התקופה הפוסט-קלאסית

התקופה הפוסט-קלאסית היא התקופה שבאה מיד בעקבות התקופה הקלאסית, ומתייחסת בדרך כלל לתקופה שמסביבות שנת 500 לספירה עד סביבות שנת 1450 לספירה (בהתאם ליבשת אלייה מתייחסים).

אירופה - ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ימי הביניים

התקופה הפוסט-קלאסית היא התקופה בהיסטוריה המערבית שבין שנת 500 ל-1453. התקופה החלה בעקבות נפילת האימפריות הקלאסיות הגדולות באזור הים התיכון. בהיסטוריה האירופית העידן הפוסט-קלסי עולה בקנה אחד עם תקופת ימי הביניים.

בעקבות נפילת האימפריות המערביות הקלאסיות, נוצרו ביבשת האירופית ציוויליזציות חדשות ומורכבות.

המוות השחור מתוך ספר תנ"ך גרמני משנת 1411
מהמאה ה-8 ועד סוף המאה ה-11 פשטו הויקינגים על פני אזורים נרחבים ברחבי אירופה

באסיה ואפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו האימפריות במזרח המשיכו להתרחב הודות לסחר, הגירה וכיבושים של אזורים סמוכים. הייתה זו תקופה של שגשוג עבור סין הקיסרית אשר הקימה כמה שושלות משגשגות ומשפיעות בקוריאה, וייטנאם ויפן. אבק השריפה פותח במקור בסין בתקופה הפוסט-קלאסית.

באסיה התפשטות האסלאם יצרה אימפריה חדשה ולתור הזהב של האסלאם, ולהתקדמות מהותית בתחום המדע בעולם המוסלמי של ימי הביניים (אנ').

ציור של מוחמד ליד הכעבה. דת האסלאם החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד
בין המאה ה-11 והמאה ה-13 יזמו האפיפיורים הנוצריים מסעי צלב לארץ ישראל בניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים ולהביאה תחת שלטון נוצרי
התרחבות האימפריה המונגולית בין השנים 1206 עד 1294

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התקופה הפרה-קולומביאנית

התקופה קודמת להגעת האירופאים מספרד ליבשת בסוף המאה ה-15. התקופה נחשבת כחלק מהעת העתיקה.

מרבית אזורי יבשת אמריקה נשארו מיושבים במתכונת שבטית עד אז. יוצאים מן הכלל הזה הם אזורי רמת מקסיקו, חצי האי יוקטן ורמת פרו. באזורים אלו התפתחו לאורך ההיסטוריה ממלכות ריכוזיות מפותחות. תיקוף התקופה הפוסט-קלאסית ביבשת שונה בין אזור ואזור.

התקופה הפוסט קלאסית של אמריקה הצפונית (אנ') היא החמישית והאחרונה מתוך חמש התקופות של אמריקה הצפונית הפרה-קולומביאנית, על פי גורדון ווילי ופיליפס פיליפס בספרם "שיטה ותאוריה בארכאולוגיה האמריקאית" משנת 1958. נהוג לראות בשנת 1200 את ההתחלה של תקופה זו, ואת סיומה בעת המגע המקומי עם האירופאים. בתקופה זו ירידה דרמטית באוכלוסייה של תרבויות מערב היבשת. הייתה נטישה המונית של היישובים הגדולים, ומעבר של תרבויות רבות לחיי נדודים.

באמריקה המרכזית, התקופה הפוסט-קלאסית מתוארכת לרוב מסביבות שנת 900, ועד להגעת המשלחות האירופאיות לאמריקה. בתקופה זו משתכללות מאוד המערכות הפוליטיות מבחינת הפן המסחרי, ובריתות פוליטיות לחיזוק הדדי הפכו נפוצות. לקראת סוף התקופה, האימפריה האצטקית כבשה שטחים נרחבים באמריקה המרכזית. יריבתה הייתה מדינת טרסקן.

ארכאולוגים שמתמחים באזור פרו מחלקים באופן מסורתי את ההתפתחות התרבותית של התרבויות הפרואניות ל-12 תקופות. התקופה הפוסט קלאסית מקבילה לסוף תקופת האופק המוקדמת ולתקופות ימי הביניים המוקדמים, האופק האמצעית וימי הביניים המאוחרים. בתקופה זו התפתחו מספר תרבויות. לאחר ימי הביניים המאוחרים התחזקה אימפריית אינקה.

תרבות המיסיסיפי הייתה הציוויליזציה הגדולה ביותר שהתקיימה באזור בו נמצא כיום דרום-מזרח ארצות הברית בתקופה הפוסט-קלאסית
העיר צ'יצ'ן איצה של ציוויליזציית המאיה בחצי האי יוקטן הייתה מרכז פעילות אזורי חשוב בצפון אזור ארצות השפלה של מקסיקו בין המאה ה-8 למאה ה-11
העיר טיוואנאקו,מערב בוליביה של ימינו. האימפריה של תרבות וארי החלה כמושבה של טיוואנאקו, ובהמשך הפכה לגורם פוליטי עצמאי.

מגמות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחויות משמעותיות במהלך התקופה הפוסט-קלאסית כוללות:

התרחבות וצמיחה של הציוויליזציה לאזורים חדשים ברחבי אסיה, אפריקה, אירופה, מסו-אמריקה, והחלק המערבי של אמריקה הדרומית.
צמיחה והתפשטות גאוגרפית של דתות העולם הגדולות, כאשר במהלך תקופה זו נוסדה דת האסלאם אשר הפכה דומיננטית באזורים נרחבים בצפון אפריקה והמזרח התיכון.
חלה צמיחה מהותית בתקשורת ובמסחר בין העולם המערבי לבין מזרח.
אוכלוסיית העולם הוכפלה בתקופת זמן זו מ-210 מיליון בשנת 500 לספירה ל-461 מיליון בשנת 1500.^[1] האוכלוסייה גדלה בהתמדה לאורך כל התקופה, אך היו מספר תקופות בהם חלה ירידה מהותית בכמות האוכלוסייה בשל מגפת יוסטיניאנוס, פלישות מונגוליות, והמוות השחור.^[2]

ציר הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפוסט-קלאסית על ציר הזמן
ציר הזמן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הקלאסית (יוון ורומא)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא התקופה הפוסט-קלאסית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Klein Goldewijk, Kees; Beusen, Arthur; Janssen, Peter (2010-03-22). "Long-term dynamic modeling of global population and built-up area in a spatially explicit way: HYDE 3.1". The Holocene. 20 (4): 565–573. Bibcode:2010Holoc..20..565K. doi:10.1177/0959683609356587. ISSN 0959-6836.
^ Haub (1995): "The average annual rate of growth was actually lower from 1 A.D. to 1650 than the rate suggested above for the 8000 B.C. to 1 A.D. period. One reason for this abnormally slow growth was the Black Plague. This dreaded scourge was not limited to 14th century Europe. The epidemic may have begun about 542 A.D. in Western Asia, spreading from there. It is believed that half the Byzantine Empire was destroyed in the 6th century, a total of 100 million deaths."

[1] Klein Goldewijk, Kees; Beusen, Arthur; Janssen, Peter (2010-03-22). "Long-term dynamic modeling of global population and built-up area in a spatially explicit way: HYDE 3.1". The Holocene. 20 (4): 565–573. Bibcode:2010Holoc..20..565K. doi:10.1177/0959683609356587. ISSN 0959-6836.

[Haub1650-2] Haub (1995): "The average annual rate of growth was actually lower from 1 A.D. to 1650 than the rate suggested above for the 8000 B.C. to 1 A.D. period. One reason for this abnormally slow growth was the Black Plague. This dreaded scourge was not limited to 14th century Europe. The epidemic may have begun about 542 A.D. in Western Asia, spreading from there. It is believed that half the Byzantine Empire was destroyed in the 6th century, a total of 100 million deaths."

[1]

[2]