התקופה הכחולה של פיקאסו
התקופה הכחולה של פיקאסו (1901–1904) הייתה תקופה בחייו של האמן פבלו פיקאסו, במהלכה יצר בעיקר ציורים שהתאפיינו בצבעים כהים וקרים, כמו כחול, ירוק כהה ושחור, המוכרים כצבעים המקנים לציור אווירה עצובה. בציורים אלו צוירו אנשים שעל פניהם הבעה עגומה או אפאטית, לרוב בפוזיציה סגורה ובמצבים אנושים עגומים. סיבות שונות הביאו את האמן לתקופה חשוכה זו, אך שתי סיבות עיקריות לתקופה זו מוכרות לנו:
- מות חברו קרלוס קסאחאמס, אשר התאבד בירייה בראשו.
- כאשר היגר פיקאסו מברצלונה לפריז ב-1901, ציוריו של פיקאסו כמעט ולא נמכרו, והוא היה רעב ללחם. רבים סבורים כי הציורים אשר הראו אנשים בודדים וחלשים היו לאות הזדהות עם האנשים שצייר.
הציורים בתקופה הכחולה מאופיינים בשימוש בקווי מתאר בסיסיים ומודגשים. בחלקם נעשה שימוש בסגנון כתמי במשיחות מכחול קצרות ונחפזות בנוסף לתיחום הצורות בקווי המתאר. השימוש בכחול מרמז על האפשרות שהתמונות צוירו בשעות הלילה, שכן אם היו מצוירות בשעות היום היה הדבר מצריך שימוש גם בסקאלת הצבעים החמים יותר. ייתכן גם שהשימוש בכחול נבע מתוך צורך אקספרסיבי של האמן. על פי תנוחות ובגדי המופיעים בתמונה, הכחול עשוי לרמז גם על תחושת קור או ניכור.
התקופה הכחולה של פיקאסו הסתיימה כאשר פגש בנערה בשם פרננדה אוליבר. עד מהרה השניים התאהבו וציוריו של פיקאסו החלו להיות עליזים יותר תוך שימוש בצבעים חמים כמו ורוד וכתום. הייתה זו תחילתה של התקופה הוורודה (1904 - 1907). בתקופה זו ציוריו של פיקאסו נעשו מלאי-חיים הרבה יותר. אלמנטים מרכזיים בתקופה הוורודה מתקשרים לאנשי קרקס וחיות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר אינטרנטי על התקופה הכחולה, באתר התיכון "אלון" ברמת השרון
| פבלו פיקאסו | ||
|---|---|---|
| תקופות באמנות | התקופה הכחולה • התקופה הוורודה • מודרניזם • קוביזם • סוריאליזם | 
|
| יצירות אמנות מפורסמות | העלמות מאביניון • גרניקה • הטרגדיה • נער עם מקטרת • דורה מאר עם חתול • האישה הבוכה | |
| בנות זוג | אולגה קוקלובה • מארי-תרז וולטר • דורה מאר • פרנסואז ז'ילו • ז'קלין רוק | |
| מוזיאונים | מוזיאון פיקאסו (פריז) • מוזיאון פיקאסו (ברצלונה) • מוזיאון פיקאסו (אנטיב) | |
| בתרבות הפופולרית | תעלומת פיקאסו • אהבותיו של פיקאסו • נקמתו המתוקה של פיקאסו • מגדל פיקאסו | |