ואלה שמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"ואלה שמות" הוא פזמון עברי היתולי שנכתב על ידי עלי מוהר, הולחן על ידי יוני רכטר ובוצע על ידי אריק איינשטיין ויוני רכטר. מילותיו של השיר, שהתפרסם בתקופת מונדיאל 1990 (טורניר גביע העולם בכדורגל שנערך באיטליה), כוללות רשימה ארוכה ומחורזת של שחקני כדורגל שלקחו חלק בטורניר, וכן רשימה של שחקני עבר ישראלים.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב כרשימה ארוכה של שמות שחקני כדורגל שהשתתפו במונדיאל "איטליה 90'", המסודרת כך שהשמות יתחרזו זה בזה. הרשימה כוללת 141 שחקנים, רובם מוזכרים בשם משפחתם בלבד או בכינוי בו הם מוכרים. עלי מוהר שילב בשיר שחקנים מ-21 נבחרות (מתוך 24 נבחרות שהשתתפו במונדיאל). 3 הנבחרות ששחקניהן לא זכו לייצוג הן הנבחרות של ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות ודרום קוריאה, אשר לא העפילו לשלבים המאוחרים של הטורניר. עם זאת, נבחרות סקוטלנד, שוודיה, ברית המועצות ואוסטריה, שלא העפילו אף הן, זכו לייצוג בשיר. הנבחרת שזכתה לאיזכור הרב ביותר בשיר היא נבחרת איטליה, מארחת הטורניר, ש-15 מכדורגלניה צויינו בשיר. להבדיל, נבחרת מערב גרמניה, הזוכה בטורניר, זכתה לאיזכור מצומצם יותר של 8 כדורגלנים.

חלקו המסיים של השיר כולל רשימה של 20 כדורגלני עבר ישראלים, רובם המכריע מקבוצת הפועל תל אביב, וכן שלושה כדורגלני עבר בינלאומיים מפורסמים – יוהאן קרויף ההולנדי וגארינצ'ה ופלה הברזילאים. השיר מסתיים בציון מיוחד של שוער העבר יעקב חודורוב.

השיר הולחן בצורה מונוטונית, והוא מבוצע בסגנון דיבור, ולא שירה, כאשר איינשטיין מקריא בצורה קצבית ומשעשעת את הרשימה המחורזת של הכדורגלנים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי מוהר, אשר היה ידוע כמעריץ כדורגל נלהב, כתב את מילות השיר עבור איינשטיין, אשר היה ידוע אף הוא כאוהד כדורגל. השיר מבוסס על שיר היתולי דומה בשם "צ'ייקובסקי (ורוסים אחרים)" (באנגלית: "Tschaikowsky (and Other Russians)‎"; מילים: אירה גרשווין; לחן: קורט וייל) אשר בוצע על ידי דני קיי בשנת 1941 במסגרת המחזמר "Lady in the Dark". בדומה לשיר "ואלה שמות", מורכב השיר המקורי מרשימה של 50 מלחינים רוסים, בראשם צ'ייקובסקי. המבנה הריתמי של שני השירים דומה מאד, וכן ה"לחן" שלהם.

שמו של השיר, "ואלה שמות", מבוסס על מילות הפתיחה של פרק א' בספר שמות המקראי, אשר כולל את רשימת בני ישראל שירדו למצרים.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתפרסם, זכה השיר לאהדה רבה בישראל, בעיקר בקרב חובבי כדורגל, והפך למעין המנון בלתי רשמי למונדיאל. השיר, בליווי וידאו קליפ היתולי בכיכובם של איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל, שולב בסרט הקולנוע הישראלי "כבלים", אשר יצא לאקרנים בשנת 1992.

בשנת 2006, בעקבות מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, פרסם הרכב מוזיקלי ישראלי בשם "פרישמן והחלוצים" שיר בשם זהה, בהשפעת שירם של מוהר, רכטר ואיינשטיין. השיר, אשר נכתב והולחן על ידי נדב פרישמן, כולל אף הוא רשימת כדורגלנים שלקחו חלק בטורניר, אך בלחן ובמבנה ריתמי שונה. את קטע הראפ בשיר ביצע הראפר סגול 59.

לכבוד מונדיאל 2010 כתב עיתונאי הספורט אבי מלר שיר בסגנון דומה בשם "מונדיאל עשר", שנפתח באותה השורה בה נפתח השיר "ואלה שמות". את השיר הלחין תמיר קליסקי והקליט אורי בנאי.

בשנת 2012 יצרו שדרי ערוץ ספורט 1, רמי וייץ, מאיר איינשטיין ולירן שכנר, גרסה של השיר לכבוד טורניר יורו 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]