התקיפה הישראלית בסודאן (2009)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אוסף של ספקולציות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התקיפה הישראלית בסודאן
מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריך התחלה: ינואר 2009
מקום: סודאן
עילה: משלוח נשק מאיראן אל החמאס
תוצאה: המשלוחים הושמדו
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

איראןאיראן  איראן
סודאןסודאן  סודאן

ראשי מדינה
ישראלישראל אהוד אולמרט  איראןאיראן מחמוד אחמדינז'אד
סודאןסודאן עומר אל-בשיר 
כוחות

דווח על שני כלי טיס שירו טילים על השיירה,
בנוסף כוח קומנדו תקף ספינה איראנית

שיירת נשק שכללה מספר משאיות וספינת נשק איראנית

אבידות

אין

כ-88 הרוגים, יש האומדים את המספר אף ביותר מ-100.

התקיפה הישראלית בסודאן הייתה תקיפה משולבת של חיל האוויר הישראלי ושל כוחות הקומנדו הימי בסודאן, בסוף או לאחר מבצע עופרת יצוקה, שבמהלכה תקפו שני מטוסי קרב או כלי טיס בלתי מאוישים ישראליים שיירת משאיות שהסיעה אמצעי לחימה ששלחה איראן אל ארגון חמאס דרך סודאן[1]. בנוסף לתקיפה על שיירת המשאיות, תקפה ישראל ספינת נשק איראנית בעזרת כוח נוסף מחיל האוויר או כוח של שייטת 13.

דבר התקיפה פורסם ב-26 במרץ 2009 ברשת הטלוויזיה CBS האמריקנית, ורוב פרטיה נשארו מעורפלים. מועד התקיפה המדויק אינו ידוע, ולפי בכיר סודאני שתיים משלוש התקיפות בוצעו ב-17 בינואר 2009 וב-11 בפברואר 2009.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מבצע חורף חם ישראל חתמה על הסכם רגיעה עם החמאס למשך כחצי שנה. בתום תקופת הרגיעה פתח חמאס בירי מסיבי של רקטות על יישובי עוטף עזה ואשקלון. כתגובה ישראל יצאה למבצע עופרת יצוקה. במהלך המבצע נהרסו חלקים רבים ברצועת עזה וארגוני הטרור שבה (ובראשם החמאס) ספגו מכה קשה.

על פי הערכות המודיעין בישראל ובעולם[דרוש מקור], איראן החליטה לשלוח אמצעי לחימה לחמאס במסלול שתחילתו בסודאן, עובר דרך מצרים, ומסתיים בגבול המצרי עם עזה. סודאן ככל הנראה העלימה עין מההברחות, בתמורה לתשלום[2].

התקיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי הנשק הגיעו אל נמל פורט סודאן ומשם הועלו על שיירת משאיות[דרוש מקור]. באמצע המסלול של השיירה, כשהיא נמצאת באזור מדברי, נוסעיה שמו לב לשני כלי טיס[2], שזמן קצר לאחר מכן תקפו אותם. שני כלי הטיס היו ככל הנראה מטוסי קרב ישראליים או כלי טיס בלתי מאוישים בעלי יכולת תקיפה מסוג הרמס 450[3].

על מספר ההרוגים בתקיפה קיימים דיווחים סותרים, הנעים בין 39 הרוגים, דרך 100, ועד לטענות של בכירים מצריים האומדות את ההרוגים בכ-300 איש במספר תקיפות של חיל האוויר הישראלי בסודאן[דרוש מקור].

על-פי רשת ABC האמריקנית, חיל האוויר הישראלי תקף בשני מועדים שונים שתי שיירות נשק[4]. בנוסף לתקיפת שיירת המשאיות, היו דיווחים על תקיפת ספינת נשק איראנית שעגנה בפורט סודאן והותקפה על ידי חיל האוויר הישראלי או על ידי כוח של שייטת 13[5].

ב-24 בפברואר 2009 זומן הממונה על שגרירות ארצות הברית למשרד החוץ בחרטום, שם נמסרה לו מחאה רשמית על התקיפות, שלהערכת הסודאנים בוצעו בידי חיל האוויר האמריקני. נמסר לו שבתקיפה הראשונה נהרגו 43 איש, ובשנייה נהרגו 45 איש[6].

פרסום התקיפה ותגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבר התקיפה פורסם ב-26 במרץ 2009 על ידי כתב רשת הטלוויזיה CBS האמריקנית. בתחילה רק בכירים סודאנים הודו שמדינתם הותקפה על ידי חיל אוויר עוין, שהם משערים כי היה ישראלי או אמריקני[7], ואמרו כי התקיפה הייתה רצח עם ובמהלכה נרצחו מאות פליטים מסודאן ומאריתריאה[8]. בהמשך הגיבו גם בכירים מצרים כי ידעו על התקיפה מיד לאחר התרחשותה, אך לא הודיעו על כך משום שלא רצו להביך את סודאן. בנוסף לבכירים המצרים, גם בכירים בארצות הברית אישרו כי ידעו על התקיפה, אך לא ידעו אילו סוגי תחמושת היו בשיירה. מאוחר יותר גם דווח ברשת ABC האמריקנית כי ארצות הברית הזהירה את הממשל הסודאני שעליו להפסיק את ההברחות במדינתו משום שיש צדדים העוקבים אחריהן[9]. בשל האזהרה הזאת החשד המיידי של השלטון הסודאני היה כי חיל האוויר האמריקני הוא שהיה אחראי לתקיפות.

תגובת ישראל לדיווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות האישור של בכירים מצרים וסודאנים, לא ניתן אישור רשמי לתקיפה מפי בכיר ישראלי.

עם זאת, יש המוצאים רמז בדבריו של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שאמר ביום שבו פורסמה התקיפה:

"במקומות קרובים ובמקומות פחות קרובים, בכל מקום שבו אנחנו יכולים לפגוע בתשתיות הטרור אנחנו פוגעים בהם... מי שצריך לדעת יודע שאין מקום שבו מדינת ישראל לא יכולה לפעול. אין מקום כזה"

בנאום כ-12 יום לפני פרסום התקיפה, במהלך סיכום של הקדנציה הממשלתית שלו, אמר אהוד אולמרט כי במהלך תקופת שלטונו "היו אינספור פעילויות גדולות. לא ארחיב. מה שידוע ידוע"[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 187.
  2. ^ 2.0 2.1 כתבה ב-ynet בה מצטט ניצול שהעיד: "שני מטוסים חלפו מעלינו, ואז תקפו". בנוסף לכך גם מוזכר דיווח בעיתון המצרי "א-שורוק" לפיו סודאן קיבלה תשלום על ההברחות.
  3. ^ ynet, דיווח: התקיפה בסודן בוצעה על ידי מל"טים, באתר ynet, 29 במרץ 2009
  4. ^ כתבה ב-ynet על הדיווח ברשת ABC
  5. ^ כתבה ב-ynet על השתתפות יחידת שייטת 13 בתקיפת הספינה האיראנית
  6. ^ מברק סודי מהשגרירות בחרטום למחלקת המדינה בוושינגטון, אתר ויקיליקס
  7. ^ U.S. Accused Of Killing 39 In Sudan Strike
  8. ^ כתבה ב-ynet על אישור הבכירים הסודאנים
  9. ^ כתבה ב-ynet על הדיווח בעיתון "א-שרק אל-אווסט", לפיו ארצות הברית הזהירה את סודאן
  10. ^ ציטוט מהנאום של אהוד אולמרט בסיכום הקדנציה שלו