ואדי חנין (עמק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואדי חנין חישת הקנה שגדלה לאורך ערוץ הנחל ובעורפה נחלת ראובן

ואדי חנין הוא שמו הערבי של ואדי והעמק סביבו הנמצאים בדרומה של ראשון לציון, על שם הואדי נקראו גם שני יישובים שקמו בעמק- המושבה נס ציונה והכפר הערבי שהוקם מולה.
אחד הפירושים של השם ואדי חנין הוא נחל או עמק השושנים, בשם זה נקשרה אגדה על שיח' ערבי אשר שתל לאהובתו הנסיכה המצרית גן של שושנים בעמק הנוצר על ידי הואדי[1], פירושים נוספים למילה חנין הם ברכה, תקוה, חנינה[2], גרסה נוספת למקור השם היא שמדובר בשם מקום בתימן, מקום שהיה מוצאם של בני שבט שהתיישבו במקום בתקופה המוסלמית הקדומה.
המושבה נס ציונה שנבנתה בעמק נקראה בתחילתה ואדי חנין והשם עמק השושנים משתמר בשם אחד מרחובותיה.

מהלך הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח ואדי חנין מבט מדרום, בחזית אפיק הואדי וחישת הקנה שלאורכו, סביבו פרדסי בקעת חנין ובעורפם בתי נס ציונה

ואדי חנין הוא שמו בערבית של הקטע המרכזי בנחל אכזב שתחילתו ממערב לרמלה שם נקרא בעבר ואדי למון ובסופו הוא נשפך לנחל שורק ממערב לעיינות שם הוא נקרא בעבר ואדי עיון דו.
הקטע המרכזי בואדי שבו הוא זורם ממזרח למערב מאזור נחלת ראובן (דרומה של נס ציונה) ועד בית עובד ומצפון לכפר אהרון נקרא בערבית ואדי חנין. בקטע זה נוצר עמק פורה שאדמתו שמשה לחקלאות לאורך כל התקופות ושעדיין נטוע פרדסים ומשמר צמחייה טבעית.
הואדי אשר אגן הניקוז שלו כולל את מערבה של רמלה, אזור באר יעקב-נצר סירני, דרומה של ראשון לציון ואזור נס ציונה הוא חלק מאגן הניקוז של נחל שורק.

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין עינות לבית עובד קיימת פרצה ברכס גבעות הכורכר, דרך פרצה זו מנקז ואדי חנין את המרזבה שבין רכס גבעות הכורכר שעליו בנויה מערב ראשון לציון ובו גם הגן לאומי גבעות הכורכר, לרכס המזרחי יותר שעליו בנויות כיום מז' נס ציונה ומכון ויצמן.
הפרצה מונעת היווצרות ביצות במרזבה ויוצרת בקעה פורייה שעובדה על ידי בני האדם.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוץ נחל חנין וחישות הקנה הגדלות על גדותיו באזור נס ציונה

אזור הואדי נסקר במסגרת סקר טבע עירוני של נס ציונה ונכלל באתרים נחלת ראובן ופרדסי כפר אהרון (שם הוא נקרא גם נחל בית עובד), על פי הסקר ואף על פי שערוץ הנחל פגוע השתמרה צמחיית גדות מגוונת הכוללת חישת עבקנה, גומא הפרקים, גומא ארוך וסוף מצוי. בנחל מקננות קנית וברכיה וקרפדות ירוקות, אילניות מצויות וצפרדעי נחלים מתרבות בו. סביב הנחל עדיין קיימים פרדסים המאפשרים מקלט ל צב-יבשה מצוי, ששרקרק מצוי, נץ מצוי ו שועל מצוי[3]. בגבעות הכורכר במיוחד בגן הלאומי קיימים צמחים ובעלי חיים המאפיינים גבעות הכורכר שהוא נוף ייחודי לארץ ישראל ובו צמחים ובעלי חיים אנדמיים לו[4].

היסטוריה, ארכיאולוגיה ושרידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור ואדי חנין במפת ז'אקוטן ששורטטה בשנת 1799, ניכרת היטב הפרצה ברכס הכורכר שבין בית עובד לעיינות. מערבית לרמלה לא קיים ישוב עד למישור החוף, אם כי קיימים שטחים מעובדים במרזבה שבין רכסי הכורכר.
אזור ואדי חנין במפת ה PEF ששורטטה ב 1880, במפה ניכר היטב החן והפרדס שהיו בבעלות רייסלר ושעתידים לעבור לידי ראובן לררתוך זמן קצר, יתרת העמק אינה מעובדת.
במרכז המפה השם ואדי חנין.
אזור ואדי חנין בשנת 1918, התצלום הוא חלק מתצלום גדול יותר אשר צולם על ידי הטייסת הבווארית במלחמת העולם הראשונה, בתצלום ניתן לראות את נחלת ראובן מוקפת פרדס וותיק, בפרדסים נוספים צעירים יותר שבהם בתי פרדס שניטעו בעמק, מצפון ניתן לראות את המושבה נס ציונה בתחילתה וסביבה מאהלי צבא בריטיים.

העמק הפורה הנוצר על ידי ואדי חנין היה מעובד ברוב התקופות, בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו בעיקר שרידים מהתקופה הפרסית ואילך[5].


במאה השמונה עשרה חלה ירידה ביישוב בארץ וגם היישוב וואדי חנין ננטש, במפת ז'אקוטן לא מסומן שום ישוב במרחב שבין רמלה והים אם כי מסומנים שטחי עיבוד חקלאיים במרזבה. בשלהי המאה התשע עשרה הקים גרמני טמפלרי בשם רייסלר חווה בעמק הנטוש, הוא שיקם חאן חרב ובאר אנטליה שנצלה את מי התהום הגבוהים בעמק ונטע פרדס, החווה ניכרת היטב בקטע ממפת ה PEF משנת 1880. בשנת 1883 רכש ראובן לרר את הנחלה בתמורה לנחלתו אשר בסביבות אודסה, מצפון לנחלה על גבעות הכורכר התחילה להתפתח המושבה נס ציונה שנקראה אז ואדי חנין. בתצלום אוויר משנת 1918 ניתן לראות היטב את נחלת ראובן לרר שוכנת בפרדס וותיק, בפרדסים צעירים יותר נטועים בעמק ממערבה ובניהם פזורים בתי פרדס, במושבה נס ציונה ושדותיה ובמאהלי הצבא הבריטי. את הפרדסים ניתן לראות גם בגלויה מאותה תקופה ובתצלום ממוזיאון המלחמה האוסטרלי. בחצי הראשון של המאה העשרים קמו היישובים בית אהרן, טירת שלום ועיינות על גבעות הכורכר הסוגרות על העמק מדרום ואילו בית עובד הוקם על גבעות הכורכר מצפונו של העמק והעמק נשאר אזור חקלאי, תמונה יישובית זאת ניכרת היטב במפה משנת 1940.
עד המאה העשרים ואחד עיקר התפתחות נס ציונה היה כלפי צפון ומזרח והעמק נשאר כאזור חקלאי למעט האזור שסביב נחלת ראובן . על פי התוכניות הבינוי של עריית ראשון לציון נראה שכל חלקו המזרחי של העמק צפוי להבנות ולהעלם מתחת שמלת בטון ומלט.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלת ראובן- שנקראה בתחילתה ואדי חנין ושכוללת את החן העתיק והפרדס שסביבו שהיה ביתו של רייסלר ולאחריו ראובן לרר ומשפחתו שממנו התפתחה המושבה ולאחר מיכן העיר נס ציונה, הנחלה שוקמה וכיום היא משמשת סניף של בית ראשונים בנס ציונה[6].

ואדי חנין – מכפר הערבי שהוקם ממזרח לרחוב ויצמן שרד המסגד שהוקם בשנות השלושים והוסב לבית כנסת
תל אלסלאקה - שרידי ישוב שהבולט שבהם הוא מבנה קשתות על פסגת גבעה (מס' 30 במפת פרדסי כפר אהרון שבסקר טבע נס ציונה)[7].

אקולוגיה ושמירת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל משמר עדיין בית גידול לצמחים ובעלי חיים חובבי לחות וסביבו בית גידול (מעובד חקלאית אומנם) של גבעות כורכר וחמרה, במישור החוף שתי בתי גידול אלו נמצאים בסכנה חמורה עקב הפיתוח המואץ והעדר הגנה סטטוטורית. הנחל הוא גם חלק ממסדרון אקולוגי המקשר את אזור ההר ובקעת האילון עם מישור החוף, מסדרון זה צפוי להיקטע על ידי תוכניות הבינוי של האזור שבין נס ציונה לפרק המדע (תב"ע נ"ס 144, נ"ס 145)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתוך אתר אינדקס תיירות נס ציונה http://www.indextayarut.co.il/node/277601
  2. ^ נראה כי בתחילה היה מקובל הפירוש המסתמך על השורש ח.נ.נ. ראו למשל את הסבר ועדת השמות של הקרן הקיימת http://www.beit-hanan.com/Et_Hanan-4-2010-3.html
  3. ^ http://mapateva.org.il/Apps/StoryTelling/MapSeries1.7.3_NesTziona/index.html
  4. ^ טל לבנוני, ב בתי הגידול של הכורכר והחמרה, חברה להגנת הטבע
  5. ^ http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=8494
  6. ^ http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?subject_id=11&site_id=48&id=86
  7. ^ באתר עמוד ענן נקרא המבנה תצפית שיח' שהין אולם זו טעות משום ששיח' שהין שכן דרומה בכפר קובייבה בשכונת כפר גבירול של היום. http://www.antiquities.org.il/survey/new/default.aspx?pid=16886