התפראות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עברית בעייתית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
זוג מוסטנגים מתפראים באורגון. סוס המוסטנג הגיע עם המתיישבים האירופיים והתבסס בטבע בצפון אמריקה באופן נרחב.

התפראותאנגלית: Feral) היא המונח לבעלי חיים מבויתים או צמחים חקלאיים שחיים בחופשיות ללא שליטה ופיקוח אנושי בטבע ומנהלים אורח חיים שלעיתים אינו נבדל מזה של חיית בר. בדומה למין פולש, הכנסת בעלי חיים או צמחים מתפראים לאזורים חדשים עלולה לשבש מערכות אקולוגיות, ובמקרים מסוימים תרמה להכחדת מינים מקומיים.

בניגוד למינים פולשים, מינים מבויתים שהתפראו עלולים לפגוע גם במערכת בה המין הפראי חי בטבע, כתוצאה משינויים גנטיים והתנהגותיים הפוגעים בהסתגלות בעל החיים לסביבה הטבעית.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל חיים מתפרא הוא בעל חיים מבוית או מורגל לשבי שנמלט וחי פחות או יותר כחיית בר, או צאצא של בעלי חיים כאלו.[1] הגדרות אחרות[2] כוללות בעלי חיים שהשתנו מחיות מבויתות לחיות פראיות, טבעיות או לא מאולפות. כמה דוגמאות נפוצות לבעלי חיים עם אוכלוסיות פראיות הם חתולים, כלבים, סוסים, גמלים, עזים וחזירים. זואולוגים בדרך כלל לא כוללים בקטגוריה זו מינים שהיו חיות בר לפני שנמלטו: אריות שנמלטו מגן החיות או עיטמים שהוכנסו לאחרונה לבריטניה לא נחשבים כמתפראים.[3]

צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוחן ממין Onopordum acanthium. זהו עשב שוטה מתפשט רעיל היכול לפגוע בבהמות האוכלות אותו.

צמחים מבויתים שחוזרים לטבע מתוארים לרוב כפולשים, ככאלה שהובאו, הועברו או התאזרחו, או לפעמים כיבולים פראיים. המאפיינים האקולוגיים של צמחים מתפראים דומים מאוד לאלה של בעלי חיים. אוכלוסיות מתפראות של צמחי יבול, כמו גם הכלאות בין צמחי יבול לקרובי משפחתם בבר, עלולות לגרום לכך שתכונות מהונדסות גנטית כמו עמידות בפני חומרי הדברה יעברו לעשבים שוטים.[4]

תכונות של מינים מתפראים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מבעלי החיים המבויתים מתפראים בקלות ובהצלחה, בעוד שאחרים נוטים פחות לשוטט ולרוב לא שורדים ברשות עצמם. מינים מסוימים שמחים להתנתק מבני אדם ולצאת לדרכם העצמאית, אך לא מרחיקים לכת או מתפשטים בקלות. אחרים בורחים, מחפשים טריטוריה חדשה, ומפגינים פולשנות פעילה. כך או כך, הקריטריון האולטימטיבי להצלחה הוא אריכות ימים. ההישרדות וההמשכיות תלויה ביכולתם להתבסס ולהתרבות באופן עקבי בבית הגידול החדש. אורך הזמן או האינטנסיביות של ביות המין, לא נמצאו כמשפיעים על פוטנציאל ההתפראות שלו.

מינים מתפראים של בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבים משוטטים בבוקרשט
יונת הבית: בעלי חיים מתפראים שבכל זאת חיים בסמיכות לבני אדם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חתול הבית כטורף

החתול חוזר בקלות למצב פראי אם הוא לא הורגל לבני אדם בצעירותו. חתולים אלו, במיוחד אם הם מתרבים ללא הפרעה, נחשבים לעיתים קרובות למזיקים באזורים כפריים ועירוניים כאחד, ומיוחסת להם השמדת אוכלוסיית העופות, זוחלים ויונקים באזורים רבים. מאחר שחתולים משוטטים מתרבים במהירות, קשה לשלוט על אוכלוסיותיהם. מקלטים לבעלי חיים מנסים לאמץ חתולי רחוב, בעיקר גורים, אך לעיתים קרובות הם מוצפים במספרים עצומים ונאלצים להמית חתולים. באזורים טבעיים ברחבי העולם מומתים חתולים משוטטים בירי, אך בארץ הדבר אסור על פי חוק מתוקף תקנות משרד החקלאות. לאחרונה, לכידת חתולים לצורך סירוס/עיקור ולאחריה שחרור החתולים חזרה למקום בו נמצאו היא השיטה היחידה בה מתמודדות הרשויות בישראל עם התופעה, באופן חלקי מאוד.

גם הגמל החד-דבשתי, שבוית כבר לפני למעלה מ-3,000 שנה, מתפרא בקלות. אוכלוסייה לא מבוטלת של גמלים פראיים, צאצאים של גמלים חד-דבשתיים (ובכמות מעטה יותר גם גמלים דו-דבשתיים) שנמלטו במאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, משגשגת כיום בפנים היבשת אוסטרליה (אנ'). גם בנגב ניתן למצוא גמלים משוטטים רבים.

תאואי מים מתפראים נפוצים מאוד בצפון אוסטרליה. ממשלת אוסטרליה מעודדת ציד תאואי מים פראיים בגלל מספרם הגדול. אוכלוסיית תאו המים הקיימת בשמורת החולה גם הם צאצאי פרטים מבויתים. באוסטרליה התפראו גם ארנבונים רבים אשר גרמו לבצורות קשות באזורים מסוימים, וכן חזירים.

יונת הבית, הנפוצה בכל רחבי העולם, מקורה לרוב ביונים שגודלו לצורכי בשר, דואר או פנאי.

השפעות ההתפראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה פראית יכולה להשפיע משמעותית על מערכת אקולוגית על ידי טריפת צמחים או בעלי חיים פגיעים, או על ידי תחרות עם מינים מקומיים. צמחים ובעלי חיים פראיים מהווים נתח משמעותי מתוך כלל המינים הפולשים, ויכולים להוות איום על מינים בסכנת הכחדה. עם זאת, הם עשויים גם להחליף מינים שאבדו ממערכת אקולוגית עם הגעתו הראשונית של האדם לאזור, או להגדיל את המגוון הביולוגי של אזור שהאדם שינה אותו, בזכות יכולתם לשרוד בו בדרכים שמינים מקומיים אינם יכולים.

זיהום גנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים ממקור מבוית יכולים לפעמים להעמיד צאצאים פוריים עם חיות בר מקומיות, מה שמוביל לזיהום גנטי (לא מונח ברור בפני עצמו) במאגר הגנים שהתפתח במקום באופן טבעי, ועלול במקרים רבים להעמיד מינים נדירים בסכנת הכחדה. הדוגמאות לכך כוללות את הברכייה, חזיר הבר, ויונת הסלע. דוגמאות נוספות לזיהום גנטי הן חדירה של גנטיקה של כלבי בית לאוכלוסיות של זאבים, ושל דינגו. מחקרים בסקוטלנד הצביעו על תופעה דומה של ערבוב גנטי בין חתולי בית משוטטים ובין חתולי בר.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התפראות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Merriam-Webster On-line Dictionary". בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2013. 
  2. ^ "Mother Nature Network". בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2013. 
  3. ^ Lever, Christopher (1996). "Naturalized birds: feral, exotic, introduced or alien?". British Birds 89 (8): 367–368. 
  4. ^ Food Safety at FAO: Working Definitions 
  5. ^ Daniels, Mike J.; Laurie Corbett (2003). "Redefining introgressed protected mammals: when is a wildcat a wild cat and a dingo a wild dog?". Wildlife Research (CSIRO Publishing) 30 (3): 213. doi:10.1071/wr02045.