התקיפה האמריקאית בסוריה (2017)
| התקיפה האמריקאית בסוריה | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה | ||||||||||||||||||
 המשחתת USS Ross משגרת טיל שיוט מסוג טומהוק | ||||||||||||||||||
| תאריך התחלה: | 7 באפריל 2017 | |||||||||||||||||
| תאריך סיום: | 7 באפריל 2017 | |||||||||||||||||
| קרב לפני: | המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון | |||||||||||||||||
| מקום: |
סוריה 34°30′02″N 36°53′57″E / 34.500555555556°N 36.899166666667°E | |||||||||||||||||
| עילה: | תקיפה בנשק כימי נגד אזרחים על ידי משטר אסד | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
ב-7 באפריל 2017 תקף צי ארצות הברית באמצעות טילי שיוט את בסיס חיל האוויר הסורי א-שעיראת (בערבית: الشعيرات) ליד חומס, בתגובה למתקפה הכימית בח'אן שייח'ון שביצע צבא סוריה יומיים קודם לכן.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – פירוק הנשק הכימי בסוריה, מלחמת האזרחים בסוריה
ערכים מורחבים – שימוש פומבי בולט ראשון בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה נעשה ב-2013 על ידי משטר אסד במתקפה הכימית בע'וטה, בה נהרגו מסארין למעלה מאלף אזרחים. נשיא ארצות הברית דאז ברק אובמה איים בפעולה צבאית אך הסתפק בסופו של דבר בהסכם בין סוריה למעצמות בדבר פירוק הנשק הכימי הסורי.
ב-2014 הכריזו האו"ם ונשיא ארצות הברית ברק אובמה, כי כל או כמעט כל הנשק הכימי שהיה בסוריה הושמד על פי ההסכם הנ"ל[1]. גם ישראל הייתה שותפה בפועל להכרזה זו, ואף הפסיקה בעקבות זאת לחלק מסכות אב"כ לתושביה וצמצמה את ייצורן[2]. ישראל גם עדכנה בעקבות זאת את אופן היערכות צה"ל למול איום בנשק כימי[3].
בניגוד לכל אלה, כבר ב-2014 וביתר שאת בשנתיים שלאחריה, ככל שמלחמת האזרחים הסורית נמשכה, הסתבר שמשטר בשאר אל-אסד הפר את הסכם פירוק הנשק הכימי והחביא יכולות כימיות שיוריות, עליהן לא דיווח ובהן השתמש מפעם לפעם במסגרת מלחמת האזרחים ולמרות הכחשותיו.
המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון
ב-4 באפריל 2017 הפציצו מטוסי חיל האוויר הסורי את העיר ח'אן שייח'ון שבמחוז אידליב שבסוריה, הנשלטת על ידי ארגון המורדים תחריר א-שאם שמוכרז בארצות הברית כארגון טרור. ההפצצה כללה גם גז רעיל, ככל הנראה סארין, וכתוצאה ממנה נהרגו כ-87 בני אדם ונפצעו מעל 400.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, האשים את המשטר הסורי בביצוע המתקפה הכימית, ואמר כי "העולם המתורבת לא יכול להתעלם" מן המעשה. מזכיר המדינה האמריקני, רקס טילרסון, אמר כי "כל מי שמשתמש בנשק כימי כדי לתקוף את בני עמו מראה התעלמות בסיסית מההגינות האנושית והוא חייב לתת דין וחשבון".
לעומתם, סגן שגריר רוסיה לאו"ם, ולדימיר ספרונקוב, הזהיר את ארצות הברית מההשלכות השליליות העלולות להיות לתקיפה צבאית שלה בסוריה, אם תתבצע והוסיף כי "האחריות תהיה על כתפי אלה שייזמו פעולה טראגית שכזאת".
בתוך הממשל האמריקאי התנהל ויכוח בין שני אגפים שונים בנוגע לתגובה הנדרשת. הפלג המכונה "לאומני" ובפועל בדלני, בראשות סטיב באנון התנגד לפעולה צבאית, בעוד הפלג המכונה "דמוקרטי" ובפועל גלובליסטי, בראשות ג'ארד קושנר תמך בה. פלג אחרון זה הוא שניצח בוויכוח הפנימי[4].
התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_2007.jpg)
יומיים בערך לאחר התקיפה הכימית הסורית הורה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על תגובה צבאית. הוראה זו נעשתה בניגוד לעמדתו בשנת 2013 לאחר המתקפה הכימית בע'וטה, כשהסתייג מהפצצה אמריקאית אפשרית ודרש אישור מהקונגרס לפעילות כזאת[5]. ההוראה לתקוף גם עמדה בניגוד להתנהלותו בנסיבות דומות, של קודמו בתפקיד ברק אובמה, הן בעצם הפגיעה בסוריה באמצעים צבאיים, והן בכך שניתנה זמן כה קצר לאחר התקיפה הכימית הסורית[6].
ב-7 באפריל 2017, בסביבות השעה 4:00 לפנות בוקר (שעון סוריה), שתי משחתות של הצי השישי של ארצות הברית במזרח הים התיכון, המשחתות "רוס" ו"פורטר", ירו 59 טילי טומהוק לעבר בסיס חיל האוויר הסורי "א-שעיראת" שליד חומס, הבסיס ממנו המריאו המטוסים שביצעו יומיים וחצי קודם לכן את המתקפה הכימית. זו הייתה הפעם הראשונה שהבית הלבן הורה בגלוי ובפומבי על מתקפה צבאית נגד כוחות של צבא אסד[7].
בתקיפה האמריקאית נפגעה קשות אחת משלוש הטייסות של חיל האוויר הסורי החונות דרך קבע בשדה התעופה המותקף. בין 9 ל-14 (תלוי במקור) מטוסי קרב-הפצצה סוריים מדגם סוחוי (ככל הנראה סוחוי 25) הושמדו, יחד עם מגדל הפיקוח ומחסן תחמושת, ונפגעו מסלול טיסה ושורת מטרות נוספות בשדה התעופה ובסביבתו. משרד ההגנה הרוסי מסר כי הושמדו שישה מטוסי מיג 23, אך לא ברור אם הכוונה היא רק או בנוסף למטוסי הסוחוי. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, ג'יימס מאטיס, אמר שבתקיפה הושמדו כ-20 אחוז מכלי הטיס המבצעיים בסוריה, ונפגעה היכולת להשתמש בבסיס שהותקף[8].
כחצי שעה או קצת יותר לפני ביצוע התקיפה דיווחה ארצות הברית לרוסיה על כוונותיה (הדיווח לאחדות מבעלות בריתה הרלוונטיות, ובהן ישראל נעשה קודם לכן). בשל הדיווח המוקדם וגם בשל מיקוד התקיפה באזורים ספציפיים בשדה התעופה ולא באחרים, נהרגו בה רק שישה מאנשי צבא אסד ואף לא רוסי אחד, אף על פי שגם הצבא הרוסי השתמש באותו שדה תעופה סורי.
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות התקיפה ביקשה רוסיה לזמן כינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם לדון בעניין, השעתה את התיאום האווירי עם ארצות הברית בסוריה, וטענה כי מדובר בהפרת החוק הבינלאומי. גם בוליביה, איראן וקוריאה הצפונית גינו את התקיפה. בקרב ערביי ישראל, מפלגת חד"ש גינתה את התקיפה האמריקאית.[9]
מנגד, ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בריטניה, טורקיה, האופוזיציה הסורית וגם האופוזיציה הדמוקרטית בארצות הברית תמכו בתקיפה ושיבחו את ביצועה, וצרפת וגרמניה הטילו על משטרו של אסד את האחריות לתקיפה האמריקאית, בשל המתקפה הכימית שלו בח'אן שייח'ון. בתוך זמן קצר הצטרפו מדינות מערביות רבות נוספות לתמיכה בתקיפה.
בארצות הברית עצמה חרגו בדרך כלל רק הימין והשמאל הקיצונים מהקונצנזוס התומך בתקיפה. בין הבולטים במתנגדים מימין היו הסנטור הרפובליקני הבדלני מקנטקי ראנד פול, ציר בית הנבחרים הרפובליקני ממישיגן ג'סטין עמאש, ממוצא פלסטיני נוצרי, הפרשנית השמרנית אן קולטר, ריצ'רד ספנסר הנאו נאצי, שגרם בשעתו קושי ניכר לטראמפ, כשהביע תמיכה בו לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית וכעת רמז שיסיר תמיכה זו בבחירות הבאות וכן עמיתו לימין האלטרנטיבי, הבלוגר מייק צ'רנוביץ'. גם פול ג'וזף ווטסון, איש הרדיו והיוטיוב הבריטי השמרני, שתמך בשעתו במירוץ של טראמפ לנשיאות, ביקר את התקיפה והודיע שהוא מסיר מעתה את תמיכתו בטראמפ. משמאל בלטו בהתנגדות לתקיפה צירת בית הנבחרים הדמוקרטית מהוואי טולסי גבארד, מתומכיו המובהקים של ברני סנדרס, כמו גם סנדרס עצמו וכן הסנטור טים קיין, המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא בבחירות 2016[10].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - בתגובה למתקפה הכימית: טראמפ תקף בסוריה עם עשרות טילים, באתר ynet, 7 באפריל 2017
- לפני ואחרי: הלוויין חושף את הפגיעה בבסיס הסורי, באתר ynet, 7 באפריל 2017
- גל פרל פינקל, "כשאתה צריך לירות, תירה. אל תדבר", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 באפריל 2017
- Jim Garamone, Trump Orders Missile Attack in Retaliation for Syrian Chemical Strikes, U.S. Department of Defense, April 6, 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטרס, סוריה עמדה ביעד: פינתה כל הנשק הכימי משטחה, באתר וואלה!, 23 ביוני 2014.
- ^ יובל אזולאי, אין איום כימי - אין עבודה: עשרות יפוטרו ממפעל שלאון, באתר גלובס, 1 ביוני 2014
- ^ יואב זיתון, האיום הכימי הוסר? שינוי גדול במערך האב"כ, באתר ynet, 23 במרץ 2015
- ^ Bannon lost to Kushner
- ^ Trump's View of Syria: How It Evolved, in 19 Tweets
- ^ "Dozens of U.S. Missiles Hit Air Base in Syria", ניו יורק טיימס, 6 באפריל 2017
- ^ בתגובה למתקפה הכימית: טראמפ תקף בסוריה עם עשרות טילים, באתר ynet, 7 באפריל 2017
- ^ שר ההגנה האמריקני: "השמדנו חמישית מכלי הטיס המבצעיים בסוריה", באתר ynet, 11 באפריל 2017
- ^ ג'קי חורי, חד"ש סיכלה הודעת גינוי להתקפה הכימית בסוריה, ויצאה נגד התקיפה האמריקאית, באתר הארץ, 9 באפריל 2017.
- ^ "Trump’s Far-Right Supporters Turn on Him Over Syria Strike", ניו יורק טיימס, 7 באפריל 2017
