ניקול מיינס
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1997 (בת 26) גלוברסוויל, מדינת ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-2015 |
| מקום לימודים |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ניקול אמבר מיינס (באנגלית: Nicole Amber Maines; נולדה ב-7 באוקטובר 1997) היא שחקנית ואקטיביסטית אמריקאית טרנסג'נדרית, הידועה בתור ניה נאל / החולמת (אנ'), בסדרה "סופרגירל" (2018–2021), גיבורת העל הטרנסג'נדרית הראשונה בטלוויזיה.
עוד לפני כן, התפרסמה בתור סוזן דו בתיק "משפחת דו נגד מדינת מיין" בבית המשפט העליון של מדינת מיין ("משפחת דו נגד אזור בית הספר יחידה 26") שדן בשימוש בשירותים בבתי הספר בהתאם לזהות המגדרית. התיק דן בזהותה המגדרית של מיינס, כאשר נמנע ממנה להשתמש בשירותי בנות בעקבות תלונה. בית המשפט קבע ב-2013 כי הכחשת זכות התלמידים הטרנסג'נדרים לגשת לשירותים בהתאם לזהותם המגדרית היא הפרה של מגילת זכויות האדם של מדינת מיין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיינס ואחיה התאום הזהה ג'ונאס[1] אומצו בלידה על ידי ויין וקלי מיינס, כשאחד מההורים הביולוגיים שלהם היה בן דוד בדרגה שנייה של קלי.[2] לאחר שבילו את שנותיהם הראשונות בגלוברסוויל שבמדינת ניו-יורק, הם גדלו בפורטלנד, מיין. הוריה מספרים כי מילדותה חלמה להיות שחקנית. מיינס הייתה זכר בלידה, החלה להתלונן על אי התאמה בגיל שנתיים, וסיפרה בראיון שהבינה את היותה טרנסג'נדרית כשמלאו לה שלוש. בגיל 7 שינו הוריה את שמה מוויאט לניקול, ובגיל 16 אשררה זאת בעצמה באופן רשמי. מיינס הסבירה שבחרה את השם ניקול כהוקרה לדמות המגולמת על ידי אלכסה ניקולס בתוכנית "זואי 101" בערוץ ניקלודיאון.[3]
החלה את לימודיה באוניברסיטת מיין, ועל פי דברי אביה בחרה לא לחזור ללימודים בסתיו 2018, על מנת להתמקד במשחק.[4]
מיינס הייתה סוזן דו בתיק משפטי פורץ הדרך "משפחת דו נגד אזור בית הספר יחידה 26",[5] אשר מכונה גם "דו נגד קלנצ'י". בבית הספר היסודי בו למדה משתמשים הילדים בכיתות א'-ד' בשירותים משותפים בחלל פתוח. לאחר מכן הם עוברים לחדרי שירותים נפרדים לבנים ולבנות ובהם תאים סגורים. כשמיינס עלתה לכיתה ה' היא החלה להשתמש בשירותי הבנות בהמלצת היועץ החינוכי של בית הספר, לאחר דיון עם הוריה וצוות המורים. בעקבות כך הגיש סבו של אחד מחבריה לכיתה תלונה בעניין, אז מנע בית הספר ממנה כניסה לשירותי הבנות והורה לה להשתמש בשירותים המשותפים של חברי הסגל. בית הספר אף שכר שומר ראש, שתפקידו היה ללוות את הילדה במסדרונות ולוודא כי תיכנס לשירותי הסגל בלבד. כאשר שומר הראש היה עסוק, על הילדה היה להתאפק עד לחזרתו. כתוצאה מכך עברה המשפחה לפורטלנד כדי לפתוח דף חדש, ושם הוצגה מיינס מלכתחילה כילדה. מיינס והוריה תבעו את מִנהל בתי הספר המחוזי בטענה כי מפלה אותה. ביוני 2014 קבע בית המשפט העליון של מדינת מיין כי מִנהל בתי הספר המחוזי הפר את מגילת זכויות האדם ואסר עליו למנוע מתלמידים טרנסג'נדרים גישה לחדרי השירותים בהתאם לזהותם המגדרית.[6] מיינס ומשפחתה קיבלו פיצוי כספי על סך 75,000 דולר בעקבות התביעה.[7][8]
ביולי 2015 עברה ניתוח להתאמה מגדרית.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 הפכו מיינס ומשפחתה לגיבורי הספר "להפוך להיות ניקול: הטרנספורמציה של משפחה אמריקאית",[9][10] שפורסם על ידי כתבת "וושינגטון פוסט" איימי אליס נאט, זוכת פרס פוליצר. הספר תיעד את המשפחה ואת דרכה להשלמה עם היותה של מיינס טרנסג'נדרית.[11] ביוני אותה שנה שיחקה מיינס בתוכנית של USA Network בשם רופא להשכיר את אנה, קטינה טרנסג'נדרית שההורמונים שלה עלולים לסכן את בריאותה.[12]
ב-2016, מיינס הייתה לאחת מ-11 האנשים שכיכבו בסרט תעודי של ערוץ HBO בשם "רשימת הטרנס". בסרט מספרים הגיבורים את סיפוריהם האישיים כטרנסג'נדרים.[13]
ביולי 2018 נמסר כי מיינס נבחרה לשחק בתפקיד ראשי החל מהעונה הרביעית של סדרת CW בשם סופרגירל. העונה עלתה באוקטובר 2018, ומיינס מגלמת בה את ניה נאל ("החולמת") (אנ'), אם קדמונית של חברת הלגיון נורה נאל ("נערת החלומות") (אנ'), ובכך הפכה לגיבורת העל הטרנסג'נדרית הראשונה בטלוויזיה. דמותה מתוארת כ"אישה בעלת נשמה וצורך עז להגן על אחרים". הגיבורה הוא כתבת חדשה, אותה קארה הסופרגירל לוקחת תחת חסותה,[14] שעוברת במהלך העונה את כל הדרך מבחורה טרנסג'נדרית נחבאת אל הכלים לגיבורת על חזקה היודעת לראות את העתיד הקרוב, בדומה לדרך אותה עברה קארה עצמה בעונה הראשונה של הסדרה.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2019 | Bit | לורל | |
| 2022 | Darby and the Dead | פייפר |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2015 | רופא להשכיר | אנה | פרק: "The Prince of Nucleotides" |
| 2018–2021 | סופרגירל | ניה נאל / החולמת (אנ') | תפקיד ראשי (עונות 6-4); 61 פרקים |
| 2020 | אגדות המחר | פרק: "Crisis on Infinite Earths: Part Five" | |
| 2022 | צרות טובות | ליזה דיוויס | 4 פרקים |
| 2023 | הצהובות | ליסה | 9 פרקים |
| הפלאש | ניה נאל / החולמת (אנ') | פרק: "Wildest Dreams" |
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | פרס | הארגון המעניק | מקור |
|---|---|---|---|
| 2011 | רוג'ר בולדווין | האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח של מיין | [15] |
| 2012 | פ.א. פנטלארג' | שוויון במיין | [15] |
| 2014 | ארגון קהילתי | בנות הארדי - נשים בריאות | [16] |
| סמנת'ה סמית | קרן הנשים של מיין | [17][18] | |
| אשת השנה | המגזין גלמור (אנ') | [19][20] | |
| 2015 | פרס הרוח של מת'יו | קרן מת'יו שפרד | [17] |
| פרס נשים צעירות לצדק חברתי | פרסי מריאן הארטמן | [21] | |
| 2018 | פרס השקיפות | סניף שיקגו של הקמפיין לזכויות אדם | [22] |
| 2019 | פרס בריאות והגנה לצעירים על שם אנדי קריי | המרכז הלאומי לשווייון טרנסג'נדרים | [23] |
| פרס חבר המושבעים הרחב על ההופעה הטובה ביותר | Outfest | [24] |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקול מיינס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ניקול מיינס, ברשת החברתית אינסטגרם
ניקול מיינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ניקול מיינס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ניקול מיינס, באתר AllMovie (באנגלית)
ניקול מיינס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- ניקול מיינס, באתר Metacritic (באנגלית)
ניקול מיינס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הביוגרפיה באתר "AEI Speakers"
- Oldham, Stuart (21 ביולי 2018). "Nicole Maines on Being TV's First Trans Superhero: 'I'm Nervous Because I Want to Do It Right'". Variety (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה)
- איילת רוזן, הילד הזה הוא ילדה, באתר מאקו, 24 ביוני 2014
- מיכל רשף, תאומים זהים בנים הפכו לאח ואחות, באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2015
- היסטוריה: "סופרגירל" מציגה את גיבורת-העל הטרנסג'נדרית הראשונה, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2018
- ענבל חייט, DC גאה להציג: גיבורת-על טרנסית ראשונה, באתר ישראל היום, 23 ביולי 2018
- גיבורת העל הטרנסית הראשונה מגיעה לטלוויזיה, באתר "Time Out ישראל", 24 ביולי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nutt, Amy Ellis. "Becoming Nicole". וושינגטון פוסט (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Miller, Lisa. "Becoming Nicole, by Amy Ellis Nutt". The New York Times (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ News, A. B. C. (19 באוקטובר 2015). "How identical twin boys became brother and sister". ABC News (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Routhier, Ray (12 ביולי 2018). "Nicole Maines, who played big role in fight for transgender rights, will star in vampire flick". Press Herald (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ JOHN DOE et al. v. REGIONAL SCHOOL UNIT 26, [1] (Maine Supreme Judicial Court January 30, 2014).
- ^ Lopez, Julyssa. "Actress and Activist Nicole Maines Will Be TV's First Transgender Superhero". Glamour (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Stout, David (3 בדצמבר 2014). "Transgender Teen Awarded $75,000 in Lawsuit". Time (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Maines, Nicole (2 בנובמבר 2015). "I Am Proof That Bathrooms Should Be Gender-Free". Time. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nutt, Amy Ellis. Becoming Nicole: The Transformation of an American Family (באנגלית). USA: Random House. ISBN 9780812995435.
- ^ Russell, Eric (15 באוקטובר 2015). "With release of new book, transgender Maine teen finds her voice". Press Herald.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pulitzer-winning writer discusses book about transgender Maine teen Nicole Maines". Bangor Daily News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Royal Pains Books Nicole Maines for Transgender Episode". E! Online (באנגלית אמריקאית). 17 ביוני 2015. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "UMaine student Nicole Maines shares her story in HBO's 'The Trans List'". Kennebec Journal and Morning Sentinel (באנגלית אמריקאית). 5 בדצמבר 2016. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hoey, Dennis (22 ביולי 2018). "Nicole Maines lands transgender superhero role on network TV series". Press Herald (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Wayne Maines speaks about "Becoming Nicole: The Transformation of an American Family"" (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Girls Rock Awards 2014 Community Organizing Award Winner: Nicole Maines" (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2018-09-17. נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Collins, Kayla (20 בנובמבר 2015). "Rising Star: The Activist – The face and voice of a minority" (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2015 Samantha Smith Awardee" (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hofflich, Jessica (23 ביוני 2015). "Transgender teenager Nicole Maines to guest star in "Royal Pains" episode" (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jeltsen, Melissa (14 בנובמבר 2014). "Nicole Maines, History-Making Transgender Teen, Honored By Glamour Magazine" (באנגלית). נבדק ב-26 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2015 Maryann Hartman Award Recipients Announced". umaine.edu. 4 במרץ 2015. נבדק ב-25 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nicole Maines Honored with HRC Visibility Award in Chicago". hrc.org. 22 באוקטובר 2018. נבדק ב-25 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "TEN awards spotlight Nicole Maines". transequality.org. 22 במאי 2019. נבדק ב-13 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nicole Maines's Outfest Award Is a Win for Trans and Horror Films". advocate.com. 29 ביולי 2019. נבדק ב-25 באוגוסט 2019.
{{cite news}}: (עזרה)