טריפ רע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף התקף פסיכדלי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טריפ רע (הידוע לפעמים גם כהתקף פסיכדלי) הוא סוג של התקף של אי שקט וחרדה, התנסות מפחידה או מטרידה שהיא סיבוך או ביטוי להרעלה באמצעות צריכת סמים הזייתים (הלוצינוגנים) כמו אל־אס־די, פנציקלידין, מסקלין וסלוויה דיווינורום ולפעמים מריחואנה.

המונח משמש לפעמים כדי לתאר התקף חרדה או התקף פאניקה שמתרחש תוך כדי שימוש במריחואנה[1].

את תוכן החוויה תלו לפעמים בעבר בהתעוררותם של מצבים מודחקים או בתגובת חרדה להשפעות ההזייתיות של הסם[2].

"טריפים רעים" אחרי צריכת LSD עלולים לקרות לפעמים גם למי שהיו לו "טריפים טובים" (עם אופוריה).[3]

היבטים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תגובות יכולות לקרות תוך כדי מצב של הרעלה בעזרת סם הלוצינוגני. צרכני סמים יכולים לחוות תחושות כלליות של פרנויה ושל פחד. יש שעלולים לחוש התקף חרדה - מצב שבו האדם חווה פחד קיצוני, ולעיתים גם עם הרגשת ניתוק מהסביבה ופחד מפני שיגעון ומפני אי חזרה למציאות. הטריפ הרע יכול להתבטא גם בדיכאון עמוק עם סיכון אבדני.

הסובלים מ"טריפ רע" יכולים לבצע פעולות העלולות לפגוע בעצמם או בסובבים אותם. הפעולות יכולות להתבטא במחשבות אובדניות או אפילו בניסיון התאבדות כתוצאה מהגברת תחושות פרנואידיות והדיכאון. הסובלים יכולים לחשוב שמותם הולך ובא או אפילו שהיקום כולו הולך להתמוטט.

חלק יכולים לחוות אי התמצאות או בלבול. התפישות הנורמליות של זמן, מרחב ואפילו אישיות יכולים להשתנות, דבר שיגרום לפחד. חלק יכולים להחמיר את מצבם על ידי ניסיון ל"היאבק" בחוויה הפסיכדלית. יכולות להיות הזיות של חרקים הזוחלים לתוך או מתוך גוף ואף של הימצאות במקומות מלוכלכים כמו ביוב.

אי-הוודאות שבחוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות של סמי ההזיות (או סמים הפסיכדליים) משתנות מאוד מאדם לאדם ומחוויה אחת לשנייה. חלק מהאנשים שנמצאים תחת השפעת הסמים שוכחים שהם לקחו סמים והם בטוחים שהעולם המופרע שהם חווים הוא אמיתי לחלוטין ושהוא ישאר ככה לתמיד.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול הבחירה בהתקפי הפאניקה והאי שקט על רקע שימוש בסמים הלוצינוגנים הוא ההמצאות בחדר שקט, עם מעט גרויים חיצוניים, שיחה שקטה ותומכת, מרגיעה ולא שיפוטית[4]. גם על פי סטניסלב גרוף (Stanislav Grof)[5] יש להפחית את הגירויים הסביבתיים ולפשט את הסביבה. גרוף סבר שניתן ולנצל את ההזדמנות שנוצרה לפתירת הקונפליקט או המשבר הנפשי שהתעורר בעקבות השימוש בסם[6].

תרופות פסיכיאטריות המשמשות לטיפול כוללות בעיקר דיאזפאם (ואליום) 30-10 מ"ג או בנזודיאזפינים אחרים אם המטופל נמצא באי שקט או פאניקה קיצונית[7] .[2] תרופות אנטי-פסיכוטיות אינן נדרשות בדרך כלל אלא כשבולטים סימנים פסיכוטיים בעוצמה גדולה. יש להימנע מתרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית מכיוון שסמי ההזיות הנמכרים "ברחוב" הם מעורבבים עם סמים אנטיכלוינרגיים. מרבית ה"טריפים הרעים" חולפים תוך 24 שעות אחרי הצריכה.[8]

טימותי לירי סבר כי מקורם של חלק מהחוויות במודעות מוגברת לרמה נמוכה של סוכר בדם, היכולה להיפתר בעזרת צריכת סוכר זמין.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Henry W.Lahmeyer, Robert A.Channon, R.Francis Schlemmer Jr Psychoactive Substance Abuse in Joseph A.Flaherty, Robert A.Channon, John M.Davis Lange clinical manual Psychiatry

Diagnosis &Therapy Prentice-Hall International Inc.Chicago 1988

  • Jane A. Kennedy Marijuana, Hallucinogens, Phencyclidine and inhalants in James l.Jacobson, Alan M.Jacobson Psychiatry Secrets Hanley&Belfus, Philadelphia 1996

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ajish G. Mangot, Bad trip due to anticholinergic effect of cannabis, General Hospital Psychiatry, 35, November 2013, עמ' 682.e5–6 doi: 10.1016/j.genhosppsych.2013.06.010
  2. ^ 2.0 2.1 א. אליצור, ש. טיאנו, ח. מוניץ, מ. נוימן, פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה, בעריכת ח. מוניץ, פפירוס, מהדורה רביעית, 2002, עמ' 441-442
  3. ^ Jane Kennedy עמ' 125
  4. ^ Miller PL et al, Treatment of acute, adverse psychedelic reactions: "I've tripped and I can't get down". Journal of psychoactive drugs. 1992 Jul-Sep;24(3):277-9. PMID 1432407
  5. ^ רופא יליד צ'כוסלובקיה, ממייסדי הפסיכולוגיה הטראנס-אישיותית (transpersonal psychology) וחוקר של שינוי מצבי תודעה, בין היתר בעזרת סמים כמו LSD.
  6. ^ Stanislav Grof, Crisis Intervention in Situations Related to Unsupervised Use of Psychedelics in LSD Psychotherapy, Hunter House, Alameda California, 1980
  7. ^ J.Kennedy 1996 עמ' 126
  8. ^ H.Lahmeyer et al עמ' 194

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי