ולרי חרלמוב
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
14 בינואר 1948 מוסקבה, ברית המועצות, כיום ברוסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1981 (בגיל 33) הכביש הראשי מוסקבה – לנינגרד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 ברית המועצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
האוניברסיטה הממלכתית הרוסית לתיירות, נוער ספורט וחינוך גופני  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל |
74 ק"ג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.73 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | הוקי קרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עמדה | חלוץ אגף שמאלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1967–1981 (כ־14 שנים) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מועדון |
צסק"א מוסקבה (1967) זבזדה צ'ברקול (1967 - 1968) צסק"א מוסקבה (1968 - 1981) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כניסה להיכל התהילה | 2005 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ולרי בוריסוביץ' חַרְלָמוֹב (ברוסית: Валерий Борисович Харламов; 14 בינואר 1948 – 27 באוגוסט 1981) היה שחקן הוקי קרח סובייטי בעמדת חלוץ אגף שמאלי, מהכוכבים הגדולים של צסק"א מוסקבה ונבחרת ברית המועצות בכל הזמנים.
חרלמוב נחשב בעיני רבים לאחד החלוצים הטובים בתולדות הענף. הוא אחד משלושה שחקנים בלבד שהתקבלו כחברים בהיכל התהילה של ההוקי קרח אף על פי שלא שיחקו ב-NHL.
חרלמוב נהרג בתאונת דרכים בגיל 33 בלבד, כשעמד לפתוח את עונתו האחרונה כשחקן פעיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של חרלמוב, בוריס, היה מכונאי במפעל ממשלתי. אמו, בגוניה אריבוט, הייתה בסקית ילידת בילבאו שהגיעה לברית המועצות ב-1937 כנערה צעירה, פליטת מלחמת האזרחים בספרד, ועבדה אף היא באותו מפעל. בוריס היה שחקן קבוצת הבנדי של המפעל, ובדחיפתו החל ולרי להחליק על הקרח ולשחק הוקי קרח בגיל 7.
שנה מילדותו עברה על חרלמוב בבילבאו, לשם לקחה אותו אמו ששבה לעיר הולדתה ב-1956.
ב-1961 חלה חרלמוב באנגינה פקטוריס. המחלה פיתחה סיבוכים, ואצל חרלמוב אובחן פגם בתפקוד הלב. כתוצאה מכך נאסרה עליו, בהוראת הרופאים כל פעילות פיזית.
למרות זאת, החליט אביו, בלא ידיעתה של אמו, לרשום אותו בקיץ 1962 לבית הספר לספורט לילדים ונוער של צסק"א מוסקבה, שפתח באותה שנה מחלקה להוקי קרח. מידותיו הקטנות של ולרי אפשרו לאביו גם לזייף במעט את גילו, כיוון שלמחלקה החדשה התקבלו ילדים שנולדו משנת 1949 ואילך. במקביל, זכה חרלמוב למעקב רפואי צמוד אחרי מצבו הפיזי.
אף על פי שהתרמית התגלתה במהרה, כישרונו של חרלמוב הביא לכך שלא סולק מהמחלקה. ב-1967, עם סיום שנותיו בקבוצת הנוער של צסק"א, כבר היה הכוכב הגדול שלה והוביל אותה לזכייה באליפות הנוער של ברית המועצות.
קריירת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלייתו של חרלמוב לקבוצה הבוגרת של צסק"א נתקלה בספקנות של מאמן הקבוצה אנטולי טראסוב, שהיה מודאג מכך שחרלמוב היה קטן ממדים יחסית לשחקן הוקי קרח. חרלמוב עבד בקיץ 1967 על העלאת מסת השריר שלו, ושיחק מספר קטן של משחקים בצסק"א לפני שנשלח לקבוצת זבזדה צ'ברקול, קבוצה מעיר קטנה במחוז צ'ליאבינסק שבהרי אורל, שהופעלה אף היא על ידי הצבא האדום ושיחקה בליגה השנייה של ברית המועצות. מאמן הקבוצה קיבל הוראות מטראסוב להגביר את אימוניו של חרלמוב ולתת לו זמן עודף על הקרח במשחקי קבוצתו כדי שיתחזק ויגביר את כושרו הגופני.
חרלמוב בלט ביכולתו בקבוצה, כבש 34 שערים ב-40 משחקים, ובמרץ 1968 זימן אותו טראסוב בחזרה לצסק"א, שם סיים את העונה. ב-23 באפריל כבש את שערו הראשון בצסק"א. כשהסתיימה עונת הבוגרים המשיך לשחק בקבוצת הנוער.
בעונה הבאה, 1968/69, כבר כבש חרלמוב מקום של קבע בקו הראשון של התקפת צסק"א, שם החל לשתף פעולה עם ולדימיר פטרוב ובוריס מיכאילוב - שיתוף פעולה שיימשך מספר שנים הן בקבוצה והן בנבחרת ברית המועצות. בדצמבר 1968 ערך חרלמוב את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, בצמד משחקי ראווה נגד נבחרת קנדה. גם במשחקים אלה הרכיב חרלמוב את הקו הראשון של התקפת הנבחרת עם פטרוב ומיכאילוב.
חרלמוב התבלט במהרה בזכות יכולת החלקה יוצאת דופן שכללה יציאה מהירה מאוד ממצב סטטי, יכולת לביצוע הטעיות גוף על מספר יריבים בו זמנית, ושליטה מעולה במקל ההוקי ובדיסקית.
הצלחות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלחתו של חרלמוב במשחקים מול קנדה ובמשחקי ידידות נוספים לאחריהם הביאה אותו, יחד עם שני חבריו לקו ההתקפה, להופעה ראשונה במדי נבחרת ברית המועצות בטורניר רשמי - אליפות העולם של 1969. חרלמוב סיים את האליפות עם 13 נקודות (6 שערים ו-7 אסיסטים), חמישי בדירוג המבקיעים, וזכה בתואר עולמי ראשון עם הנבחרת.
בתחילת שנות ה-70 כבר נחשב חרלמוב לכוכב גדול של ההוקי קרח הסובייטי והעולמי. עם נבחרת ברית המועצות זכה בשני תארים עולמיים ב-1970 ו-1971, וב-1971 היה גם המבקיע המצטיין של הליגה הסובייטית. קו ההתקפה שלו עם פטרוב ומיכאילוב הטיל את חיתתו על יריבי צסק"א והנבחרת.
אולימפיאדת סאפורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת האולימפיאדה הראשונה שלו, אולימפיאדת סאפורו (1972), היה חרלמוב כבר הכוכב הגדול של נבחרת ברית המועצות. מאמנו של חרלמוב בצסק"א, אנטולי טראסוב, שאימן גם את הנבחרת, החליט לפרק את קו ההתקפה עם פטרוב ומיכאילוב, ולהרכיב את חרלמוב עם שני שותפים חדשים. ההחלטה התבררה כמוצלחת עבור חרלמוב - באולימפיאדה רשם לעצמו נקודות בכל משחק, כבש בכל המשחקים פרט לאחד (פעמיים כבש שלושער), וסיים את הטורניר כמבקיע המצטיין עם 16 נקודות (9 שערים ו-7 אסיסטים), בהפרש ניכר משאר השחקנים. ברית המועצות סיימה את הטורניר עם חמישה ניצחונות ותיקו אחד, וחרלמוב זכה במדליית זהב אולימפית ראשונה.
סדרת הפסגה, 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סדרת הפסגה
בספטמבר 1972 השתתף חרלמוב עם נבחרת ברית המועצות באירוע היסטורי, שבדיעבד התברר ששינה את פני ההוקי קרח העולמי - סדרת הפסגה, 8 משחקים בין ברית המועצות לנבחרת קנדה, שהורכבה לראשונה משחקנים מקצוענים מה-NHL. חרלמוב נחשף בסדרה ככוכב גדול גם מול הקהל הקנדי, בעיקר בארבעת המשחקים הראשונים שנערכו בקנדה, אותם סיימה ברית המועצות עם שני ניצחונות, תיקו והפסד.
במשחק השישי בסדרה הכה הקנדי בובי קלארק במכוון בקרסולו של חרלמוב באמצעות מקל ההוקי, פצע אותו, וגרם לכך שחרלמוב החמיץ את המשחק השביעי וירד מאוד ביכולתו גם כשחזר כשהוא עדיין פצוע למשחק השמיני והמכריע של הסדרה. ברית המועצות נוצחה באופן דרמטי הן במשחק השביעי והן בשמיני, והפסידה בסדרה.
סדרת הפסגה השנייה, 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרלמוב השתתף ב-1974 בסדרת פסגה נוספת מול נבחרת קנדה, אולם הפעם הורכבה נבחרת קנדה משחקני ליגת ה-WHA - ליגה שניסתה להתחרות ב-NHL באותן שנים. בין שחקני הנבחרת הקנדית היה אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים, גורדי האו. חרלמוב הסתפק בשני שערים בלבד בסדרה, שנערכה בפורמט דומה לזו של 1972 - 8 משחקים, אם כי שני השערים שלו זכו לשבחים בזכות מבצעים אישיים מרשימים שקדמו להם. לשני השערים הוסיף חרלמוב חמישה אסיסטים. הפעם ניצחה ברית המועצות בסדרה, וחרלמוב זכה, בפעם הראשונה, לנצח נבחרת קנדית שהורכבה משחקנים מקצוענים.
משחקי צסק"א בצפון אמריקה, 1975 - 1976[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1975 ותחילת 1976 יצאה צסק"א מוסקבה למסע של ארבעה משחקים בצפון אמריקה מול קבוצות NHL - הפעם הראשונה שקבוצה סובייטית קיימה מסע משחקים כזה. חרלמוב כבר היה מוכר בצפון אמריקה ככוכב גדול בזכות סדרות הפסגה, וזכה לתשואות רמות מאוהדי ה-NHL באולמות בהם ביקרה צסק"א.
בסגנונו האופייני כבש חרלמוב מספר שערים במבצעים אישיים תוך הטעיות על המגינים, וביסס את שמו כאחד משחקני ההוקי קרח הטובים בעולם וכמי שגם מגיני NHL מתקשים מולו. צסק"א ניצחה בשני משחקים, סיימה משחק נוסף בתיקו, ונוצחה רק במשחק אחד - מול אלופת ה-NHL, פילדלפיה פליירס.
המשחק מול הפליירס הפגיש את חרלמוב שוב עם בובי קלארק, השחקן שפצע אותו במכוון בסדרת הפסגה של 1972, ובכלל עם אחת הקבוצות הקשוחות בתולדות ה-NHL. הפליירס, שכונו באותה תקופה "בריוני רחוב ברוד" (על שם הרחוב בו ניצב אולמם הביתי, ה"ספקטרום") הפעילו כוח רב על חרלמוב, ובמקרה אחד אף איבד חרלמוב לזמן קצר את הכרתו בעקבות מכה שספג ממגן הפליירס אד ון אימפ, שבעקבותיה ירדו אנשי צסק"א מזירת הקרח ואיימו להפסיק את המשחק.
חרלמוב סיים את מסע המשחקים כמבקיע המצטיין של צסק"א עם 4 שערים ו-3 אסיסטים.
אולימפיאדת אינסברוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אינסברוק (1976) שוב כיכב חרלמוב במדי נבחרת ברית המועצות, כשהוא משובץ שוב בקו ההתקפה עם ולדימיר פטרוב ובוריס מיכאילוב. אף על פי שברית המועצות הייתה מועמדת ברורה לזכות בטורניר, שנערך בשיטת ליגה, נאבקו הסובייטים בנבחרת צ'כוסלובקיה על הבכורה בטורניר צמוד. המשחק האחרון, בין הסובייטים והצ'כוסלובקים, עמד להכריע את גורל מדליית הזהב.
ברית המועצות נקלעה לפיגור 2:0 בשליש השני של המשחק, אולם הצליחה להשוות ל-3:3, וחרלמוב השלים את המהפך כשכבש את שער הניצחון שהעניק לסובייטים את מדליית הזהב. בסך הכל סיים חרלמוב את הטורניר עם 3 שערים ו-6 אסיסטים.
תאונת הדרכים הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 במאי 1976 חזרו חרלמוב ואשתו, אירינה, במכוניתם מביקור לילי אצל חברים. על הכביש הראשי מוסקבה - לנינגרד ניסה חרלמוב, שנהג במכונית, לעקוף משאית, אולם לא הבחין במשאית נוספת שנסעה מולו. בניסיון להתחמק ממנה הוריד חרלמוב את הרכב מהכביש והתנגש בעמוד חשמל.
חרלמוב שבר בתאונה את אחת מרגליו ושתיים מצלעותיו, וספג גם זעזוע מוח. אירינה יצאה מהתאונה ללא פגע.
חרלמוב עבר סדרה של ניתוחים בעוד קריירת ההוקי שלו עומדת בספק. רק כעבור חודשיים היה יכול לרדת ממיטתו ולהתחיל ללכת. במהרה נכנס להליך מזורז של שיקום.
השיבה למשחק ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פציעתו של חרלמוב מנעה ממנו לשחק עם נבחרת ברית המועצות במהדורה הראשונה של גביע קנדה, אך השיקום התקדם במהירות וכבר באוקטובר חזר חרלמוב להתאמן על הקרח. משחקי אימון נקבעו במיוחד כדי לבחון את יכולותיו והצלחת שיקומו. בדצמבר כבר שיחק במדי נבחרת ברית המועצות בטורניר הידידותי המסורתי "גביע איזווסטיה", הצטיין בו, והוכיח ששב ליכולתו. הוא שב ושיתף פעולה בהצלחה עם פטרוב ומיכאילוב, ונבחרת ברית המועצות - לאחר כישלונות באליפויות העולם של 1976 ו-1977 - השיבה לעצמה את ההגמוניה העולמית בזכייה באליפויות של 1978 ו-1979.
אולימפיאדת לייק פלאסיד ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – נס על הקרח
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) הפכה לאירוע מכונן בהוקי קרח העולמי בכלל, ובקריירה של חרלמוב בפרט. ברית המועצות הגיעה אל הטורניר האולימפי כמועמדת ברורה לזכות במדליית זהב נוספת, אולם ההפסד 4:3 לנבחרת ארצות הברית שהורכבה משחקני מכללות אלמונים במשחק ה"נס על הקרח" דחק את ברית המועצות למדליית הכסף. חרלמוב, כמו חבריו לקו ההתקפה פטרוב ומיכאילוב, ספגו ביקורת קשה על יכולתם בטורניר.
הקו אכן פורק בסוף אותה שנה, כאשר בוריס מיכאילוב הודיע על פרישתו ממשחק פעיל. חרלמוב המשיך לשתף פעולה עם פטרוב ועם שותפים שונים לקו ההתקפה, אולם אחרי אליפות העולם של 1981 פרש גם פטרוב ממשחק. חרלמוב שובץ לקו ההתקפה עם כוכבים חדשים, צעירים ממנו, ובראשם סרגיי מקארוב, אולם דור חדש של חלוצים התדפק על דלת צסק"א מוסקבה והנבחרת. מאמן הנבחרת, ויקטור טיחונוב, החליט לנפות את חרלמוב מסגל הנבחרת שנסעה למשחקי גביע קנדה בקיץ 1981, וחרלמוב הודיע שהעונה הבאה תהייה האחרונה שלו, אחריה הוא מתכוון לעבור לאימון ילדים.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 27 באוגוסט 1981 נסע חרלמוב במכוניתו עם אשתו אירינה, שנהגה במכונית, ובן דודה, על הכביש הראשי מוסקבה - לנינגרד. בקטע כביש שהיה תחת תיקון איבדה אירינה שליטה על המכונית בשל שכבת אספלט שקורצפה ממנו, והמכונית החליקה על הכביש שהיה רטוב מגשם, נכנסה לנתיב הנגדי, וספגה פגיעת צד קטלנית ממשאית שנסעה בכיוון ההפוך. שלושת נוסעי המכונית נהרגו במקום.
שחקני נבחרת ברית המועצות היו באותה עת בקנדה, ערב תחילת טורניר גביע קנדה. לאחר התייעצות החליטו השחקנים שלא לפרוש מהטורניר ולשחק בו לזכרו של חרלמוב. ברית המועצות אכן זכתה בטורניר - הפעם היחידה בה זכתה בגביע קנדה - והזכייה הוקדשה לחרלמוב.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר לספורט לילדים ונוער של צסק"א מוסקבה, בו למד חרלמוב לשחק הוקי קרח, הפך מאז למוסד ממלכתי המופעל בידי הוועד האולימפי של רוסיה, ונקרא על שמו של חרלמוב.
ב-2005 התקבל חרלמוב כחבר בהיכל התהילה של ההוקי קרח. בכך היה לשחקן השני אי פעם שהתקבל להיכל התהילה אף על פי שלא שיחק ב-NHL, אחרי חברו לנבחרת ברית המועצות, השוער ולדיסלב טרטיאק. עד היום חרלמוב, טרטיאק, וחברם לנבחרת ברית המועצות אלכסנדר יקושב הם שלושת השחקנים היחידים שזכו להישג זה.
חרלמוב הותיר אחריו שני ילדים שהפכו אף הם לספורטאים - בנו הבכור, אלכסנדר, היה אף הוא שחקן הוקי קרח בצסק"א מוסקבה, ושיחק גם בליגות משניות בצפון אמריקה; בתו הצעירה, בגוניטה, הייתה מתעמלת אמנותית.
ב-2007 יצא סרט קולנוע בשם "ולרי חרלמוב: תוספת זמן" בבימוי יורי קורליוב כשאלכסיי צ'אדוב מגלם את חרלמוב, וב-2013 יצא שובר הקופות "אגדה מספר 17", בבימוי ניקולאי לבדב ובכיכובו של דנילה קוזלובסקי.
מספר חולצתו של חרלמוב, 17, הוצא לגמלאות על ידי נבחרת ברית המועצות - מקרה נדיר למדי שבו מספר חולצה מוצא לגמלאות בנבחרת לאומית. הוצאת המספר לגמלאות נמשכת עד היום גם בנבחרת רוסיה.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליגה סובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרא: מש - משחקים; שע - שערים; אס - אסיסטים; נק - נקודות; ד"ע - דקות עונש (על הרחקות בשל עבירות).
| עונה | קבוצה | ליגה | מש | שע | אס | נק | ד"ע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1967/68 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 15 | 2 | 3 | 5 | 6 |
| 1967/68 | זבזדה צ'ברקול | סובייטית שנייה | 40 | 34 | ?? | ?? | ?? |
| 1968/69 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 42 | 37 | 12 | 49 | 24 |
| 1969/70 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 33 | 33 | 10 | 43 | 16 |
| 1970/71 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 34 | 40 | 12 | 52 | 18 |
| 1971/72 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 31 | 24 | 16 | 40 | 22 |
| 1972/73 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 27 | 19 | 13 | 32 | 22 |
| 1973/74 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 26 | 20 | 10 | 30 | 28 |
| 1974/75 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 31 | 15 | 24 | 39 | 35 |
| 1975/76 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 34 | 18 | 18 | 36 | 6 |
| 1976/77 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 21 | 18 | 8 | 26 | 16 |
| 1977/78 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 29 | 18 | 24 | 42 | 35 |
| 1978/79 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 41 | 22 | 26 | 48 | 36 |
| 1979/80 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 41 | 16 | 22 | 38 | 40 |
| 1980/81 | צסק"א מוסקבה | סובייטית | 30 | 9 | 16 | 25 | 14 |
| סה"כ בליגה הסובייטית הראשונה | 438 | 293 | 214 | 507 | 318 | ||
בינלאומי (רשמיים וסדרות הפסגה בלבד)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | טורניר | מיקום | מש | שע | אס | נק | ד"ע |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1969 | ברית המועצות | אליפות העולם | 
|
10 | 6 | 7 | 13 | 4 |
| 1970 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
9 | 7 | 3 | 10 | 4 |
| 1971 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
10 | 5 | 12 | 17 | 2 |
| 1972 | ברית המועצות | אולימפיאדת סאפורו |
|
5 | 9 | 7 | 16 | 2 |
| 1972 | ברית המועצות | אליפות העולם | 
|
9 | 8 | 6 | 14 | 10 |
| 1972 | ברית המועצות | סדרת הפסגה | - | 7 | 3 | 4 | 7 | 16 |
| 1973 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
10 | 9 | 14 | 23 | 31 |
| 1974 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
10 | 5 | 5 | 10 | 8 |
| 1974 | ברית המועצות | סדרת הפסגה 74' | - | 8 | 2 | 5 | 7 | 4 |
| 1975 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
9 | 10 | 6 | 16 | 4 |
| 1976 | ברית המועצות | אולימפיאדת אינסברוק |
|
6 | 3 | 6 | 9 | 6 |
| 1976 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
10 | 4 | 10 | 14 | 4 |
| 1977 | ברית המועצות | אליפות העולם | 
|
10 | 9 | 7 | 16 | 4 |
| 1978 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
10 | 4 | 5 | 9 | 4 |
| 1979 | ברית המועצות | אליפות העולם |
|
8 | 7 | 7 | 14 | 4 |
| 1980 | ברית המועצות | אולימפיאדת לייק פלאסיד |
|
9 | 10 | 6 | 16 | 4 |
| סה"כ | 140 | 101 | 110 | 211 | 18 | |||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולרי חרלמוב, באתר olympedia.org
- ולרי חרלמוב ב-1972summitseries.com, אתר המוקדש לסדרת הפסגה
- ולרי חרלמוב באתר הרשמי של היכל התהילה של ההוקי קרח
- ולרי חרלמוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אישים הקבורים בבית העלמין קונצבסקויה
- אלופים אולימפיים מברית המועצות
- אלופים אולימפיים: הוקי קרח
- הרוגי תאונות דרכים בברית המועצות
- חברי היכל התהילה של ההוקי קרח
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- ספורטאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- שחקני הוקי קרח באולימפיאדת אינסברוק (1976)
- שחקני הוקי קרח באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980)
- שחקני הוקי קרח באולימפיאדת סאפורו (1972)
- שחקני הוקי קרח סובייטים
- סובייטים שנולדו ב-1948
- סובייטים שנפטרו ב-1981