התרסקות מפציץ הוולקן בנמל התעופה לונדון הית'רו

התרסקות מפציץ הוולקן
בנמל התעופה לונדון הית'רו

מפציץ אוורו וולקן
מפציץ אוורו וולקן
תאריך	1 באוקטובר 1956
שעה	10:00
מיקום	נמל התעופה הית'רו, בריטניה
גורם	טעויות אנוש
קואורדינטות	51°28′26″N 0°25′52″W
הרוגים	4
פצועים	1
ניצולים	2
המעורבים באסון
מפציץ
מטוס	אוורו וולקן
מספר זנב	XA897
שייכות	חיל האוויר המלכותי
מוצא	עדן, תימן
יעד	נמל התעופה הית'רו
אנשי צוות	6
הרוגים	4
פצועים	1
ניצולים	2

התרסקות מפציץ הוולקן בנמל התעופה לונדון הית'רו התרחשה ב-1 באוקטובר 1956. מפציץ סילוני מדגם אוורו וולקן של חיל האוויר המלכותי ששב ממסע בחוץ לארץ וניסה לנחות בנמל התעופה לונדון הית'רו בתנאי מזג אוויר גרועים התרסק על מסלול הנחיתה. בתאונה ניספו ארבעה מתוך שישה אנשי צוות המטוס.

מסע המטוס בחוץ לארץ

מפציץ הוולקן היה אחד משלושה דגמים של מפציצים אסטרטגיים שפותחו בבריטניה בתחילת שנות ה-50 ונועדו להוות את כוח ההרתעה הגרעיני שלה כשהם נושאים פצצות גרעיניות (הדגמים האחרים היו הויקרס ואליאנט וההנדלי פייג' ויקטור).

דגם הוולקן נכנס לשירות בחיל האוויר המלכותי ב-1956. בסתיו באותה שנה נשלח המטוס הראשון בשירות למסע בין-לאומי, שנועד להציגו לראווה במאחזי בריטניה בדרום מזרח אסיה וכן באוסטרליה ובניו זילנד. לאחר שביקרו במדינות אלה יצאו המטוס וצוותו בדרכם חזרה לבריטניה, דרך סינגפור, סרי לנקה ועדן.

האסון

ב-1 באוקטובר 1956 בשעה 02:50 לפי שעון גריניץ' המריא המטוס מעדן שבתימן לקטע האחרון של מסעו חזרה לבריטניה. נמצא בו צוות של שישה אנשים – חמישה אנשי חיל האוויר המלכותי שאליהם הצטרף נציג אזרחי של חברת אוורו, יצרנית המטוס. קברניט המטוס היה מפקד הטייסת דונלד הווארד (Donald Howard). כטייס המשנה שלו שימש קצין בכיר של החיל – מרשל האוויר הארי ברודהרסט . שני הטייסים היו מנוסים ומוותיקי מלחמת העולם השנייה.

המטוס היה יכול לנחות בבסיס חיל האוויר המלכותי בוודינגטון , אך הוחלט להנחיתו בנמל התעופה הית'רו שבלונדון לעיני כתבים וצלמים אזרחיים, כאקט של יחסי ציבור של חיל האוויר המלכותי. המטוס התקרב לנמל לקראת השעה 10:00 והחל בתהליך של נחיתה במסלול 10R בהנחיה מהקרקע. תנאי מזג האוויר היו גרועים – עננות, גשם וראות מוגבלת, שהלכה והחמירה עד כדי אפס.

בפועל הנמיך המטוס בצורה תלולה מדי ומסוכנת מבלי שטייסיו הבחינו בכך או הוזהרו על כך מן הקרקע. לבסוף ברודהרסט הזהיר בדחיפות את הווארד כי המטוס נמוך מדי ושעליו לנסוק. הווארד הגיב מיד, הגביר את כוח המנועים והרים את אף המטוס, אך כבר היה מאוחר. המטוס פגע בשדה חקלאי כ-940 מטר לפני קצה המסלול. כני הנסע הפתוחים שלו נשברו. המטוס החליק על הקרקע ואז התרומם ללא שליטה וטס עד שהתרסק על המסלול, התפרק ועלה באש. שני הטייסים הצליחו להפעיל ברגע האחרון את כיסאות המפלט שלהם ונחלצו מהמטוס בשלום. ברודהרסט נפצע לאחר שצנח ונחת על משטח בטון. ליתר ארבעת האנשים שבמטוס לא היו כיסאות מפלט, וכוחות התאוצה החזקים בעת התאונה לא אפשרו להם לעזוב את מושביהם ולצאת מהמטוס דרך צוהר החירום. כולם ניספו בהתרסקות. אתר ההתרסקות נזרע בשברים והיה אפוף באש ותמרות עשן. היה זה סיום טראגי למסע הבין-לאומי של המטוס.

חקירת האסון

ועדת חקירה וחקירת מהנדס שנערכו לאחר האסון קבעו כי גורמים שונים הביאו להתרחשותו. בין היתר נקבע כי מד הגובה של המטוס לא כוון כהלכה באופן שהמטוס טס בגובה נמוך מכפי שציין המכשיר. כמו כן נקבע כי פקח הטיסה שהנחה את המטוס מהקרקע לנחיתה לא הזהיר את הצוות במועד כי המטוס נמצא בגובה נמוך מדי. בנוסף ציינה החקירה את הטעות שבהחלטה להנחית את המטוס בהית'רו למרות תנאי מזג האוויר הגרועים ששררו בו, בפרט לאור העובדה שאתרי נחיתה חלופיים נקבעו עבור המטוס. נקבע כי התאונה הייתה ניתנת למניעה.

בעקבות התאונה וחקירתה הוכנסו שינויים רבים בנוהלי חיל האוויר המלכותי בנוגע להפעלת מטוסי הוולקן, ושופר השימוש במד הגובה כמו גם האימונים בנחיתה בהנחיה מן הקרקע.

קישורים חיצוניים

• פרטי האירוע, באתר Aviation Safety Network
• ידיעה על חקירת התאונה, באתר Flight Global, מאורכב באתר Web Archive
• סרטון אודות התאונה, בערוץ The Northern Historian, באתר יוטיוב