וסילי ז'וקובסקי
 | |
| לידה |
29 בינואר 1783 (יוליאני) Mishenskoye (Belevsky district), Belyov Uyezd, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 1852 (יוליאני) (בגיל 69) באדן-באדן, הדוכסות הגדולה של באדן |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית העלמין טיחווין |
| מקום לימודים |
פנימיית אוניברסיטת מוסקבה |
| שפות היצירה |
רוסית |
| סוגה |
שירה |
| זרם ספרותי |
הרומנטיקה |
| תקופת הפעילות |
1797–1852 (כ־55 שנים) |
| בן או בת זוג |
אליזבת רייטרן (21 באפריל 1841–?) |
| צאצאים |
אלכסנדרה ז'וקובסקיה, פאול פון ז'וקובסקי |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
וסילי אנדרייביץ' ז'וקובסקי (ברוסית: Василий Андреевич Жуковский; 9 בפברואר 1783 - 24 באפריל 1852) היה משורר רוסי, בין טובי המשוררים בתחילת המאה ה-19[דרושה הבהרה], מייסד הסגנון הרומנטי בשירה הרוסית ומחבר ההמנון הלאומי של האימפריה הרוסית (אל, נצור את הצאר!).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וסילי ז'וקובסקי נולד בכפר בגוברניית טולה. הוא היה בן מחוץ לנישואים של בעל אחוזה מקומי ושבויה מטורקיה. את שם המשפחה קיבל הילד מאיכר מקומי שאימץ אותו.
לקידום הקריירה העתידית, רשמו ההורים את הילד לשירות צבאי, ובשנת 1789 הוא נרשם גם בספר האצילים של הגוברניה. בשנת 1797 הוא נשלח למוסקבה להמשך לימודים. באותה שנה הוא פרסם את השיר הראשון שלו. בשנת 1802 הוא הכיר את ניקולאי קרמזין והושפע מיצירותיו. הוא המשיך בפרסום שירים וגם תרגם מספר שירים מאנגלית.
החל משנת 1805 הפופולריות שלו גדלה והגיעה לשיא בשנים 1808–1812. בשנת 1808 הוא פרסם את אחד השירים המפורסמים - "לודמילה".
בשנת 1812, במהלך המלחמה נגד נפולאון, הוא התנדב לצבא מתנדבים. שיריו בתקופה זו הפכו לפופולריים מאוד בצבא. בשנת 1814 הגיע לאחוזה של משפחת קירייבסקי, שהיו קרובי משפחתו והתגורר שם כמעט שנתיים; כשהוא מגדל את נכדים-אחיינים של גיסתו, פיוטר (אנ') ואיוון קירייבסקי. בשנת 1815 הוא היה אחד מהחברים הבולטים בחבורה הספרותית "ארזמס". בשנת 1816 הוא חיבר את המילים ל"יה מלכנו נצור", ההמנון הרוסי הראשון.
בשנת 1816 הוא התקרב למשפחת הקיסר, ובשנת 1826 התמנה למורה הפרטי של אלכסנדר, הקיסר העתידי. בשנים 1837–1839 הוא נסע לאירופה ביחד עם יורש העצר. בשנת 1841 הוא יצא לגמלאות. באותה השנה, הוא התחתן בדיסלדורף עם בחורה צעירה שהייתה בת אחד מחבריו. בהמשך חייו הוא התגורר בגרמניה.
בשנת 1842 הוא התחיל בתרגום האודיסיה. הכרך הראשון פורסם בשנת 1848 והשני ב-1849.
הוא נפטר בבאדן-באדן והוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנסיכה הנמה (1826. תר' אהרן לובושיצקי בשם השושנה בין החוחים, 1898; דב ירדן בשם בממלכת הדממה, 1972) — אגדת-עם פיוטית.
- מחיי השרצים (1828. תר' אהרן לובושיצקי, 1898) — פואמה סאטירית-אלגורית על פגישת מלך הצפרדעים וקיסר העכברים.
- סבטלנה (1842)
- מלך השדים (1842) — בלדות.
- האגדה על איוואן בן הצאר והזאב האפור (1845)
- ואדים נובוגרודסקי (1848) — רומאן היסטורי שכתיבתו לא הסתיימה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצירות של ז'וקובסקי
- כתבי וסילי ז'וקובסקי בפרויקט בן-יהודה
- וסילי ז'וקובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וסילי ז'וקובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
וסילי זוקובסקי, דף שער בספרייה הלאומית
