ה. ר. גיגר
 | |
| לידה |
5 בפברואר 1940 כור, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 2014 (בגיל 74) ציריך, שווייץ |
| שם לידה |
Hans Rudolf Giger |
| מקום קבורה |
גרוייר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ציריך לאמנויות |
| תקופת הפעילות |
? – 12 במאי 2014 |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
| פרסים והוקרה |
פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר (1978) היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2013) פרס אינקפוט (1979) |
| בן או בת זוג |
Li Tobler (1966–1975) |
| חתימה |
 |
|
www | |
  | |
הנס רודי גיגר (בגרמנית: Hansruedi Giger; בצרפתית: Hans Ruedi Giger; 5 בפברואר 1940 – 12 במאי 2014) היה צייר, פסל ומעצב שווייצרי. עבודתו המפורסמת ביותר היא עיצוב החייזר (קסנומורף) בסרט "הנוסע השמיני" ("Alien"), שעליו זכה בפרס אוסקר.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה. ר. גיגר נולד בעיר כור שבקנטון קגראובינדן בשווייץ. הוא זכה לפרסום בזכות זכייתו באוסקר על עיצוב החייזר בסרט "הנוסע השמיני" וכן בעקבות ספר הציורים הרביעי שהוציא, Necronomicon (שאותו המשיך בספר Necronomicon II), ופרסום יצירותיו במגזין אומני. גיגר עיצב מספר עטיפות לאלבומים פופולריים: Brain Salad Surgery של אמרסון, לייק ופאלמר, Frankenchrist של הדד קנדיז ו-Koo Koo של דבי הארי.
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיגר סבל מנדודי שינה, וציוריו מושפעים מחוויותיו במחלה. הוא הוכשר במקור כארכיטקט וצייר את יצירותיו הראשונות במסגרת טיפול באמנות.
לאורך רוב הקריירה שלו גיגר השתמש בעיקר במברשת אוויר כדי ליצור נופים חדגוניים, סוריאליסטים ומפחידים. הסגנון המובהק והייחודי לו בא לידי ביטוי ביצירותיו בהכלאת הגוף האנושי ומכונות בטכניקה המתוארת כ"ביומכניקה". ציוריו לרוב מציגים דימויים מיניים מלאכותיים ולעיתים נחשבים כמטרידים. חלק מציוריו גם הכילו דימויים שטניים.
לואיס בוניואל הפגיש את גיגר עם הצייר הספרדי סלבדור דאלי. דאלי נתן לגיגר לראות את עבודותיו מזווית שונה ובכך להבין את הצד הסוריאליסטי של אומנותו, דבר שהושפע ממנו רבות. טימותי לירי היה גם אחד מחבריו מהם הושפע.
יצירות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיגר היה אחראי על עיצובם של בית הרקונן בסרטו של אלכנדרו יודרובסקי "חולית", שהיה אמור להיות אינטרפרטציה קולנועית לספר "חולית". סרט זה לא הוסרט, אך עיצוביו של גיגר שימשו בסרטים רבים נוספים.
גיגר עיצב את סטנד המיקרופון המפורסם של סולן להקת הנו מטאל קורן ג'ונתן דייוויס הנושא אותו לכל הופעה.
גיגר גם יישם את סגנונו הביומכני בעיצוב פנים. בעיצובו הוקמו מספר "ברי גיגר" בטוקיו, ניו יורק ושווייץ, אך רובם נסגרו במהלך השנים. אומנותו השפיעה רבות על ציירי קעקועים ופטישיסטים ברחבי העולם. חברת הגיטרות איבנז הוציאה סדרת גיטרות המעוצבות בהשראת ציוריו. חברת המשקפיים אוקלי גם הושפעה מאומנותו של גיגר והוציאה סדרת משקפיים מעוצבים.
גיגר נפטר ב-12 במאי 2014 בבית חולים בציריך, שווייץ, לאחר שסבל מפגיעות וחבלות בגופו לאחר שמעד במדרגות ביתו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ה. ר. גיגר (באנגלית)
ה. ר. גיגר, ברשת החברתית פייסבוק
ה. ר. גיגר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ה. ר. גיגר, באתר AllMovie (באנגלית)
ה. ר. גיגר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ה. ר. גיגר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ה. ר. גיגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ה. ר. גיגר, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
ה. ר. גיגר, באתר Discogs (באנגלית)- ה. ר. גיגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
