התרבות החריפאית

התרבות החריפאית היא תרבות ארכאולוגית פרהיסטורית של ציידים-לקטים נוודים, שהתקיימה באזור הר הנגב, הנגב המערבי וצפון סיני בסוף התקופה האפיפלאוליתית, בערך בשנים 12,800 - 11,700 לפני זמננו, לפי גילי פחמן-14 מכוילים^[1]. התרבות הוגדרה לראשונה באתר הארכאולוגי אבו סאלם שבהר חריף, ומכאן שמה. התרבות החריפאית מקבילה מבחינת זמנה ומאפייניה לשלב המאוחר של התרבות הנאטופית. היא נחשבת כהתאמה של ציידים-לקטים לתנאי המדבר של השלב המאוחר ביותר בתור הפליסטוקן.

התרבות החריפאית התגלתה והוגדרה בשנות ה-70 של המאה ה-20 בסקר ארכאולוגי שערך הארכאולוג אנטוני מרקס בהר הנגב. כתרבויות פרהיסטוריות אחרות, היא מוגדרת לפי סוגי כלי אבן מסותתים הייחודיים לה. המאפיין הבולט של תרבות זאת הוא ראש חץ בצורת מעוין הנקרא "חוד חריף", המהווה שיכלול בעיצוב ראש החץ, יחסית למיקרוליתים הנאטופיים. האחרונים עדיין נפוצים מאוד באתרים החריפאיים^[2].

אתרי התרבות החריפאית, כעשרים במספר, ממוקמים בהר חריף ובסביבתו, וגם באזור חולות שונרא בנגב המערבי, באזור מכתש רמון ובג'בל מע'רה בצפון סיני. האתרים הגדולים ביותר נמצאים בהר חריף: אבו סאלם ורמת חריף. באתרים אלה השתמרו שרידי מבנים חפורים-למחצה באדמה במתאר מעוגל או סגלגל, מכתשים, שרידי מדורות, כלים מאבן ועצם, וכן קונכיות ימיות שיובאו מים סוף ומהים התיכון. נמצאו עדויות רבות לציד, לפי עצמות בעלי חיים, בעיקר צבאים ויעלים. באזורים אחרים בדרך כלל אין מבנים ושרידי התרבות החומרית דלים בהרבה. בשל כך הוצע כי המחנות הגדולים באזור הגבוה (כאתרי הר חריף) מייצגים התכנסות של קבוצה גדולה יותר במהלך חודשי הקיץ, והמחנות הקטנים והארעיים יותר באזורים הנמוכים מייצגים התפזרות של קבוצות קטנות בעונת החורף^[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 124

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות מהאתרים אבו סאלם ורמת חריף, באתר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית
ממצאי כלים האופייניים לתרבות החריפאית, באתר רשות העתיקות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Maher, L. A., Banning, E. B., & Chazan, M. (2011). Oasis or mirage? Assessing the role of abrupt climate change in the prehistory of the southern Levant. Cambridge Archaeological Journal, 21(1), 1-29
^ Marks, A. E., & Scott, T. R. (1976). Abu Salem: Type Site of the Harifian Industry of the Southern Levant. Journal of field archaeology, 3(1), 43-60
^ Goring-Morris, A. N. (1991). The Harifian of the southern Levant. In Bar-Yosef O., Valla F. R. (eds.). The Natufian culture in the Levant. International Monographs in Prehistory, Ann Arbor, pp. 173-216

[1] Maher, L. A., Banning, E. B., & Chazan, M. (2011). Oasis or mirage? Assessing the role of abrupt climate change in the prehistory of the southern Levant. Cambridge Archaeological Journal, 21(1), 1-29

[2] Marks, A. E., & Scott, T. R. (1976). Abu Salem: Type Site of the Harifian Industry of the Southern Levant. Journal of field archaeology, 3(1), 43-60

[3] Goring-Morris, A. N. (1991). The Harifian of the southern Levant. In Bar-Yosef O., Valla F. R. (eds.). The Natufian culture in the Levant. International Monographs in Prehistory, Ann Arbor, pp. 173-216

[1]

[2]

[3]

תרבויות פלאוליתיות ואפיפלאוליתיות בארץ ישראל
תרבויות התקופה הפלאוליתית התחתונה	התרבות האולדובאית - (2,600,000 ועד 1,000,000) • התרבות האשלית - (1,750,000 עד 400,000) • התרבות האשלו-יברודית - (400,000 עד 220,000)
תרבויות התקופה הפלאוליתית התיכונה	התרבות המוסטרית - (250,000 עד 40,000)
תרבויות התקופה הפלאוליתית העליונה	התרבות האחמרית - (45,000 עד 25,000) • התרבות האוריניאקית - (37,000 עד 33,000) • התרבות העתליתית - (26,000 עד 23,000) • התרבות המשראקית - (23,500 עד 19,000)
תרבויות התקופה האפיפלאוליתית	התרבות הכבארית - (23,000 - 18,000) • התרבות הכבארית הגאומטרית - (18,000 - 15,000) • התרבות הנאטופית - (15,000 עד 11,700) • התרבות הרמונית - (14,500 עד 11,000) • התרבות המושאבית - (14,500 עד 11,000) • התרבות החריפאית - (12,800 עד 11,700)