התפוצצות (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התפוצצות
Blow Out
30th Street Station Philly.JPG
בימוי בריאן דה פלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי George Litto עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בריאן דה פלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פול הירש עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ון טרבולטה
ננסי אלן
ג'ון לית'גו
דניס פרנץ
Bernie Rachelle
John McMartin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פינו דונגיו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום וילמוש זיגמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
חברת הפקה Filmways עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 ביולי 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מותחן פשע, סרט בלשי, מותחן פוליטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו blowout
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התפוצצותאנגלית: Blow Out) הוא סרט מותחן פוליטי אפל אמריקאי משנת 1981, שכתב וביים בריאן דה פלמה.[1] בסרט מככב ג'ון טרבולטה בתפקיד ג'ק טרי, איש סאונד מפילדלפיה, שבעת הקלטת סאונד לסרט סלאשר דל תקציב, הוא נהפך לעד להתנקשות במועמד לנשיאות ארצות הברית. ננסי אלן מככבת לצידו בתור סאלי בדינה, צעירה המעורבת בפשע. צוות שחקני המשנה כולל את ג'ון לית'גו ודניס פרנץ. הטאג ליין של הסרט הוא: "Murder has a sound all of its own" (בתרגום חופשי: "לרצח יש סאונד משלו").

הסרט מתכתב בשמו עם הסרט Blowup, יצירת המופת של מיכלאנג'לו אנטוניוני משנת 1966. הסרט עוסק בתוכן דומה של חקירת רצח באמצעות אמנות, אך מחליף את מדיום הצילום במדיום הקלטת האודיו, ובכך הוא מתכתב גם עם הסרט השיחה של פרנסיס פורד קופולה (שגם הושפע מסרטו של אנטוניוני). דה פלמה הגה את הקונפסט התפצצות בזמן שעבד על המותחן לבוש לרצח (1980). הסרט צולם בשלהי הסתיו ובחורף של 1980 בפילדלפיה, בתקציב נמוך יחסית של 18 מיליון דולר.

התפוצצות לא זכה להתעניינות הקהל בזמן אמת, למרות שזכה לביקורות חיוביות מרוב המבקרים. המשחק של השחקנים הראשיים של טרבולטה ואלן, הבימויו של דה פאלמה והסגנון הוויזואלי צוינו כנקודות החוזקה של הסרט. המבקרים זיהו גם את הקשר הסגנוני והעלילתי ליצירותיו של אלפרד היצ'קוק, שאותו דה פאלמה מעריץ, ולסרטי האימה האיטלקיים ג'אלו (Giallo).[2][3] בחלוף השנים, הסרט זכה למעמד של סרט פולחן[4] וזכה להפצה מחודשת באוסף קריטון (Criterion Collection).[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ק טרי (טרבולטה) הוא טכנאי קול בפילדלפיה. הוא עובד יחד עם המפיק שלו על פוסט-פרודקשן לסרט סלאשר דל תקציב. המפיק דורש ממנו לספק צעקה ריאליסטית חדשה לסצנה עליהם הם עובדים. לשם כך, ג'ק יוצא בלילה להקליט רעשי רקע חדשים בפארק מקומי. בזמן ההקלטה, הוא מבחין במכונית הסוטה מהכביש אל נחל סמוך. הנהג נהרג, אך ג'ק מצליח לחלץ אישה צעירה שנכלאה במכונית, סאלי (אלן) למשות אותה מהמים ולקחת אותה לבית חולים. בבית החולים בלש חוקר את ג'ק על התאונה, וג'ק מבקש ממבקש מסאלי המטושטשת לצאת איתו לשתות. מתברר כי נהג המכונית היה המושל ג'ורג' מקריאן, מועמד לנשיאות, וכי סאלי הייתה נערת הליווי שלו. מקורביו של מקריאן מנסים להסתיר את מעורבותה של סאלי באירוע, ומשכנעים את ג'ק להבריח אותה מבית החולים ולהכחיש את הסיפור.

ג'ק לוקח את סאלי איתו למוטל, שם הוא מאזין להקלטת האודיו שהקליט בזמן תאונה. הוא מזהה ברור קול ירייה, שקודם לרחש התפוצצות הצמיג שלכאורה גרם לתאונה. הוא לומד מדו"ח חדשותי, שלכאורה במקרה, מני קרפ (פרנץ) היה גם הוא בפארק באותו לילה וצילם את התאונה. קרפ מוכר סטילס מהסרט שלו לצהובון מקומי, ג'ק עורך את התמונות יחד לסרט 16 מ"מ ומסנכרן אותן עם האודיו שהקליט. וחשוד שהתאונה הייתה למעשה התנקשות.

הצופים מגלים (לפני ג'ק) שסאלי וקרפ הם שותפים לקונספירציה במזימה גדולה יותר נגד מקריאן. מועמד יריב לנשיאות שכר את בורק (לית'גו) לחבר את מקריאן לנערת ליווי, לצלם את תמונותיהם ולפרסם אותן כדי שמקריאן ייפול מהמרוץ. עם זאת, בורק החליט לשנות את התוכנית על ידי פיצוץ הצמיג של מכוניתו של מקרין בירי, ובכך גרם לתאונה. כשהשלטונות הגיעו למצוא את מקריאן עם סאלי, קרפ היה שם כדי לצלם את הכל. למרות שבורק לא תכנן להרוג את מקריאן, הוא מעט מוטרד מההתפתחות.

כשלבורק נודע שג'ק וסאלי מנסים להוכיח שצמיג המכונית נורה, הוא מתכנן להרוס את הראיות של ג'ק ולהרוג את סאלי. הוא מתחיל לרצוח נשים מקומיות הדומות לסאלי, אשר מותה מיוחס לרוצח סדרתי שהעיתונות מכנה "חונק פעמון החירות", כך שיוכל לחפות על הרצח העתידי של סאלי. ג'ק שואב את סאלי לחקירה פרטית משלו על האירוע. תחילה סאלי מסתייגת, אך בסופו של דבר היא מסכימה לשתף עמו פעולה. כשהם יוצאים לשתות, ג'ק מגלה לה כיצד עזב את הקריירה הקודמת שלו במשטרה בעקבות פעולת האזנות סתר בה היה מעורב הוביל למותו של שוטר סמוי.

כדי לסייע לג'ק לחקור את רצח מקריאן, סאלי גונבת את סרטו של קארפ. כאשר הסרט מסונכרן עם האודיו של ג'ק, מתגלה בבירור שהירי האיץ את ההתפוצצות. אף על פי כן, איש אינו מאמין לסיפורו של ג'ק וכל מהלך שהוא עושה מושתק מיד על ידי קונספירציה נרחבת לכאורה. מגיש תוכנית אירוח מקומית, פרנק דונהו (קורט מאי), מבקש לראיין את ג'ק בשידור ולשחרר את הקלטות שלו. בסופו של דבר ג'ק מסכים. בורק עוקב אחר ההתפתחות דרך האזנה לטלפון של ג'ק, מתקשר לסאלי כאל דונהו, ומבקש ממנה לפגוש אותו בתחנת רכבת עם הקלטות. כאשר סאלי מספרת לג'ק על קריאתו של דונהו, הוא נעשה חשדן. הוא מעתיק את קלטות האודיו, אך אין לו זמן להעתיק את הסרט לפני הפגישה של סאלי.

ג'ק מרשת את סאלי במכשיר האזנה, ונבהל כשהוא שומע את סאלי עם בורק שמתחזה לדנהו. מיד לאחר שהבין שהיא בסכנה, ג'ק מנסה להזהיר אותה, אך סאלי ובורק חומקים מחוץ לטווח אל מצעד. ג'ק נוסע כמטורף ברחבי פילדלפיה, מנסה להדביק אותם ולהציל את סאלי, אך מרסק את הג'יפ שלו במהלך המרדף ומתעלף. כשהוא מתעורר, בורק השיג כבר השיג את הסרט מסאלי וזרק אותו לנהר. לאחר מכן הוא לוקח את סאלי לגג ותוקף אותה. ג'ק עדיין מקשיב להם במכשיר הקשר שלו ומבחין בהם. ג'ק מפתיע את בורק ומצליח לדקור אותו למוות בנשק משלו, אבל זה כבר מאוחר מדי: הוא כבר חנק את סאלי. ג'ק ההרוס לוקח את גופה חסר החיים בזרועותיו כשזיקוקים מאירים את השמיים באופן אירוני.

מותו של בורק, בשילוב עם אובדן הסרט, קושר את הקצה הרופף האחרון. קלטות האודיו של ג'ק לבדו אינן מספיקות בכדי להוכיח את הקונספירציה. ג'ק מתחיל להאזין להקלטת הקול של סאלי שוב ושוב, הופך לאובססיבי אליהן. בסצנה הסיום הוא שוב בחדר העריכה משתמש בצרחת המוות של סאלי בסרט הסלאשרים. המפיק נלהב מכך שמצא צעקה מושלמת ואותנטית, ומנגן אותה מספר פעמים, וג'ק הנסער מכסה את אוזניו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ון טרבולטה – ג'ק טרי
  • ננסי אלן – סאלי
  • ג'ון לית'גו – בורק
  • דניס פרנץ – מני קרפ
  • פיטר בוידן – סאם
  • קורט מאי – דונה
  • ג'ון אקווינו – הבלש מקי
  • ג'ון מקמארטין – לורנס הנרי
  • רובין שרווד – בטי
  • מייקל טרסון – הוקר

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים לעבוד על סרטו " Dressed to Kill", דה פלמה שקל לביים מספר פרויקטים נוספים, ביניהם " אקט של נקמה" (בהמשך הופק כסרט טלוויזיה עבור HBO בכיכובם של צ'ארלס ברונסון ואלן בורסטין), פלאשדאנס ותסריט משלו בשם "אפקטים אישיים"[6] שהיווה את הבסיס ל"התפוצצות" אך התרחש בקנדה.

דה פלמה העביר את מקום התרחשות העלילה לפילדלפיה, פנסילבניה, עיר הולדתו.[6] תקציב הרט עמד על 9 מיליון דולר, תקציב גבוה עבור דה פלמה באותם זמנים, וההפקה שילמה 9 מיליון דולר נוספים כדי לשווק את הסרט. דה פלמה שקל ללהק את אל פצ'ינו לתפקיד ג'ק טרי, אך בסופו של דבר בחר בג'ון טרבולטה, שבעצמו דחק בדה פלמה ללהק את ננסי אלן (השלושה עבדו בעבר יחד על "קארי"); דה פלמה היסס בהתחלה מאחר שהוא ואלן היו נשואים באותה תקופה, ולא רצו שאלן תהיה בעלת מוניטין של שחקנית שעובדת רק עם בעלה - אך בסופו של דבר הסכים. בנוסף לטרבולטה ואלן, דה פלמה ליהק שחקנים ואנשי צוות נוספים איתם כבר שיתף פעולה בעבר: דניס פרנץ (Dressed to Kill, The Fury, Body Double); ג'ון לית'גו (אובססיה, העלאת קיין בשנים מאוחרות יותר); הקולנוע וילמוס זיגמונד (אובססיה); העורך פול הירש (היי אמא! אחיות , פנטום גן העדן, אובססיה, קארי, הזעם); והמלחין פינו דונאג'יו (קארי, סרטי בית, לבושים להרוג).

שבעים אחוז מהסרט צולם בלילה. "בעיקרון פשוט יריתי את Blow Out ישר," השיב הקולנוע וילמוס זיגמונד." . . בכך שהוא לא מפזר ולא מבזיק כל כך הרבה. . . זה לא אומר שאני בהכרח אוהב את המראה הזה אבל אני חושב שזה היה טוב לתמונה. אתה מבין, אני אוהב מראה רך יותר, מבט מפוזר יותר."[7] במהלך עריכת העריכה נגנבו שתי סלילי צילומים מרצף מצעד החירות ומעולם לא התאוששו. הקלעים צולמו מחדש בכספי ביטוח בעלות של 750,000 דולר.[6] מכיוון שזיגמונד כבר לא היה זמין, László Kovács הדביק את רצפי הצילום מחדש.[8]

תמות ואזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן תימטי, התפוצצות מתמקדת במכניקה של היצירה הקולנועית, ועוסק באופן ארס פואטי רפלקסיבי בסרט כמדיום שבו, באופן שבו הסגנון הוא התוכן.[9] בסצינות רבות, הסרט מתאר את האינטראקציה בין סאונד לתמונה, את האופן שבו השניים מחוברים זה לזה, ושיטות בהן הם נערכים מחדש, מתוכננים מחדש ומאורגנים מחדש כדי לחשוף אמיתות חדשות או היעדר אמת אובייקטיבית כלשהי.[6] בסרט נעשה שימוש בכמה מן הטכניקות שנעשו לסימני ההיכר של דה פאלמה: מסך מפוצל, עדשת הדיופטר המפוצלת, והשוט ארוך.[10]

כמו במספר סרטי דה פלמה אחרים, התפוצצות בוחן את כוח האשמה; גם ג'ק וגם סאלי מונעים לעזור לתקן את עוולות עברם, כשלמעשיהם השלכות טרגיות.[6] דה פלמה גם חוזר לבקר את נושא המציצנות, נושא שחוזר על עצמו בחלק גדול מהעבודות הקודמות שלו (למשל: היי, אמא!, אחיות, ו-לבוש לרצח ). ג'ק מציג אלמנטים של אבל כזה שעובד עם צליל במקום תמונה. וכן, סצנת הפתיחה מציגה גרסה מוגזמת ומחוצנת של המציצנות בקולנוע דרך הסרט בתוך הסרט. שני מוטיבים אלו בולטים גם ביצירתו של היצ'קוק.

התפוצצות משלב רמיזות מרובות הן לסרטים אחרים והן לאירועים היסטוריים. השחזור האובססיבי של הגיבור להקלטת שלו לחשיפת רצח אפשרי, מתכתבים הן עם יצרים[11] והן עםהשיחה.[12] הסרט מרמז על אלמנטים מפרשת ווטרגייט ורצח קנדי והקונספירציות שנקשרו בהן. הסרט גם נזכר באלמנטים מפרשת צ'פקווידיק[9] אם כי דה פלמה ניסה במכוון להימנע מהדמיון.[6]

דה פלמה גם מתייחס במפורש לשניים מהפרויקטים הקודמים שלו. בשלב מסוים בסרט, דניס פרנץ צופה בסרטו של דה פלמה Murder a la Mod בטלוויזיה. במקור, הדמות הייתה אמורה לצפות Dementia 13 של קופולה, אך רוג'ר קורמן דרש יותר מדי עבור הזכויות.[6] פלאשבק בו טרבולטה נזכר באירוע בו עבד את מותו של מודיע משטרתי נלקח גם מפרויקט שדה פלמה זנח בשם נסיך העיר, שבסופו של דבר בוים על ידי סידני לומט.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצצות שוחרר ב-24 ביולי 1981, וזכה לביקורות חיוביות ממבקרים.[6]פאולין קאל המבקרת המיתולודית שלהניו יורקר כתבה " דה פלמה זינק למקום שרוברט אלטמן השיג עם סרטים כמו הקלפן והייצאנית ו-נשוויל ושפרנסיס פורד קופולה הגיע אליו עם סרטי הסנדק - כלומר, למקום בו מתעלים אל מעבר לז'אנר, ומה שמעבר לו הוא חזון של אמן... זה סרט נהדר. טרבולטה ואלן הם מבצעים קורנים".[13] בסקירה של ארבעה כוכבים של רוג'ר אברט העניק לסרט ארבעה מתוך ארבעה כוכבים בשיקגו סאן-טיימס וציין כי הסרט "מאוכלס על ידי אינטליגנציה קולנועית אמיתית. הקהל לא מושפל... אנו חולקים את ההתרגשות שבלהבין כיצד הדברים מתפתחים ונפרשים, כאשר לעיתים קרובות כל כך הסרטים זקוקים לנו רק כעדים פסיביים."[11] באתר Rotten Tomatoes ניתן לסרט דירוג ממוצע של 85% בהתבסס על 47 ביקורות, עם ציון ממוצע של 7.75/10.[14]

אף על פי שזכה לביקורות חיוביות, הסרט נכשל בקופות. וזכה להכנסות נמוכות בהרבה מן המצופה.

עם זאת המוניטין הציבורי של הסרט צמח משמעותית בשנים שלאחר שחרורו. כסרט על יצירת סרטים, הוא זכה להערכה רבה בקרב חובבי ויוצרי קולנוע.[15] ביניהם, קוונטין טרנטינו ששיבח את הסרט בעקביות[16] ודירג אותו לצד ריו בראבו ולצד נהג המונית כאחד משלושת סרטיו האהובים בכל הזמנים.[17] הסרט גם השפיע על בחירתו של טרנטינו ללהק את טרבולטה לסרט ספרות זולה. בנוסף טרנטינו ערך מחווה לסרט, כשהשתמש במוטיב המוזיקלי "סאלי וג'ק" מתוך הפסקול, עבור סרטו שלו חסין מוות. נואל מורי וסקוט טוביאס מה- AV Club הציבו את התפוצצות במקום הראשון ברשימת הסרטים הטובים ביותר של דה פלמה ("המהותיים"), ותארו אותו כ"סרט דה פלמה המובהק ביותר, מחקר זה של אומנות הקולנוע החוקר פוליטי הכיסוי מתחתן עם מתח, הומור חולני, מיניות וציניות שמאלנית למחקר רפלקטיבי ללא הפסקה של אמנות המחקה אמנות מחקה חיים."[18] באפריל 2011 הפך הסרט לחלק מאוסף קריטון עם הוצאת DVD ובלו-ריי.[19] התוספות כוללות ראיונות חדשים עם בריאן דה פלמה וננסי אלן.[10] גרסת קריטריון כוללת גם את הסרט הראשון של דה פלמה באורך העלילה Murder a la Mod.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה נושא תוצאה
פרס האגודה הלאומית למבקרי קולנוע הצילום הטוב ביותר וילמוס זיגמונד מועמדות
פרס סטלייט ה-DVD הקלאסי הטוב ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Blow Out". TCM database. Turner Classic Movies. בדיקה אחרונה ב-25 בפברואר 2016. 
  2. ^ Lambie, Ryan (4 ביולי 2016). "Blow Out, and why cinema needs shock endings". Den of Geek. London. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2019. 
  3. ^ Andy (5 בנובמבר 2015). "Blow Out (Movie Review)". Bloody Good Horror. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2019. 
  4. ^ "CULT MOVIE REVIEW: Blow Out (1981)". 
  5. ^ Brian De Palma’s Blow Out blu-ray menu animation on Vimeo
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Bouzereau, Laurent (1988). The De Palma Cut: The Films of America's Most Controversial Director. New York: Dembner Books. ISBN 0-942637-04-6.  Unknown parameter |url-access= ignored (עזרה)
  7. ^ Salvato, Larry; Schaefer, Dennis (1984). Masters of Light: Conversations with Contemporary Cinematographers. London, England: University of California Press. p. 333. ISBN 0-520-05336-2.
  8. ^ "László Kovács". The Internet Encyclopedia of Cinematographers. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2009. 
  9. ^ 1 2 Canby, Vincent (24 ביולי 1981). "TRAVOLTA STARS IN DEPALMA'S 'BLOW OUT'". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2012. 
  10. ^ 1 2 Laviola, Franklin (7 ביוני 2011). "Blow Out: Witness to a Scream!". Frontier Psychiatrist. אורכב מ-המקור ב-2011-06-12. בדיקה אחרונה ב-7 ביוני 2011. 
  11. ^ 1 2 Ebert, Roger (1 בינואר 1981). "Blow Out". Chicago Sun-Times. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2012. 
  12. ^ Koresky, Michael (Fall 2006). "Sound and Fury: Michael Koresky on Blow Out". Reverse Shot. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2009. 
  13. ^ Kael, Pauline (אוגוסט 1981). "The Perfect Scream". The New Yorker. . Reprinted in Kael, Pauline (1984). Taking It All In. New York: Henry Holt & Co. ISBN 0-03-069362-4. 
  14. ^ "Blow Out". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2019. 
  15. ^ E.g., Frazer, Bryant. "Blow Out". Deep Focus. אורכב מ-המקור ב-July 7, 2009. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2009. 
  16. ^ Quentin Tarantino (speaker). quentinscorsese.mp4. YouTube. Retrieved 2012-04-20.
  17. ^ Charlie Rose (Host) (14 באוקטובר 1994). An Interview with Quentin Tarantino (The Charlie Rose Show). New York, NY: PBS. אורכב מ-המקור ב-2012-01-25. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2012. 
  18. ^ Murray, Noel; Tobias, Scott (March 10, 2011). "Brian De Palma | Film | Primer". The A.V. Club. Retrieved 2012-04-12.
  19. ^ Brian De Palma’s Blow Out blu-ray Easter Egg on Vimeo