהכריח עדים להעיד בשבועה ולהגיש כתבי אישום אם ישנה ראיה לפשע[37].

ביולי 2018 נעצרה מריה בוטינה, אזרחית רוסית המתגוררת בארצות הברית שחשודה בקשר עם הנושא.

במהלך 2018 הורשעו מספר אנשים על ידי ה-FBI:

ג'ורג' פפדופולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההודעה עליה חתם פפדופולוס ב-5 באוקטובר 2017
  • ג'ורג' פפדופולוס - יועץ למדיניות החוץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשנים 2016–2017. ב-5 באוקטובר 2017 הודה פפדופולוס ששיקר לאנשי ה-FBI בחקירתו הקודמת ולא מסר מידע על מפגשים עם פרופסור ג'וזף מיפסוד, המקורב לקרמלין ששיתף אותו במידע על המידע המפליל לכאורה על אודות קלינטון. הוגש נגדו כתב אישום בגין מסירת תצהיר כוזב[38]. ב-6 ביוני 2018 הודיע התובע המיוחד רוברט מולר כי יגיש נגד פפדופולוס כתב אישום נוסף, על ששירת כלוביסט של ישראל בלי שנרשם כחוק במשרד המשפטי[39]. בספטמבר 2018 התגלה כי פרופסור ג'וזף מיפסוד נעדר חודשים, וייתכן שמת[40].

פול מנפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר הטיעון של פול מנפורט - 14 בספטמבר 2018

פול מנפורט - לוביסט, יועץ פוליטי ועורך דין אמריקאי. בשנת 2016 ניהל את הקמפיין לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית.

הקשר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בספטמבר 2018 החל משפט נוסף של פול מנפורט בבית משפט פדרלי בוושינגטון, שהסתיים באותו יום בעסקת טיעון. מנפורט הודה בשני סעיפי אישום, במסגרת עסקת הטיעון, בסעיף אחד של קשירת קשר נגד ארצות הברית ובסעיף אחד של קשירת קשר לשיבוש מהלכי חקירה. לפי כתב האישום נגד מנפורט, הוא שיתף פעולה ב-2012 עם "פקיד ישראלי בכיר" בניסיון לקדם את האינטרסים של נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ' ולפגוע במנהיגת האופוזיציה יוליה טימושנקו. אותו "בכיר ישראלי" עלום דאג לפרסם הודעת גינוי רשמית של משרד החוץ אחרי בחירות 2012 באוקראינה, שבה ישראל מגנה את שיתוף הפעולה של טימושנקו עם גורמים אנטישמיים[43].

ב-17 בספטמבר 2018 טען דני אילון, שהיה סגן שר החוץ ב-2012, כי מעולם לא נתקל בהצהרה נגד מנהיגת האופוזיציה האוקראינית, הוסיף כי הוא לא מבין מדוע פורסמה רק ברוסית, וציין: "במקרים אחרים נזהרנו עם גינויי אנטישמיות ולא הזכרנו שמות"[44].

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוגוסט 2017, חתם הנשיא טראמפ על סנקציות חדשות נגד רוסיה זאת לאחר אישור הסנאט האמריקני. לפי ההחלטה, כל חברה שתהיה מעורבת ביצוא אנרגיה מרוסיה - תסתכן בסנקציות. עוד נקבע כי כל צעד שיעשה טראמפ בעניין הסנקציות - יהיה חייב לעבור לדיון ואישור בקונגרס לפני כניסתו לתוקף. בתגובה קרא טראמפ לקונגרס שלא להשתמש בסנקציות אלה מאחר שלטענתו דבר זה "פוגע במאמצים לפתרון הסכסוך באוקראינה עם בעלות בריתה האירופיות." לאחר חתימת הסנקציות אמר טראמפ כי הסנקציות "פגומות לחלוטין". לדבריו, הוא חתם עליהן למרות הבעייתיות שבהן, "למען האחדות הלאומית".

כתגובה לכך, הוציא ממשלת רוסיה הודעה למחלקת המדינה של ארצות הברית, לצמצם את מספר העובדים בשגרירות ארצות הברית ברוסיה ועובדים אחרים במדינה. בהמשך, מתח משרד החוץ הרוסי ביקורת, לאחר שלטענתו "אישור החוק החדש להטלת סנקציות מראה במלוא הבהירות שמערכת היחסים עם רוסיה הפכה לבת ערובה של הקרב הפוליטי הפנימי בתוך ארצות הברית"[45].

בהתאם לדרישת החוקית בסנקציות, פרסמה מחלקת האוצר של ארצות הברית בינואר 2018 רשימה עם שמות גורמי מפתח וחברות פוליטיות ברוסיה (הקרויה באופן בלתי פורמלי, "רשימת פוטין")[46][47]. על אף פרסום הרשימה, לא הופעלו סנקציות נגד החברות והאנשים המופיעים בה.

התפתחויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר פרסום דו"ח מולר, החל טראמפ בקמפיין לחקור את המקורות של החקירה הרוסית, מתוך רצון "לחקור את החוקרים".[48] באפריל 2019 הודיע התובע הכללי של ארצות הברית, ויליאם בר, כי החל בבדיקה של מקורות החקירה של ה-FBI‏.[49][50] המקורות של החקירה כבר נחקרו על ידי המפקח הכללי של משרד המשפטים ועל ידי ג'ון הובר, תובע פדרלי, שמונה בשנת 2018 על ידי ג'ף סשנס[51]. הוא מינה את ג'ון דורהאם להוביל את הבדיקה.[52]

לדורהאם ניתנה הסמכות "לבחון את המידע המודיעיני שברשות הממשל הקשור לאינטראקציות שבין קמפיין טראמפ לבין הרוסים", לבחון מסמכים ולגבות עדויות מרצון.[52] טראמפ הנחה את קהילת המודיעין האמריקאית "לספק סיוע ומידע באופן מיידי" לבר, והאציל לו את "הסמכות המלאה" לסווג את כל המסמכים הקשורים לבדיקתו.[48][53] בספטמבר 2019 דווח כי בר יצר קשר עם ממשלות זרות כדי לבקש עזרה במשימה זו. הוא נסע באופן אישי לבריטניה ולאיטליה כדי לחפש מידע, ולבקשתו של בר טילפן טראמפ לראש ממשלת אוסטרליה בנושא[54]. במהלך שימוע בקונגרס לוויליאם בר, לא הסכים להתחייב שלא לפרסם את הדו"ח של דורהם לפני הבחירות לנשיאות 2020[55].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ryan, Missy; Nakashima, Ellen; DeYoung, Karen (December 29, 2016). "Obama administration announces measures to punish Russia for 2016 election interference". The Washington Post. נבדק ב-December 30, 2016.
  2. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. January 6, 2017. p. 11. נבדק ב-January 8, 2017.
  3. ^ Blake, Aaron. "The 11 most important lines from the new intelligence report on Russia's hacking". The Washington Post. נבדק ב-January 7, 2017.
  4. ^ Russia's Role in Election-Year Hacking Director of National Intelligence James Clapper and the heads of the FBI, CIA, and the National Security Agency testified at a hearing on their collective investigation and findings on Russian influence in the 2016 U.S. presidential election., C-SPAN
  5. ^ "Top U.S. intelligence official: Russia meddled in election by hacking, spreading of propaganda". January 5, 2017.
  6. ^ What Obama Said to Putin on the Red Phone About the Election Hack, December 19, 2016, NBC News.
  7. ^ Lee, Carol E.; Sonne, Paul (December 30, 2016). "U.S. Sanctions Russia Over Election Hacking; Moscow Threatens to Retaliate".
  8. ^ Comey Confirms FBI Probing If Trump Campaign Colluded With Russia,‏ NBC News, 20 במרץ 2017
  9. ^ Mueller charges 13 Russian nationals with interfering in 2016 election, פוליטיקו, 16 בפברואר 2018
  10. ^ תמה חקירת המעורבות הרוסית בבחירות: הוגש הדוח הסופי למשרד המשפטים האמריקאי, www.maariv.co.il
  11. ^ "The roots of the hostility between Putin and Clinton".
  12. ^ "The top four reasons Vladimir Putin might have a grudge against Hillary Clinton".
  13. ^ "Intelligence Report on Russian Hacking". The New York Times. January 6, 2017. p. 11. נבדק ב-January 8, 2017.
  14. ^ "DNC Email Hack: Why Vladimir Putin Hates Hillary Clinton".
  15. ^ "Vladimir Putin accuses Hillary Clinton of encouraging Russian protests".
  16. ^ "The 4 Most Damaging Emails From the DNC WikiLeaks Dump".
  17. ^ "Trump: Russia remarks on Clinton emails were sarcasm". BBC News. July 28, 2016.
  18. ^ "18 revelations from Wikileaks' hacked Clinton emails".
  19. ^ "Trolls for hire: Why are Russians being paid to wreak havoc online?"
  20. ^ Chen, Adrian (July 27, 2016), "The Real Paranoia-Inducing Purpose of Russian Hacks", The New Yorker, נבדק ב-November 26, 2016
  21. ^ Porter, Tom (November 28, 2016), "How US and EU failings allowed Kremlin propaganda and fake news to spread through the West", International Business Times, נבדק ב-November 29, 2016
  22. ^ LoGiurato, Brett (April 25, 2014), "RT Is Very Upset With John Kerry For Blasting Them As Putin's 'Propaganda Bullhorn'", Business Insider, נבדק ב-November 29, 2016
  23. ^ Stengel, Richard (April 29, 2014), "Russia Today's Disinformation Campaign", Dipnote, נבדק ב-November 28, 2016
  24. ^ Weisburd, Andrew; Watts, Clint (August 6, 2016), "Trolls for Trump – How Russia Dominates Your Twitter Feed to Promote Lies (And, Trump, Too)", The Daily Beast, נבדק ב-November 24, 2016
  25. ^ Ali Watkins; Sheera Frenkel (November 30, 2016), "Intel Officials Believe Russia Spreads Fake News", BuzzFeed News, נבדק ב-December 1, 2016
  26. ^ Benedictus, Leo (November 6, 2016), "Invasion of the troll armies: from Russian Trump supporters to Turkish state stooges", The Guardian, נבדק ב-December 2, 2016
  27. ^ Dougherty, Jill (December 2, 2016), The reality behind Russia's fake news, CNN, נבדק ב-December 2, 2016
  28. ^ "U.S. officials defend integrity of vote, despite hacking fears", WITN-TV, November 26, 2016, נבדק ב-December 2, 2016
  29. ^ Andrew Weisburd; Clint Watts; JM Berger (November 6, 2016), "Trolling for Trump: How Russia is Trying to Destroy Our Democracy", War on the Rocks, נבדק ב-December 6, 2016
  30. ^ Frenkel, Sheera (November 4, 2016), "US Officials Are More Worried About The Media Being Hacked Than The Ballot Box", BuzzFeed News, נבדק ב-December 2, 2016
  31. ^ Timberg, Craig (November 24, 2016), "Russian propaganda effort helped spread 'fake news' during election, experts say", The Washington Post, נבדק ב-November 25, 2016
  32. ^ "Russian propaganda effort likely behind flood of fake news that preceded election", PBS NewsHour, Associated Press, November 25, 2016, נבדק ב-November 26, 2016
  33. ^ "Russian propaganda campaign reportedly spread 'fake news' during US election", Nine News, Agence France-Presse, November 26, 2016, נבדק ב-November 26, 2016
  34. ^ "Bears in the Midst: Intrusion into the Democratic National Committee »" (in American English). 2016-06-15. נבדק ב-2017-01-17.
  35. ^ Does a BEAR Leak in the Woods?
  36. ^ "Russian Hackers of DNC Said to Nab Secrets From NATO, Soros". Bloomberg.com. 2016-08-11. נבדק ב-2017-01-17.
  37. ^ וול סטריט ג'ורנל, חקירת טראמפ-רוסיה עולה שלב: מונה חבר מושבעים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2017
  38. ^ רן דגוני, ‏פצצת זמן מתקתקת: יועץ לשעבר לטראמפ מוכן לזמר נגד הבוס, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2017
  39. ^ רן דגוני, ‏"יועץ במטה הבחירות של טראמפ נחקר על קשרים לישראל", באתר גלובס, 6 ביוני 2018
  40. ^ "איש קשר בין הרוסים לטראמפ נעדר - אולי מת", באתר ynet, 9 בספטמבר 2018
  41. ^ הניו יורק טיימסמשפטו של מנפורט מתחיל: האם הוא יכול להפיל את טראמפ - ועוד דברים שצריך לדעת, באתר הארץ, 31 ביולי 2018
  42. ^ עמרי נחמיאס‏, מקורב נוסף: מנהל הקמפיין לשעבר של טראמפ הורשע ב-8 אישומים, באתר וואלה!‏, 28 באפריל 2018
  43. ^ נעה לנדאו, אמיר תיבוןליברמן ביקש לחשוף את זהות הישראלי המעורב בתיק מנפורט; מולר ל"הארץ": מנועים מפרסום שמו, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
  44. ^ "עד שהנושא התפרסם לא ידעתי עליו", רדיו 103fm
  45. ^ שירות כלכליסט, טראמפ חתם על הסקנציות נגד רוסיה שאישר הסנאט: "פגומות לחלוטין", באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2017
  46. ^ Report to Congress Pursuant to Section 241 of CAATS of 2017 Regarding Senior Foreign Political Figures and Oligarchsin the Russian Federation and Russian Parastatal Entities, January 29, 2018
  47. ^ US issues 'Putin list' of 210 top Russians but avoids more sanctions, BBC, January 30, 2018
  48. ^ 1 2 "Trump Steps Up Calls for Investigation Into Origin of Russia Investigation". KTLA. Associated Press. May 23, 2019. נבדק ב-1 October 2019.
  49. ^ Goldman, Adam; Savage, Charlie; Schmidt, Michael S. (May 13, 2019). "Barr Assigns U.S. Attorney in Connecticut to Review Origins of Russia Inquiry". The New York Times. נבדק ב-May 14, 2019.
  50. ^ Johnson, Kevin (May 14, 2019). "Attorney General taps top Connecticut federal prosecutor for review of Trump-Russia inquiry". USA TODAY. נבדק ב-May 17, 2019.
  51. ^ Balsamo, Michael (May 14, 2019). "AP source: Barr launches new look at origins of Russia probe". Associated Press. נבדק ב-September 29, 2019.
  52. ^ 1 2 Savage, Charlie; Goldman, Adam; Fandos, Nicholas (May 14, 2019). "Scrutiny of Russia Investigation Is Said to Be a Review, Not a Criminal Inquiry". The New York Times. נבדק ב-May 17, 2019.
  53. ^ "Trump orders intel agencies to cooperate with Barr probe into 'spying' on 2016 campaign". נבדק ב-1 October 2019.
  54. ^ Prokop, Andrew (September 30, 2019). "Trump and Barr have been urging foreign governments to help them investigate the Mueller probe's origins". Vox. נבדק ב-1 October 2019.
  55. ^ Ex-Colleagues See Durham Dropping Bombshells Before Labor Day, www.realclearinvestigations.com