התקיפה האמריקאית בסוריה (2017)

התקיפה האמריקאית בסוריה
המשחתת USS Ross משגרת טיל שיוט מסוג טומהוק
המשחתת USS Ross משגרת טיל שיוט מסוג טומהוק
מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה
תאריכי הסכסוך 7 באפריל 2017 – 7 באפריל 2017
קרב לפני המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון
מקום סוריה
קואורדינטות 34°30′02″N 36°53′57″E / 34.500555555556°N 36.899166666667°E / 34.500555555556; 36.899166666667
עילה תקיפה בנשק כימי נגד אזרחים על ידי משטר אסד
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

סוריהסוריה סוריה

ראשי מדינה
ארצות הבריתארצות הברית דונלד טראמפ  סוריהסוריה בשאר אל-אסד 
כוחות

?

אבדות

אין

7 סורים הרוגים, בין 9 ל-14 מטוסי קרב הושמדו, נזק כבד לשדה התעופה הצבאי בחומס

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-7 באפריל 2017 תקף צי ארצות הברית באמצעות טילי שיוט את בסיס חיל האוויר הסורי א-שעיראתערבית: الشعيرات) ליד חומס, בתגובה למתקפה הכימית בח'אן שייח'ון שביצע צבא סוריה יומיים קודם לכן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – פירוק הנשק הכימי בסוריה, מלחמת האזרחים בסוריה

שימוש פומבי בולט ראשון בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה נעשה ב-2013 על ידי משטר אסד במתקפה הכימית בע'וטה, בה נהרגו מסארין למעלה מאלף אזרחים. נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה איים בפעולה צבאית אך הסתפק בסופו של דבר בהסכם בין סוריה למעצמות בדבר פירוק הנשק הכימי הסורי.

ב-2014 הכריזו האו"ם ונשיא ארצות הברית ברק אובמה, כי כל או כמעט כל הנשק הכימי שהיה בסוריה הושמד על פי ההסכם הנ"ל[1]. גם ישראל הייתה שותפה בפועל להכרזה זו, ואף הפסיקה בעקבות זאת לחלק מסכות אב"כ לתושביה וצמצמה את ייצורן[2]. ישראל גם עדכנה בעקבות זאת את אופן היערכות צה"ל למול איום בנשק כימי[3].

בניגוד לכל אלה, כבר ב-2014 וביתר שאת בשנתיים שלאחריה, ככל שמלחמת האזרחים הסורית נמשכה, הסתבר שמשטר בשאר אל-אסד הפר את הסכם פירוק הנשק הכימי והחביא יכולות כימיות שיוריות, עליהן לא דיווח ובהן השתמש מפעם לפעם במסגרת מלחמת האזרחים ולמרות הכחשותיו.

המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון

ב-4 באפריל 2017 הפציצו מטוסי חיל האוויר הסורי את העיר ח'אן שייח'ון שבמחוז אידליב שבסוריה, הנשלטת על ידי ארגון המורדים תחריר א-שאם שמוכרז בארצות הברית כארגון טרור. ההפצצה כללה גם גז רעיל, ככל הנראה סארין, וכתוצאה ממנה נהרגו כ-87 בני אדם ונפצעו מעל 400.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים את המשטר הסורי בביצוע המתקפה הכימית, ואמר כי "העולם המתורבת לא יכול להתעלם" מן המעשה. מזכיר המדינה האמריקני, רקס טילרסון, אמר כי "כל מי שמשתמש בנשק כימי כדי לתקוף את בני עמו מראה התעלמות בסיסית מההגינות האנושית והוא חייב לתת דין וחשבון".

לעומתם, סגן שגריר רוסיה לאו"ם, ולדימיר ספרונקוב, הזהיר את ארצות הברית מההשלכות השליליות העלולות להיות לתקיפה צבאית שלה בסוריה, אם תתבצע והוסיף כי "האחריות תהיה על כתפי אלה שייזמו פעולה טראגית שכזאת".

בתוך הממשל האמריקאי התנהל ויכוח בין שני אגפים שונים בנוגע לתגובה הנדרשת. הפלג המכונה "לאומני" ובפועל בדלני, בראשות סטיב באנון התנגד לפעולה צבאית, בעוד הפלג המכונה "דמוקרטי" ובפועל גלובליסטי, בראשות ג'ארד קושנר תמך בה. פלג אחרון זה הוא שניצח בוויכוח הפנימי[4].

התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחתת "פורטר"

יומיים בערך לאחר התקיפה הכימית הסורית הורה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על תגובה צבאית. הוראה זו נעשתה בניגוד לעמדתו בשנת 2013 לאחר המתקפה הכימית בע'וטה, כשהסתייג מהפצצה אמריקאית אפשרית ודרש אישור מהקונגרס לפעילות כזאת[5]. ההוראה לתקוף גם עמדה בניגוד להתנהלותו בנסיבות דומות, של קודמו בתפקיד ברק אובמה, הן בעצם הפגיעה בסוריה באמצעים צבאיים, והן בכך שניתנה זמן כה קצר לאחר התקיפה הכימית הסורית[6].

ב-7 באפריל 2017, בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר (שעון סוריה), שתי משחתות של הצי השישי של ארצות הברית במזרח הים התיכון, המשחתות "רוס" ו"פורטר", ירו 59 טילי טומהוק לעבר בסיס חיל האוויר הסורי "א-שעיראת" שליד חומס, הבסיס ממנו המריאו המטוסים שביצעו יומיים וחצי קודם לכן את המתקפה הכימית. זו הייתה הפעם הראשונה שהבית הלבן הורה בגלוי ובפומבי על מתקפה צבאית נגד כוחות של צבא אסד[7].

בתקיפה האמריקאית נפגעה קשות אחת משלוש הטייסות של חיל האוויר הסורי החונות דרך קבע בשדה התעופה המותקף. בין 9 ל-14 (תלוי במקור) מטוסי קרב-הפצצה סוריים מדגם סוחוי (ככל הנראה סוחוי 25) הושמדו, יחד עם מגדל הפיקוח ומחסן תחמושת, ונפגעו מסלול טיסה ושורת מטרות נוספות בשדה התעופה ובסביבתו. משרד ההגנה הרוסי מסר כי הושמדו שישה מטוסי מיג 23, אך לא ברור אם הכוונה היא רק או בנוסף למטוסי הסוחוי. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, ג'יימס מאטיס, אמר שבתקיפה הושמדו כ-20 אחוז מכלי הטיס המבצעיים בסוריה, ונפגעה היכולת להשתמש בבסיס שהותקף[8].

כחצי שעה או קצת יותר לפני ביצוע התקיפה דיווחה ארצות הברית לרוסיה על כוונותיה (הדיווח לאחדות מבעלות בריתה הרלוונטיות, ובהן ישראל נעשה קודם לכן). בשל הדיווח המוקדם וגם בשל מיקוד התקיפה באזורים ספציפיים בשדה התעופה ולא באחרים, נהרגו בה רק שישה מאנשי צבא אסד ואף לא רוסי אחד, אף על פי שגם הצבא הרוסי השתמש באותו שדה תעופה סורי.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התקיפה ביקשה רוסיה לזמן כינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם לדון בעניין, השעתה את התיאום האווירי עם ארצות הברית בסוריה, וטענה כי מדובר בהפרת החוק הבינלאומי. גם בוליביה, איראן וקוריאה הצפונית גינו את התקיפה. בקרב ערביי ישראל, מפלגת חד"ש גינתה את התקיפה האמריקאית.[9]

מנגד, ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בריטניה, טורקיה, האופוזיציה הסורית וגם האופוזיציה הדמוקרטית בארצות הברית תמכו בתקיפה ושיבחו את ביצועה, וצרפת וגרמניה הטילו על משטרו של אסד את האחריות לתקיפה האמריקאית, בשל המתקפה הכימית שלו בח'אן שייח'ון. בתוך זמן קצר הצטרפו מדינות מערביות רבות נוספות לתמיכה בתקיפה.

בארצות הברית עצמה חרגו בדרך כלל רק הימין והשמאל הקיצונים מהקונצנזוס התומך בתקיפה. בין הבולטים במתנגדים מימין היו הסנטור הרפובליקני הבדלני מקנטקי ראנד פול, ציר בית הנבחרים הרפובליקני ממישיגן ג'סטין עמאש, ממוצא פלסטיני נוצרי, הפרשנית השמרנית אן קולטר. משמאל בלטו בהתנגדות לתקיפה צירת בית הנבחרים הדמוקרטית מהוואי טולסי גבארד, מתומכיו המובהקים של ברני סנדרס, כמו גם סנדרס עצמו וכן הסנטור טים קיין, המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא בבחירות 2016[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]