התרבות הסולוטרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התרבות הסולוטרנית
"חוד עלה" דו-פני של התרבות הסולוטרנית
"חוד עלה" דו-פני של התרבות הסולוטרנית
מפת התפוצה של אתרי התרבות הסולוטרנית
מפת התפוצה של אתרי התרבות הסולוטרנית
אזור גאוגרפי מערב אירופה
תקופה התקופה הפלאוליתית העליונה עריכת הנתון בוויקינתונים
טווח תאריכים 22,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו
אתרים עיקריים מחסה הסלע של רוש דה סולטרה (צר'), מערת לאסקו, מערת אל קסטיו
תרבות קודמת התרבות הגרוויטית (אנ')
התרבות הבאה התרבות המגדלנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חוד עלה מהתרבות הסולוטרנית
גולגולת אישה מהתרבות הסולוטרנית, מלפני 20,600 שנה, נמצאה באברי פאטו, דורדון (צרפת).

התרבות הסולוטרניתצרפתית: Solutréen) היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים מהתקופה הפלאוליתית העליונה, שהתקיימה במערב אירופה בשיאו של עידן הקרח האחרון, בפליסטוקן המאוחר. את השם לתרבות טבע הארכאולוג הצרפתי גבריאל דה מורטיה ב-1869 בעקבות המחקרים באתר הארכאולוגי שבמחסה הסלע של רוש דה סולטרה (צר'), השוכן בנפת סון-א-לואר (צר') במחוז בורגון-פראנש-קונטה במזרח צרפת.

האתר נמצא מתחת לסלע בולט המורכב משונית אלמוגים מאובנת ונראה למרחוק כתוואי בולט. הממצאים הארכאולוגיים הראשונים התגלו ב-1866 בחפירות שביצעו הגאולוגים הצרפתים אנרי טסטו-פרי (צר') ואדריאן ארסלן (Adrien Arcelin). לפי תיארוך פחמן-14 מכויל, גיל התרבות 22,000 עד 17,000 שנים לפני זמננו (20,000 עד 15,000 לפני הספירה).

סיווג זמנים ותפוצה אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידן הקצר יחסית של התרבות הסולוטרנית החל די בפתאומיות אחרי תקופת התרבות הגרוויטית מסביבות 22,000 שנה לפני זמננו, מבלי שניתן לראות מעבר איטי ומתמשך.

הממצאים הקדומים ביותר וגילופי הסלע המתוארכים של התרבות הסולוטרנית נמצאו בעמק עמק הארדש (צר'), ובמיוחד בחבל פריגור (צר') שבדרום-מערב צרפת, אזור התפוצה העיקרי של התרבות. בנוסף היא הייתה נפוצה בקנטבריה (צפון ספרד), כמו גם בחוף הים התיכון הספרדי (סמוך לוולנסיה) ובפורטוגל. אף על פי שהאתרים המוקדמים יותר עם חודי עלה (גר') יוחסו לתרבות הסולוטרנית, היא נחשבת כיום כמוגבלת למערב אירופה. רק הממצאים שבמערת מגדלנה (גר') השוכנת בהרי אייפל במערב גרמניה מלמדים על התיישבות קצרה של בני התרבות הסולוטרנית במרכז אירופה.

התרבות הסולוטרנית נעלמה במפתיע בנסיבות לא ברורות, בסביבות 17,500 שנה לפני זמננו בדיוק כמו שהופיעה במפתיע. התרבות המגדלנית, השייכת גם היא לתקופה הפלאוליתית העליונה, המתוארכת לשנים שבין 18,000–12,000 לפני הספירה, התבססה כתרבות שהחליפה אותה. והיא בתורה הוחלפה על ידי התרבות האזילית.

אקלים ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודת מבט אקלימית, התפתחה התרבות הסולוטרנית בזמן הקר ביותר (וירם III) של התקרחות וירם (אנ'). תחילת התרבות וסופה התאפיינו במזג אוויר קר מאוד ויבש. התנאים המתונים והגשומים במידת מה של תקופת הביניים המכונה תקופת בין הקרחונים של לוז'רי שררו באמצע התקופה, ואילו תקופת בין הקרחונים של לאסקו בסופה, עם תחילת תקופת התרבות המגדלנית.

הפאונה נשלטה בבירור על ידי איילי הצפון, ובנוסף בקר, איילים, יעלים, זאב מצוי, ממותה וסוס.

הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפצים אופייניים לתרבות הסולוטרנית נעשו על ידי התזת נתזי צור דקים. המאפיינים של כלים אלו הם חודי עלה וחודים משוננים, שיוצרו באמצעות טכניקה חדשה הקרויה שברור-לחץ (pressure flaking). בוולגו (ליד דיגואה (צר')) התגלו מקבץ של חודים בני 20,000 שנה שנעשו בטכניקה זו. החודים הדקיקים (בעובי חמישה עד שישה מילימטרים) ובגובה עד 40 סנטימטרים, המוצגים במוזיאון דינו (Musée Dénon) בשאלון-סור-סון, הם בין כלי האבן המרשימים ביותר של כל התקופה הפלאוליתית באירופה. עם זאת, נותרו עדיין בשימוש כלים רבים שהתפתחו בתחילת התקופה הפלאוליתית העליונה, בעיקר מגרדים. הנקר, הלהבון בעל הגב והמקדחים נפוצים פחות.

בצרפת ניתן לבצע חלוקה של התרבות לארבע תקופות: קדם-סולוטרנית, סולוטרנית תחתונה, סולוטרנית תיכונה וסולוטרנית עליונה ואחרונה על בסיס הממצאים. הסוגים העיקריים של החודים בכל תקופה הם:

  • קדם-סולוטרנית – חודי עלה בלתי אחידים.
  • סולוטרנית תחתונה – חודי עלה דו-פניים עם שברור-לחץ.
  • סולוטרנית תיכונה – חודי עלה דמויי עלי ערבה או ער אציל דו-פניים עם שברור-לחץ.
  • סולוטרנית עליונה ואחרונה – חודים בעלי כתף.

חודי חנית נעשו מקרני אייל או מעצמות.

עם סיומה של התרבות הסולוטרנית, נעלמו חודי העלים באיכות המעולה שהיו אופייניים לה. מאוחר יותר קיימות דוגמאות אחרות לטכניקה זו, למשל חלק מראשי החץ של התקופה הנאוליתית ופגיונות מהתקופה הקדם-שושלתית במצרים העתיקה.

תגליות והמצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאת המחטים העשויות מעצם עם חור (קוף) בתקופת התרבות הסולוטרנית העליונה הקלה על תפירת בגדים (פרווה). שרביטים מחוררים (אנ') מופיעים גם הם לראשונה.

נתגלו אתרי מדורות בשטח עד 18 × 9 מטרים, עליהם ניתן היה לצלות כמה בעלי חיים בו זמנית. כמעט כל העצמות שנמצאו נשברו כדי להגיע אל מח העצם. במיקום המייצג ליד סולוטרה-פויי (Solutré-Pouilly), נמצאו עצמות רבות של סוסי בר במדרון הרים תלול, בתוך מה שמכונה מגמת סוסים (בצרפתית: Magma de cheval) דרך משקע אבן גיר בשילוב עם מים ומשקעים. מסת הקונגלומרט מכסה שטח של יותר מ-10 דונם ומגיעה לעובי של עד מטר. משערים אפוא כי נטבחו שם כמה עשרות אלפי סוסי בר.

בפורנו-דו-דיאבל (צר') ליד הקומונה בורדיי (צר') (דורדון) יש בקתה מרובעת מוקפת אבנים.

יצירות אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזורי מערות הרחק מהכניסה ניתן לראות פטרוגליפים ותבליטים של בעלי חיים. יש גם חפצי אמנות קטנים: עצמות חרותות, לוחיות אבן מצוירות עם דמויות ועגילים מצביעים על הבנה מפותחת של האמנות. עם זאת לא התגלו פסלים שלמים לחלוטין.

תבליטים של בעלי חיים התגלו באתר רו-דה-סר (צר') (שראנט) ובפורנו-דו-דיאבל. כבש המושק וחתולים גדולים מופיעים כייצוג נדיר מאוד של בעלי חיים.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת:

ספרד:


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adrien Arcelin: Les fouilles de Solutré. Mâcon 1873.
  • H. Breuil: Quatre cents siècles d’art pariétal. 1952.
  • F. Djindjian, J. Koslowski, M. Otte: Le Paléolithique supérieur en Europe. A. Colin, 1999, {2-200-25107-6}.
  • Ph. Smith: Le Solutréen en France. Bordeaux 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התרבות הסולוטרנית בוויקישיתוף